בתאונה נגרם לתובע קרע חדש (ב MCL) אשר לא אובחן בתאונה קודמת ב 2007 ובגינו נקבעה הנכות נשוא תאונה זו לאחר הפחתת מצב קודם). בנוסף, המומחה נותר איתן בקביעתו, לפיה קיצור רגל שמאל של התובע אשר אובחן לאחר התאונה, אינו קשור לפגיעותיו בתאונה (עמוד 14 ואילך לפרוטוקול). אשר על כן, נדחות טענות הצדדים בעניין זה. מן המקובץ - הנכות הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 31.6%. 5.2.2. נכות תפקודית - קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה (התובע טוען כי נותרה לו נכות תפקודית בשיעור 35%, והנתבעת טוענת כי נכותו התפקודית של התובע אינה עולה על 15%). על פי עדות המומחה, מצד אחד, בעבודות משרדיות מכלול הפגיעות והנכויות שנקבעו מהוות הגבלה תפקודית קלה כיום. מצד אחר, הפגיעות מהוות מגבלה תפקודית משמעותית בעבודות הדורשות טיפוס על מדרגות וסולמות, ובנוסף, הפגיעה בירך תחמיר עם חלוף השנים. עוד קבע המומחה, כי אמנם קיצור הרגל אינו תוצאה של התאונה, אך הפגיעות בתאונה הן שגורמות למגבלה תפקודית כתוצאה מהיות רגל שמאל קצרה יותר. נוכח האמור לעיל ובשים לב ל - מהות פגיעותיו של התובע בתאונה, הטיפולים הרפואיים להם נזקק, יתר קביעות המומחה בחוות הדעת, תשובותיו לשאלות ההבהרה ועדותו בפניי, מהות עיסוקו של התובע לפני התאונה וכיום, שכרו וההיסטוריה התעסוקתית שלו (ראה להלן), גילו וכל פרמטר רלוונטי נוסף, אני מעריך את נכותו התפקודית בשיעור של כ 30%. 5.3. נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן: 5.3.1. כאב וסבל - לפי 31.6% נכות רפואית ו 16 ימי אשפוז- 64,000 ₪ (מעוגל), נכון להיום. 5.3.2. הפסדי השתכרות לעבר - הוצגו אישורי אי כושר ל 3 חודשים מיום התאונה. טרם קרות התאונה ועד לחודש 03/2010 היה התובע סטודנט ועבד כמאבטח בחברת החשמל בשכר של 14,000 ₪ לחודש ברוטו לערך. התובע סיים עבודתו בחברת בחשמל עקב סיום חוזהו. לאחר מכן קיבל התובע דמי אבטלה, עד למחצית חודש 07/2010 (נ/10). ב 21/07/10 החל התובע לעבוד במקצועו, כמנהל פרויקטים בחברת בניה עיצובית ובשכר של 8,000 ₪ ברוטו לחודש. בעבודה זו עבד התובע כ 5.5 חודשים. לאחר מכן שוב לא עבד התובע עד לחודש 05/2011, בו החל לעבוד כמנהל פרויקטים בחברת מויש בע"מ ובשכר של 9,500 ₪ ברוטו לחודש לערך. התובע עבד בחברה זו עד לסוף שנת 2011. לאחר מכן לא עבד התובע במשך חודשיים והחל מ 03/2012 הוא עובד בעבודתו הנוכחית, כמהנדס תשתיות בעירית אור עקיבא ובשכר חודשי של כ 10,230 ₪ ברוטו. שכרו של התובע בחברת החשמל, בה עבד כמאבטח וסיים עבודתו שם ללא קשר לתאונה וטרם קרתה, אין בו כדי לשקף את בסיס השכר לפיצוי התובע בגין נזקיו. מדובר בעבודה זמנית, בה עבד התובע בעת היותו סטודנט ואינה קשורה לתחום הכשרתו של התובע. בנוסף, מהנתונים לעיל עולה כי לאחר שהחל התובע לעבוד במקצוע המתאים להכשרתו המקצועית והאקדמית, שכרו במקומות העבודה השונים עלה בהדרגה, כמצופה מעובד הנמצא בתחילת דרכו המקצועית. על פי הנתונים לעיל (רקעו התעסוקתי של התובע, מהות עבודתו לפני התאונה וכיום), קשה לקבוע במדויק מה היתה השפעתה של התאונה על יכולת ההשתכרות של התובע. בשים לנתונים והקביעות לעיל, ראוי להעריך את הפסד השתכרותו של התובע בעבר על בסיס גלובלי, בהתבסס, בין היתר על: תקופת אי הכושר לאחר התאונה, נתוני ההשתכרות של התובע לפני ולאחר התאונה, השכר הפוטנציאלי במקצועו של התובע בשים לב לגילו הצעיר יחסית ולעובדה כי התובע נמצא בתחילת דרכו המקצועית, נכותו התפקודית וכל פרמטר רלוונטי נוסף (לעניין זה ראה לדוגמה - ע"א 448/87 צבי המרמן קבלן לבנין בע"מ נ' עיד איברהים חסן, פ"ד מג(3), 810, 816-817 (1989); ע"א (מחוזי נצ') 3038/03 מימון אריק נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ, תק-מח 2003(4), 1101, 1104 (2003)). על פי האמור לעיל, אני מעריך את סך הפסדי השתכרותו של התובע בעבר בסך של - 90,000 ₪, נכון להיום. 5.3.3. הפסדי השתכרות לעתיד - לצורך כימות הפסדי ההשתכרות בעתיד, אין להסתפק אך בנתונים של שיעור השכר והנכות התפקודית שנקבעה. נכות תפקודית משמעה מידת ההשפעה של הנכות הרפואית על התפקוד הכללי, והיא באה להצביע על מידת ההגבלה שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע, בכל תחומי החיים ולאו דווקא רק לעניין הפסד כושר ההשתכרות. בקביעת הפסד כושר ההשתכרות משמשת הנכות התפקודית רק נתון אחד, מתוך כלל הראיות והנתונים המובאים בפני בית המשפט. קביעת מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע הינה קביעה סובייקטיבית, התלויה, בנוסף לנתון בדבר הנכות התפקודית שנותרה לתובע עקב התאונה, בנסיבותיו המיוחדות של התובע, ובין היתר - גילו, רקעו הרפואי, הכשרתו, מקצועו, שיעור השתכרותו במומו לאחר התאונה וניסיונו (ראה לעניין זה - ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ"ד נב(3), 792, 800-801 (1995); ע"א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע"מ נ' חנניה גוזלן, תק-על 2010(3), 3408, 3413 (2010)). בשים לב לגילו של התובע, הכשרתו המקצועית ועבודתו כיום, נתוני השכר שהוצגו, נכותו התפקודית של התובע כפי שנקבעה על ידי, ובהתחשב ביתר נתוניו של התובע, אעריך את הפסד השתכרותו לעתיד בפרמטר של הפסד כושר השתכרות, על בסיס גלובלי, ובזיקה לפרמטרים הבאים - שכרו של התובע לפני ולאחר התאונה (כולל קידום שכר פוטנציאלי במקצועו של התובע נוכח גילו הצעיר יחסית), מהות עבודתו כיום (עבודה אשר הינה ברובה משרדית אך כוללת גם אלמנטים פיזיים), נכותו התפקודית, גילו ומשך שנות העבודה שנותרו לו עד גיל 67. על פי הנזכר אני מעריך את הפסד כושר השתכרותו של התובע בעתיד בסך של - 700,000 ₪, נכון להיום, בתוספת 75,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה. 5.3.4. הוצאות (לעבר ולעתיד) - בשים לב לקבלות שהוצגו על ידי התובע, לנכותו הרפואית והתפקודית של התובע, תקופת אשפוזו, הטיפולים להם נדרש ולתקופת אי הכושר בה שהה לאחר התאונה, ומתוך הנחה כי מרבית ההוצאות מכוסות בסל הבריאות ובהתחשב בהוראות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו - 2010) התשס"ט - 2009), אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך של - 20,000 ₪, נכון להיום (כולל נסיעות). התובע לא הוכיח כי הוא נזקק או יזדקק בעתיד לטיפולים רפואיים נוספים בעקבות התאונה ועל כן לא ייפסק פיצוי לעתיד בראש נזק זה (וראה עדות המומחה לעניין אי הצורך ברכישת נעליים אורטופדיות מיוחדות בניגוד לנטען על ידי התובע, בעמוד 9 לפרוטוקול ישיבת 28/04/13). 5.3.5. עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) - התובע אישר בסיכומיו כי לא קיבל עזרה בשכר (אלא ממשפחתו וחבריו). יחד עם זאת, בשים לב לנכות הרפואית והתפקודית שנקבעה, מהות הפגיעה וההגבלות מהן סובל התובע, הטיפולים להם נדרש ולתקופות אי הכושר לאחר התאונה, אני קובע פיצוי על דרך האומדנא, בסך של 110,000 ₪, נכון להיום. 5.3.6. סך כל הפיצוי המגיע לתובע - 1,059,000 ₪. 6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,059,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ בגינו, אגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה. קרע