תביעה בסדר דין מהיר לתשלום חוב בסך של 16,903 ₪ בגין מוצרי חשמל טענות הצדדים: 1. התובעת, חברה בע"מ העוסקת במכירת מוצרי חשמל, טוענת בכתב התביעה כי הנתבעים רכשו ממנה מוצרי חשמל שונים עבורם טרם שולמה מלוא התמורה. מהאמור בכתב התביעה עולה כי ביום 30.11.2009 הזמין הנתבע מהתובעת מוצרי חשמל שונים במחיר כולל של 22,600 ₪. הנתבע שילם בתמורה סך של 22,000 ₪ כך שנותר חייב עבור ההזמנה הראשונה סכום של 600 ₪ בצירוף 30 ₪ הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, נטען כי ביום 17.12.2009, בוצעה הזמנה נוספת של מוצרי חשמל נוספים בעלות כוללת של 15,150 ₪ בצירוף 1,124 ₪ הפרשי הצמדה וריבית, כאשר עד היום טרם שולם הסכום הנ"ל. התובעת טוענת כי הנתבעים הודו בפני מנהלה [מר ראובן חן] ורעייתו כי חייבים לה את סכום התביעה אך ביקשו התחשבות לנוכח מצבם הכלכלי הדחוק והיכרותם הקודמת. 2. הנתבעים עותרים לדחיית התביעה ומכחישים כי חייבים דבר מה לתובעת. נטען כי חלק מהמוצרים שהוזמנו כלל לא סופקו, כי חלק מהמוצרים שסופקו אינם תואמים את הזמנתם, וכי חלק מהמוצרים הובאו מ"תצוגה" כך שאינם חייבים עבורם תשלום כלשהוא. עוד נטען בכתב ההגנה כי התובעת היא זו שחייבת להם כספים [סכום של 18,200 ₪ עפ"י סעיף 35 או סכום של 20,002 ₪ לפי סעיף 40 לכתב התביעה] הכל בשל חוסר התאמת המוצרים שסופקו או מוצרים שכלל לא סופקו. לכתב ההגנה לא צורף כתב תביעה שנגד. דיון והכרעה: 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל. משהמדובר בתובענה שהוגשה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי. 4. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועדים המפורטים בכתב התביעה, רכשו הנתבעים מוצרי חשמל שונים מן התובעת. כן מסכימים הצדדים שסכום כולל של 22,000 ₪ שולם לתובעת מטעם הנתבעים. לתמיכה בטענותיה, הגישה התובעת 3 חשבוניות מס, שסכומן הכולל 38,150 ₪ כאשר נרשם בחשבונית הראשונה [נספח א' לכתב התביעה] כי שולם סכום של 22,000 ₪. כן צורפו לכתב התביעה מכתבי התראה הן מרואה החשבון והן מעורך דינה של התובעת. בנוסף, הוגשו מטעם התובעת מספר רשימות מוצרים שסוכמו בין הצדדים לרכוש/למכור, כאשר הרשימה המעודכנת מופיעה בנספח ג' לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת. נספח ג' הנ"ל מסכם את ההזמנה הסופית של הנתבעים. המדובר במסמך שנערך בכתב יד על ידי מנהל התובעת ממנו ניתן ללמוד ולעקב אחרי ההזמנות השונות, הביטולים והשינויים שהתבקשו. ניכר כי בשלב ראשון (לפני יום 18.11.2009) הוזמנו מוצרים בשווי כולל של 22,600 ₪ כאשר שולם עבורם סכום של 22,000 ₪. עוד ניתן ללמוד ממסך זה כי בשלב שני ויתר הנתבע על חלק מהמוצרים שתכנן לרכוש (רמקול אחד) כך שסכום החיוב הראשון עמד על 21,200 ₪ בלבד. מהמסמך עולה כי עבור המוצרים שנרכשו שולמו בסך הכל 22,000 ₪, ב-3 תשלומים במזומנים לפי פירוט המופיע שם: 7,000 ₪ ביום 24.3.2009, 10,000 ₪ ביום 9.8.2009 ו-5,000 ₪ ביום 18.8.2009). בנוסף, ניתן ללמוד מהמסמך כי בוצעה הזמנה של מוצרים נוספים בחודש דצמבר 2012 בשלה חויבו הנתבעים בסך 15,550 ₪. כן עולה מהמסמך כי הושב מדיח כלים שהוזמן ובוצע בשל כך קיזוז בשווי 3,500 ₪. הנתבעים לא הביעו הסבר משכנע באשר ליתרת חובם לתובעת כך שמקובלת עליי גרסת התובעת כפי שעולה מנספח ג' לעיל. מנהל התובעת שב והפנה לאמור בנספח זה, והתמיד בגרסתו העקבית באשר למוצרים שסופקו לנתבעים. ראה בעניין זה פרו', עמ' 22, ש' 18 וש' 23: "אני סיפקתי את המוצרים לפי נספח ג'" "נספח ג' הוא מה שסופק לבית". לא היה בחקירתם של הנתבעים כדי לסתור את גרסת התובעת בעניין זה. מטעם התובעת העיד מנהל החנות איתו היו הנתבעים בקשר [מר ראובן חן] אשר העיד כי הנתבע יצר עמו קשר ע"מ לרכוש ממנו מוצרי חשמל שונים לאחר ששיפץ את ביתו. העד סיפר כי הנתבע הגיע מספר פעמים לחנות התובעת, שינה את ההזמנה הראשונה שלו לאחר שרעייתו בדקה אותה ותיקן את ההזמנה. כן העיד כי לאחר ההזמנה הראשונה, הוסיף הנתבע הזמנה נפרדת. העד העיד כי כל המוצרים שהוזמנו סופקו לנתבעים. העד תיאר כי לבקשת הנתבע הוחלפו חלק ממוצרי החשמל שנרכשו (מדיח כלים) לאחר שזה לא תאם את צפיותיו והוחלף במוצרים אחרים שביקש (מייבש כביסה ומיקרוגל). בחקירתו הנגדית, חזר העד על דבריו כפי שהובאו בתצהירו לפיהם הודה הנתבע בקיום החוב בפניו במהלך אירוע חברתי שעה שמחה על כך שקיבל מכתב התראה בעוד ידע העד על מצבו הכלכלי הדחוק בשל שיפץ הבית. כן העיד כי הנתבע הבטיח לו שישלם את החוב. כך עולה מסעיף 36 בתצהיר עדות ראשית מטעם מר ראובן חן: "הנתבעים הביאו את מורת רוחם על שיגור המכתב וטענו כי נוכח ההיכרות בינינו ולאור העובדה כי הם הודיעו לי כי שיפוץ ביתם חרג מהתקציב אותו הקציבו לעצמם ומאחר והם התחייבו לפרוע את מלוא חובם, ראוי היה לטענתם, לא לשלוח את המכתב". רעייתו של מנהל התובעת גם העידה בעניין ומצאתי בעדותה חיזוק לגרסת העד באשר להודאת הנתבע בקיום החוב. ראה בעניין זה פרו', עמ' 35, ש' 18-20: "ראיתי את שמעון במהלך אירוע יחד שהוא אמר שהוא מתחייב לשלם לאחר שהוא קיבל מכתב התראה מעו"ד הוא אמר לרובי למה אתה שולח מכתב התראה, הוא אמר אני אבוא נסתדר, אני מתחייב לשלם, לבטל את התביעה. הייתי נוכחת בסיטואציה הזו" הנתבעים לא הכחישו את המפגש ולא הכחישו שנאמרו דברים אלה. מלבד מנהל התובעת ורעייתו, העידו מטעם התובעת, עובדים שתפקידם לספק ולהתקין מוצרי חשמל אשר הביאו לנתבעים את הזמנתם. העדים העידו כי הובלו והותקנו המוצרים שהתבקשו לספק לנתבעים וכי הנתבעים לא השמיעו הסתייגות כזו או אחרת במועד ההספקה. עדותם הייתה ברורה והגיונית ומצאתי לתת בהם אמון. 3. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בלבד, והוגשו רשימות מוצרים שתוכנן לרכוש אצל התובעת. בתצהירי עדות ראשית, העלו הנתבעים טענות בדבר קבלת מוצרים שלכאורה הוזמנו ולא סופקו ובעניין מוצרים שהוזמנו בעוד סופקו מוצרים אחרים בגינם חויבו. הנתבעים טענו טענות שונות ומגוונות החל מטענות פרוצדוראליות רבות וכלה בטענות קיזוז או חיוב התובעת. לטענתם, משלא צירפה התובעת תעודת משלוח אין להוכיח כי כל המוצרים שהוזמנו אכן סופקו. טענה זו נטענה בעלמא ובחקירתם הנגדית לא ידע מי מהם להצביע על מוצר כלשהוא שהוזמן ולא סופק כאשר חויבו עבורו. בעניין זה הסביר מנהל התובעת בחקירתו הנגדית [פרו, עמ' 20, ש' 24-25]: "לא עובדים עם תעודת משלוח, חשבונית חייבת להיות צמודה לכל מוצר והיא מעידה על הספקתו ועל המוצר שלו" כך גם העיד בפניי בעניין זה מר איסה זבורה, ספק אצל התובעת. לשאלת ב"כ הנתבעים: "כשאתה מספק לקוח אתה מחתים אותו על תעודת משלוח?" השיב באופן חד וברור: "לא" [ראה פרו' עמ' 38, ש' 2-3]. טענת הנתבעים באשר לחיובם במע"מ עבור מכשירי הטלוויזיה בעודם תושבי אילת הפטורה ממע"מ הופרכה על ידי התובעת משהמדובר במוצר שאינו פטור ממע"מ לפי הדין החל כיום. הנתבעים טענו כי קיבלו מוצרים מתצוגה כך שאינם חייבים במלוא מחיר המוצר. לעניין זה הגיב מר ראובן חן כי מלבד תנור המיקרוגל שסופק להם מתצוגה על פי בקשתם, כל המוצרים שסופקו לנתבעים היו חדשים בעטיפתם המקורית. בחקירתם הנגדית בפניי לא ידעו הנתבעים להצביע על מוצר כלשהו שהוזמן ולא סופק שעבורו חויבו. כן לא ידעו להצביע על מוצר כלשהו שהוזמן מחברה מסוימת בעוד קיבלו מוצר שונה בשלו חויבו במחיר החברה המסוימת. ניכר היה כי עדותם של הנתבעים הייתה מעורפלת, ורצופת חוסר ידע לעומת עדויות מטעם התובעת שהיו אמינות ומשקלם במאזן ההסתברויות רב יותר. 4. הכחשת הנתבעים באמור בכתב התביעה בכלל וברישומי נספח ג' לתצהירי עדות ראשית הינה הכחשה בעלמא שאיננה מפרטת מה שגוי במסמך. גם בעדותו בבית המשפט, לא ידע הנתבע לספק את הנתונים הנכונים לשיטתו ומשנשאל בעניין החישובים, השיב כי עוה"ד הוא זה שערך אותם. הנתבעת הודתה כי אינה בקיאה בסכומים שנרשמו בכתב התביעה וכי אינה יודעת כמה אם בכלל היא חייבת לתובעת או כמה התובעת חייבת לה [ראה פרו' עמ'42, ש' 29: "אין לי מושג... מעולם לא שאלתי את רובי על הכסף או משהו..." וכן בעמ, 44, ש' 11: "אני לא יודעת מחירים, לא יודעת כמה כסף שולם"]. לצד זאת ידעה הנתבעת לאשר כי סופקו לה המוצרים שמופיעים בנספח ג' [פרו' עמ' 44, ש' 13-16] ועל כך גם ניתן ללמוד מעדותה בעמ' 45, ש' 30:"יש לי תנור, קולט, כיריים, מכונת כביסה, מייבש כביסה וטלוויזיה"..."בקיר יש שני רמקולים של סוני". חרף טענותיה של הנתבעת לפיה הנתבע הוא זה שיודע על מחירי המוצרים ועל ההתחשבנות עם התובעת, ניכר מעדותו בפניי כי גם הוא לא ידע כיצד נערכו החישובים המפורטים בכתבי בי דין מטעמו [ראה' פרו' עמ' 46, ש' 29-32]: "ש. כמה כסף לשיטתך אתם חייבים לתובעת או התובעת חייבת לכם? ת. לא יודע. ש. כמה כסף סך הכל שילמת לתובעת? ת. מה שכתוב בכתב התביעה" וגם בעמ' 48, ש' 17-18: "אני לא נכנסתי לתוך המספרים, זה מספרים שאני לא יודע, יש דברים שלא סופקו ויש הפרשים..." לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע, נוכחתי לדעת שלא רק שאינו בקיא בסכומים שנרשמו בכתבי הטענות אלא שאף אינו יודע על המוצרים שבפועל סופקו לו [ראה פרו' עמ' 50, ש' 19-20]: "ש. מה בסך הכל שווי המוצרים שכן קיבלתם? ת. אני לא יכול לומר." הנתבעת מילאה פיה מים ולא השיבה לשאלות באופן שיהא בתשובתה כדי לתמוך בגרסת ההגנה. לשאלת ב"כ התובעת "אני מנסה להבין שוב, לפי שיטתך מר חן למעשה הונה אותך" השיבה:" .... יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אני לא יודעת".[פרו' עמ' 45, ש' 10]. מעדות הנתבעת ניכר כי אינה מודעת לכך שכנטען בכתב ההגנה סופקו לה מוצרים פגומים חרף ידיעתה איזה מוצרים סופקו. כך אומרת, חוזרת ואומרת במהלך עדותה כי היא יודעת איזה מוצרים היא קיבלה :"אני יכולה לומר לך מה קיבלתי, זה מה שאני יכולה לעשות" ..."אני יכולה לומר מה סופק אליי הביתה"... "אני כמובן אפרט אלו מוצרים סופקו אליי הביתה (פרו' עמ' 43, ש' 29 ו- 32 ועמ' 44, ש' 10-11). אף על פי כן הנתבעת אינה יודעת על מוצרים פגומים [פרו' עמ' 45, ש' 18-19]: "ש. למה לא אמרת שקיבלתם מוצרים פגומים? ת. על איזה מוצרים פגומים אתה מדבר? ש. האם קיבלתם מוצרים מפירמה שונה ממה שהזמנתם? ת. זה אני יכולה להגיד על הקולט אבל אני רואה שחישבתם אותו לפי מה שקיבלנו". הנה כי כן הנתבעים לא סתרו את גרסת התובעת לפיה סופקו כל המוצרים שהוזמנו ועבורם חויבו. הנתבעים לא הציגו כל מסמך כגון תרשומת שיחה או פניה בכתב באשר להעדר התאמת המוצרים שסופקו לעומת המוצרים שהוזמנו וזאת חרף חלוף מעל ל-3 שנים ממועד הרכישה. 5. על כן וכאמור - משלא הצליחו הנתבעים לסתור את גרסת התובעת באשר להספקת המוצרים שקיבלו, משעולה מנספח ג' לתצהירי עדות ראשית כי הנתבעים חויבו אך ורק בגין המוצרים שסופקו להם, ומשלא היה בעדותם של הנתבעים כדי לסתור את טענות התביעה, אני מוצא כי דין התובענה להתקבל במלואה. לפיכך, על הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת את סכום החוב כשהוא משוערך נכון למועד הגשת התביעה. 6. מוצא אני לציין כי בנוסף לכך, זכאית התובעת להוצאות משפט בסכום שיישקף התנהלותם של הנתבעים אשר הגישו בקשות רבות ושונות לסילוק התביעה אשר כולן נדחו. הנתבעים האריכו שלא לצורך את ההליכים בתיק ויש לתת לכך משקל ראוי בפסיקת הוצאות התובעת. סוף דבר 7. לאור כל המקובץ, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובעת ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: א. סך של 16,903 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (27.4.2011) ועד למועד התשלום בפועל. ב. הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. 8. פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום. 9. זכות ערעור כחוק. חובמוצרחשמלמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)