האם מדובר בהודעת קיזוז כנגד חיוב שהינו שטרי גרידא, או שמא מדובר במערכת חוזית סבוכה ומורכבת, המצדיקה התץייחסות למערכת היחסים הכוללת כעסקה אחת (שבמקרה כזה, כאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, ממילא ניתן, לראות בשטר כחוזה, או כחלק מהמערכת החוזית). ראה לעניין זה, ההלכה הידועה בעניין דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, שם נפסק : "בפרשה שלפנינו העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר... ...אכן, שטר הוא מותנה כאשר חזותו מעידה עליו כי חבותו של העושה היא מותנית. כאשר נקבע בשטר כי התמורה נתקבלה בהתאם לחוזה פלוני, אין לפרש זאת כהתניית החבות על-פי השטר לקיום תנאי החוזה. הפרשנות של הוראה כזו אינה אלא זו שהעושה מציין את הטעם לעשיית השטר. קביעה כזו אינה פוגמת בשטר. אך כאמור, לאור המסקנה שאליה הגיע בית-המשפט העליון, אין לנו צורך לבחון מחדש שאלה זו. כמו כן אין לי צורך לבחון השאלה באשר לדרכי הפרשנות של לשון השטר. אף כאן יש להבחין בין צדדים קרובים לצדדים רחוקים. בכל הנוגע לצדדים קרובים, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה..." ואוסיף. סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים." ככל שנחיל מכח פסה"ד בעניין צמח, את כללי הפרשנות החוזיים כאמור בסעיף 53 (א) לחוק על הצדדים, שהינם צדדים קרובים לשטר, הרי שככל שייקבע שמדובר בעסקה אחת שלובה (אם נראה את עסקת הזמנת הרכיבים האלקטרוניים ועסקת רכישת המלאי כעסקה אחת), הרי שדרישת הפירוט אינה הדרישה המחמירה של סעיף 53 (א) סיפא, אלא הדרישה המקלה יותר, של סעיף 53 (א) רישא. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה מעין זאת בע"א 6250/98 nordland papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, שם נפסק: "דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב." אין חולק כי טענת הנתבעת הינה לקיזוז בלתי קצוב, שכן לא פירטה את טענת הקיזוז שלה כנדרש, ולמעשה למעשה אמירות כלליות וסתמיות, אין היא מפרטת דבר. השאלה היא, האם מדובר בעסקה אחת בלבד, או שתי עסקאות נפרדות, באופן שקיזוז בלתי קצוב כפי שבוצע כעת יהא בלתי נכון? התובעת הציגה קבלות ומסמכים במסגרת הדיון שבפני. התובעת הציגה לנתבעת קבלה מס' 218, אשר נערכה ביום 1.2.2010, ובה נכללות כל ההמחאות אשר הוגשו לביצוע בהליך זה - כאשר הקבלה מפנה לחשבוניות המס אשר רלוונטיות לקבלה - חשבוניות מס 7405, 7407. חשבוניות אלה צורפו גם הן, ומעידות הן על עסקת רכישת מלאי בחודש פברואר 2010 (הנתבעת אישרה כי בוצעה רכישת המלאי בתחילת שנת 2010 - עמ' 2 שורה 4-7), שאינה נוגעת לעסקת הזמנת מעגלים אקטרוניים אשר לדברי הנתבעת בוצעו שנה קודם לכן (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 26). הנתבעת אף אישרה, שההמחאות אשר הוגשו לביצוע, הינן בגין סחורה אשר התקבלה בפועל (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 12) ולא בגין הרכיבים האלקטרוניים, אולם לדבריה ההמחאות בוטלו שכן נותרה עם מלאי שלא היה לה כל שימוש בו. ובלשונה של הנתבעת: "מה שאני טוענת שהמלאי לא קשור לרכיבים עליהם ביטלנו שיקים, מדובר על הזמנה אחרת, קיבלנו מעגלים לא תקינים..." (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 21). ולפיכך, דומה כי אין חולק שמדובר בשתי עסקאות נפרדות, וכך אף סבורה הנתבעת במסגרת עדותה. וכנגד תמורה אשר הוכח בוודאות שנמסרה בהתקשרות אחרת, טוענת הנתבעת לזכות קיזוז, מבלי שהיא מפרטת את כמות המעגלים, אינה מפרטת את שוויים, את שווי העסקה, היקף העסקה, מהות הליקויים, או עלות תיקונם. בכך אין די. עוד נסמכת הנתבעת על אישור עשוי בידי מי שהעידה שעבר לעבוד אצלה בזמן רכישת המלאי (חודש פברואר 2010), וערך אותו ארבעה חודשים לאחר רכישת המלאי, אם כי לא היסס לחתום על אישורו בחותמת התובעת. הגם שבשלב זה לא נקבעים ממצאים עובדתיים ולא נשקלים שיקולי אמינות ומהימנות, לא ראיתי לקבל מסמך זה, אפילו לא כראיה לכאורה, לאור סימני השאלה הרבים העולים בקשר אליו. הואיל וטענת הקיזוז אינה מפורטת, אינה מכומתת ואינה נתמכת בכל תיעוד שהוא, חוות דעת הנדסית או אפילו הצעת מחיר לתיקון, בדובר בקיזוז שאינו קצוב, וקיזוז שכזה אינו יכול לשמש כטענת הגנה בפני חיוב מעסקה אחרת (כאמור בסיפא לסעיף 53 לחוק החוזים). לפיכך אני מורה על דחיית ההתנגדות וחידוש הליכי הוצאה לפועל בתיק 01-23363-11-4. אני מחייב הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בגין הליך זה, בסך 4,000 ₪. חוזהקיזוז