נזקי רכוש לרכבים שנקלעו לכביש עליו נשפך והתפשט סולר מתוך מיכל משאית: הרכבים המעורבים " מקריאת כל המסמכים בתיק, עולה כי בתאונות הרלוונטיות היו מעורבים רכבים רבים יותר מאלו הנזכרים בתביעה שבפניי. הרכבים המעורבים בתביעות שבפניי הם: רכב מסחרי מתוצרת ניסן, מ.ר. 6403935 שהיה בזמן התאונה מבוטח על ידי הראל ונהוג על ידי איליה חכים (להלן: "הניסן"). רכב פרטי מתוצרת שברולט, מ.ר. 1050564, שהיה נהוג בזמן התאונה על ידי סבטלנה X והיה בבעלות חב' דן (להלן:"השברולט"). משאית (גורר) מתוצרת דאף מ.ר. 8673515 + נגרר (נתמך פתוח) מ.ר. 7904281 שהייתה בזמן התאונה מבוטחת על ידי הכשרת הישוב, נהוגה על ידי שמעון דביר ובבעלות רוזיליו יצחק (להלן: "המשאית"). מקום התרחשות התאונה: כביש מספר 65 (בין כביש החוף לוואדי ערה). מועד התאונה: 03/06/10 בסביבות השעה 17:00. בעלי הדין הראל: תובעת בתביעת הראל כמבטחת הניסן. נתבעת 2 בתביעת דן כמבטחת הניסן. דן: תובעת בתביעת דן כבעלת השברולט. הכשרת הישוב: נתבעת 2 בתביעת הראל כמבטחת המשאית. צד שלישי בתביעת דן כמבטחת המשאית. המדינה: צד שלישי בתביעת הראל כמעסיקתם של השוטרים שטיפלו בתאונה. צד רביעי בתביעת דן כמעסיקתם של השוטרים שטיפלו בתאונה. שמעון דביר: נתבע בתביעת הראל כנהג המשאית. צד שלישי בתביעת דן כנהג המשאית. איליא חכים: נתבע בתביעת דן כנהג הניסן. רוזיליו יצחק: נתבע בתביעת דן כבעל המשאית. פירוט ההליכים העיקריים בתביעת הראל ביום 06/03/11 הוגשה התביעה על ידי הראל (מבטחת הניסן), נגד שמעון דביר והכשרת הישוב (נהג ומבטחת המשאית). ביום 22/06/11 הוגש כתב הגנה מטעם שני הנתבעים. ביום 03/07/11 הוגשה הודעה לצד שלישי מטעם שני הנתבעים, נגד מדינת ישראל (כאחראית על השוטר שפתח את הכביש לתנועה, למרות כתם הסולר שהיה בכביש). ביום 18/11/12 הוגש כתב הגנה מטעם הצד השלישי. פירוט ההליכים העיקריים בתביעת דן ביום 12/07/11 הוגשה התביעה על ידי דן (בעלת השברולט), נגד איליא חכים (נהג הניסן), הראל (מבטחת הניסן) ורוזיליו יצחק (בעל המשאית). ביום 27/09/11 הוגש כתב הגנה מטעם נתבעים 1 + 2. ביום 27/08/12 הוגשה הודעה לצד שלישי מטעם נתבעים 1 + 2, נגד דביר שמעון והכשרה (נהג ומבטחת המשאית). ביום 30/01/13 הוגש כתב הגנה מטעם הצדדים השלישיים (בדיון ביום 19/12/13 הוסכם כי כתב הגנה זה ייחשב גם ככתב ההגנה של נתבע 3 בתביעת דן- רוזיליו יצחק). ביום 21/03/13 הוגשה הודעה לצד רביעי מטעם הצדדים השלישיים, נגד מדינת ישראל. ביום 02/06/13 הוגש כתב הגנה מטעם הצד הרביעי. פירוט ההליכים העיקריים בדיון המאוחד: ביום 11/06/12 ניתנה החלטה (בש"א 4318/12) על ידי כב' נשיא בית המשפט העליון, על איחוד הדיון בתיקים 20678-07-11 ו- 13130-03-11, כך שתיק 20678-07-11 שבו הוגשה תביעת דן, יועבר מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בתל אביב ויידון במאוחד עם תיק 13130-03-11. ביום 10/06/13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית ראשונה. לישיבה זו התייצבו 2 מבין 5 עדי תביעת הראל, 2 מבין 3 עדי הנתבעים בתביעת הראל, עד מטעם הצד השלישי בתביעת הראל ועדה מטעם התובעת בתביעת דן. בסיום ישיבה זו, משלא התייצבו כל העדים שהוזמנו, קבעתי ישיבה חדשה ליום 19/12/13 והוריתי לצדדים להגיש בקשות חדשות להזמנת העדים ובמידת הצורך גם בקשות לצווי הבאה. ביום 19/12/13 נערכה בפניי ישיבה נוספת. בישיבה זו נשמעו כל ראיות הצדדים: 3 עדים מטעם הראל, עד אחד מטעם הכשרת הישוב, עדה אחת מטעם דן ועד אחד מטעם המדינה. בסיום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב. ביום 02/01/14 הוגשו סיכומים מטעם חברת דן, סיכומים מטעם איליא חכים + הראל, סיכומים מטעם שמעון דביר + הכשרת הישוב וסיכומים מטעם המדינה. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. טופסי הודעה על תאונה מטעם דן (מוצג א/1) ומטעם הראל (מוצג ב/1). תמונות שחור לבן של נזקי השברולט (מוצג א/2) ושל נזקי הניסן (מוצג ב/2). הודעת נהג המשאית במשטרה (מוצג ג/1). הודעה ידנית של נהג המשאית (מוצג ג/2). מסמכי תיק המשטרה (צורפו לחלק מכתבי הטענות). עדויות העדים הבאים בדיון (ביום 19/12/13) שנערך בפניי: מר איליא חכים (נהג הניסן), מר צחי תורג'מן (שוטר שטיפל בתאונה), מר רוזיליו יצחק (בעל המשאית), גב' סבטלנה X (נהגת השברולט), מר הבהיל דודו (שוטר שטיפל בתאונה). טענות הצדדים הראל: נהג המשאית חב בנזיקין כלפי הראל משהתרשל בכך שנהג באופן נמהר, בחוסר זהירות למתרחש סביבו, לא טיפל כראוי במשאית, לא התריע מפני המפגע שנוצר על ידי רכבו ולא נקט אמצעים סבירים למניעת התאונה. אין רשלנות בנהיגתו של נהג הראל (נהג הניסן) שכן נהג הראל נסע במהירות סבירה ולא יכול היה לנהוג בדרך אחרת ואלמלא כתם הסולר על הכביש, הרכבים שנסעו בנתיב הימני היו עוצרים בבטחה. לא הוכח כי דליפת הסולר במשאית נבעה מגורם שלא ניתן היה לצפות ועולה כי נזילת הסולר נגרמה עקב תחזוקה וטיפול לקויים ומשכך הייתה צפויה מראש. הכשרה לא הוכיחה העדר רשלנות בהתייחס לגורמים אחרים אפשריים שגרמו לדליפת הסולר. דן: נהג הניסן חב בנזיקין מאחר שהתרשל באופן נהיגתו ולכן פגע בשברולט ומשלא הוכח קשר סיבתי בין פגיעת הניסן לבין כתם הסולר. ככל שקיים קשר סיבתי בין כתם הסולר לבין התאונה, אין די בכך כדי לפטור את הראל מתשלום הנזק, משלא הוכח קיומו של גורם זר מתערב. בעל המשאית חב בנזיקין משהתאונה נגרמה עקב דליפת הסולר מהמשאית, כאשר דליפה זו נבעה מהתרשלותו של בעל המשאית אשר נהג לבצע את תיקוני המשאית בעצמו ובדרך חובבנית ובכלל מאופן התנהלותם של בעל ונהג המשאית. הכשרת הישוב: הכשרת הישוב לא חבה בנזיקין משאין קשר סיבתי בין התקלה במשאית לבין האירוע נשוא התביעה ואין לייחס רשלנות לנהג ולבעל המשאית משפעלו ככל אדם סביר. האשמה מוטלת על נהג הניסן שנסע בחוסר זהירות ולא בהתאם לתנאי הדרך ואיבד שליטה על רכבו ועל משטרת ישראל שלא אפשרה לחסום את התנועה, תוך שימוש בשיקול דעת מוטעה, כאשר לולא פתיחת הכביש לתנועת רכבים, לא הייתה מתרחשת התאונה. המדינה: המדינה לא חבה בנזיקין מאחר והשוטרים שהגיעו למקום, לאחר התרחשות התאונות, פעלו בשיקול דעת מקצועי וזהיר וכמצופה מהם בנוהל המשטרה, כאשר על כך ניתן ללמוד מהעובדה שלאחר פתיחת חלק מהכביש לתנועה, לא היו תאונות נוספות. ככל שהייתה טעות כלשהי בשיקול הדעת של המשטרה, הדבר לא מהווה עוולה המזכה בפיצוי. התאונה נגרמה עקב דליפת הסולר במשאית שנבעה מרשלנותם של בעל/נהג/מבטחת המשאית. פירוט העדויות עדויות העדים בדיון עד מטעם הראל- מר איליה חכים (נהג הניסן): לאחר שפנה נהג הניסן ימינה אל הנתיב הימני של כביש 65, הבחין ברכב שלפניו, מסוג רנו קנגו, מזגזג על הכביש ולכן בלם נהג הניסן, כאשר עקב הבלימה, איבד שליטה על הרכב והניסן פגעה עם חלקה הקדמי, בחלקה האחורי של השברולט (שהייתה ליד הניסן). פגיעה זו גרמה לניסן להסתחרר ולפגוע בצידה של השברולט. עד מטעם הראל- מר מחמיד באסל (נהג המזדה שהובא כעד ראיה שרכבו לא היה מעורב בתאונה נשוא התביעה): נהג המזדה נסע בנתיב הימני בכביש 65, וכשהבחין בכך שהרכב שלפני המזדה מתחיל לעצור, לחץ על הברקס אך המזדה לא עצרה. הרכב שהיה לפני המזדה החל לזגזג ונהג המזדה ניסה לברוח עם רכבו לצד שמאל ופגע בקיר שמפריד בין המסלולים. עד מטעם הראל- מר צחי תורג'מן (שוטר תנועה שטיפל בתאונה, להלן: "השוטר"): בשעה 18:30, כשעה לאחר שדווח למוקד המשטרה על התאונה, הגיע השוטר צחי תורג'מן, שבזמנו היה שוטר תנועה, למקום התאונה. במקום התאונה הייתה ניידת של מתנדבים ממשטרת ישראל שהחלו את הטיפול באירוע וכן היה במקום שוטר נוסף, שהגיע אחרי המתנדבים. כשהגיע השוטר למקום התאונה, שוחררו המתנדבים. השוטר אישר את רישום דו"ח הפעולה ולקראת סיום כתב מזכר. כמו כן השוטר כיסה בחול את כתם הסולר שהיה על הכביש. עד מטעם דן- גב' סבטלנה לומסקי (נהגת השברולט): נהגת השברולט נסעה בכביש 65 בנתיב השמאלי. בשלב מסוים ראתה נהגת השברולט סימני בלימה וראתה שכל הרכבים בכביש החלו לעצור. כמו כן ראתה נהגת השברולט משאית גדולה שיורדת לכיוון השול הימני. נהגת השברולט עצרה בנתיב השמאלי, כאשר לפני השברולט עמדו רכבים נוספים. הנתיב הימני היה פנוי יחסית. כשסובבה נהגת השברולט את ראשה ימינה, ראתה רכב לבן שמאבד שליטה, מזגזג, מתייצב ויורד לשוליים. לאחר מכן ראתה נהגת השברולט בנתיב הימני, רכב מסחרי לבן שעף לכיוון השברולט ואז פגע אותו רכב מסחרי בשברולט מאחור ופגיעה נוספת בצד. עד מטעם הכשרת הישוב- מר רוזיליו יצחק (בעל המשאית): בעל המשאית נסע ברכבו בקרבה למקום התאונה. נהג המשאית שנסע באותו זמן במשאית, דיווח לבעל המשאית על קרות התאונה ותוך 2-3 דקות הגיע בעל המשאית עם רכבו למקום התאונה וראה שובל קטן של סולר הנמשך מצד ימין לצד שמאל של הכביש. בעל המשאית ביקש מנהג המשאית לעצור את התנועה באותו כביש. כשבדק בעל המשאית את תחתית המשאית, ראה מוט ברזל מעוקם שמחובר לגל ההינע של המשאית, ניסה למשוך את המוט אך לא הצליח ולכן הביא כלים. בעל המשאית ראה כי ישנה נזילת סולר בחלק גבוה של מיכל המשאית ותיקן את הנזילה במקום, כאשר לא היו רכבים במקום. כעבור 20 דקות הגיעה משאית של מע"צ ופיזרה נסורת על כתם הסולר. בעל המשאית המתין מספר דקות כדי לוודא שמתייבש החומר שעל הכביש ושחרר את נהג המשאית. כל זמן שהיה שם, לא ראה בעל המשאית תאונה כלשהי. למקום הגיעו מתנדבים מהמשטרה ושאלו את בעל המשאית מה קרה ובעל המשאית ענה להם שהחליף את גל ההינע במשאית ושלא ראה תאונה כלשהי במקום. עד מטעם המדינה- מר הבהיל דודו (מתנדב במשטרה משנת 1994 וביחידת משטרת התנועה כרמל משנת 2009, טיפל בתאונה, להלן: "המתנדב"): בזמן משמרת במשטרה הודיעו למתנדב שהייתה תאונת שרשרת עם פצועים במרחק של מספר ק"מ ממנו, באותו כביש שבו היה המתנדב באותו זמן. המתנדב הגיע למקום התאונה עם מתנדב נוסף כעבור 5-6 דקות מרגע שהודיעו לו על התאונה וראה במקום כתם שמן אלכסוני שחוצה את שני הנתיבים, כשרובו על הנתיב הימני ומספר כלי רכב שעמדו בנתיב הימני, בעוד שבנתיב השמאלי לא היו כלי רכב. המתנדב, חסם את הכביש בעוד שהמתנדב השני עמד ליד הניידת ולפני כתם השמן. כשיצא המתנדב מהניידת ראה משאית עומדת בשול הימני של הכביש ושאל את הבחור שהיה במקום מה קרה, כאשר אותו בחור אמר שהוא נהג המשאית ושהתפוצץ מיכל הסולר של המשאית. לאחר מכן ניגש המתנדב לשאר הרכבים ושאל איזה רכב שייך למי. האנשים שהיו מעורבים בתאונה נתנו למתנדב את פרטיהם ולפיהם מילא השוטר דו"ח. באותו זמן הגיע אמבולנס לפנות פצוע וכן הגיע צוות חילוץ של המשאית שאחד מהם שאל את השוטר מה התרחש במקום. אחרי כמה דקות, הגיע ראש המשמרת מהמשטרה והורה לפתוח את הנתיב השמאלי בלבד, כאשר המתנדב עמד בראש טור הרכבים שנסעו בנתיב השמאלי (שלא היו מעורבים בתאונה) והזהיר אותם מפני כתם השמן שעל הכביש. עדויות שנמסרו במשטרה איליה חכים (נהג הניסן, העיד גם בדיון): בערך בשעה 17:10 נסע נהג הניסן מכביש החוף לכיוון ואדי ערה, אחרי צומת אלון, בנתיב הימני, במהירות של כ- 70 קמ"ש, כאשר התנועה זרמה. בניסן היו גם היו 2 פועלים ששמם ניקולא שמה וסופי שמה, כאשר ליד מושב הנהג ישבה סופי שמה. לפתע ראה נהג הניסן שרכב מסוג רנו קנגו שלפניו במרחק 50 מ' לערך, מאבד שליטה ומחליק. כשראה זאת נהג הניסן, לחץ על הברקס והניסן החליקה, הסתחררה ופגעה עם החלק האחורי ימני שלה בחלק האחורי ימני של רכב פרטי שהיה בנתיב השמאלי והיה נהוג על ידי בחורה. בניסן לא פגע שום רכב אך לאחר כמה דקות הבחין נהג הניסן בתאונות נוספות שבהם היו מעורבים רכבים וקטנוע. מזג האויר והראות בזמן התאונה היו מעולים, לאורך 100 מ' לערך היה כתם סולר שהשתרע לכל רוחב הכביש. בצד ימין של הכביש בו התרחשה התאונה, הייתה ניידת משטרה. מחמיד באסל (נהג המזדה שלא הייתה מעורבת בתאונה, העיד גם בדיון): בשעה 17:30 נסע נהג המזדה בנתיב הימני בכביש 65. רכב שלפני המזדה החל להחליק על הכביש ואז החלה גם המזדה להחליק ופגעה בקיר בטון שבין הנתיבים. כשיצא נהג המזדה מהרכב, גילה שכל הכביש מכוסה בסולר. X סבטלנה (נהגת השברולט, העידה גם בדיון): בשעה 17:00 נסעה נהגת השברולט בכביש 65. לפניה ראתה רכבים שבולמים באופן פתאומי ובלמה גם. כשהשברולט כמעט נעצרה, נכנס בשברולט רכב טנדר לבן, בפעם הראשונה פגע בשברולט מאחור ובפעם השניה פגע בצד ימין של השברולט. דביר שמעון (נהג המשאית, לא העיד בדיון): בשעה 17:00 בערך ולאחר שבדק נהג המשאית את תקינות המשאית והעגלה, החל נהג המשאית בנסיעה בכביש ואדי ערה, לכיוון מחנה 80, בנתיב הימני ובנסיעה איטית. במשאית היה נוסע נוסף שגם הוא נהג של אותה משאית ושנהג בה לפני כן. באותו זמן הייתה ראות טובה. לפתע שמע נהג המשאית רעש מלמטה. לאחר ששמע את המכה, המשיך בנסיעה של כ- 2-3 ק"מ ואז עצר את המשאית בשולי הכביש, שם משולשי אזהרה, הדליק אורות מצוקה ויצא לבדוק מה מקור הרעש. כשהסתכל נהג המשאית בתחתית המשאית, ראה שיש נזילת בגודל שתי אצבעות, ממיכל הסולר שנמצא בצד ימין של המשאית, שנגרמה ממשהו שהיה למטה. במקום הייתה במקרה ניידת משטרה ונהג המשאית אמר לנוסע שהיה עמו להגיד לשוטר לסגור את הכביש עקב סכנת החלקה מהסולר שדלף. הסולר המשיך לדלוף עד שהתרוקן מיכל הסולר, כאשר בתחילת אותה נסיעה היה רבע מיכל. השוטר שהיה במקום לא הסכים לסגור את הכביש. נהג המשאית ניסה לשפוך חול על כתם הסולר שהיה לכל רוחב הכביש ובאורך של כחצי מטר. רק לאחר שרכבים התנגשו זה בזה, חסמו השוטרים את הכביש. כתם הסולר הגיע לנתיב השמאלי מכיוון שבכביש היה שיפוע לכיוון מרכז הכביש. גבהאן תופים (נוסע במזדה, לא העיד בדיון): בשעה 17:30 בדרכם של החברים לבית, ליד מחנה שמונים, עשו תאונת דרכים עקב סולר או שמן שהיה בכביש. ג'ברין מוחמד (נוסע במזדה, לא העיד בדיון): בשעה 17:30, בדרך חזרה מהעבודה עם נהג המזדה וחבר נוסף, עשתה המזדה תאונת דרכים בגלל סולר או שמן שהיה בכביש. שאמא סאפי (נוסע בניסן, לא העיד בדיון): בין השעות 15:00 ל- 17:00, בדרך חזרה מהעבודה מתל אביב לכיוון נצרת, אחרי צומת זיכרון יעקב ובעת שישב הנוסע ליד הנהג, ראה לפניו רנו קנגו שהחליקה על כתם שמן ונהג הרנו עצר את רכבו בנתיב בו נסעה הניסן. נהג הניסן שהרגיש זאת לחץ על הברקס בדיוק כשרכבו היה על כתם השמן, הניסן החליקה על השמן, הסתובבה שני סיבובים ופגעה ברכב שהיה במסלול השני. ניקולא סאפי (נוסע בניסן, לא העיד בדיון): בין השעות 15:00 ל- 17:00 בדרך חזרה מהעבודה מתל אביב לכיוון נצרת, אחרי צומת זיכרון יעקב ובעת שישב הנוסע במושב האחורי של הרכב, בצד ימין, ראה רכב מסוג רנו קנגו שנסעה לפני הניסן מחליקה על שמן בכביש ואז עצרה הרנו בנתיב שבו נסעה הניסן. נהג הניסן הרגיש זאת ולחץ על הברקס בדיוק במקום שבו היה כתם השמן ואז הניסן החליקה, עשתה שני סיבובים ופגעה ברכה שהיה בנתיב השני. הבהיל דודו (מתנדב במשטרת ישראל שטיפל בתאונה, העיד בדיון): ביום 3/6/10 קיבל המתנדב דיווח על תאונת דרכים עם נפגעים, בה מעורבים מספר כלי רכב. כשהגיע למקום התאונה, ראה קטנוע ושלושה כלי רכב נוספים שנפגעו. מחקירה ראשונית שערך המתנדב, עלה כי נשפך סולר ממשאית שעצרה בצד הדרך. נהג המשאית אמר למתנדב כי מיכל הסולר התפוצץ במהלך נסיעה. המתנדב סגר את הכביש עד לקבלת הוראות מקצין היחידה. בהוראת קצין היחידה, נפתח הנתיב השמאלי כשהמתנדב עמד בראש טור הרכבים והזהיר את הנהגים מפני כתם הסולר שעל הכביש. צחי תורג'מן (שוטר תנועה שטיפל בתאונה, העיד בדיון): את הטיפול הראשוני בתאונה עשתה ניידת מתנדבים מספר 418. לאחר מכן הצטרף ראש הצוות שוורץ שעזר בטיפול. השוטר צחי תורג'מן הגיע בסביבות השעה 18:30 למקום התאונה. מדובר באירוע מסובך שנגרם עקב נזילת סולר מהסוס לאורך כמה מאות מטרים וסגירת כביש 65 (עד להגעת מע"צ) מנעה טיפול מוצלח יותר של שוטרים נוספים. בתאונה היו מעורבים רכבים נוספים וקטנוע שכנראה עזבו את המקום. מהמשל"ט נמסר לשוטר שמעורבים בתאונה כ-5 רכבים וכי 5 פצועים פונו על ידי מד"א לבית החולים. השוטר הסביר לנהג ולבעל המשאית שעליהם להגיע למסור עדות במשטרה. מתנדב ממשטרת ישראל (ניידת 418): מסמך הודעתו נכתב בכתב יד לא קריא. גרסות בטופסי הודעה שנמסרו למבטחות/בעלות הרכבים המעורבים סבטלנה X (נהגת השברולט): "הייתה תאונה לפניי ורכב איבד שליטה עקב שמן על הכביש ונכנס בי". איליא חכים (נהג הניסן): "תוך כדי נסיעתי בכביש ראשי, היה סולר על הכביש, רכבי החליק, איבדתי שליטה ופגעתי ברכב שהיה על ידי ורכבי הסתובב". דביר שמעון ורוזיליו יצחק (נהג המשאית ובעל המשאית): ביום 3/6/10 נסע נהג המשאית מחדרה לכיוון עירון, בערך ליד צומת פרדס חנה. רכב שנסע לפני המשאית עלה על ברזל שהיה על הכביש והברזל עף לכיוון המשאית ופגע בגלגל שמתחת למושב הנהג. נהג המשאית שמע מכה מכיוון תחתית המשאית, נסע עוד כ-100 מ' קדימה ועצר בשוליים. נהג המשאית ראה שהברזל נתקע בין גל ההינע של המשאית ונכנס במיכל הדלק שלה וכי יש נזילה של סולר. נהג המשאית שוחח עם בעל הבית שלו (רוזיליו) שהיה באותו זמן בקרבה למקום המשאית. בעל הבית ביקש מנהג המשאית לעצור את התנועה אם יש סולר על הכביש ונהג המשאית ביצע זאת מיד. דקה לאחר מכן, הגיע שוטר תנועה מחדרה שכנראה עבר במקום. השוטר צעק על נהג המשאית על כך שסגר את הכביש. נהג המשאית הסביר לשוטר שיש כתם סולר קטן בכביש, שיכול לגרום לתאונות. השוטר אמר שאין סיבה לסגור את הכביש ופתח את הכביש לתנועה. הרכבים החלו לנסוע על כתם הסולר ופיזרו את הסולר כך שנוצר כתם גדול יותר ונוצר מצב קשה לנסיעה. בעל הבית של נהג המשאית הגיע למקום תוך דקות, הוציא את מוט המתכת המכופף, פרק את גל ההינע ותיקן את הנזילה. לאחר מכן נהג המשאית נסע מהמקום. נהג המשאית ובעל המשאית לא ראו תאונות לידם והמשאית לא פגעה ברכב כלשהו. כשעה לאחר האירוע הגיעו ממע"צ ופיזרו נסורת על הכביש. לאחר מכן פתחו את הכביש לתנועת רכבים. השוטרים סגרו את הכביש רק לאחר התאונות ולא כפי שראוי באירוע מסוג זה, כאשר במקום לנקות 4 מ"ר, היה צורך בפיזור נסורת לאורך 30 מ'. נהג המשאית ובעל המשאית הוזמנו למסור עדות במשטרה. בדיון שנערך בפניי, הוסכם דיונית שהודעות נהג המשאית (דביר שמעון) למשטרה ולחברת הביטוח יתקבלו כראיות קבילות, כאשר המשקל שיינתן להן יהיה בהתאם לכך שנהג המשאית לא התייצב לדיון לשם מתן עדות. השאלות השנויות במחלוקת האם נהג הניסן התרשל באופן נהיגתו במקום התאונה. האם המדינה התרשלה, בשים לב לטענות שהועלו לגבי אופן הטיפול באירוע על ידי השוטרים שהגיעו למקום. האם הייתה התרשלות מצד נהג ו/או בעל המשאית באופן הטיפול בתאונה ו/או באופן הטיפול במשאית? דיון ומסקנות האם נהג הניסן התרשל באופן נהיגתו במקום התאונה? אין מחלוקת על כך שבכביש 65, בו התרחשה התאונה, היה כתם סולר שהשתרע בעיקר על הנתיב הימני אך גם על חלק מהנתיב השמאלי, שמקורו בדליפה ממשאית שנסעה בנתיב הימני של אותו כביש. ממכלול העדויות עולה כי הרכבים אשר נסעו בנתיב הימני, החליקו, בעוד הרכבים שנסעו בנתיב השמאלי לא החליקו: נהג הניסן אמר בעדותו כי כאשר הניסן החליקה היא הייתה בנתיב הימני בעוד השברולט אשר נפגעה מהניסן, הייתה בנתיב השמאלי וכן אמר כי לפניו, כלומר בנתיב הימני, נסע רכב נוסף מסוג רנו, שהחליק על כתם הסולר, מה שגרם לו לזגזג לשני הכיוונים ושראה לפניו ומאחוריו רכבים נוספים שהתנגשו. גם מעדותה של נהגת השברולט עולה כי הרכבים שהחליקו על הכביש, נסעו בנתיב הימני ולא השמאלי שכן בעדותה ציינה כי סובבה את ראשה ימינה וראתה רכב לבן פרטי שמאבד שליטה וכי את הרכב שפגע בה ראתה מאבד שליטה בנתיב הימני. גם נהג המזדה אמר בעדותו כי נסע בנתיב הימני וכשניסה לבלום, רכבו החליק והתנגש בקיר. כמו כן אמר נהג המזדה בעדותו כי גם רכב שנסע לפניו, החליק באותו חלק של הכביש וכי ראה שהתרחשו תאונות נוספות מלפנים ומאחור. מהעדויות הנ"ל עולה כי הרכבים שנסעו בנתיב הימני, באותו חלק של כביש 65, החליקו. עפ"י עדותה של נהגת השברולט, רכבים שנסעו בנתיב השמאלי הצליחו לעצור את רכבם ללא בעיה. הדבר מתיישב עם מכלול העדויות, לפיהן מרבית הסולר דלף בנתיב בימני (על כך יש הסכמה). משכך, המסקנה היא כי לנהגים שנסעו בנתיב הימני לא הייתה אפשרות לעצור את רכבם מבלי להחליק, זאת משכתם הסולר השתרע ברובו על הנתיב הימני ופחות על הנתיב השמאלי ומשכך נראה כי גם נהיגה זהירה ביותר לא הייתה מונעת את החלקת הרכבים שנסעו בנתיב הימני, משמדובר במעין "כוח עליון" שלא ניתן לשלוט בו בזמן הנהיגה. כמו כן, מעדותה של נהגת השברולט עולה כי בנתיב השמאלי היו רכבים רבים בעצירה ומשכך, לא סביר שנהג הניסן יסטה לנתיב השמאלי כדי למנוע החלקה, שגם אז, סביר להניח, הייתה נגרמת תאונה. מסקנתי היא כי קיים קשר סיבתי בין כתם הסולר לבין התאונה שהתרחשה בין הניסן לשברולט שכן אלמלא כתם הסולר, לא הייתה הניסן מחליקה ופוגעת בשברולט. משכך ומשנראה כי לנהג הניסן לא הייתה אפשרות למנוע את התאונה בדרך סבירה, מצאתי כי לא הייתה התרשלות כלשהי בנהיגתו של נהג הניסן. האם המדינה התרשלה באופן טיפולה באירוע? ממכלול הראיות עולה כי ניידת המשטרה (בה היו 2 מתנדבים), שהגיעה ראשונה למקום האירוע מבין ניידות המשטרה, הגיעה רק לאחר שהתרחשה התאונה בין הניסן לשברולט. מהודעתו של נהג הניסן במשטרה (שנמסרה ביום האירוע) עולה כי התאונה התרחשה בשעה 17:10 לערך ובטופס ההודעה של נהג הניסן (שנכתב ביום 07/06/10) נכתב שהתאונה התרחשה בשעה 17:00. בהודעה של נהגת השברולט במשטרה (שנמסרה יום לאחר התאונה כפי שעולה מעדותה בדיון, כלומר ביום 04/06/10), נמסר כי התאונה התרחשה בשעה 17:00 ובטופס ההודעה (שנמסרה ביום 07/06/10) נכתב כי התאונה התרחשה בשעה 17:30. סביר להניח כי התאונה בין הניסן לשברולט התרחשה בין השעה 17:00 לשעה 17:10 שכן כך עולה מגרסותיהם של נהג הניסן ונהגת השברולט (מצאתי להעדיף את גרסתה המוקדמת של נהגת השברולט במשטרה מאשר את גרסתה המאוחרת בטופס ההודעה). בטופס "אירוע תגובה" ממשטרת ישראל, המצורף כנספח לחלק מכתבי הטענות מצוין כי זמן האירוע הוא 17:28 וזמן קליטת האירוע הוא 17:32 (ככל הנראה מדובר בזמן קליטת האירוע במוקד המשטרה). כמו כן, מדו"ח הפעולה של השוטר צחי תורג'מן ומעדותו בדיון, עולה כי הודעה על האירוע נמסרה בשעה 17:34 (ככל הנראה מדובר על הודעה לשוטרים, לאחר ההודעה למוקד). משכך, עולה כי ההודעה למשטרה נמסרה רק בסביבות השעה 17:30, כלומר, לאחר התרחשות התאונה בין השברולט לניסן. זאת ועוד, בעדותה של נהגת השברולט בדיון, אמרה כי לאחר התאונה לא ראתה ניידת משטרה במקום, וכי פונתה באמבולנס ורק למחרת הייתה במשטרה. נהג הניסן אמר בעדותו כי ראה שוטר במקום התאונה לאחר התרחשותה ושלפני התאונה לא היה שוטר במקום. בהמשך עדותו אמר כי הוא זוכר שהגיע שוטר אך לא זוכר מתי. מעדותו לא ניתן להבין בדיוק האם בעת התרחשות התאונה בין הניסן לשברולט, כבר הייתה משטרה במקום או שהמשטרה הגיעה מעט לאחר האירוע. נהג המזדה אמר בעדותו כי בזמן התאונה לא הבחין בניידת משטרה ושרק לאחר 5-10 ד' ראה שוטרים ששאלו אותו מה הוא עושה במקום. מהודעת נהג המזדה ומהודעתם של הנוסעים שהיו במזדה בזמן התאונה, עולה כי התאונה של המזדה התרחשה בשעה 17:30, כלומר, לאחר התאונה שבין השברולט לניסן. לפיכך, אילו הייתה משטרה במקום בזמן שהתרחשה התאונה בין הניסן והשברולט (שהתרחשה בסביבות השעה 17:00) אמורה הייתה להימצא משטרה במקום גם בעת התרחשות התאונה של המזדה (בסביבות השעה 17:30) אך מעדותו של נהג המזדה עולה כי במקום לא הייתה משטרה בזמן התאונה של המזדה, אלא כי השוטרים הגיעו רק מספר דקות לאחר מכן ואף לא ידעו שנהג המזדה היה מעורב בתאונה (כאשר סביר להניח שאם היו שוטרים במקום היו רואים את התנגשות המזדה בגדר ההפרדה). מגרסותיהם של נהג המשאית ובעל המשאית עולות סתירות רבות, הן בין הגרסות שמסר נהג המשאית במשטרה ובטופס ההודעה, הן בין הגרסות שמסר בעל המשאית בעדותו ובהודעתו והן בין הגרסות שמסר נהג המשאית ובין הגרסות שמסר בעל המשאית, למשל: נהג המשאית מסר בהודעתו במשטרה כי במקרה הייתה במקום ניידת משטרה ושהוא ביקש מנהג המשאית הנוסף שהיה עמו במשאית באותו זמן, להגיד לשוטרים לסגור את הכביש עקב סכנת החלקה מהסולר שעל הכביש ובהודעתו הכתובה של נהג המשאית (שעליה חתום גם בעל המשאית) לעומת זאת, נכתב כי בעל המשאית ביקש מנהג המשאית, בעת שיחת טלפון, לעצור את התנועה וכי נהג המשאית ביצע זאת ורק לאחר מכן הגיע שוטר תנועה שעבר במקום ופתח את הכביש לתנועת רכבים. כמו כן בהודעתו של נהג המשאית נכתב כי לאחר ששמע מכה מתחתית המשאית, המשיך לנסוע כ-100 מ' בעוד שבהודעתו למשטרה מסר נהג המשאית כי לאחר ששמע את המכה, המשיך בנסיעה של כ-2-3 ק"מ ורק אז עצר. זאת ועוד, בהודעתו למשטרה מסר נהג המשאית כי נסע עמו במשאית נהג משאית נוסף אשר נהג באותה משאית לפני כן בעוד בעל המשאית אמר בעדותו כי הנוסע שהיה במשאית הוא טרמפיסט בשם אוהד. נוכח הסתירות והשוני בין הגרסות, מצאתי לא לקבל את הגרסה לפיה הייתה משטרה במקום התאונה לפני התרחשות התאונה. לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי התאונה בין השברולט לניסן התרחשה טרם הגעת מתנדבים/שוטרים למקום. משלא הייתה משטרה במקום התאונה, בזמן התרחשות התאונה נשוא התביעה, לא הייתה לשוטרים אפשרות למנוע את התפשטות כתם הסולר ולמנוע את נסיעת הרכבים על גבי כתם הסולר ולכן לא ניתן לייחס התרשלות כלשהי למשטרה. האם הייתה התרשלות מצד נהג ו/או בעל המשאית באופן הטיפול בתאונה ו/או באופן הטיפול במשאית? נהג המשאית מסר גרסות שונות לגבי המרחק שאחריו עצר מרגע ששמע את המכה במשאית. בהודעתו במשטרה מסר נהג המשאית כי עצר כ-2-3 ק"מ לאחר ששמע את המכה בתחתית המשאית ובהודעתו נכתב כי עצר לאחר כ-100 מ'. מעדותה של נהגת השברולט עולה כי המשאית הייתה במרחק רב מהשברולט ולפיכך נראה כי המשאית עצרה במרחק רב מכתם השמן ולמעשה במרחק רב מהמקום בו הייתה המשאית ברגע ששמע נהג המשאית את המכה (שאז כנראה החלה דליפת הסולר). כמו כן, בעדותו אמר השוטר כי אורך כתם הסולר היה 100-150 מ' ובמזכר שכתב ציין כי מדובר בכתם שנמשך כמה מאות מטרים ונהג הניסן אמר בעדותו כי אורך כתם השמן היה 100 מ' בערך. משכך עולה כי נהג המשאית עצר את המשאית רק לאחר 100 מ' או יותר מהמקום שבו שמע את המכה בתחתית המשאית, כאשר סבורני שראוי היה שנהג המשאית יעצור לפני כן כדי לבדוק מה פשר המכה כדי למנוע סכנה למשאית וליתר הרכבים במקום. בגרסותיהם של נהג ובעל המשאית, נמצאו סתירות לעניין אופן הטיפול בתאונה: נהג המשאית מסר במשטרה כי ביקש על דעת עצמו, מהנוסע שהיה עמו במשאית, שיגיד לשוטר שהיה במקום במקרה, לסגור את הכביש עקב סכנת החלקה מהסולר. בהודעתו הכתובה של נהג המשאית (שהיא גם מטעמו של בעל המשאית) כתוב כי בעל המשאית ביקש מנהג המשאית לעצור את התנועה ולכן נהג המשאית עשה כן. גם עפ"י גרסתו של בעל המשאית בעדותו, ביקש בעל המשאית מנהג המשאית לעצור את התנועה. עקב הבדלי הגרסות של נהג ובעל המשאית, מצאתי לקבל את גרסתו של המתנדב שנשמעת לי סבירה יותר בשים לב לנסיבות ואמינה יותר לאור הסתירות הרבות שבעדויות נהג ובעל המשאית, לפיה הכביש נחסם על ידי המתנדבים מהמשטרה ולא על ידי אחד מנהגי המשאית (תמוה שאדם אחד בלבד יצליח בגופו לחסור את התנועה בכביש ראשי, בייחוד כשמדובר בכתם סולר שמתפרש לאורך רב ולרוחב הכביש כפי שעולה ממרבית הראיות ולעומת גרסת בעל המשאית לפיה כתם הסולר היה במקביל למשאית בלבד). זאת ועוד, הן נהג המשאית והן בעל המשאית לא מסרו דבר, באיזה מגרסותיהם, על פניה למשטרה שנעשתה על ידי מי מהם ונראה כי הם לא טרחו לפנות למשטרה ולהודיע על כתם השמן שבמקום ושהפניה למשטרה נעשתה רק לאחר התרחשות התאונות, לא על ידי נהג או בעל המשאית. ראוי היה שנהג או בעל המשאית יודיעו באופן מיידי למשטרה אודות כתם הסולר, כדי למנוע הגעת רכבים למקום, כאשר הימנעות מפניה למשטרה אינה סבירה בנסיבות. בעל המשאית אמר בעדותו כי הדליפה ממיכל הסולר נגרמה עקב פגיעת מוט ברזל שהיה על הכביש. בעדותו במשטרה (מיום 07/06/10) מסר נהג המשאית כי הבחין בנזילת סולר במשאית שנגרמה "ממשהו מלמטה". בהודעה הידנית שכתבו נהג ובעל המשאית (מיום 20/02/11), נכתב כי ברזל שעף מהכביש נתקע במיכל הדלק של המשאית ובעדותו אמר בעל המשאית כי הברזל שנתקע במיכל הדלק של המשאית היה "ברזל כמו של גדר" (שורה ראשונה בעמ' 24 לפרוטוקול). תמוה שבגרסה הראשונה שנמסרה במשטרה על ידי נהג המשאית, לא נאמר כי דליפת הסולר נגרמה מברזל שהיה על הכביש ושהדבר צוין לראשונה בהודעה הידנית שנמסרה כחצי שנה לאחר התאונה. סביר להניח שאם מדובר היה בברזל שהיה על הכביש, נהג המשאית היה מבחין בכך מיד (ולא מבין זאת בדיעבד כפי שעולה מכך שהגרסה לפיה מוט ברזל פגע במיכל הדלק נמסרה לאחר זמן רב ולא מיד לאחר התאונה) ומציין זאת כבר במשטרה, משמדובר בפרט חשוב ומשמעותי. העובדה שהפרט הנ"ל לא צוין בגרסה הראשונה שנמסרה (במשטרה) ושלא ניתן הסבר לכך על ידי בעל המשאית כשנשאל על כך בעדותו, יחד עם עדותו של המתנדב בה נאמר כי נהג המשאית אמר שמיכל הסולר של המשאית התפוצץ (אך לא ציין את הסיבה לכך ולא אמר שנגרם ממוט ברזל) ויחד עם העובדה כי בפירוט האירוע שנעשה על ידי המתנדב בזמן התאונה (מזכר), לא צוין מוט ברזל כלשהו (כנראה כי לא נאמר לו דבר על מוט ברזל), מחזקים את התחושה כי מקור הפגיעה במיכל הדלק של המשאית, אינו מוט ברזל שהיה על הכביש. בעדותו, סיפר בעל המשאית על הסתימה המאולתרת שביצע במיכל הדלק ביום התאונה ואמר כך: "ערבבתי חומר מיוחד וסגרתי את הנזילה" (שורה 3 בעמוד 24 לפרוטוקול). מדבריו עולה כי הוא היה מודע לאפשרות של נזילה במיכל הדלק במשאית (שהרי ברכבו של בעל המשאית היה מצוי בעת נסיעה חומר לסתימת נזילות) ומשכך מצופה היה מבעל המשאית, שלגבי אותו מיכל דלק (מועד לפורענות) ינהג בזהירות מוגברת ובאמצעים רבים ומשוכללים שימנעו דליפה ואולי אף יגנו על המיכל מפני חפצים מזדמנים שעשויים להיות מוטחים אליו מכיוון הכביש במהלך נסיעה. בעל המשאית לא הציג אמצעים כאלו ולא פירט בדיוק באילו אמצעים השתמש למניעת נזילה וטיפול במיכל הדלק של המשאית. מגרסתו של בעל המשאית מצטייר כי הייתה נזילת סולר קטנה ומינורית. כך עולה הן מתיאורו את הנזילה, כאשר לדבריו נשפכו 30-40 ליטר והן מתיאורו את כתם הסולר, שלדבריו היה בגודל של 10-20 ס"מ לרוחב הכביש. ראשית, לא הוצגו ראיות על כך שהנזילה הייתה קטנה ושנית, מיתר הראיות עולה כי מדובר היה בדליפה מסיבית וגדולת ורחבת היקף ומשכך לא סביר שמדובר היה בחור קטן שכדי לתקנו די היה בסתימה מאולתרת של בעל המשאית. בעל המשאית אמר בעדותו כי נזילת הסולר הייתה בחלק גבוה של מיכל הדלק אך הדבר לא מתיישב עם גרסת נהג המשאית ובעל המשאית בהודעתם לחברת הביטוח, לפיה מה שגרם לנזילת הסולר זה מוט ברזל שהיה על הכביש שכן אם היה כך, סביר יותר כי מוט הברזל היה פוגע בתחתית מיכל הדלק ולא בחלק גבוה של מיכל הדלק. גם מכך שנראה שכל או רוב הסולר דלף מן המיכל, לא סביר, מבחינה פיסיקאלית, שהחור במיכל היה בחלק העליון של המיכל, וסביר הרבה יותר שהחור היה בתחתית המיכל וכך התאפשר לסולר לדלוף ממנה מטה. מעדותו של בעל המשאית עולה כי תיקון הדליפה במשאית התבצע על ידי בעל המשאית ואף בעל המשאית אמר כי הוא זה שמתקן את התקלות במשאית, כאשר לא ידוע ולא נאמר (גם לא נשאל על כך), האם לבעל המשאית יש הסמכה כלשהי לתקן משאיות. לא הוצגו מסמכים כלשהם הקשורים לתיקונים קודמים של המשאית או מסמכים המעידים על תקינותה של המשאית (מסמכי תיקונים, בקרות וכו'), כאשר הדבר פועל לחובת בעל ונהג המשאית, משאין דבר שיכול לתמוך בגרסתם לפיה המשאית הייתה תקינה. יצוין כי באופן כללי, הסתירות והשוני בגרסות נהג ובעל המשאית (שלא כולם פורטו בפסק הדין) משפיעים על מהימנותם ועל נכונות גרסותיהם וכן כי העובדה שנהג המשאית לא הובא לעדות פועלת לחובתם, משמדובר בעדות חשובה ורלוונטית ביותר להבנת סדר האירועים ואופן התרחשות האירוע. לאור האמור לעיל, התרשמתי כי נהג ובעל המשאית התרשלו משלא פעלו כראוי בנסיבות המקרה, לא לשם מניעת דליפת הסולר מן המיכל שבמשאית ואף לא לשם צמצום הנזק שנגרם לאחר הדליפה. כמו כן, לא שוכנעתי כי דליפת הסולר נגרמה ממוט ברזל שהיה על הכביש, בעוד שנטל הראיה לגבי עניין זה, מוטל על בעל/נהג/מבטחת המשאית, עפ"י סעיף 41 לפקודת הנזיקין: חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". סיכום בתביעת הראל התביעה מתקבלת במלואה וההודעה לצד שלישי נדחית. על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 28,014 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 07/03/11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 355 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 07/03/11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,350 ₪, בגין שכר העדים בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 4,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. על הנתבעים לשלם לצד השלישי הוצאות משפט בסך 4,000 ₪. בתביעת דן התביעה נדחית נגד נתבעים 1 + 2 ומתקבלת נגד נתבע 3. ההודעה לצד שלישי נדחית וההודעה לצד רביעי נדחית. התובעת תשלם לנתבעים 1 + 2 שכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪. על נתבע 3 לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 21,500 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 12/07/11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 355 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 12/07/11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 450 ₪, בגין שכר העדים בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 5,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. על נתבעים 1 + 2 לשלם לצד השלישי הוצאות משפט (שכר עד שנפסק) בסך 450 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. על הצד השלישי לשלם לצד הרביעי הוצאות משפט בסך 900 ₪ (שכרי שני העדים שנפסקו) וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. כבישרכבסולרמשאיתנזקי רכושנזק לרכב