תביעה לתשלום חוב בגין מוצרי בטון בתביעה נטען כי הנתבעת רכשה מהתובעת בטון טיט ושירותי משאבה ונותרה חייבת לתובעת את הסך של 55,848 ₪ נכון ליום 17/7/10. 2. בעקבות כתב ההגנה, ומאוחר יותר תצהירי התובעת, התברר כי המחלוקת היא בשני עניינים עיקריים. א. הנתבעת טוענת כי ביום 11/1/08 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת שירותי בטון ומשאבה ובו פורטו מחירים אלה שהתובעת שינתה, ללא זכות שבדין, את מחירי השירותים והמוצרים שסיפקה לה ואין לחייב אותה לשלם את הסכומים שהתובעת טוענת להם. ב. עוד טוענת הנתבעת כי בהמשך נחתם בין הצדדים הסכם שני ביום 23/6/09 ואולם התברר כי התובעת חייבה את הנתבעת בגין כמויות בטון גדולות יותר מאלה שסופקו בפועל ולפיכך גם כאן אין לחייב אותה, את הנתבעת, לשלם לתובעת. לפיכך, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה. 3. ביחס לטענות הנתבעת טענה התובעת כי ההסכם מיום 11/1/08 מתיר לה לשנות את המחירים והיא פעלה לכן על פי האמור באותו הסכם. אשר לטענות הנוגעות להסכם מיום 23/6/09, טענה התובעת כי יש לדחות את כל טענות הנתבעת בעניין הזה מאחר שהנתבעת בחרה, משיקוליה, שלא לשקול את משאבות הבטון ומשכך עשתה אין היא רשאית להעלות כל טענה ביחס לכמויות שבגינן חוייבה. 4. את עיקר מרצם בשלב הבאת הראיות השקיעו הצדדים בשאלות הנוגעות להסכם מיום 11/1/08, כאשר התובעת מנסה להוכיח כי הנתבעת קיבלה את ההסכם, כולל חלקו האחורי שבו פורטה, בין היתר, זכותה של התובעת לשינוי מחירים, ואילו הנתבעת מנסה להוכיח כי לא קיבלה אלא את העמוד הראשון של ההסכם ומעולם לא קיבלה את חלקו האחורי של המסמך. בעניין זה גם הוגשו, לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות, בקשות שונות שעניינן הגשת ראיה נוספת ואף התקיים, לאחר שכבר הוגשו סיכומי התובעת, דיון שבמהלכו נחקרה העדה הגב' אינאס אגבריה, מטעמה של התובעת. 5. כעת מונחים בפני טיעוני הצדדים בכתב. לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובכל המסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ככל שהדברים נוגעים להסכם מיום 11/1/08 ולשינוי המחירים שבעקבותיו נותרה יתרת חוב לנתבעת. 6. חרף כל העדויות שהביאה התובעת לא עלה בידה להוכיח כי הנתבעת קיבלה את ההסכם מיום 11/1/08 על שני חלקיו, הקדמי והאחורי גם יחד. עדויות התובעת בעניין הזה מעלות תמיהות לא מעטות. לא ניתן להתעלם מן העובדה שאף שטענת הנתבעת בעניין הזה היתה ידועה לתובעת עוד משלב הגשת כתב הגנה על ידי הנתבעת בחרה התובעת שלא להביא את הגב' אינאס אגבאריה כבר בשלב הבאת הראיות מטעמה וזו הובאה להעיד רק בשלב מאוחר יותר, ובעקבות בקשת הנתבעת בעניין הזה. 7. למעשה, התובעת כלל לא צרפה לכתב התביעה שהגישה את ההסכם מיום 11/1/08. כתב התביעה היה סתמי, לא התייחס להסכמים כלשהם ורק נקב בסכום החוב שנותר, על פי הנטען, לנתבעת. רק לאחר שהנתבעת צרפה עותק מההסכם לכתב ההגנה שהגישה, עלתה, לראשונה, טענת התובעת לפיה ההסכם נחתם במשרדיה ונציג הנתבעת קיבל עותק ממנו. זאת, בניגוד לטענת הנתבעת בכתב ההגנה שהגישה, שם טענה כי ההסכם, בעמודו הראשון בלבד, נשלח למשרדה בפקס. 8. התברר, כי בתצהירו של מר מוחמד אגבריה, מנהל התובעת, נפלו שגיאות לא מעטות ואלה מערערות במידה ניכרת את מהימנות גרסתו וגרסת התובעת בכלל, ואת מהימנות הגרסה בנוגע לעותק שקיבלה הנתבעת, בפרט. כך, למשל, טען מר אגבריה כי עותק ההסכם, כפי שנרשם במשרדי התובעת, נמסר לידיו של עובד הנתבעת, מר היתאם חורי, על מנת שזה יחתים עליו את נציגי הנתבעת. בהמשך התברר כי עותק ההסכם לא נמסר לידיו של מר חורי ולא יתכן שנמסר לידיו מאחר שבאותה עת מר חורי כלל לא עבד אצל הנתבעת. רק בעת חקירתו הנגדית של מר אגבריה, טען מר אגבריה, לראשונה, כי עותק ההסכם לא נמסר למר היתאם חורי כי אם לעובד אחר של הנתבעת ששמו ג'ול ואשר שמו מופיע בצידו השמאלי העליון של ההסכם. גרסה זו של התובעת היא גרסה "כבושה" ולא ניתן על ידי התובעת כל הסבר לכך שהתובעת לא העלתה טענה זו מאז שהוגש לתיק בית המשפט תצהיר הנתבעת (ביום 14/3/12) ועד לישיבת ההוכחות. זאת, אף שבתצהירו טען מר היתאם חורי כי לא עבד אצל הנתבעת במועד חתימת ההסכם האמור. בנסיבות האלה, יש לדחות את טענת התובעת כאילו יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שלא הביאה את העובד ג'ול כעד מטעמה ולא הגישה תצהיר של עד זה. 9. התברר גם כי בעוד שמר אגבריה טען כי הנתבעת "מצאה לנכון לתקן את המחירים על פי ראות עיניה ולצרף את חתימתה ליד התיקונים" (סעיף 6 לתצהיר), בפועל, על גבי עותק ההסכם שצרפה התובעת לתצהירו של מר אגבריה, לא בוצעו תיקונים במחירים ולא מופיעה בו חתימה של הנתבעת ליד אותם "תיקונים" נטענים. 10. בעדותו טען מר אגבריה כי להסכם קיימים מספר עותקים, בצבעים שונים, כפי שמונפק פנקס ההזמנות שעימו היא עובדת. לטענתו, ישנם בפנקס 3-4 עותקים וג'ול לקח ככל הנראה אחד מהם (עמ' 7 שו' 5). בעקבות בקשת ב"כ הנתבעת הוצג לו אותו פנקס ובעקבות כך הוגשה לבית המשפט הודעה לפיה מדובר בפנקס ובו 3 עותקים: לבן, צהוב וורוד. בפנקס מצוי העותק הוורוד של אותו הסכם (הצעת מחיר מס' 1482 מיום 11/1/08) והעותקים הלבן והצהוב נתלשו ממנו. בהמשך התברר כי העותק הוורוד אינו זהה לעותק ההסכם כפי שהוגש במסגרת הבאת הראיות (נ/1) ולפיכך, וכפי שכבר ציינתי לעיל, נקבע מועד נוסף לדיון שבמהלכו העידה הגב' אינאס אגבריה. 11. בדיון שהיה בפני ביום 15/4/13 נחקרה הגב' אינאס אגבריה. מעדותה עלה כי היא היתה מעורבת, לכאורה, באופן פעיל ביותר בכל ההתנהלות עובר לחתימת ההסכם מיום 11/1/08 ומשכך, תמוה מדוע לא הגישה תצהיר מטעמה של התובעת עוד בשלב הראשון. מעבר לכך, גם לגופו של עניין, עלו מעדותה של הגב' אגבריה תמיהות לא מעטות. כך, התברר מעדותה, ומהתצהיר שהגישה עובר לדיון, כי העותק שנותר בפנקס, העותק הוורוד, אינו דומה לעותק שכביכול נמסר לנתבעת שכן הגב' אגבריה ביצעה על גבי העותק הוורוד שינויים, אף לפי גרסתה. 12. מעבר לעובדה שהדברים שטענה הגב' אגבריה עומדים בסתירה לעדותו של מר אגבריה כפי שפורטה בסעיף 6 לתצהירו, העלתה גרסתה של הגב' אגבריה קושי נוסף. מעדותה עלה כי מאחר שהפרטים שנותרו על גבי העותק הוורוד לא היו ברורים וקריאים ונדרש לה עותק קריא וברור, היא הניחה על גבי העותק הוורוד עותק לבן ריק ועל גבו כתבה את השינויים האמורים באופן שאלה עברו בהעתקה אל העותק הוורוד. גרסה זו של הגב' אגבריה מעוררת תמיהות כה רבות, עד שלא ניתן לקבלה: ראשית, מדוע, אם ביקשה לחזק את הפרטים על גבי העותק הוורוד, לא כתבה אותם ישירות עליו ועשתה זאת כשהיא מניחה על העותק הוורוד עותק לבן באופן שהנתונים ייראו כאילו הועתקו לעותק הוורוד? שנית, אם בכתיבת הפרטים החדשים על גבי העותק הוורוד היתה המטרה לציין את המחירים החדשים שסוכמו בעקבות המו"מ בין הצדדים, מדוע צויינו עליו גם המחירים הישנים, המקוריים? שלישית, עיון בעותק הוורוד, שהוגש לי (נ/7), מראה כי לא ניתן לראות בו כלל את השרידים, שכביכול היו אמורים להיות בו לדברים שנרשמו במקור על גבי עותק זה. לו היה ממש בגרסת הגב' אגבריה, ניתן היה לצפות לכך שעל גבי העותק הוורוד, יופיעו, גם אם בקושי או בטשטוש, הנתונים המקוריים שהועתקו אליו בעת שמולא העותק הלבן של אותה הצעה ועל גביהם ו/או לידם יופיעו הנתונים החדשים כפי שרשמה אותם הגב' אגבריה לפי עדותה בפני. בפועל, אין על גבי המסמך הוורוד שהוצג לי זכר לנתונים. שכביכול הופיעו בו לפני שערכה הגב' אגבריה את התיקונים שעליהם העידה בדיון שהיה בפני. 13. כל התמיהות האלה, יחד עם אלה שפורטו בנוסף בסיכומי הנתבעת ובעיקר העובדה שכל הגרסה הזו כלל לא פורטה על ידי התובעת ועלתה לראשונה רק בעקבות דרישתה של הנתבעת לעיין בפנקס ההזמנות והגילוי שלפיו העותק המצוי בפנקס ההזמנות שונה מהעותק שהוגש כמסמך נ/1, מערערים מאוד את גרסת התובעת ומביאים אותי למסקנה לפיה לא ניתן להאמין לגרסת התובעת, כאילו קיבל נציג הנתבעת עותק מלא של ההסכם, על שני צדדיו. 14. בכך נשמט הבסיס מתחת לטענת התובעת כאילו היא זכאית לעדכן את מחירי מוצרי הבטון מכח התנאים שפורטו בצידו השני של אותו מסמך, מאחר שלא הוכיחה כי זה נמסר לנתבעת וכי הנתבעת היתה מודעת לו בעת שחתמה על ההסכם כפי שנשלח לה. 15. טענה נוספת שהעלתה התובעת, על מנת לבסס את זכאותה לעדכון מחירי הבטון, היתה כי ביום 19/6/08 שלחה לנתבעת מכתב ובו דרישה להעלאה במחירי הבטון, הטיט ושירותי השאיבה. התובעת טענה בהקשר זה כי מאחר שהנתבעת המשיכה להזמין את שירותיה גם לאחר אותו מכתב, ממילא יש לחייב את הנתבעת לשלם את המחירים כפי שעודכנו במכתב האמור. אני דוחה גם טענה זו של התובעת. 16. ראשית משום שאין כל ראיה לכך שהנתבעת קיבלה את המכתב או שאישרה את העלאת המחירים כפי שפורטה בו. בניגוד לאמור בסיכומי התובעת, לא הנתבעת היא שצריכה להוכיח שלא קיבלה את המכתב - הנטל הוא על התובעת להוכיח שהמכתב נמסר לנתבעת. נטל זה לא עלה בידי התובעת להרים. מעבר לכך, גם העדים מטעם התובעת הודו כי הנתבעת חלקה על המחירים כפי שפורטו בחשבוניות שנשלחו לה ביחס לשירותים שסופקו החל מחודש יולי 2008. 17. עד התובעת, מר אגבריה הודה כי הנתבעת תיקנה את כל החשבוניות שנשלחו לה לאחר יולי 2008 ושילמה אך ורק בהתאם למחירים שסוכמו בהסכם מיום 11/1/08. יותר מזה, למרות זאת, התובעת לא הפסיקה לספק לנתבעת שירותים (עמ' 10 שו' 29, עמ' 12 שו' 23). להיפך, בחודש יוני 2009 חתמה התובעת עם הנתבעת על הסכם נוסף למתן שירותים וחומרים והמשיכה לספק לנתבעת מוצרים ושירותים מבלי להעלות בכתב כל טענה ביחס לסירובה של הנתבעת לשלם את החוב הנטען בגין ההסכם הראשון. מודעת לקושי בעניין זה ניסתה התובעת לטעון בסיכומיה כי את החשבוניות המתוקנות, והתשלומים עבור הסחורה שסופקה לנתבעת לאחר מכתב השינויים, קיבלה התובעת רק בחודש נובמבר 2008, לאחר תום העבודה באתר נשוא ההסכם. טענה זו לא רק שלא הוכחה אלא שהיא נסתרה בעדותו של מר אגבריה, שהעיד מפורשות כי כלל אינו יודע מתי התקבלו אותן חשבוניות מתוקנות או מתי שולמו התשלומים (עמ' 13 שו' 14-23). 18. התובעת טענה, כאמור, כי המכתב נשלח מכוחו של סעיף 11 לתנאי ההסכם ואולם משאלה כלל לא נשלחו לנתבעת - נשמט גם הבסיס מתחת לאותו מכתב. אני דוחה גם את טענת התובעת כאילו די בהפניה שבסעיף 4 להסכם לפיה "המחירים הנקובים לעיל כפופים לשינויים כמפורט מעבר לדף", משלא הוכח כי הנתבעת קיבלה את צידו השני של הדף. בשל כך גם אין להשוות את המקרה שבפני לפסקי הדין שעליהם מבקשת התובעת לסמוך בסעיף 36 לסיכומיה. 19. התוצאה היא שאני דוחה את טענות התובעת, ככל שהם נוגעות לחוב שמקורו בשינוי המחירים שפורטו בהסכם הראשון, מיום 11/1/08. לפי סיכומי התובעת מדובר בסכום של 45,326 ₪. 20. אשר לחוב שמקורו בהסכם השני, מיוני 2009 - כאן אני מקבלת את טענות התובעת ודוחה את טענות הנתבעת. הנתבעת, שטענה כי התובעת מבקשת לחייב אותה בגין כמויות שלא סופקו בפועל, נמנעה מלשקול את מערבלי הבטון אף שהיתה זכאית לעשות כן (עמ' 15-16 לפרוטוקול, עמ' 22 שו' 19-23). טענת הנתבעת, כאילו המשקל לא היה תקין, אינה יכולה להועיל לה. זאת, הן משום שטענה כזו כלל לא הוכחה (וגם לא נטענה בתצהיר הנתבעת) והן משום שהתברר כי ישנם מקומות שקילה נוספים (עמ' 15 שו' 26 עמ' 16 שו' 1-3). משנמנעה הנתבעת לשקול את מערבלי הבטון, אין היא יכולה להעלות כל טענה ביחס לכמויות שפורטו בתעודת המשלוח. 21. הנתבעת, מודעת לקושי הזה, ניסתה לטעון כי את כמויות הבטון ניתן לדעת מתוך היציקות עצמן וניפחן וכי התובעת מבקשת לחייב אותה בגין כמות בטון שגדולה יותר מזו שנוצקה בפועל. לטענה זו של הנתבעת באה תשובה טובה מצידה של התובעת כשהעד מטעמה, מר אגבריה, העיד כי ביקר באתר הבניה והפנה את תשומת לב נציגי הנתבעת לכך שתבניות היציקה אינן עשויות כראוי והדבר גורם לפחת של הבטון שגולש אל מחוץ לתבניות (עמ' 16-17 לפרוטוקול וראה גם עדות מר חורי בעמ' 21 לפרוטוקול). 22. בנסיבות האלה, וכאשר טענה זו של התובעת לא נסתרה, ולנוכח מחדלה של הנתבעת שלא שקלה את המערבלים, אני דוחה את טענות הנתבעת בעניין הזה, ומחייבת אותה לשלם לתובעת סך של 10,522 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. 23. הפנקס המקורי שהוצג, יעמוד לרשות התובעת בלשכתי, עד ליום 1/9/13, ואח"כ יושמד. חובמוצר