התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 (להלן - החברה), כנגד הנתבע 2 (להלן - הנתבע), בעל מניות בחברה ומנהלה, וכנגד הנתבעת 3 (להלן - הנתבעת), אחותו של הנתבע 2. תמצית טענות הצדדים: 1. התובע צירף חשבוניות מס בגין התיקונים שבוצעו בשלושת הרכבים נושא התביעה; חשבונית מספר 193 עבור החברה בגין רכב מסוג ניסאן נבארה (להלן - רכב הניסן) מיום 9.11.09 בסך 47,012 ₪; חשבונית מס' 110 עבור הנתבע בגין רכב מסוג סיטרואן גאמבי (להלן - רכב הסיטרואן) מיום 9.7.09 בסך 6,584 ₪; וחשבונית מס' 84 עבור הנתבעת בגין רכב מסוג מאזדה 3 (להלן - רכב המאזדה), בסך 9,760 ₪. 2. התובע טוען כי הנתבעים לא שילמו לו את תמורת העבודה שביצע בהתאם לחשבוניות שצורפו, ומבקש לחייבם בעלויות התיקון כאמור. כן טוען התובע, כי בגין רכב הניסאן יש לחייב אישית אף את הנתבע, מאחר שהוא ידע כי החברה נמצאת בקשיים כלכליים, אולם הציג בפניו מצג כי בידי החברה לעמוד בהתחייבויותיה. 3. לטענת הנתבעים, התביעה אינה מגלה יריבות כנגד הנתבעים 2 ו-3, שכן כל הרכבים הינם בבעלות ובשימוש החברה ואין כל זיקה בינם לנתבעים. לטענת החברה, היא בלבד הזמינה את עבודות הפחחות והצבע לרכבים ואשר כולם בבעלותה ובחזקתה היחידה. בכתב ההגנה נטען כי סוכם בין הצדדים שהחברה תשלם לתובע עבור תיקון רכב הניסאן ורכב סיטרואן סך 17,000 ₪ בלבד בגין העבודות שבוצעו. הנתבעים מכחישים את הסכומים המפורטים בחשבוניות המצורפות לכתב התביעה. עוד נטעם בכתב ההגנה כי החברה שילמה לתובע סך 7,000 ₪ במזומן עבור העבודות שבוצעו ברכב המאזדה מבלי שהונפקה לה קבלה בגין התשלום. 4. הנתבעים טוענים בנוסף כי רכב הניסאן נמכר בעסקת טרייד אין ולאחר בדיקה שבוצעה ברכב נמצאו ליקויים במרכב הרכב בשל עבודת הפחחות הלקויה של התובע ואשר בגינה נאלצה החברה להפחית סך 15,000 ₪ משווי הרכב על מנת שהעסקה תצא אל הפועל. 5. מטעם התובע העיד אחיו, מר עזיז כסאברי (להלן - עזיז), המשמש מנהל העבודה במוסך ומי שבקיא לטענתו בעובדות נושא התביעה. מטעם ההגנה העידו מר ג'מאל אנוואר בסול (להלן - ג'מאל), אביהם של התובע והנתבעת, וכן מר אכרם עבדאללה בסול (להלן - אכרם), סוכן הביטוח של הנתבעים. דיון והכרעה: 6. אבחן להלן את המחלוקות בין הצדדים תוך הבחנה בין הרכבים השונים, וזאת נוכח השוני בתשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית להם. רכב הניסן: 7. מטיעוני הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהרכב הנ"ל הוא בבעלות החברה, על שמה הוצאה החשבונית עבור התיקון (סעיפים 7 ו-8 לכתב התביעה). 8. כמו-כן, אין חולק כי הרכב תוקן ע"י התובע, אך הנתבעת לא שילמה עבור התיקון (ראו עדות ג'מאל, עמ' 10, ש' 2). בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לעלות המוסכמת של התיקון (49,036 ש"ח לשיטת התובע, או 17,000 לשיטת הנתבעים). אין צורך להכריע במחלוקת זו בענייננו, שכן לא ניתן לקבל את התביעה בעניין זה נגד מי מהנתבעים. 9. אשר לחברה, בא-כוח הנתבעים הגיש העתק מהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.7.13, לפיה ניתן צו פירוק נגד החברה ומונה לה מפרק זמני. בנסיבות אלה, לא ניתן להמשיך בהליך דנן נגד החברה, ואני מורה על מחיקת התביעה נגדה. ברי כי אין בכך כדי לשלול מהתובע את זכותו למצות סעדיו מול החברה במסגרת הליך הפירוק. 8. כפי שצויין לעיל, התובע מבקש לייחס את החוב בגין תיקון הניסן אף לנתבע באופן אישי, או להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה. לטענה זו לא הונחה כל תשתית מתאימה. כפי שצויין, עולה מטענות התובע כי אין מחלוקת שההתקשרות ביחס לרכב זה נעשתה עם החברה, כפי שמשתקף אף מהחשבונית שהוצאה לה. התובע מבקש לייחס חבות חוזית של החברה לנתבע, שהוא מנהלה, ברם לצורך כך יש להניח תשתית עובדתית מספקת העשויה להצדיק חיוב כאמור, וכזו לא הוצגה בענייננו (ע"א 313/08 נשאשיבי ואח' נ' רינראוי ואח', פורסם במאגרים). גם במישור הטענות הנזיקיות לא הוכח מצג שווא או ידיעה מצד הנתבע בעת ההתקשרות כי החברה לא תוכל למלא את התחייביותיה. הדברים נכונים אף ביחס לטענה בדבר הרמת מסך, והטענות בעניין זה נטענו בעלמא. אף בהנחה כי היו תלויות ועומדות תביעות שונות נגד החברה באותה עת, כפי שטוען התובע, אין בכך די כדי לבסס את הטענות לעניין חיובו של הנתבע. 9. נוכח האמור לעיל, התביעה נגד החברה - נמחקת, ואילו התביעה נגד הנתבע בעניין רכב הניסן - נדחית. רכב המזדה והסיטרואן: 10. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מי הבעלים של הרכבים הנ"ל, בשאלת התמורה המוסכמת עבור התיקונים שביצע בהם התובע ובשאלה האם שולם לתובע עבור התיקון. 11. אשר לסוגיית הבעלות וההתקשורת עם התובע, אף שרישיונות הרכבים לא צורפו, מהעדויות מטעם הנתבעים עולה כי המזדה רשומה על שם הנתבעת והסיטרואן על שם הנתבע (עמ' 10, ש' 32). ג'לאל אף העיד כי המזדה הינה בבעלות הנתבעת אשר השתמשה בו בפועל (עמ' 12, ש' 23). דברים אלה משתלבים עם העובדה כי החשבוניות עבור שני הרכבים הנ"ל הוצאו על שם הנתבעים, ולא על שם החברה. בנסיבות אלה, ובהיעדר ראיות משכנעות אחרות, אני דוחה את טענת הנתבעים כי הרכבים היו בבעלות החברה וכי היא בלבד חייבת בעלות התיקון. 12. אשר לעלות התיקון; התביעה נסמכת כאמור על שתי חשבוניות מס שהוציא התובע הממוענות לנתבעים. מעדותו של ג'לאל, אבי הנתבעים, עולה כי הו א היה מודע להוצאת החשבוניות (עמ' 8, ש' 1-2). לטענת הנתבעים בעדויותיהם, הוסכם ביניהם לבין התובע כי התשלום עבור תיקון שני הרכבים יעמוד על סך 7,000 ₪ בלבד, וסכום זה אכן שולם, כאשר לעניין זה העידו הן ג'לאל והן אכרם. אלא שגרסה זו מעוררת קושי רב נוכח הסתירה בינה לבין העולה מכתב ההגנה (אשר נתמך בתצהיר, בהיותו כתב הגנה בסדר דין מהיר); בכתב ההגנה נטענה גרסה שונה, ולפיה הסך של 7,000 ₪ הנ"ל שולם עבור תיקון המאזדה בלבד (סעיפים 10, 15 ו- 18 לכתב ההגנה). בפני איפוא שתי גרסאות סותרות מטעם הנתבעים באשר לתמורה המוסכמת עבור תיקון שני הרכבים, סוגייה העומדת בלב המחלוקת, מבלי שניתן לכך כל הסבר. לא נעלמה מעיני העובדה כי עזיז השיב בחקירה נגדית כי יש בידו חוו"ד שמאיות וכן קבלות על רכישת חלפים עבור שני הרכבים הנ"ל, אך אלה לא צורפו לתצהירו. אולם בנסיבות העניין, כאשר אין כל מחלוקת כי הרכבים תוקנות על-ידי התובע, התובע הציג חשבוניות מס על סכום התיקון ואילו הנתבעים העלו גרסה בדבר הסכמה אודות מחיר מופחת אשר הוצגה באופן בלתי קוהרנטי ותוך שהיא משתנה ומתעדכנת במהלך ניהול התביעה, אין בכך כדי להטות את הכף אל עבר דחיית גרסתו. בנסיבות אלה, מסקנתי היא כי עלה בידי התובע להוכיח, ברף הנדרש במשפט האזרחי, כי עלות תיקון הרכבים היא כנטען בתביעה. 13. אשר לשאלה האם שולם תשלום כלשהו על חשבון תיקון שני הרכבים; בעניין זה העידו הן ג'לאל והן אכרם - סוכן הביטוח מטעמו, כי ג'לאל שילם לתובע סך של 7,000 ₪, ומבלי שניתנה קבלה. שניהם העידו כי מדובר היה בשני תשלומים שבוצעו בנפרד, בשתי פגישות שונות. עדויותיהם בנקודה זו באשר לעצם התשלום משתלבות ותואמות, הן לא נסתרו ואני מקבלת אותן. 14. המסקנה מכל המפורט לעיל היא, כי על הנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע עבור ביצוע התיקונים ברכב הסיטרואן והמאזדה בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה, ובקיזוז 7,000 ₪. מאחר שמהראיות עולה כי הסכום שולם כמקשה אחת, אני רואה להפחית מחציתו מסכום התיקון של כל אחד מהרכבים הנ"ל, באופן שהנתבעת חבה בגין רכב המאזדה סך של 6,260 ₪, והנתבע חב בגין רכב הסיטרואן סך של 3,084 ₪. 15. אשר על כן אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 6,260 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2.6.09 ועד יום מתן פסק הדין, ואת הנתבע לשלם לתובע סך 3,084 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 9.7.09 ועד מועד פסק הדין. 16. כן ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪. 17. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל. סדר דין מהירבעלותפחחותרכב