מה גובה שכר טרחה ראוי של עורך דין עקב הפסקת טיפול ? הפסיקה קבעה כי במצב דברים שכזה על בית המשפט לקבוע שכר טרחה ראוי בגין השירות שניתן. בע"א 136/92 בייניש-עדיאל נ' דניס סיבוס בע"מ, פ"ד מז(5), 114, נקבע: "הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה." הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיוגה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר, בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ ואחרים נ' ציון ופריבס עורכי-דין... ). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד [4], בעמ' 165). שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89, 502[3] הנזכר לעיל, בעמ' 593). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי. " בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ני עורך דין יחיאל, פ"ד נח(5), 20 נפסק: "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דיו צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי/ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורן הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך הדין... כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו..." שכר טרחת עורך דיןשכר טרחה ראוישאלות משפטיותשכר טרחהעורך דין