תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף אשר נגרמו קטין בשל תאונת נפילה, בהיותו תלמיד כיתה א' בבית הספר "ימית" בקרית ים. התביעה הוגשה באמצעות התובעת 2, שהינה אמו ואפוטרופסית הטבעית, ולפיכך הינה התובעת 2 (להלן: "התובעת"). 2. לטענת התובעים התאונה התרחשה בנסיבות הבאות. ביום 3.6.09 בסמוך לשעה ,12:00 התובע חזר יחד עם חבריו מחצר בית הספר, לאחר ששהו בהפסקה מהלימודים, לכיתות. הוא עבר במסדרון שהוביל לכיתה, כאשר במסדרון היה דוחק של ילדים. לפתע הוא נדחף ע"י ילד אחר, נתקל בקיר ונפל לרצפה. לאחר התאונה הוא חזר לכיתה בעזרת חבריו והשתתף בשיעור. זאת לאחר שסיפר למורה בכיתה מה קרה וכי הוא סובל מכאבים. המורה, במקום לדאוג לפנותו לטיפול רפואי, הורתה לו לשטוף את פניו ולחזור לכיתה. לאחר השיעור, שהיה השיעור האחרון באותו יום, חזר לביתו. אמו שראתה שזרועו הימנית נפוחה וכי הוא אינו יכול ליישרה, פינתה אותו לטיפול רפואי במרפאת "זבולון", ומשם הופנו לבית החולים "בני ציון" בחיפה. אובחן שהוא סובל משבר ברדיוס ודפורמציה באולנה זרוע ימין, הוא עבר תחת הרדמה כללית ניתוח לשחזור השבר, וזרועו קובעה בגבס מהכתף ועד לאצבעות. הוא נאלץ לשהות בחופש מחלה בבית כחודש לאחר מכן הוסר הגבס. בשל כך התובע הפסיד את יתרת שנת הלימודים וחזר לבית הספר רק בשנת הלימודים לאחר מכן לכיתה ב'. אמו נאלצה להעדר מעבודתה כחודש על מנת לטפל בו. 3. ביום 23.7.09 הגבס הורד. נמצא שחיבור השבר הינו "חזק וטוב" (בהתאם למסמכים הרפואיים). לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. 4. לטענת התובעים הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") התרשלה בכך שלא דאגה להשגחה נאותה בזמן ההפסקה, הן בחצר בית הספר והן במסדרון המוביל לכיתה, דבר שהיה מונע את התאונה. לטענתם יש קשר סיבתי ישיר בין התרשלותה לנזק שנגרם, ולפיכך עליה לפצותם על נזקיהם. 5. הנתבעת 2 מכחישה את נסיבות התאונה. לטענתה מדובר בנפילה פתאומית שלא היתה יכולה להמנע על ידה. כן לטענתה, דאגה להשגחה מתאימה של מורי בית הספר על התלמידים, גם בעת ההפסקה, וכי לא התרשלה בשום צורה ואופן. לפיכך לטענתה דין התביעה להדחות. דיון 6. מטעם התביעה שמעתי את עדות התובע וכן את עדותו של תלמיד נוסף בכיתה, לעצם קרות התאונה. כן שמעתי את עדות התובעת באשר לנזק שנגרם להם. מטעם ההגנה שמעתי את עדותו של מנהל בית הספר בזמן הרלוונטי לתאונה, ואת עדותה של המורה התורנית ביום המקרה. 7. אינני מקבל את גרסת התובעים, שהתובע נפל כתוצאה מדחיפה של תלמיד אחר, כפי שיוסבר להלן. 8. 4 ימים לאחר התאונה מנהל בית הספר ביצע דיווח ראשוני עליה, לאחר שבדק את נסיבותיה באופן אישי ושמע את עדותם של שני תלמידים בכיתה. בתיאור התאונה נכתב "התלמיד נפל בזמן הפסקה וכתוצאה פריקה של מרפק יד ימין. היד הושמה בגבס". בדוח התאונה מצויין שמות התלמידים ושמה של המורה התורנית. לא הוזכר בדוח שהתובע נפל עקב דחיפה. מנהל בית הספר עשה רושם מאוד אמין בעדותו. מנהל בית הספר הסביר שהוא מתחקר את הילדים באופן אישי באשר לנסיבות התאונה, ורושם אותם במדויק ללא כחל וסרק. בעצם אי איזכור דחיפה בדוח התאונה, יש להחליש את גרסת התביעה. 9. התובע העיד בבית המשפט שנדחף. עם זאת התובע לא ידע להגיד איזה תלמיד דחף אותו ו/או כיצד נדחף. בעצם זה שהתובע לא יודע איזה תלמיד דחף אותו, יש להחליש את גרסתו. 10. חברו של התובע לכיתה, התלמיד אלון ברמן (להלן: "אלון"), העיד גם כן בפני בית המשפט. יש לציין שתלמיד זה היה אחד התלמידים שנתן עדות בפני מנהל בית הספר במסגרת דוח התאונה. אלון העיד שהוא לא ראה מי דחף את התובע והוא גם לא יודע אם דחפו אותו או לא. כל מה שאלון ידע להגיד הוא, שהיו הרבה ילדים במסדרון. עצם זה שאלון לא ידע אם דחפו את התובע אם לאו, מחליש את גרסת התביעה. 11. גם התובע וגם אלון העידו שלאחר שנפל ניגשו אליו תלמידים לעזור לו וליוו אותו לכיתה. אלון גם העיד, שהוא זה שרץ אליו לאחר הנפילה והרים אותו. הגם שמדובר בתלמידי כיתה א', הם מודעים לכך שמעשה של דחיפה הינו אסור, ויש להניח שאם התובע באמת היה נדחף, מישהו מהתלמידים היה רואה זאת, או שהם היו מנסים לברר מיהו התלמיד שדחף את התובע. בכך שלא נעשה כל נסיון לברר מיהו התלמיד שדחף את התובע, יש להחליש את גרסת התביעה. 12. עדות התובע, לכך שהוא נדחף ע"י תלמיד אחר, הינה עדות יחידה של בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט. משכך אין בה די על מנת להוכיח את גרסת התביעה. בחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט אין תמיכה לגרסה זו של התביעה. נהפוך הוא, העדויות האחרות, או שוללות את גרסת התביעה, או מחלישות אותה. 13. נראה שהתובע פשוט נפל עת חזר לכיתה מההפסקה. 14. אני דוחה את גרסת התביעה, שהנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה להשגחה מספיקה בבית הספר בזמן התאונה. מנהל בית הספר העיד והסביר, כי בזמן הפסקה נמצאים מורים תורניים המשגיחים על התלמידים. לא שוכנעתי שלא היתה השגחה מספקת. 15. לטענת התובעים הנתבעת התרשלה בכך, שלא היה מורה שהשגיח עליהם בעת שעברו במסדרון מחצר בית הספר לכיוון הכיתה. אני דוחה טענה זו. אין אפשרות שמורה ישגיח על כל צעד של התלמידים, כאשר הם נעים בתחומי בית הספר. משהיו מורים תורניים, שהשגיחו באופן סביר על התלמידים, אין מקום לקבוע שהנתבעת התרשלה. יתרה מזו, מנהל בית הספר העיד שהכניסה לכיתות א' ו-ב' בבית הספר הינה ישירות מהחצר דרך גרם מדרגות, בלי שהתלמידים עוברים במסדרון. עדות זו היתה אמינה על פניה ולא נסתרה ע"י התובעים. יש בכך להחליש את גרסת התביעה. 16. התובעים טענו שלאחר המקרה הנתבעת שינתה את נהלי ההשגחה על התלמידים, במיוחד בזמן החזרה מהפסקה לכיתות. מנהל בית הספר הכחיש זאת וטען שהנהלים נשארו כפי שהיו. טענת התובעים בענין זה הועלתה בעלמא ללא כל ביסוס. אני מעדיף את גרסת הנתבעת. 17. גם אם אקבל את גרסת התובעים, שהתובע נדחף ע"י תלמיד אחר, אין בכך להצדיק את קבלת התביעה. התובע אישר בעדותו שהוא נדחף באופן פתאומי. לפיכך, מדובר בארוע שלא ניתן היה למנוע אותו, גם אם היה מורה נוכח במקום. 18. דרכם של תלמידים להשתובב, לרוץ ולעיתים קצת להשתולל. לא ניתן לצפות מראש, כמו גם למנוע, כל ארוע של נפילה, אפילו אם מדובר כתוצאה מדחיפה פתאומית של תלמיד אחד את השני. משהיתה השגחה מספקת של מורי בתי הספר על התלמידים, אין לקבוע שהנתבעת התרשלה באי מניעת התאונה נשוא התביעה. 19. התובעים העלו טענה נוספת והיא, שהנתבעת התרשלה בכך שלא דאגו לטיפול רפואי באופן מיידי לאחר התאונה. טענה זו לא הוכחה. התובע חזר לביתו זמן קצר לאחר התאונה, גם אם השתתף בשיעור האחרון והוא פונה ע"י אמו באופן מיידי לטיפול רפואי. מכל מקום לא הוכח, שהשהייה בהפניה לטיפול רפואי הגדילה את הנזק כתוצאה מהתאונה, או גרמה לנזק נוסף. 20. סיכומו של דבר, לא הוכח שהנתבעת התרשלה כלפי התובע, או שיש קשר סיבתי בין מעשה או מחדל מצידה לבין גרימת התאונה. מדובר בתאונה מצערת שארעה לתלמיד בית ספר כתוצאה מנפילה במהלך שגרת הלימודים. לא ניתן היה לצפות אותה מראש, ולא ניתן היה למנוע אותה באמצעים סבירים. לפיכך דין התביעה להדחות. תוצאה 21. התביעה נדחית. 22. מאחר והתובע הינו קטין והתביעה הוגשה באמצעות התובעת, יש מקום לחייב את התובעת בלבד בהוצאות משפט. התובעת 2 תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בלבד. 23. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קטיניםדיני חינוךפיצוייםתאונות בבית ספרבית ספרנפילה