מכרז מסגרת המאפשר לרשויות מקומיות להזמין מן הזוכים שירותי ניקיון

המכרז נשוא העתירה, הינו מכרז מסגרת, המאפשר לרשויות מקומיות להזמין מן הזוכים שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים ושירותי טיאוט מכני, בהתאם לתנאי המכרז, לאחר קבלת אישור שר הפנים על פי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב- 1972 ולאחר קיומו של הליך "נוהל הצעת מחיר" הנערך על ידי הרשויות המקומיות, ובמסגרתו יכול זוכה במכרז, להציע הצעת מחיר שלא תעלה על הצעת המחיר שניתנה על ידו במכרז המסגרת. במסגרת המכרז חולקה המדינה ל-4 מחוזות, כל משתתף רשאי היה להגיש הצעתו למחוז אחד או יותר. המכרז חולק לשני פרקים: האחד, שירותי ניקיון והשני, שירותי טיאוט מכני. העתירה עוסקת בהצעת העותרת בפרק שירותי הניקיון בלבד. פרק שירותי ניקיון תומחר והורכב מ- 3 מחירונים: מחירון לפי ק"מ - משקלו 70%, מחירון א'- משקלו 10%, מחירון ב'- משקלו 20%. בהתאם לתנאי המכרז, ניתן היה להציע תוספת אחוז לשני המחירונים הראשונים, ותוספת אחוז או הנחה למחירון ב'. הצעת העותרת בפרק שירותי הניקיון נפסלה, מהטעם כי מדובר בהצעה גרעונית, עת הוצעה על ידה הנחה בשיעור של 42% עבור מחירון ב' בכלל המחוזות, הצעה זו לדידי ועדת מכרזים אינה לוקחת בחשבון, את האפשרות לתחולה עתידית של ההסכם קיבוצי בעניין שכר עובדי קבלן (שמירה וניקיון) מיום 4/4/12 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). העותרת, מבקשת להורות על ביטול החלטות ועדת המכרזים וכן להורות למשכ"ל לאפשר לה להשתתף בנוהלי הצעות המחיר אל מול הרשויות המקומיות, אשר ייצאו מכוח המכרז נשוא העתירה. טענות העותרת לטענת העותרת, החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה הנה שגויה ודינה להתבטל. נטען, כי ועדת מכרזים נסמכה על חוות הדעת החשבונאית שגויה הן מבחינה עובדתית והן מבחינת הפרשנות שהעניקה למסמכי המכרז. לגישת העותרת, עורך המכרז הבהיר, במסמכי ההבהרות, באופן שאינו יכול להשתמע לשתי פנים, כי הבסיס לחישוב שכר העובדים, למעט מחירון ב', הינו על פי הנחיות החשב הכללי וההסכם הקיבוצי. מאידך, מחירון ב' הוחרג, אינו מבוסס על ההסכם הקיבוצי ועל הנחיית החשב הכללי, כי אם על שכר מינימום בלבד. משכך, סבורה העותרת, כי שגה המומחה מטעם משכ"ל, כאשר בחן את כדאיות ורווחיות הצעת העותרת וקבע שהיא גרעונית, על סמך הנחות מוטעות ומנוגדות למסמכי המכרז, וביניהן ההנחה כי יש להחיל על מחירון ב' שכר עבודה גבוה יותר, כפי שמוחל על המחירונים האחרים. נטען כי בחינה שכזו מהווה שינוי של ממש בהנחות היסוד, פגיעה בעקרון ההסתמכות של המשתתפים במכרז, כמו גם פגיעה בעקרון השוויון. לטענת העותרת, הצעתה ריווחית אף אם תהא להסכם הקיבוצי תחולה על מחירון ב'. על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לועדת המכרזים מטעמה של העותרת כחלק מהליך ההשגה, יוותר לה רווח בסך של 9%-26% גם במצב נתון זה. מעבר לכך, נטען, כי גרעוׂנוּת ההצעה, נבחנת ביחס להצעה כולה ולא לחלקים ממנה. לפיכך, שגתה ועדת המכרזים עת בחרה לבחון את רווחיותה של הצעת העותרת באופן חלקי ומגמתי, תוך בחינת מחירון ב' בלבד ולא בחנה את ההצעה בכללותה. זאת, על אף שלמחירון ב' משקל של 20% בלבד מן השקלול הכולל בעוד שמרכז הכובד הכלכלי של העסקה הינו ניקיון ע"פ ק"מ- 70%. מה גם, כי מדובר במחירון אופציונלי שספק אף אם יוזמנו שירותים מכוחו. יתר על כן, אף אם תיאורטית, המחיר המוצע במסגרת מחירון ב' לא יותיר לעותרת רווחים, הדבר לא ישקף את הרווח הכלכלי האמיתי של העותרת מהמכרז בשלמותו. בנוסף, נטען, כי מאחר ומדובר במכרז מסגרת שזכייה בו משמעה, זכאות להשתתפות במכרזי זוטא המכונים "נוהל הצעת מחיר" ובגין כל אחד ואחד מהם נערכת בדיקה נפרדת תוך בחינה האם מדובר בהצעה גרעונית אם לאו, לא היה מקום לקבוע אפריורית כי המדובר בהצעה גרעונית, בעיקר עת ניסיון העבר מלמד כי רשויות מקומיות שונות יהיו מעוניינות להזמין את שירותי המכרז, ללא השירותים הנקובים במחירון ב'. למעלה מן הצורך, טוענת העותרת, כי גם אם עסקינן בהצעה הנחזית להיות הצעה גרעונית, ככל שמדובר במחירון ב', שגתה הועדה עת פסלה את ההצעה, זאת, לאור הלכה פסוקה הקובעת כי ייתכנו מקרים בהם יגיש משתתף הצעת הפסד שיש בה מבחינתו היגיון כלכלי בהיותה מבוססת על שיקולים ארוכי טווח - וזו לא תהווה עילה לפסילה. בהקשר זה נטען, כי אומנם, במכרזים עתירי כוח אדם נהוג שלא לאפשר הצעה גרעונית מחשש שהעובדים ישאו בעלויות. ואולם, יש לאבחן מקרה זה, שכן המכרז בכללותו, על שלושת מחירוניו, אינו גרעוני, נוכח העובדה, כי מחירון ב' כשלעצמו איננו עתיר כוח אדם, ורכיב עלות כוח האדם הוא כ- 20% מן המחירון בלבד. לבסוף, נטען, כי נפגעה זכות הטיעון של העותרת בפני הועדה. העותרת זומנה למתן הבהרות לאחר הגשת ההצעות למכרז, אך לא נאמר לה כי ועדת המכרזים שוקלת לפסול אותה בשל הצעת המחיר הנמוכה. כן נטען, כי בישיבת ההבהרות עצמה לא ניתנה זכות הטיעון כנדרש. עוד נטען, כי ועדת המכרזים אף לא זימנה את העותרת לדיון בהשגה לאחר פסילתה, וספק אם דיון שכזה אכן התקיים; רואה החשבון המייעץ לוועדה לא שמע את רואה החשבון מטעם העותרת שחוות דעתו צורפה להשגה, ולא התייחס לנימוקיו; וועדת המכרזים כלל לא התמודדה עם חוות הדעת שהציגה בפניה העותרת. לאור כל האמור, סבורה העותרת, כי התנהלות ועדת המכרזים נגועה בפגמים רבים ולפיכך, דין העתירה להתקבל. טענות משכ"ל משכ"ל, מבקשת לדחות את העתירה על הסף, מחמת שיהוי, חוסר תום לב והסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט, ביניהן, העובדה כי הנתונים עליהם נסמכת חוות הדעת המקצועית מטעם העותרת אשר הוגשה במסגרת ההשגה, הינם שונים מן הנתונים אשר הוצגו על ידה במסגרת הליכי המכרז. מעבר לכך, סבורה משכ"ל, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה. לגישתה, החלטות ועדת המכרזים נתקבלו כדין, ואין כל עילה לבטלן. לגישת משכ"ל, הצעת המחיר של העותרת לפרק שירותי ניקיון, מהווה הצעה גרעונית ומעלה חשש אמיתי לפגיעה בזכויות עובדים. לטענת משכ"ל, בעת עריכת המכרז, היה צפוי כי הוראות ההסכם הקיבוצי יחולו אף על הרשויות המקומיות, ועל כן, הוראותיו כללו התייחסות לתחולתו של ההסכם הקיבוצי באופן שהבהיר למשתתפים, כי בהצעות המחיר עליהם לקחת בחשבון, את האפשרות, כי יהיה עליהם לשלם לעובדיהם שכר על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, וכי עליהם לכלכל את צעדיהם כך שעדיין יוותר בידיהם רווח סביר. נטען, כי אין לקבל את הפרשנות היצירתית של העותרת, על פיה הקבלן המציע לא ישלם לעובדיו את מלוא התשלומים המוטלים עליו על פי דין, בהיותה בלתי חוקית ומכאן, בטלה. ולא היה מקום להסיק אחרת ממסמכי המכרז. באשר לסוגיית רווחיות ההצעה, נטען, כי הצעתה של העותרת הייתה נמוכה מאוד ביחס לאומדן של מחירון ב' (הנחה בת 42%); היא גם נמוכה ביחס להצעות שהציעו משתתפים אחרים במכרז (ההנחה הגדולה ביותר עמדה על 25%); ונמוכה אף ביחס להצעת העותרת בפרק השני במכרז, שירותי טיאוט מכני, הכולל סעיף מקביל בפרק שירותי ניקיון, בגדרו ניתנה הנחה בשיעור של 16% בלבד. זאת ועוד, נטען, כי חוות הדעת שהוגשה על ידי העותרת במסגרת ההשגה, המעידה, כביכול, על רווחיות, נסמכת, כאמור, על נתונים שנוצרו במועד מאוחר יותר למועד קבלת ההחלטה לפסילת ההצעה, ושונים מאלו שנמסרו למשכ"ל על ידי העותרת במסגרת הליך ההבהרה. באשר לטענה כי יש לבחון את הצעת העותרת בכללותה על מנת לקבוע ממצאים בדבר גרעונתה, נטען, כי במכרז מסגרת, נתונה לרשות המקומית המתקשרת הפררוגטיבה להחליט אילו שירותים להזמין מבין השירותים המוצעים במסגרת המכרז, לרבות השירותים הכלולים במחירון ב' בפרק שירותי הניקיון. על כן חייב המשכ"ל לבחון האם המחיר עבור כל אחד מן השירותים במכרז מאפשר למציע לעמוד בכל תנאי ודרישות המכרז. מכוח הנחה זו, במסגרת ישיבת ההבהרות נדרשה העותרת להציג אסמכתאות, הסברים ותמחור נפרד עבור כל אחד מן השירותים הכלולים במחירון ב', אולם, היא לא עשתה כן בצורה מספקת, עת טענה, בין היתר, כי המחירים שהוצעו על ידה למחירון ב' מהווים ממוצע. בהקשר זה, אף נטען, כי בתמחור הצעתה הניחה העותרת הנחה שגויה נוספת, לפיה השירותים הכלולים במחירון ב' מוזמנים בהיקף של 20% מההזמנה. הנחה המנוגדת לאמור במסמכי המכרז, לפיו המשקל שניתן לכל מחירון, נועד אך לשם קביעת הזוכים במכרז בלבד ואינו רלוונטי להליך ההתקשרות של הרשות ב"נוהל הצעת מחיר", ומכאן לא ניתן היה להניח כי השירותים במחירון ב' יוזמנו באופן זניח. ועדת המכרזים עיינה בהצעת המחיר של העותרת, בתמחור שהוצג על ידה, בהסברים שניתנו על ידה וכן בחוות הדעת של רואה החשבון מטעמה שהינו גורם מקצועי בלתי תלוי ואובייקטיבי, החליטה כמתחייב מנסיבות העניין כי יש לפסול את הצעתה של העותרת, זאת לנוכח ההנחות השגויות וחסרות הבסיס שהניחה העותרת בתמחור הצעתה למחירון ב', אשר הפכה את הצעתה להפסדית. לדידי משכ"ל, אין בחוות הדעת של רו"ח מטעם העותרת שצורפה להשגה, בכדי לשנות מהחלטתה, לאור הכשלים בנתונים ובהנחות אותן היא מניחה, וכן לאור העובדה, שלא כללה הסברים המניחים את הדעת לסוגיות בעטין נפסלה ההצעה. מכאן לגישת משכ"ל, החלטות ועדת המכרזים הינן סבירות ואין מקום להתערב בהן. טענות משיבה 8: המשיבה 8, י.ב שיא משאבים בע"מ, אחת מן הזוכות במכרז, והיחידה שהגישה, תגובה לעתירה (בנוסף למשכ"ל), סבורה גם כן, כי יש לדחות את העתירה מטעמים דומים לטעמים שהובאו לעיל. דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לכל טענות הצדדים, נמצא כי דין העתירה להידחות. כנקודת מוצא, הכלל הוא שבית משפט זה אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של וועדה המכרזים, וכי עומדים לוועדת המכרזים שיקול דעת כמו גם חזקת תקינות המעשה המינהלי (ראו עע"ם 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (22.5.2008)). בית משפט זה יתערב בהחלטת הוועדה רק כאשר נפל פגם מהותי בהליכי המכרז - פגם הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים (ראו למשל, ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895 (2003); עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590, 598-597 (2003). במקרה דנן, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי מהותי בהחלטות ועדת המכרזים המחייב את ביטולן. להלן אבאר מסקנתי זו. הנחות יסוד של המכרז: יריעת המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה, האם תנאי המכרז חייבו את המציעים לקחת בחשבון את החלת הוראות ההסכם הקיבוצי, בדבר שכר עובדים, על הרשויות המקומית ומכאן, לגזור את הצעת המחיר שלהם בהתאם, כסברת משכ"ל, או שמא, החריג המכרז במפורש את מחירון ב' מתחולה עתידית זו, ועל כן עלות השכר היא על פי שכר המינימום, כגישת העותרת. נקבע לא אחת, כי משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז הציבורי הוא חלק בלתי נפרד מדיני המכרזים, ומשום כך, מחויבת הרשות המנהלית המתקשרת עם גורמים חיצוניים במכרז לעשות את כל שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות עובדים. האמור מקבל משנה תוקף, במכרזים כגון דא, למתן שירותי ניקיון או אבטחה, אשר לא פעם, הפכו אמצעי לעקיפת המגבלות הסטטוטוריות המוחלות על מעביד (ראו, עע"מ 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון (8.7.10) (להלן: "פסה"ד שלג לבן")). בענייננו המדובר במכרז מסגרת, המאפשר לרשויות המקומיות להתקשר מכוח המכרז למשך שנה ממועד מתן אישור שר הפנים, וכל חוזה התקשרות מכוח המכרז הינו למשך 36 חודשים (סעיף 9 לתנאי המכרז, וכן וסעיף 9.1 לחוזה ההתקשרות). בהינתן הזמן הממושך של ההתקשרות, ולאור העובדה כי בעת עריכת המכרז נחתם ההסכם הקיבוצי שהיה צפוי לחול אף על הרשויות המקומיות, כללו תנאי המכרז והבהרותיו התייחסות לסוגית תחולת ההסכם הקיבוצי. כך למשל, סעיף 4 להצעת משתתף לפרק שירותי הניקיון במכרז קבע: "עוד מובהר בזאת, כי ככל שייקבע כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה להסתדרות בנושא עובדי קבלן (שמירה וניקיון) מיום 4.4.2012 (להלן: "ההסכם הקיבוצי") חל ומחייב את הרשויות המקומיות, לא יהיה בכך כדי לשנות את המחירים במכרז ו/או בהצעת המשתתף". (הדגשה שלי- צ.צ) מסעיף זה עולה בבירור, כי על מציע לשקלל בהצעתו את השינוי שיחול בשכר עובדיו עקב החלת הסכם קיבוצי. מסקנה זו עולה גם מסעיף 5, על תתי סעיפיו, לחוזה ההתקשרות המהווה חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז, הקובעים בסעיפים קטנים (4) ו-(5) את ההוראות הבאות: 5.4 הקבלן מתחייב לקיים כלפי העובדים המועסקים על ידו במסגרת חוזה זה את כל ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה שיוחלו על הקבלן ועובדיו, ככל שיוחלו, במועדים הרלבנטיים לביצוע השירותים. 5.5 הקבלן מתחייב לקיים כלפי עובדיו את הנחיית החשב הכללי המפורטת בטבלת התוספות הנוספות המשולמות לעובדי ניקיון של החשב הכללי באוצר, כפי שתעודכן מעת לעת (להלן: "הנחיית החשב הכללי") או כל טבלה אחרת שתפורסם במסגרת התקנות שיותקנו מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב 2011, כפי שתעודכן מעת לעת. זאת ועוד, סעיף 8 למסמך ההבהרות השלישי למכרז מבהיר את האמור בסעיף 5.5 באופן הבא: "מובהר בזאת, כי כל עוד ההסכם הקיבוצי לא יחול על הרשויות המקומיות, לא תחול הוראת סעיף 5.5 לחוזה ההתקשרות במכרז, עמוד 49 למסמכי המכרז, והקבלן יחויב לשלם לעובדיו על פי טבלת התוספות הנוספות המשולמות לעובדי הניקיון המצ"ב, המהווה חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז, ולא על פי הנחיית החשב הכללי. מהמועד בו יחול ההסכם הקיבוצי על הרשויות המקומיות, ככל שיחול, יהא על הקבלן לשלם לעובדיו בהתאם למפורט בסעיף 5.5 להסכם ההתקשרות". (הדגשה שלי- צ.צ) העותרת מבקשת להיבנות מהאמור בסעיפים נוספים במכתב הבהרות זה (4, 5, 6, 9, 12 ו-13), על פיהם, עורך המכרז הבהיר כי המחירים שבמחירון ב', בניגוד לשני המחירונים האחרים, אינם מבוססים על ההסכם הקיבוצי ועל הנחיית החשב הכללי. כך למשל, מוצאת העותרת תימוכין למסקנתה בסעיף 4 למסמך ההבהרות: "מובהר בזאת, כי המחירים שבהצעת המשתתף בפרק שירותי הניקיון (למעט המחירים שבמחירון ב', מתבססים על טבלת התוספות הנוספות המשולמות לעובדי ניקיון של החשב הכללי באוצר (להלן: "הנחיית החשב הכללי") הכוללת את הוראות ההסכם הקיבוצי להסתדרות בנושא עובדי קבלן (שמירה וניקיון) מיום 4.4.2012 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). בעניין זה, מקובלת עלי גישתה של משכ"ל, מנסחת תנאי המכרז, לפיה האמור מתייחס למחירי השירותים הנקובים במסמכי המכרז המהווים בסיס לתחרות ולא לתשלום שכר לעובדים, כך עולה מקריאת מסמך ההבהרות בשלמותו, מה גם, כי פרשנות העותרת, עומדת בסתירה חזיתית לאחת מתכליות דיני המכרזים, שהנה שמירה על זכויות עובדים. מסמך ההבהרות מבהיר את האמור במכרז, על כלל מסמכיו: הצעת המשתתף, חוזה ההתקשרות. מסמך ההבהרות תיקן מספר סעיפים באופן המחריג, לכאורה, את המחירים שמחירון ב', אולם, מעיון מדוקדק עולה, כי סעיף 8 המפרש את סעיף 5.5 לתנאי המכרז, שהיא ההוראה המרכזית לעניין זה, כלל איננו מחריג את מחירון ב'. זאת ועוד, הסעיפים המחריגים לכאורה את מחירי מחירון ב' התייחסו, לשירותים הכלולים במחירון ב' כגון: מכונת טאוט מכני, טרקטור, טרקטורון, למיול, למחפרון או לשופל כולל נהג- ראו סעיף 9 להצעת המשתתף לפרק שירותי ניקיון וכן סעיף 6.1.1 לחוזה ההתקשרות בניסוחם המקורי. מעבר לכך, העותרת התעלמה מסעיפים 14 ו-15 למסמך ההבהרות, מהם עולה במפורש כי ההחרגה מתייחסת למחירי שירותים הכלולים במחירון ב', וניתן להקיש מהם גם על יתר ההחרגות במסמך, שכן המדובר בסעיפים בעלי אופי זהה. הנה כי כן, העותרת שגתה עת הניחה הנחה מוטעית ולא נכונה באשר לשכר העובדים, והנחה זו גרמה לה להציע הצעה גרעונית - שכר העבודה תומחר על ידה בעלות של 32.67 ₪ בעוד שהיה עליה לתמחר זאת בעלות של 38.12 ₪, על מנת שהמחיר יכלול את תחולו של ההסכם הקיבוצי ויותיר לה רווח. מעבר להנחה מוטעית זו, הניחה העותרת מספר הנחות שגויות נוספות אשר גרמו לה לתמחר את הצעתה בהפסד. כך למשל, העותרת לא הפנימה את היותו של המכרז, מכרז מסגרת וכל המשתמע מכך, לרבות אופן התמחור הרצוי של כל סעיף במכרז. מעצם הגדרתו של המכרז כ"מכרז מסגרת", נובע כי הרשויות המקומיות אינן מחייבות להזמין שירותי ניקיון או שירות טיאוט מכני מכל הזוכים במכרז, כך גם אינן מחויבות להזמין שירותים מסוג או בהיקף מסוים (ראו סעיפים 8.2 ו-8.3 לתנאי המכרז). העותרת משליכה יהבה על המשקולות שנקבעו ביחס לכל מחירון בפרק שירותי ניקיון (כזכור, ניקיון 1 ק"מ- 70%, מחירון א' 10% ומחירון ב'- 20%) בכדי לבסס את הקשר בין הרכיבים השונים במכרז, ואת הצורך בבחינה הרווחית באופן כולל, בייחוד לאור כך שלדבריה, למחירון ב' ניתן משקל זניח במכרז. דא עקא, שסעיף 11.5 קובע במפורש, כי המשקולות ניתנו לצורך קביעת הזוכים במכרז המסגרת בלבד, והוא כלל איננו רלוונטי להליך ההתקשרות ב"נוהל הצעת מחיר" שבין הרשות המזמינה לבין הזוכה במכרז. זאת ועוד, מתנאי המכרז עולה כי עבור מחירון מסוג ניקיון 1 ק"מ ומחירון א' ניתן למציעים להציע אחוז תוספת בלבד, בעוד שעבור מחירון ב' ניתן היה להציע אחוז תוספת או הנחה. מכאן, כי החשיבות בבחינת הריוחיות מתייחסת בעיקרה למחירון ב', שכן המחירים שנקבעו במחירונים האחרים מגלמים בחובם רווחיות, ואילו האפשרות להציע הנחה באשר למחיר שנקבע במחירון ב' מעלה ביתר שאת, את הצורך בבחינת הרווחיות. מכל האמור עולה, כי היה על המציעים להיערך לאפשרות בה יוזמנו שירותים מסוג מסוים וספציפי, כגון שירותים הנקובים במחירון ב' בלבד, ומשכך לוודא כי הצעתם רווחית אף ביחס לכל סעיפי מחירון זה בנפרד. לאור האמור, ברי, כי אין לקבל את הנחת העותרת לפיה רווחיות הצעתה צריכה להבחן בכללותה. למותר לציין, כי אף אין מקום לקבל את סברת העותרת לפיה גרעוׂנוּתה של ההצעה תיבחן רק בשלב של "נוהל הצעת המחיר". ברי כי שיטה זו הייתה מרוקנת מתוכן את משמעותו של מכרז המסגרת ככלי סינון יעיל ואפקטיבי עבור הרשויות המקומיות, בטרם הן מתקשרות עם זוכה כזה או אחר במכרז. הבדיקה הנוספת שעורכת הרשות המקומית בעניין זה, נועדה לאפשר למציע, אשר זכה במכרז המסגרת, להציע הצעות שלא יעלו על המחירים שהוצעו על ידו בהצעתו למכרז. מכאן משתמע, כי הוא רשאי להציע מחירים נמוכים יותר ומכאן גם נובע הצורך בבחינת סבירות המחירים המוצעים, גם על ידי הרשות המקומית. ברם, מכל מקום, צורך זה איננו מבטל את הבדיקה הראשונה הנערכת בבחינת ההצעות שהוגשו במכרז המסגרת. החלטות ועדת המכרזים העותרת הוזמנה למתן הבהרות למשכ"ל לאור הצעתה הנמוכה במיוחד ביחס למחירון ב' (הנחה בת 42%) ואף ביחס להצעתה שלה לפרק שירותי הטיאוט המכני, וכן נדרשה להציג אסמכתאות לשם הוכחת תמחור נפרד של כל אחד מרכיבי עלות המחירים שהוצעו על ידה לכל אחד מן השירותים הכלולים במחירון ב'. ההסברים שניתנו על ידי מנכ"ל העותרת, איששו את הסברה בעניין הבנתה הלקויה של העותרת את תנאי המכרז ומסמכיו. כך למשל, הודה המנכ"ל כי הדרך בה תומחרו המחירים בסעיפים השונים היא על דרך הממוצע, ללא התייחסות לכל סעיף בנפרד. כן הובהר כי הונח על ידה שההסכם הקיבוצי לא חל (ראו למשל עמ' 115 לנספח 5 לעתירה). לפיכך, ולאחר בדיקת רווחיות ההצעה על ידי רו"ח מקצועי, יועץ לועדת המכרזים, החליטה הועדה ביום 28/7/13, לפסול את הצעת העותרת שבהתקיים תנאיו הנה הפסדית וגרעונית. החלטת ועדת המכרזים, מצויה במתחם הסבירות; הועדה קיימה את ההליך הנדרש ממנה, ולא התעלמה מחובתה לברר לעומק את רצינותה של ההצעה. לעותרת נתנה הזדמנות לטעון בפני הוועדה, עולה כי ההסברים שניתנו היו לא משכנעים, ההצעה בעייתית, וספק אם תוכל לעמוד בתנאי המכרז, ואזי עלולים העובדים להיפגע. כאמור, הדאגה להבטחת הזכויות המינימליות של עובדים, היא עניין שהרשות הציבורית, בעלת המכרז מופקדת על קיומו. היה על העותרת להגיש תחשיב המפרט את המרכיבים באופן מבוסס ומפורש, ולא ניתן להסתפק בהשערות או הנחות בלתי מבוססות, בכדי להצדיק את אופן תמחור הצעתה (בעניין זה, ראו פסה"ד שלג לבן וכן עת"מ (י-ם) 1077/06 כח עצמה בע"מ נ' קרן קיימת לישראל (25.2.07)). ניתן להיווכח, כי הועדה נקטה משנה זהירות, עת בדקה את תמחור ההצעה והגיונה הכלכלי, הן על ידי פנייה לעותרת בבקשה לקבלת הסברים, והן על ידי בדיקת הצעתה על ידי יועץ מקצועי, רואה חשבון מטעמה, שבדיקתו נעשתה על סמך הפרשנות הנכונה והראויה של הנחות היסוד במכרז. בשולי הדברים ייאמר, כי לא מצאתי שיש לקבל את הטענה לפיה, זכות הטיעון שניתנה לעותרת הינה שונה מזו שניתנה ליתר המציעים, ולעניין זה פרוטוקול דיוני ההבהרות מדברים בעד עצמם (ראו נספח ד' לכתב התשובה מטעמה של משכ"ל). בדיון שהתנהל בפניי ביום 7/11/13, מצאה העותרת להרחיב חזית ולהדגיש דווקא את טענותיה הפרוצדוראליים אשר להליך ההשגה על וועדת המכרזים ובינהן: הועדה לא התכנסה לדון בהשגה; ההחלטה בהשגה נתקבלה על ידי ב"כ משכ"ל תוך אצילת סמכויות אסורה; פרוטוקול הדיון בהשגה לא נתקבל אצל העותרת והעותרת אף לא זומנה לשימוע בהשגה; לא ניתנה חוות דעת משלימה מטעמו של רו"ח, היועץ המקצועי לוועדה, אשר מתייחסת לחוות דעת המומחה מטעם העותרת שהוגשה במסגרת ההשגה. יש לדחות טענות אלו - הגם שהעתירה האוחזת עמודים רבים, נמצא ע"י העותרת להקדיש אך משפטים בודדים בלשון רפה בהקשר פרוצדוראלי זה, לא כל שכן שלא התבקש סעד ממשי בעניין, כגון קיום דיון חוזר בהשגת העותרת. על כן, ואף רק מן הטעם הזה, יש לדחות טענות אלו על הסף. בבחינת למעלה מן הצורך יאמר, כי זכות הטיעון בהחלטה המרכזית בעניינה של העותרת, נתנה לה במלואה. אין חולק כי החלטת ועדת המכרזים על פסילת ההצעה, התקבלה רק לאחר הליך הבהרה עם העותרת תוך מתן זכות הטיעון בעל פה, וניהול פרוטוקול כדין (להרחבה בעניין אימתי ניתנת זכות הטיעון, היקפה והפרוצדורה הקשורה בה, ראו שמואל הרציג, דיני מכרזים, כרך ה' חלק שני 1275 (מהדורה שנייה- 2012). בנסיבות אלו, לא נראה כי קיימת לעותרת זכות קנויה לטיעון נוסף לאחר קבלת החלטת הפסילה. הטענה בדבר האצלת סמכות ההחלטה בהשגה לב"כ המשיבה, אין בה כל ממש, ברי כי ב"כ המשיבה העבירה לעותרת את החלטת וועדת המכרזים ובשמה. אשר לחוות הדעת החשבונאית מטעמה של העותרת, הרי שזו נבחנה גם כן, ונמצא כי אין בכך בכדי לשנות את החלטת הפסילה, בשים לב להנחות השגויות שהניחה העותרת ובגינן נפסלה הצעתה (ראו ס' 15 לנספח 13 לעתירה). יש לקבוע לפיכך, כי החלטה הדוחה את ההשגה, אשר התקבלה על ידי בני הסמכא, עומדת גם כן במתחם הסבירות, שעה שהעיון בהשגה ובחוות הדעת של רו"ח מטעמה של העותרת, מעלה כי הן מושתתות על אותם אדנים והנחות שגויות ביחס לתנאי המכרז (לדוגמא: הצורך בבחינה כוללת של רווחיות ההצעה), ועל כן לא נראה כי היה בהן בכדי לשנות דבר. הגם שייתכן, כי מן הראוי היה שועדת המכרזים הדנה בהשגה תעלה מסקנותיה על הכתב, לא נראה, כי לאור כל האמור לעיל ובנסיבות המקרה דנא, חלה עליה החובה לעשות כן, וממילא אף לו היה נקבע כי מדובר בפגם פרוצדורלי, לא היה בו כדי לפסול את ההחלטה בנסיבות דנא. סוף דבר העתירה, אפוא, נדחתה. העותרת תישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ משכ"ל בסך של 50,000 ₪. שירותי ניקיוןמכרזרשויות מקומיות