בקשה למינוי מומחה מכוח סעיף 350 יח לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (סעיף שהתקבל במסגרת תיקון 18 לחוק החברות מיום 31.8.2012). לאחר מינוי המומחה, ולאחר שגובש הסדר פשרה בין הנושים לבין החברה, הוגשה בקשה לאישור ההסדר המוצע, במסגרת פר"ק 7803-04-13, הכל כפי שיפורט להלן. תמצית העובדות 2. ביום 13.5.2007 בצעה החברה הנפקה של אגרות חוב (סדרה א'). בהתאם להוראות סעיף 35ב(א) לחוק ניירות ערך התשכ"ח - 1968 מונה הנאמן - חברת הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ - לנאמן למחזיקי אגרות החוב (חברה זו תכונה להלן: "הנאמן"). על פי שטר הנאמנות המקורי, היה על החברה לפרוע את מלוא החוב למחזיקי האג"ח באופן הבא - 8 תשלומים חצי שנתיים שווים ביום ה-1 למאי וביום ה-1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2010-2013 (כולל). אגרות החוב נושאות ריבית שנתית בסך 7.3% אשר תשולם פעמיים בשמה בתשלומים שווים ביום ה-1 במאי וביום ה-1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2007 עד 2013 (כולל). 3. לאור המשבר הכלכלי שפקד את מדינות מזרח אירופה בסוף שנת 2008, נקלעה החברה לקשיים תזרימיים שהקשו עליה לעמוד בפירעון חובותיה במועדם. בשנת 2010 פנתה החברה לנושי אגרות החוב בבקשה להסדיר את פירעון חובותיה ואת קיום התחייבויותיה כלפיהם, ובחודש מרץ 2011 גובש בין נושי אגרות החוב באמצעות נציגות מטעמם, לבין החברה הסדר אשר נעשה במסגרת תיקון לשטר הנאמנות (להלן: "הסדר 2011"). 4. במסגרת הסדר 2011, שונה לוח הסילוקין של אגרות החוב באופן שהחוב לנושי אגרות החוב לא ישולם במועדים המקוריים שנקבעו על פי תנאי אגרות החוב במועד הנפקתן, אלא יידחה וישולם בתשלום אחד בתום 3 שנים ממועד כניסתו לתוקף, כלומר עד יום 29.5.2014. בנוסף, במסגרת ההסדר חוזקו הביטחונות לטובת נושי אגרות החוב, שהיו עד מועד ההסדר במעמד של נושים לא מובטחים, כך שנוצרו לזכותם שעבודים, וניתנו ערבויות על ידי החברה האם של החברה להבטחת תשלומים על חשבון פירעון אגרות החוב ושעבודים על זכויות ונכסים של הקבוצה במזרח אירופה. עוד נקבע בהסדר 2011, כי לאחר מועד הפירעון הנדחה של אגרות החוב, החברה תיכנס לפירוק מרצון. ביום 7.3.2011 אישרה אסיפה משותפת של נושי אגרות החוב של החברה את הסדר 2011 ואת נוסחו של שטר הנאמנות המתוקן שנחתם ביום 29.5.2011. ת.א. 21151-11-12 5. ההליך הראשון שהוגש על ידי החברה היה במסגרת ת.א. 21151-11-12. בתביעה זו ציינה החברה כי היא מנהלת משא ומתן עם הנאמן, ביחס לאפשרות לפיה יבשיל הסדר חוב אשר יבוצע במסגרת הסדר נושים, ויכול שיכלול שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת אגרות החוב. על כן חלות עליו הוראות תיקון 18 לחוק החברות, והחברה עתרה כי בית המשפט יורה על מינוי מומחה - את רו"ח יצחק עידן - כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב של החברה. ביום 28.11.12, ניתנה החלטתה של כב' השופטת קרת-מאיר, לפיה הבקשה למינוי המומחה התקבלה כמבוקש בה. המומחה רו"ח עידן מונה כמומחה מטעם בית המשפט, והיה שותף למהלכי המשא ומתן לפשרה ביחס להסדר שנדון. פר"ק 7803-04-13 6. ביום 4.4.2013, הוגשה בקשת החברה במסגרת פר"ק 7803-04-13. במסגרת בקשה זו בקשה החברה כי בית המשפט יאשר כינוס של אסיפה של מחזיקי אגרות החוב של החברה לצורך אישור תוכנית הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות (הסדר זה יכונה להלן: "ההסדר המוצע"). החברה עתרה כי בית המשפט יורה על כינוס אסיפה משותפת של נושאי אגרות החוב סדרה א' - הן אסיפה לצורך דיון וקבלת החלטה של מחזיקי האג"ח של החברה, והן אסיפה לצורך דיון וקבלת החלטה של זכאי הריבית של החברה. כן עתרה החברה כי בית המשפט יתן הוראות ביחס לכינוס אספות הנושים. 7. כעולה מהבקשה, חלק ממחזיקי אגרות החוב פנו אל החברה ובקשו לבחון אפשרות של הקדמת מועד הפירעון של חובות החברה לנושי אגרות החוב. החברה ציינה כי לאור פנייה זאת, ולאור רצון החברה שלא להיות עוד "תאגיד מדווח", על הרגולציה המחמירה הכרוכה בכך, גיבשה החברה את ההסדר המוצע, במסגרתו תרכוש החברה האם של החברה (חברת שפיר מבנים ונכסים בע"מ - להלן: "החברה האם") את מלוא חוב החברה כלפי נושי אגרות החוב (שאינם בעלי השליטה או חברה הקשורה להם), וזאת תמורת תשלום כולל לנושי אגרות החוב של כ-20.5 מיליון ₪. לאחר השלמת מהלך זה, החברה האם תהיה הבעלים של כל אגרות החוב שהנפיקה החברה, אלה יימחקו מהמסחר בבורסה והחברה תחדל מלהיות "תאגיד מדווח". בנוסף כולל ההסדר חתימה על כתב פטור וויתור על תביעות, בנוסח שצורף כנספח י' לבקשה בפר"ק 7804-04-13. נימוקי החברה לאישור ההסדר המוצע 8. במסגרת הבקשה מנתה החברה מספר יתרונות הגלומים בהסדר ביחס לנושי אגרות החוב. כך, נטען כי המחיר שיתקבל בגין חוב החברה לנושי אגרות החוב, גבוה ממחיר השוק של אגרות החוב נכון למועד הגשת הבקשה. בסמוך להגשת הבקשה העמד המחיר של אגרות חוב בבורסה על 33.18 אג'. התמורה לנושי אגרות החוב המוצע משקפת מחיר העולה על מחיר זה ב-7%. ביום 27.2.2013, ערב הדיווח של החברה על כך כי היא הגיעה להסכם עם נציגות מחזיקי אגרות החוב אודות רכישת אגרות החוב של החברה במחיר הנקוב בבקשה, נסחרו אגרות החוב במחיר של 24.92 אג' (ומכאן שהשוק ראה את ההסדר המוצע כהסדר חיובי). התמורה המוצעת משקפת סכום העולה על חלקם של נושי אגרות החוב שאינם מחזיקים קשורים, בשווי ההוגן של נכסי החברה בחלופת פירוק. 9. בנוסף, במסגרת ההסדר המוצע יוקדם בשנה בערך המועד בו יהיו נושי אגרות החוב זכאים לקבל כספים מהחברה. אם ההסדר יאושר, החברה תחדל מלהיות כפופה לרגולציה הנדרשת ממנה כ"תאגיד מדווח", ושמביאה להוצאות כבדות לחברה. החברה תוכל אז להתנהל ביעילות, גמישות וחיסכון. חוות דעת המומחה שמונה במסגרת ת.א. 21151-11-12 10. בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, רו"ח עידן, בחן המומחה את אלטרנטיבת ההסדר המוצע כמפורט בבקשה, אל מול חלופת הפירוק. זאת, לאור העובדה כי הסדר 2011 כולל מנגנון של פירוק מרצון של החברה במועד הפירעון הנדחה של אגרות החוב, קרי ביום 29.5.2014. 11. המומחה קבע כי בחלופה של פירוק, אומדן הסכום שישולם למחזיקי אגרות החוב מקרב הציבור יסתכם בכ-9,371 אלפי ₪, סכום המשקף מחיר של 20.96 אג' עבור כל 1 ₪ ע.נ. של אגרות חוב, ואילו זכאי הריבית שאינם מחזיקים קשורים יהיו צפויים לקבל סך של 4,638 אלפי ₪. בהתאם לחוות הדעת, התמורה לה יהיו זכאים מחזיקי אגרות החוב בחלופת ההסדר המוצע, תהיה גבוהה בכ-70% מהתמורה שלה הם יהיו זכאים בחלופה של פירוק החברה מרצון - שהיא החלופה בה היה על החברה לנקוט בהתאם להסדר 2011. המומחה אף ציין כי התמורה על פי ההסדר המוצע עדיפה על התמורה שתתקבל על פי הסדר 2011 משום שהיא ודאית וידועה, ואינה תלויה ביכולת הנזלת נכסי החברה או בערך שיתקבל עבורם במכירה, וכן קיימת בהסדר המוצע התחייבות של בעלי השליטה לשלם את התמורה תוך זמן קצר. המומחה היה סבור לכן כי קיימת כדאיות בהסדר החוב המוצע הן לבעלי אגרות החוב והן לזכאי הריבית. אישורים והתנגדויות 12. במועד הגשת הבקשה אושר ההסדר המוצע על ידי האורגנים המוסמכים של החברה האם, החברה הבת ובעלי השליטה. כן ניתן ויתור על תשלום חלקם של בעלי השליטה על תשלום חלקם בתמורת אגרות החוב וזכאות הריבית על פי ההסדר. לאחר הגשת הבקשה, התכנסה אסיפה של נושי אגרות החוב. לאסיפה התייצבו כ-23% מהנושים, וכ-97% מהם אישרו את ההצעה. בנוסף, הועברה הבקשה לאישור ההסדר לכונס הנכסים הרשמי ולבורסה לניירות ערך. הבורסה הודיעה ביום 30.5.13 כי היא אינה רואה מקום לנקוט עמדה ביחס להסדר המוצע. כונס הנכסים הרשמי הודיע ביום 29.5.13 כי לאור נימוקי הבקשה וכן לאור אישור אספת הנושים את ההסדר ברוב של 97%, אין לו התנגדות לאישורו של ההסדר המוצע. ב"כ הכנ"ר אף התייצב בישיבת יום 2.6.13, והבהיר את עמדתו לפיה הוא מצדד באישור ההסדר. 13. להסדר המוצע הוגשה התנגדות אחת, מטעמו של מר ניר בר. בהתנגדות צוין כי ההסדר המוצע מהווה הפרה של הסדר 2011. עוד נטען כי ההסדר נובע מקנוניה של משקיעים שרכשו את אגרות החוב בשערים נמוכים, בעוד שהמתנגד רכש את אגרות החוב במחיר ממוצע של 76 אג'. המתנגד הוסיף וציין כי הוא סמך את כל כספו על כיבוד התחייבויות של החברה באיגרת החוב לערך המתואם, ועל התחייבותה של החברה לשלם את מלוא הערך המתואם בשנת 2014. כן ציין המתנגד את קיומה של התחייבות בעל פה לפיה לא כדאי להענות להצעת רכש לפי שער של 45 אג', שכן החברה מתכוונת לשלם את מלוא הערך במזומן. המתנגד הוסיף כי הוא השקיע באגרות החוב את כל חסכונותיו, וכי הוא מבקש כי זכויות הנשייה שלו לא ייפגעו. הוא ציין כי הוא אדם נכה המתפרנס מקצבת קיום בסכום של 2,400 ₪ בלבד הוא חזר וציין כי בעלי האג"ח אשר הסכימו להסדר רכשו הם מי שרכשו את אגרות החוב שלהם בשערים נמוכים לצורכי ספקולציה. דיון 14. אני סבורה כי יש מקום לקבל את ההסדר המוצע. לענין זה יש לציין קודם כל את העובדה כי הצדדים - קרי נציגות בעלי האג"ח והחברה - ניהלו משא ומתן לקראת ההסדר. ההצעות המקוריות של החברה היו נמוכות יותר, החברה ניהלה את המשא ומתן בסיועו של המומחה שמונה בין היתר לצורך כך על ידי בית המשפט, היא שיפרה את הצעתה, שעומדת היום כאמור על סכום של 35.5 אג'. עוד יש לציין כי החברה קיימה אספת נושים של מחזיקי האג"ח, ובאספה זו אישר רוב משמעותי ביותר של הנוכחים - 97% - את ההסדר המוצע. ענין זה הוא כמובן בעל משמעות. ישנה משמעות גם לעובדה שמלבד ההתנגדות האחת שתידון להלן, לא התנגד להסדר המוצע אף נושה אחר. 15. מעבר לאמור לעיל, לקחתי בחשבון גם את העובדה כי הבורסה לניירות ערך לא מצאה לנכון להתנגד להסדר, כמו גם את העובדה כי נציג הכונס הנכסים הרשמי הביע אף הוא את עמדתו לפיה יש מקום להורות על אישור ההסדר. מעבר לכל אלה, המחוקק קבע במסגרת תיקון 18 לחוק החברות, פרוצדורה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת הסדר החוב. במקרה דנן מונה המומחה כאמור עוד בשלב בו התנהל המשא ומתן בין נושי אגרות החוב לבין החברה. המומחה היה שותף למשא ומתן, ואף חיווה את דעתו ביחס להסדר המוצע לאחר שהוא התגבש. לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט יש אם כן משמעות לא מבוטלת, לאור הוראות סעיף 350יח לחוק החברות. 16. כפי שהובהר לעיל, המומחה - הן בחוות הדעת מטעמו והן בישיבת יום 2.6.13, ציין כי הוא סבור שיש מקום לאשר את ההסדר המוצע. המומחה בחוות דעתו, התייחס לאפשרות האלטרנטיבית שעמדה בפני נושי אגרות החוב- שהיא קיומו של הסדר 2011. המומחה קבע כאמור כי התמורה לנושים על פי ההסדר המוצע גבוהה באופן משמעותי מהתמורה המשוערת בחלופת הפירוק בהתאם להסדר 2011, וזאת מעבר ליתרונות אחרים הגלומים בהסדר. המומחה אף קבע כאמור כי גם זכאי הריבית צפויים לקבל סכומים שאינם נמוכים מהסכומים שיקבלו בחלופת הפירוק והגבוהים בכ-10% מהערך המתואם שלהם למועד חוות הדעת. גם ביחס לזכאי הריבית, גלום בהסדר המוצע היתרון של הקדמת התשלום והוודאות בקבלתו. 17. כפי שהובהר לעיל, אלמלא ההסדר המוצע היה מתקבל, מצבם של הנושים היה נקבע בהתאם להסדר 2011. לכן, ההשוואה הנכונה שיש לבצע כדי לבחון את ההסדר המוצע, היא השוואה בין מצבם של הנושים לו היה הסדר 2011 יוצא לפועל, לבין מצבם לאור ההסדר המוצע. השוואה זו מחייבת ניסיון לשער מה היו הנושים עשויים לקבל בעוד כשנה, קרי במועד הפירעון שנקבע לאגרות החוב בהתאם להסדר 2011. מדובר בסכום שאינו ודאי, אולם אינני רואה טעם שלא לסמוך על הערכתו של המומחה מטעם בית המשפט בהקשר זה. כאמור, ההשוואה האמורה - בין מצבם של הנושים ערב ההסדר המוצע (קרי מצבם לאור הסדר 2011, בהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט) לבין מצבם לאחר אישור ההסדר המוצע, מביאה למסקנה לפיה ההסדר המוצע משפר את מצבם של הנושים. אכן, אין זה מן הנמנע כי התחזית של המומחה מטעם בית המשפט לא היתה יוצאת לפועל - אולם, בהקשר זה יש לקחת בחשבון הן את האפשרות לפיה שווי נכסי החברה היה גדל, והן את האפשרות כי שוויים היה יורד. על כל פנים, וכפי שציינתי, אינני רואה טעם שלא לאמץ את הערכתו של המומחה מטעם בית המשפט. 18. מאחר שמצבם של הנושים השתפר לעומת האלטרנטיבה שבמקרה דנן הוסדרה במסגרת הסדר מאוחר לאגרת החוב, הסדר 2011, ולאור כל יתר הנימוקים שנמנו לעיל, אני סבורה כי יש לאשר את ההסדר המוצע. יוער עוד כי הצדדים לא בחנו הצעה להסדר מכוחו תינתן לנושים תמורה גבוהה יותר מזו שהוצעה במסגרת ההסדר המוצע, ולכן אין מקום לבחון קיומה של אפשרות כזו, שכאמור לא עמדה על הפרק בשום שלב שהוא. ההתנגדות 19. כאמור, להסדר המוצע היתה התנגדות אחת. המתנגד לא התייצב לישיבת בית המשפט ביום 2.6.13. הוא אף לא תמך את התנגדותו בתצהיר. לגופו של ענין, העובדה כי המתנגד מבקש כי זכויות הנשייה שלו לא ייפגעו - אין די בה. מובן כי כל נושי האג"ח היו מעדיפים כי החברה תשלם להם את חובם המלא, ללא הפחתה כלשהיא בשיעור החוב. אולם, את ההסדר המוצע יש לבחון לא מול האפשרות ההיפותטית של תשלום מלוא סכום החוב, אלא מול האפשרות הריאלית - לפיה ההסדר לא היה מתקבל, והצדדים היו נוהגים בהתאם להסדר 2011. השאלה היא מה היה יכול המתנגד לקבל לו הסדר זה היה נותר על כנו. גם מבחינת המתנגד, השאלה שעליו לתת עליה את דעתו, היא השאלה האם מצבו לאור ההסדר המוצע, הוא טוב יותר מאשר מצבו אלמלא ההסדר הזה היה מתקבל. כפי שהבהרתי לעיל, לאור האמור בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, התשובה לשאלה זו היא בחיוב. 20. טענת המתנגד לפיה רוב המצדדים בהסדר המוצע הם מי שרכשו את אגרות החוב שלהם במחירים נמוכים ממחיר ההסדר - לא הוכחה. לא ברור, ולא ניתן לברר האם ישנו רוב גם בקרב נושי אג"ח אשר רכשו את אגרות החוב שלהם במחיר גבוה ממחיר ההסדר - אשר נכחו באספת הנושים ואשרו את ההסדר. אולם, ברור כי למעט המתנגד, לא היו נושים אחרים אשר בחרו להתנגד להסדר. על כל פנים, גם לנושים אשר רכשו את אגרות החוב במחירים נמוכים יותר, ישנה זכות הצבעה במסגרת אספות הנושים, אשר לא הוגבלה על ידי המחוקק. 21. המתנגד טען כי הוא הסתמך על התחייבויות בכתב ובעל פה לפיהן החברה תפרע את מלוא התחייבויותיה. יתכן - ואינני מחווה דעה על כך במסגרת פסק דין זה, כי לו היה המתנגד מוכיח קיומה של התחייבות ספציפית שהוא הסתמך עליה והסתברה כבלתי נכונה, היה בה כדי לאפשר לו להגיש תביעה כנגד המתחייב. המתנגד לא פירט את טענותיו ביחס להתחייבויות שניתנו לא לטענתו (למעט ההתחייבות הנטענת שניתנה במסגרת הסדר 2011, שהיא זו שאותה בא ההסדר דנן לשנות, וכאמור - לאור חוות דעת המומחה, מצבו של המתנגד לאור ההסדר המוצע טוב יותר מאשר הוא היה בהתאם להסדר 2011). לכן, לא ניתן לבחון את משמעותן של התביעות הפוטנציאליות הללו, מבחינת המתנגד או מבחינת נושי אג"ח אחרים. קיומה של טענה עמומה כזו אין בה לטעמי כדי למנוע את הסדר הפשרה בהתייחס לכל נושי החברה, הסדר שכאמור משפר את מצבם לעומת מצבם אלמלא ההסדר היה מאושר. סוף דבר 22. לכן, לאור כל האמור לעיל, וחרף התנגדותו של המתנגד, אני מאשרת את הסדר הפשרה המוצע כמבוקש בפר"ק 7803-04-13. אין צו להוצאות. דיני חברותמינוי מומחהחוק החברותמומחה