חוזה לביצוע עבודות בניית שלד בית מגורים בישוב ניצן בתמורה לסכום של 330,000 ₪ כולל מע"מ לפי מועדי שתלום שנקבעו בחוזה בהתאם לשלבי הביצוע. עוד סוכם כי לגבי ביצוע תוספות ישולמו תשלומים נוספים. 3. כי הנתבעים שכרו שירותיו של יועץ קרקע, מר דורון אשל וביום 18.5.10, התקיימה פגישה של כל הצדדים בנוכחות מר אשל אשר ביקש לבצע דגימה בקרקע באמצעות קידוח ניסיון בקרקע. 4. כי עפ"י חוות דעתו של מר אשל שיטת הביסוס המתאימה לקרקע היא פלטות יסוד ולא כלונסאות. 5. כי לבקשת הנתבעים העביר התובע את חוות הדעת של מר אשל לחברת המהנדסים ששכרו הנתבעים לשם התאמת תכניות הבנייה לחוות הדעת. 6. כי ביום 23.5.10 ולאחר שהתובע קיבל את תכניות הבניה המתוקנות מהמהנדס החל התובע בביצוע עבודות בניית השלד, כנדרש בחוזה הביצוע ולשביעות רצונם של הנתבעים. 7. כי במהלך חודש יולי 2010 הושלמה בניית השלד לשביעות רצונם של הנתבעים, תוך עמידה בלוחות הזמנים. 8. כי התובע ביצע עבודות נוספות לבקשת הנתבעים בסך כולל של 12,806 ₪ כולל מע"מ. 9. כי במעמד ביצוע גמר חשבון סירבו הנתבעים לשלם לתובע את יתרת חובם בהתאם לחוזה הביצוע בסך של 25,000 ₪ (לאחר הפחתה לפנים משורת הדין של 5,000 ₪ בשל אי ביצוע יציקת מדרגות חיצוניות) וכן עלות העבודות הנוספות בסך של 12,800 ₪ בנימוק כי התובע ביצע את יציקת יסודות השלד מסוג פלטות יסוד ולא כלונסאות, דבר שגרם לתובע "להרוויח כסף" ועל כן על התובע לקזז ההפרש מסכות התמורה שבחוזה הביצוע. התובע כופר בטענה זו וטוען כי הדבר לא הוסכם וכי על הנתבעים לשלם את מלוא התמורה החוזית. 10. כי לאחר מכן הסכימו הצדדים לפנות לגורם ניטרלי - מר אביאל קוטלר - אשר העריך את העלויות של יציקת פלטות יסוד גבוהות יותר ועל כן על הנתבעים לשלם לתובעים את הפרש העלויות בסך של 21,832 ₪ בהתאם למחירון דקל. 11. כי מלוא חובם של הנתבעים הוא הסך של 60,212 ₪*: תוספות ושינויים - 12,800 ₪ יתרת חוב עפ"י חוזה הביצוע - 25,000 ₪ הפרש יציקה עפ"י חוו"ד מר קוטלר - 21,832 ₪ מחצית שכרו של מר קוטלר - 580 ₪ סה"כ - 60,212 ₪ *הסכומים כוללים מע"מ. הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו טענו, בין היתר, כדלקמן: 1. כי היו ויכוחים חריפים בין הצדדים וכי אין זה נכון שהעבודות בוצעו לשביעות רצון הנתבעים. 2. כי הוויכוחים כללו טענות לגבי אי התאמה של בלוקים, אי ביצוע שינויים במדרגות לקומה א' למרות דרישת האדריכל, אי סימטריה בגמלונים של הרעפים וליקויים נוספים. 3. כי במעמד החתימה על החוזה סוכם על 400,000 ₪ ולא על 330,000 ₪. 4. כי סוכם שלפני ביצוע תוספות יתבצע מו"מ והתשלום יבוצע לפני ביצוע העבודות. 5. כי לא סוכם כל תשלום בגין עבודות נוספות ולמרות דרישתו בתביעה לסך של 12,806 ₪ במכתב ששלח מיום 6.8.11 דרש התובע רק את הסך של 7,006 ₪ כאשר מכתב זה לא כלל 800 ₪ בגין ניסיונות קידוח. 6. כי הודיע לתובע על זכותו לקבל זיכוי בגין ההפרש בין הכלונסאות והפלטות מיד לאחר שנודע לו על זכותו זו וגם עפ"י חוו"ד של האדריכל שמעון בוזגלו שצורפה כנספח 4 מגיע לנתבעים זיכוי של 33,473 ₪. 7. כי מר קוטלר נבחר כברירית מחדל ולאחר מכן דרש סכום מופרז על חוות דעתו. כי מר קוטלר אינו ניטרלי אלא זייף בשיתוף פעולה עם התובע את חוות הדעת כדי להגדיל את שכר טרחתו ואת סכום התביעה. כי במסמך הראשון מס' 4886 נכתב הפרש של 7,762 ₪ לטובת הפלטות עם חותמת אחת של חברת קו מור בניה ואילו לכתב התביעה צורף אותו מסמך עם סכום 21,832 ₪ ועם שתי חותמות של חברת קו מור בניה. 8. כי התובע ערך תחשיב בכתב יש שעלות הפלטות כמעט זהה למחיר הכלונסאות בסך של 31,950 ₪ ועל כן כעת התובע מבקש לשלשל לכיסו סך נוסף של 21,832 ₪. 9. כי מאחר שהתובע טוען שאין הנתבעים זכאים לקזז הפרש לזכותם בגין הכלונסאות אז באותה מידה התובע אינו זכאי לדרוש את ההפרש לטובתו. 10. ועוד... התובע הגיש כתב תשובה בה הוא טען, בין היתר, כדלקמן: 1. כי הנתבעים תומכים בטענה כי הוחלט לשנות את שיטת ביסוס הקרקע. 2. כי הנתבעים אישרו שהצדדים פנו אל הבורר המוסכם מר קוטלר אשר יפסוק בדבר ההפרש הכספי שבין בניה לפי פלטות יסוד לבין כלונסאות אשר קבע כי הבניה לפי פלטות יסוד יקרה יותר. 3. כי אין חולק שהתובע ביצע עבודות נוספות וכי הנתבעים אישרו זאת. 4. כי עובר לחתימת החוזה סיכמו הצדדים על עבודות שלד בסך של 330,000 ₪ ועבודות נוספות בסך של 70,000 ₪ אך לאחר מכן ולאחר החתימה על חוזה הביצוע חזרו בהם הנתבעים מהעבודות הנוספות בסך של 70,000 ₪, החוזה בוטל ונחתם במקומו חוזה ע"ס 330,000 ₪ בגין עבודות שלד בלבד. 5. אולם תוך כדי ביצוע עבודות בניית השלד, התבקש התובע לבצע את העבודות הנוספות בסך של 70,000 ₪ שבוצעו ע"י התובע לשביעות רצונם של הנתבעים אשר שילמו 70,000 ₪ על עבודות אלה. 6. הנתבעים מאשרים כי שילמו 370,000 ₪ ועל כן נותרו חייבים 30,000 ₪. ביום 10.1.12 התקיים דיון בפני ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים נתתי החלטתי לפיה הועברה התביעה להליך של סדר דין רגיל, הצדדים יגישו עמדתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יבדוק טענות הצדדים ויכריע בשאלות שבמחלוקת וכן התובע יודיע עמדתו לגבי הטענה לפסק בורר. וכן הוראות אופרטיביות נוספות. בדיון שהתקיים בפני ביום 4.4.12 הצהיר ב"כ התובע כי התביעה הינה לאכיפת התחשיב, אכיפת החלטת הבורר והעילה חוזית ואילו הנתבע 1 כפר בפסק הבורר. לצורך הכרעתי אצטט את דברי הנתבע 1: "נכון שאני הסכמתי שהוא יהיה בורר, אך מעולם לא הסכמתי לסכומים. הוא לא בורר ניטראלי, הוא עשה איתו קומבינות..". בתום הישיבה הוריתי לצדדים להגיש ראיותיהם בתצהירים וקבעתי את התיק לשמיעת ההוכחות. בישיבה שהתקיימה ביום 26.11.12 העיד מר קוטלר ולאחר תום עדותו כאשר התייצב התובע על דוכן העדים, הסתבר כי הנתבעים לא נערכו לחקירתו ועל כן קבעתי כי דין תצהירו של התובע להתקבל ללא חקירה נגדית. לאחר מכן נחקר הנתבע 1. לאחר מכן הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם וכך עשו. הכרעה בכתבי הטענות ובסיכומים מצאתי הכפשות רבות ועניינים רבים שאינם רלוונטיים. אתעלם מכל טענה שאינה רלוונטית ושאין בה כדי לקדם את בירור השאלות שבאמת במחלוקת בין הצדדים. הנתבעים בסיכומיהם עתרו לחיוב התובע בסכומים שונים אך ברי כי אין לקבל עתירות אלה באופן בה הוגשו כטענות הגנה, למעט טענות בדבר הוצאות המשפט. לו סברו הנתבעים כי מגיע להם סכומים כלשהם מהתובע היה עליהם להגיש כנגדו תביעה כדין דבר אשר לא עשו. לפיכך אין בידי אלא לדחות על הסף את עתירותיהם של הנתבעים לחיוב התובע בסכומים כלשהם. התביעה שבפני היא כאמור לעיל לסך של 60,212 ₪ (כולל מע"מ), לפי הפירוט הבא: תוספות ושינויים - 12,800 ₪ יתרת חוב עפ"י חוזה הביצוע - 25,000 ₪ הפרש יציקה עפ"י חוו"ד מר קוטלר - 21,832 ₪ מחצית שכרו של מר קוטלר - 580 ₪ סה"כ - 60,212 ₪ אדון עתה בעתירות אלה של התובע. תוספות ושינויים בסך של 12,800 ₪ התובע טוען כי ביצע תוספות וכי הנתבעים אישרו זאת בסע' 8 לתצהיר שצורף לכתב ההגנה מטעמם (סע' 3 לסיכומי התובע) - כך טוען התובע. מעיון בסע' 8 לתצהיר הנתבעים מיום 4.10.11 עולה כי הנתבעים מאשרים הסכמות לגבי ביצוע תוספות ומפנים לנספח ו' לתצהיר. נספח ו' כולל את פירוט התוספות שסוכמו לביצוע. פירוט זה כולל שני חלקים, האחד בתשלום והשני, ללא תשלום. לאחר נספח ו' צורף חשבון של ביצוע התוספות, אשר מעיון בו עולה כי רק חלק מהעבודות שפורטו זו כלול בחלק הראשון של הפירוט של העבודות בתשלום שבנספח ו'. לחשבון צורפו עבודות, אשר לא מופיעות בפירוט שהוסכם עליו, לגרסת הצדדים (הטענה הכללית של התובע להסכמה וטענת הנתבעים להסכמה רק למצוין בנספח ו'). חישוב העבודות המצויות בחשבון ואשר מצויות גם בפירוט שאושר כאמור לעיל הינו הסך של 4,350 ₪ בלבד (לפני מע"מ). יתר העבודות שפורטו אמנם אינן מצויות בפירוט שבנספח ו' אך אין חולק כי בוצעו בבית. הנתבעים אינם טוענים כי עבודות אלה לא בוצעו אלא רק כי לא הוסכם עליהם. לאחר שקילת גרסאות הצדדים בחרתי לקבל את טענות התובע לרבות לפי טענתו לעשיית עושר ולא במשפט (סע' 22 לכתב התביעה), שכן עבודות אלה בוצעו ועל כן זכאי התובע לשכר עבורן. עוד ראיתי שהחיובים עבור העבודות לפי החשבון, הינם סבירים. יחד עם זאת החישוב מגיע לסך של 12,006 ₪ ולא לסך הנטען. איני מאשר חיוב נוסף של 800 ₪. על כן אני מאשר לתובע את עתירתו לסך של 12,000 ₪ בגין התוספות שבוצעו. יתרת חוב עפ"י חוזה הביצוע בסך של 25,000 ₪ אין חולק כי סכום זה קוזז ולא שולם לתובע שכן הנתבעים סברו כי יש להפחית ממנו הפרש עלויות בין פלטות הבסיס לכלונסאות. לפיכך אני קובע כי התובע זכאי לקבל סכום זה של 25,000 ₪. הפרש יציקה עפ"י חוו"ד מר קוטלר בסך של 21,832 ₪ התובע טוען כי מר קוטלר נקבע בהסכמה כבורר לעניין הפרשי העלויות בין פלטות הבסיס לכלונסאות. וכי הבורר פסק כי על הנתבעים לשלם לתובע הפרשים בסך של 21,832 ₪. הנתבעים מנגד טוענים כי מר קוטלר אינו הבורר שנקבע בהסכמה, כי הוא שיתף פעולה עם התובע, כי לא היתה כל הסכמה לתשלום הפרשים ועוד... דע עקא כי הנתבע 1 הצהיר לפרוטוקול בישיבה מיום 4.4.12 (עמ' 6 לפרוטוקול) את הדברים הבאים: "הנתבעים בכלל לא מודים בפסק הבורר. הוא מעל בתפקידו והאמון שנתנו בו. הוא שיקר לאורך כל הדרך. הוא היה צריך להיות בורר ניטראלי. במקום להיות ניטראלי הוא מכניס את הצהרת הקבלן. ..... נכון שאני הסכמתי שהוא יהיה בורר, אך מעולם לא הסכמתי לסכומים. הוא לא בורר ניטראלי, הוא עשה איתו קומבינות. כל התצהיר של התובע הוא שקר...". (ההדגשות שלי - א.ב.). מדברים אלה של הנתבע 1 עולה חד משמעית כי הנתבעים הסכימו שמר קוטלר ישמש כבורר, על כל המשתמע מכך. טענות הנתבעים לגבי אמינותו של הבורר נטענו בעלמא וזאת רק לאחר שהחליטו כי אין ברצונם לקבל את הכרעתו. לכן איני מקבל טענת הנתבעים כי אין לקזז או להוסיף על הסכום הכולל של העבודות בשל ההפרשים שבין העלויות דלעיל שכן בהסכמתם של הנתבעים להפנות הסוגיה לבורר, הסכימו גם במפורש או מכללא להכרעה שייתן לגבי עניין זה. יחד עם זאת איני מקבל טענת התובע להפרש בסך של 21,832 ₪ שכן הבורר בחקירתו בבית המשפט הבהיר מפורשות: "אני רוצה לפני זה לציין שההפרש לפי דקל הוא הגיע ל 21,822 ₪ ועדיין אני הנחתי את מי שהיה אצלי שהפסק שלי הוא לפי הניסיון שלי לאורך השנים זה 50 שנה ניסיון בענף הבניין ואני לא עובד לפי מחירון דקל, הוא לא נכון לגבי עבודות כאלה, מהסוג הזה. אני יכול לציין שיש אנשים שעובדים 10% מעל דקל ויש כאלה שעובדים 20% מתחת לדקל ולכן ראיתי בתור, מההבנה שלי שהכי מתאים החישוב הזה שהגעתי לסך של 7,762 ₪ וזה מתאים לנסיבות וזו החלטתי". כפי שהנתבעים מחויבים עפ"י הכרעתו של מר קוטלר, גם התובע מחויב בהתאם. על כן אני קובע כי סך ההפרש שיש לשלם לתובע הוא 7,762 ₪. מחצית שכרו של מר קוטלר בסך של 580 ₪ הנתבעים כופרים בעלות שכרו של מר קוטלר. איני יכול לקבל כפירה זו. הנתבעים הסכימו כי מר קוטלר ישמש כבורר ועל כן הם חייבים לשלם את שכרו בהתאם למבוקש על ידו ועוד לא מצאתי כי שכר זה אינו סביר בנסיבות העניין. יתר טענות הצדדים והעניינים הנוספים שעלו מסיכומי הצדדים, אינם רלוונטיים לאור התוצאה אליה הגעתי - לגופה של התביעה. אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן זה שלסילוק סופי ומוחלט של התביעה אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך הכולל של 45,342 ₪ וכן את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪, כאשר לסכומים אלה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. הסכומים שפסקתי, ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. זכות ערעור לכב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום. חוזהבניהשלד מבנה