בקשת התובע ליתן לו ארכה נוספת, רביעית במספר, להגשת ראיותיו בשאלת ההתיישנות הנתבע 1 מתנגד לכך ומבקש לדחות את הבקשה; נתבע 2 הסכים לבקשה ואילו נתבע 3 הותיר אותה לשיקול דעת בית-המשפט. בבקשה לא צוינה עמדתו של נתבע 4. 1. דין הבקשה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך. 2. בהחלטה שניתנה ביום 12.6.2013 נקבע שיש לקיים בירור מקדמי בבקשות הנתבעים לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנות העילה שביסודה. בהחלטה נקצבו מועדים להגשת ראיות הצדדים בתצהירים, בהתייחס לטענת ההתיישנות, ונקבע מועד לבירור הטענה ליום 14.1.2014 למשך מלוא יום הדיונים. 3. בהחלטה הנ"ל נקבע שהתובע יגיש את ראיותיו בתצהירים עד יום 30.9.2013. ראיות התובע לא הוגשו עד עצם היום הזה; מעת לעת הגיש הלה בקשה ליתן לו ארכה להגשתן, כמפורט להלן: (א) ביום 23.9.2013 הוגשה בקשה לארכה עד יום 14.10.2013. הבקשה נומקה בעומס עבודה של בא-כוח התובע. בהחלטה מיום 23.9.2013 ניתנה הארכה המבוקשת למלוא התקופה, עד יום 14.10.2013. (ב) ביום 14.10.2013, משתמה התקופה שנקבעה להגשת תצהירי התובע והם לא הוגשו, הונחה לפני בקשה נוספת לארכה שנומקה אף היא בעומס עבודה במשרד בא-כוח התובע. התבקשה ארכה נוספת, עד יום 31.10.2013. הבקשה נענתה בחיוב, תוך שנקבע בה כי בשים לב למועד הקבוע לדיון לא תינתן ארכה נוספת. (ג) בקשה נוספת לארכה הגיש התובע ביום 3.11.2013, לאחר שהמועד המוארך להגשת תצהיריו תם מבלי שהתצהירים הוגשו. זו הפעם התבקשה ארכה עד יום 11.11.2013. הנתבע 1 התנגד לבקשה וביקש לדחות את התובענה מחמת התיישנות בשל אי-הגשת ראיות התובע. בהחלטה מיום 3.11.2013 נקבע כך: "ניתנת לתובע ארכה נוספת ואחרונה להגיש את ראיותיו בשאלת ההתיישנות, כל זאת עד יום 11.11.2013. לא תנתן ארכה נוספת; אי-הגשת ראיות התובע במועד שנקצב לכך תיחשב כהסמכה לדחיית התובענה בשל התיישנות". מתן ארכה נוספת לתובע, שלישית במספר, להגשת ראיותיו בטענת ההתיישנות גרמה לדחיית מועד הדיון; בהחלטה מיום 3.11.2013 נקבע מועד ליום 29.5.2014, חלף הדיון שנקבע ליום 14.1.2014. (ד) גם ביום 11.11.2013 לא הוגשו תצהירי התובע. תחתם הוגשה בקשה חדשה למתן ארכה נוספת, עד יום 17.11.2013. הבקשה נומקה בבעיה אישית של בא-כוח התובע שלא פורטה כדבעי ולא נתמכה בתצהיר. 4. הבקשה לארכה נוספת אינה מגלה עילה שתצדיק היענות לה. הכלל הוא שיש לקיים מועדים שנקבעו בהחלטת בית-המשפט, ואילו מתן ארכה לעשיית דבר הוא החריג. לתובע נתהפכו היוצרות בעניין זה והוא עושה את החלטות בית-המשפט חוכא ואיטלולא באורח עקבי ומתמשך. לבעל-דין לא נתונה זכות קנויה כי בית-המשפט יעתר לבקשה להארכת מועד. על הבקשה להיתמך בטעם איתן ומבורר. הדברים יפים מקל וחומר כאשר מדובר בבקשה רביעית לארכה אשר הוגשה לאחר שהובהר בהחלטות קודמות, ברחל-בתך-הקטנה, שלא תינתן ארכה נוספת. לעניין זה הסכמתו של מי מהנתבעים לארכה אינה מעלה ואינה מורידה. אף אין נפקא מינה אם הבקשה נעוצה בטעם שיסודו בתובע או בבא-כוחו. 5. אכן, בשים לב להחלטה המפורשת שניתנה ביום 3.11.2013, ומשלא הגיש התובע את ראיותיו בשאלת ההתיישנות במועד שנקצב לכך, היה מקום לדחות את התובענה מחמת התיישנות. דא עקא, לפנים משורת הדין אורה על מחיקת התובענה תוך חיוב התובע בתשלום הוצאותיה לנתבעים - תשלום שיהא תנאי להגשת התובענה מחדש. יפים בהקשר זה דברים שנאמרו בע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 823 (2002): "מחיקת כתב-טענות של בעל-דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית-המשפט מלנקוט אותה. אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית-המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות, אך אם נוכח בית-המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית-המשפט, עשוי בית-המשפט למחוק את כתב-טענותיו, ובית-המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך". בענייננו אין מנוס מלקבוע שהתנהלות התובע מגלה זלזול מתמשך בהחלטות בית-המשפט, שיש בה כדי להצדיק את מחיקת התביעה, בשים לב למספר הארכות הרב שניתן, לחולשת הטעם שבעטיו התבקשו הארכות ולכך שראיות התובע לא הוגשו גם לאחר שהלה הועמד במפורש על הנפקות שתהא לכך. 6. סיכומם של דברים: הבקשה לארכה נוספת להגשת תצהירי התובע נדחית. אני מורה על מחיקת התובענה. עם מחיקת התובענה נמחקת גם ההודעה לצד השלישי - ללא צו להוצאות, בשים לב לכך שלעת הזו טרם הוגש כתב-הגנה במענה להודעה. התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים את הוצאות ההליך עד כה בסך של 6,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל. תשלום ההוצאות יהווה תנאי להגשת התובענה מחדש. היה ותוגש התובענה מחדש, תעמוד לנתבעים כל טענה שעמדה להם כנגד התובענה דנן. הדיון הקבוע ליום 29.5.2014 מבוטל. הגשת ראיותהארכת מועדראיותהתיישנות