תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי: סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו "סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו: מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתב טענותיו; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין" בתי המשפט נדרשו לא אחת להורות על פסילת חוות דעתם של מומחים רפואיים המתמנים על ידי ביהמ"ש. מהפסיקה עולה כי לא בנקל יש לפסול חוות דעת של מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. כבוד השופט זילברטל נדרש ברע"א 1138/12 אי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח' לבקשת תובעת לפסילת חוות דעתו של מומחה שמונה בתביעה בעילה של רשלנות רפואית. הטעם לבקשה היה כי המומחה מונה בשאלת שיעור הנזק בלבד, אולם חרף כך נדרש מיוזמתו גם לשאלת החבות והכריע בה. עוד יצוין כי המומחה עובד במוסד רפואי של מדינת ישראל שהינה הנתבעת בתביעה: "הלכה פסוקה היא, כי גם אם מתגלים פגמים בחוות הדעת, אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילתה, אלא שומה על בית המשפט לשקול "אם מדובר בפגם היורד לשרשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם, 31.1.2011)). זאת, במיוחד אם אנו מצויים בשלב שלאחר הגשת חוות הדעת, כיוון שאז מתחזקת האפשרות שתוצאת חוות הדעת היא שהניעה את מבקש הפסילה. על כן, גם אם המומחה חרג בשוגג ובתום לב מהוראות החוק ומהנחיות בית המשפט, לא ימהר בית המשפט לפסול את חוות דעתו כשניתן להסיר את הפגמים בעזרת הוראה מתונה יותר (להרחבה ראו: א' ריבלין, תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 690 (מהדורה רביעית - תשע"ט)). 13. האם בענייננו מחיקה של חלקים מחוות דעתו של המומחה תמנע את עיוות הדין? לטעמי התשובה לשאלה זו היא בשלילה" (ס' 12- 13 להחלטה). כבוד השופט זילברטל מצא כי אין מנוס מלהורות על פסילת חוות הדעת ודחה את בקשת הנתבעת, שלא לפסול את קביעת המומחה בשאלת שיעור הנזק שבגינו מונה. רפואהמומחה רפואימומחהתקסד"א 1984 (הישנות)