בהתאם לסעיף 37(2) לפקודת השטרות בהיות אוחז השטר בגדר אוחז כשורה, הרי שזכותו בו נקיה מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו וכן מכל טענת הגנה אישית אשר עשויה להיות למי מהם בינם לבין עצמם. 18. מטעם התובעת העיד מר אוחנה ( מנכ"ל ובעל מניות ) אשר חזר על האמור בתצהירו ( סעיפים 4-5 ) כי ההמחאות נתקבלו במהלך העסקים הרגיל לאמיר אשר היה לקוח מוכר לאור רכישות שביצע בעבר. בגין השטרות ניתנה תמורה מלאה כמפורט בתעודות משלוח אשר צורפו לתצהירו ( נספחים א' 1-6). בנוסף ציין בתצהירו כי ההמחאות נמסרו ללא כל מגבלת סחירות ( סעיפים 7, 10 לתצהירו). 19. בחקירתו הנגדית מעיד מר אוחנה כי תעודת המשלוח מיום 11.06.10 ( נספח א'2) מעידה על אספקת סחורה לאמיר כמפורט בה, כאשר אספקת הסחורה נעשית במועד בו הוצאה תעודת המשלוח וכך היה בעניין יתר תעודות המשלוח שצורפו לתצהירו. ההמחאות נתקבלו המועד אספקת הסחורה( עמ' 5, שו' 21-26). בהמשך דבריו מבהיר :" אני מסביר פעם נוספת, את השיקים קיבלתי לפני שסיפקתי את הסחורה... את השיקים קיבלתי כבטחון לאספקת סחורה עתידית ... השיקים האלה הם תמורת סחורה שיקבל בפועל בעתיד. הוא יכול באותו מועד לרכוש באותו מועד את אותה הסחורה או יכול למשוך את זה בעוד חודש או חודשיים הזמן עומד לרשותו...השיקים הם עבור סחורה שטרם סיפקתי. מאז הסחורה סופקה. כבר ביולי זה סופק והשיקים הגיע פרעונם והם חזרו. הסחורה סופקה לפני מועד הפרעון של השקים , אבל השיקים התקבלו לפני... במידה והסחורה לא סופקה והשיק היה חוזר, לא הייתי מספק את הסחורה. זה נדיר שאפרע את השיק בטרם משלוח הסחורה מלוא הסחורה אבל זה יכול לקרות , בד"כ לקוח מממש את זכותו על פי סכום השיק שהופקד על ידו " ( עמ' 7 וכן עמ' 8 שו' 1-3 ). 19. מהאמור לעיל עולה כי שיטת המסחר הנהוגה בידי התובעת מחייבת קבלת המחאות מצד לקוחותיה בעת רכישת סחורה, עת לעיתים יינתנו המחאות מעותדות במועד הרכישה ולעיתים יוותר הרוכש ביתרת זכות , אלא שעל פי רוב ימצה הרוכש את זכותו תמורת ההמחאות שמסר. 20. בהמשך חקירתו נשאל מר אוחנה ע"י ב"כ הנתבע מדוע לא התקשר לוודא בידי מושך ההמחאות כי לא נפל פגם כלשהו בזכות הנפרע ועל כך השיב כי נהג בהתאם להנחיות המשפטיות שקיבל, לוודא כי ההמחאות בתוקף, כי לא קיימת מגבלה על פני ההמחאה וכן: " ואם הוא פתוח , זו שיטת עבודה. הכוונה ככה עובדים כל הזמן, שרושמים את שם החברה בשיק הפתוח, לפקודת החברה... השיק הוא עבור הספקת סחורה וברגע שאני מקבל שיק והוא פתוח, אני משתמש בו , זו שיטת עבודה בכל הענפים והתחומים...הבחור היה אמין, קנה באופן קבוע, שילם בשיקים כאלה ואחרים, הוא התעסק בכל מיני ענפים כמו במוסיקה והוא שילם, הוא היה לקוח טוב. " ( עמ' 8 , שו' 10-12, 16-17, 22-23 ). 21 . לא מצאתי מקום להטיל ספק בעדותו לעיל של מר אוחנה מטעם התובעת, כי סופקה סחורה תמורת ההמחאות אשר ניתנו בידיו מאת אמיר בעת , לאחר שוידא כי אין הגבלת סחרות על פני ההמחאות. בהמשך חקירתו מציין כי לאחר שההמחאות חוללו שוחח עם אמיר והאחרון טען בפניו כי הנתבע רימה אותו וכי יש ביניהם ויכוחים ( שם בעמ' 11, שו' 4-5). הינה כי כן פעל מנהל הנתבעת בדרך מסחרית סבירה ומקובלת ולא נמצא בסיס לטענת ב"כ הנתבע כי נתגלו בעדותו סתירות בין גרסאות שונות אשר יהא בהם כדי לקעקע את גרסתו ואת אמינותו. 22. מנגד, הנתבע מאשר בחקירתו כי לא הגביל את סחירות ההמחאות בדרך כלשהי. אדרבא, מלכתחילה נתנו ההמחאות בידי אמיר ללא ציון שם הנפרע מתוך כוונה כי יסוחרו לידי צדדי ג' : " לא. הוא ביקש לא להגביל . כי הוא צריך לשלם עבור שכירות, ארנונה, בעזרת השיקים האלה, הוא אומר שמעביר או לישפרו או לארנונה או למים כי היו לו המון חובות, את השיקים שלי. ש. ידעת שהשיקים שלך יכולים להגיע לכל מיני אנשים. ת. כמובן, ידעתי שאת השיקים שלי הוא מעביר לכל מיני אנשים, הוא אמר לי ישפרו, ארנונה, מים לחובות שלו. ולכן לא נרשם שם הנפרע. כל התקופה ששכרתי ממנו , כך זה היה השיקים היו פתוחים. ש. ובמשך השנים הוא נתן את השיקים לכל מיני אנשים? ת. כן. ש. וכל בן אדם שקיבל שיק שלך התקשר לשאול אם השיק בסדר? ת. יש המון שהתקשרו...לא זוכר, אבל יש המון שהתקשרו ושאלו אם השיק בסדר. ואם אמיר יכול לתת את השיק שלי? " ( שם, עמ' 12 שו' 12-25). עולה מעדותו של הנתבע כי ניתנה הסכמתו לכך כי ההמחאות יועברו ע"י אמיר לצדדי ג' ומכאן כי נטל על עצמו את הסיכון כי יידרש לשלם לידי צדדי ג' אשר אינם בגדר צדדים קרובים לעסקת השכירות אותה ערך עם אמיר. 23. באשר למועד בו נטען ע"י הנתבע כי ביטל את ההמחאות ובאם יש בידו אסמכתא לביטולן בטרם מועד פירעונן השיב: " אין לי מסמך. ביטלתי את השיקים כאשר היינו בבית המשפט עם ישפרו , כאשר חייבו אותי לשלם עבור שלושת החודשים, זה היה בחודש 6/10 , וישר הלכתי לבטל את השיקים" ( עמ' 13, שו' 21 ). יצוין כי אין בידי הנתבע הסבר מדוע ציין בסעיף 5 לתצהירו כי ביטל אך אחד מהשיקים וזאת לאחר שהתברר לו כי אמיר או מי מטעמו ניסו לפרוע את השיק הראשון בניגוד גמור להסכמות ביניהם. בהמשך תצהירו בסעיף 7 , הצהיר כי ביטל את השיק השני לאחר שאמיר או מי מטעמו ניסו לפרוע את השיק הראשון. מהאמור עולה לכאורה כי אך ההמחאה השניה אשר מועדה 30.08.10 בוטלה על ידו ועם זאת בבחינתה ( נספח ב' לתצהיר התובעת) ניתן לראות כי הוטבעה בחותמת הבנק כי לא כובדה בגין היעדר כיסוי מתאים בחשבון, משמע לא כובדה אך במועד פירעונה. יש איפוא בדברי הנתבע אי התאמה בייחס למועדי הביטול כטענתו ואולם כך או כך אף כטענתו לא נעשה כל ביטול אלא במהלך חודש יוני 2010, במועד האמור בעדות מנהל התובעת כי הסחורה סופקה, או חלקה , בחודש זה כאשר ההמחאות נמסרו לידיו עובר למועד הרכישה. כאמור לעיל עדותו נמצאה אמינה. 24. מהאמור לעיל עולה כי ההמחאות נתקבלו בידי התובעת בטרם חלף מועד פירעונן , בעד ערך , עת לא היה בהם דבר אשר יש בו כדי להגביל את סחירותן או לפגום בטהירותן וכן לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי נטילתם הייתה שלא בתום לב או כי הייתה בידי הנתבעת ידיעה כלשהי בדבר פגם בקניינו של אמיר. לפיכך נמצא כי נתקיימו לכאורה התנאים הנדרשים בסעיף 28 לפקודת השטרות , משמע כי התובעת הינה בגדר אוחז כשורה בהמחאות דנן. 25. טרם הושלמה המלאכה כל עוד לא נבחנה טענת הנתבע כי בהינתן כי התובעת נרשמה כנפרעת בהמחאות, הרי שעסקינן בצדדים סמוכים ומכאן כי לנתבע עומדת הזכות לטענות ההגנה העומדות לו כנגד אמיר. בנוסף כי בנסיבות האמורות לא נתבצעה כל פעולת סיחור ההמחאות כמתבקש בהתאם ללשון סעיף 28(ב) לפקודת השטרות המתייחס לתום ליבו וידיעתו של אוחז השטר בעת שהשטר סוחר לו. 26. לעניין זה בשאלה באם ייחשב אף נפרע כאוחז כשורה, נקבע ע"י כב' השו' שנלר בע"א 2217/09 (ת"א) טו ווד בע"מ נ' אור שי לביא בע"מ ( ) כי מקום בו נפרע מהווה צד רחוק לעסקת היסוד, אין כל מניעה כי ייחשב כאוחז כשורה ואינו כבול או מחויב להסכם שנעשה עם הצד הקרוב. כב' השו' שנלר , תוך ציטוט פרופ' לרנר בספרו דיני שטרות, מהדורה שניה, התשס"ז- 2007 , ( עמ' 244-247 ) מונה שתי בעיות לעניין האמור , עת הראשונה בהן טכנית והשניה מהותית. מהבחינה הטכנית - עצם אי קיומה של פעולת סיחור עת הנפרע הינו אוחז כשורה , עת נקבע שם כי בהתאם ללשון סעיף 30(א) לפקודת השטרות אף העברה של שטר מידי מושך לנפרע, עשויה להיקרא "סיחור" ( שם, סיפת עמ' 9 ועמ' 10 לפסד הדין). מהבחינה המהותית- ע"פ רוב המושך והנפרע הינם צדדים קרובים לעסקת היסוד אשר פרטיה ידועים לנפרע ולפיכך אין מקום להקנות לו את היתרון הטמון באמצעות הכרה בו כאוחז כשורה. מאידך מקום בו לא היה הנפרע צד לעסקת היסוד, אזי אין מניעה להכיר אף בו כאוחז כשורה. " נפרע עשוי להיות אוחז כשורה , לפחות מן הבחינה המהותית, כאשר לא התקיים קשר עסקי בינו לבין המושך, אלא כל אחד מהם קיים קשר עם אותו צד שלישי... הקביעה כי נפרע עשוי להיות אוחז כשורה, מגדילה את הסיכונים שמושך שיק נוטל על עצמו. מושך, המעוניין לשמר לו את טענות ההגנה אם עסקת היסוד תיכשל, צריך איפןא למשוך שיק, למלא את כל פרטיו ולהגביל את סיחורו באמצעות הכיתוב "למוטב בלבד" או כיתוב דומה. כאשר מושך מוסר למי שנושה בו שיק ללא שם נפרע, מקבל השיק עלול למלא שם של נפרע לו הוא חב כספים, ולמסור לו את השיק. כאמור, במצב זה, הנפרע עשוי להיות אוחז כשורה ולהתגבר על טענות ההגנה של המושך. תוצאה זו מטילה על המושך את הסיכון הנובע מחדלות פירעון של מקבל השיק. " ( שם, בעמ' 9-11 לפסק הדין). 27. במקרה דנן התובעת אשר נרשמה כנפרעת בהמחאות נשוא התובענה, אינה צד קרוב לעסקת היסוד שבין הנתבע- המושך, עת עסקת היסוד הינה הסכם שכירות המשנה שבין הנתבע לאמיר, אשר העביר את ההמחאות לידי התובעת תוך השלמת שם הנפרע, היא התובעת. כפי שנקבע לעיל, הנתבע נטל על עצמו את הסיכון כי יידרש לפורען ללא קשר לקיומה של עסקת היסוד, בכך כי מסר לידי אמיר את ההמחאות ללא הגבלת סחירותן , תוך הסכמה כי אלה יסוחרו לצדדי ג' זרים לעסקת היסוד, להם חב אמיר חוב כספי. סוף דבר התוצאה היא כי התובעת הינה אוחזת כשורה בהמחאות נשוא התובענה ולפיכך היתה זכאית לפירעונן במועד ע"י הנתבע. מכאן כי התובענה כנגד הנתבע מתקבלת. לפיכך הנני מורה לנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה העדכני כאמור בסיכומי התובעת, בסך- 10,370 ₪ , בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך- 2,000 ש"ח. הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין. שיקיםאוחז כשורהאחיזה בשטרשטרפקודת השטרות