האם הנתבעים הציגו מצג שווא והטעו את התובעת באשר לשימוש קודם שנעשה במכונה, הסתירו את מצבה המכאני ולמעשה מכרו לנתבעת מכונה פגומה, והאם הנתבעת סיפקה שירותי תיקון כנדרש וכפי התחייבותה. סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן:"חוק הגנת הצרכן"), שכותרתו "איסור הטעיה", אוסר על עוסק לעשות דבר "העלול להטעות" צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, וסעיף 31 לחוק קובע כי הפרת "איסור ההטעיה" כדין עוולה בנזיקין, המזכה את הנפגע בסעד. משני הסעיפים עולה כי על-מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת "איסור ההטעיה" נדרש כי הצרכן יראה שהעוסק הפר את החובה שב"איסור ההטעיה", כי הצרכן נפגע מהפרת החובה וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לחוק לבין הפגיעה שסבל הצרכן (ראה ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584). לפתחה של התובעת הנטל להוכיח כי הנתבעים, במצג שווא, הטעו אותה באשר לשמוש הקודם שנעשה במכונה, מכרו לה מכונה פגומה, גרמו לה נזקים, ולא סיפקו לה שירותי תיקון כמתחייב. 6. לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות והנספחים, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים, לא מצאתי בראיות התובעת כדי לבסס טענותיה במידת הוודאות הנדרשת במשפט האזרחי, התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה, וכדלקמן: א. בסעיף 6 לכתב התביעה טענה התובעת בזו הלשון: "בטרם הרכישה, הנתבע 2 הציג לתובעת מכונת קנטים חדשה, וכן את המכונה אשר נרכשה, לגביה כי היא הוחזרה ע"י לקוח אשר בקש מכונה משוכללת יותר ולמעשה לא נעשה בה כל שימוש. המכונה אשר הוצגה הייתה עטופה עדיין בניילונים, ולפיכך היא כמו חדשה". וכך לכל אורכו של כתב התביעה מלינה התובעת כי בהתבסס על מצג שווא של התובעת לפיו לא נעשה במכונה כל שימוש והיא כחדשה, היא נאותה לרכוש את המכונה, שלבסוף נמצאה משומשת ופגומה (ראה שם סעיף 9 לכתב התביעה). לעומת האמור, בסעיף 5 לתצהיר מנכ"ל התובעת אשר ביצע את הרכישה בעצמו (להלן: "משה חזן") הוא מצהיר: "נאמר ע"י חנן כי המוכנה (צ.ל המכונה ש.ש) הייתה אצל לקוח בשימוש במשך חודש ימים". נמצא כי חזן, בסתירה לטענות התובעת בכתב התביעה, מודה בתצהירו שהנתבע 2 גילה ומסר לו כי המכונה לא רק הוחזרה על ידי לקוח אחר שחפץ במכונה משוכללת יותר, אלא שהמכונה הייתה אצל אותו לקוח אחר תקופה של 30 ימים (כך כדבריו), ויותר מכך, המכונה הייתה בשימוש אצל הלקוח האחר. בחקירתו הנגדית, עת חזר ונשאל חזן, האם ידע או לא ידע שנעשה שימוש במכונה "... עשה בה שימוש, כן? לא עשה בה שימוש? כך אתה ידעת?" חזן השיב: "כל שימוש" ובהמשך הוסיף: "30 יום היא הייתה אצל מישהו" והמשך דבריו ביקש להתלות בעובדה כי על המכונה היה ניילון ולכן מבחינתו היא הוצגה כחדשה. טענה זו מצאתי לדחות בשתי ידיים. ראשית, דבריו של חזן במועד עדותו עומדים בסתירה מהותית לאמור בסעיף 4 בתצהירו שם הוא מודה כי הנתבע מסר לו שהמכונה הייתה בשימוש משך 30 ימים. שנית, הטענה אינה במחלוקת, הגם שהנתבע לא ממש זכר האם המכונה הספציפית הזו הייתה עטופה בניילון במועד הצגתה לחזן, לא חלק על העובדה כי יכול שהמכונה הייתה עטופה בניילון, והסברו כי זה נעשה בהתאם לנוהל הטיפול שלהם במכונות בעסק, וכל מכונה במחסן נעטפת בניילון, (פרו עמ' 29, ש' 18-32) נמצא סביר ומניח את הדעת בנסיבות העניין. נמצא אם כן, כי התובעת נמנעה לפרט בכתב התביעה כי ידעה שהמכונה הייתה אצל לקוח אחר תקופה מסוימת ושבאותה תקופה הייתה המכונה בשימוש. לעומת זאת, טענת הנתבעים בכתב ההגנה ובתצהירים, לפיה נאמר לתובעת כי המכונה הייתה בשימוש אצל נגרייה אחרת משך תקופה של פחות משנה, לא נסתרה, אף נתמכה בתצהירו של חזן מנכ"ל התובעת ומפורט לעיל. השאלה כמה זמן הייתה המכונה אצל אותו לקוח - 30 ימים כטענת התובעת או 4-3 חודשים ופחות משנה כטענת הנתבעת, אינה כה רלוונטית כפי שמבקש ב"כ התובעת להציג בסיכומיו. השאלה העיקרית בעניין זה הייתה האם נאמר לחזן שלא נעשה בה כל שימוש, כשנמצא לבסוף שהמכונה לא רק הוחזרה על ידי לקוח אחר, אלא נמצאה בבעלותו תקופה מסוימת, ועוד יותר, כשחזן עצמו מצהיר כי נאמר לו שנעשה בה שימוש אצל אותו לקוח. כך או אחרת, בשאלה כמה זמן הייתה המכונה אצל אותו לקוח, אין ללמד על חוסר מהימנותו של הנתבע 2, אשר לא זכר לומר את מספר החודשים המדויק, יש בה להצביע דווקא על חוסר מהימנותו של חזן אשר טען טענות בהן נמצאו סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין. עוד יאמר, כי אי דיוק בציון מועדים וסכומים נמצאו בעדות חזן וגם בזו של הנתבע, אולם אלה לא היו מהותיים ואין בכך לגרוע או להוסיף לעדותם של השניים. ב. ביסוס נוסף לכך, שהתובעת ידעה גם ידעה כי מדובר במכונה משומשת, הוא במחיר בו נמכרה לה המכונה. אין חולק בין הצדדים כי מחירה של המכונה הועמד על סכום של 85,000 ₪. הנתבע טען כי אילו הייתה התובעת רוכשת מכונה חדשה מהסוג שנמכר לה, ולא מכונה משומשת, כי אז מחירה היה לפחות 130,000 ₪, טענה זו לא הוכחשה וממלא לא נסתרה על ידי התובעת. גם טענתו כי הציג לתובעת מספר מכונות חדשות לצד זו המשומשת, ובהתאם לתקציב שלה, בחרה התובעת במכונה המשומשת כשהשימוש הקודם שנעשה במכונה גולם במחירה, לא הוכחשה על ידי התובעת, אף קבלה תימוכין לעניין התקציב שהיה לה במועד הרלוונטי בעדותו של חזן (ראה עמ' 15). התובעת אוסיף, לא מצאה לפרט בכתב תביעתה, כי למעשה, המכונה נמכרה לה בסופו של דבר בסכום של כ- 65,000 ₪ לאחר סכום של 18,500 עבור מכונה ישנה של התובעת אותה מסרה לנתבעים ( פרו עמ' 31 16-2 ש' וכן עמ' 34 ש' 16-17' ). טענה נוספת של התובעת, לפיה הנתבע 2 הבטיח כי איכות המכונה זהה לאיכות מכונות דומות מחברת ביטמק האיטלקית, אף היא נטענה מהפה לחוץ וחסרה תימוכין. הנתבע תצהירו ובעדותו העיד וכך התרשמתי גם אני, כי אין מדובר בתובעת נעדרת ידע בקשר עם מכונות להדבקת קנטים, אלא במי שבקיאים בתחום, ויודעים להבדיל בין סוגי מכונות (כפי שנראה לעיל, וראה גם עדותו של מנהל העבודה של התובעת, אמזלג שאול, שמסר כי הוא זה שלא היה מרוצה מהמכונה מכיוון שרצה מכונה יקרה יותר, פרו עמ' 30 ש' 12) התובעת רכשה את המכונה שהתאימה באותה עת לתקציבה כשמאוחר יותר יכול ונוכחה לדעת כי טעתה בכדאיות רכישתה. מכל האמור, נמצא שטענות התובעת כי נמכרה לה מכונה משומשת ללא ידיעתה ותוך מצג שווא, לא זאת שלא נתמכו בראיה חיצונית, אלא נסתרו וכבר בתצהירי עדותו הראשית ובהמשך בחקירתו של חזן מנכ"ל התובעת, בעוד שטענות ההגנה לפיהן נמסרו לתובעת הפרטים והנתונים אודות המכונה לרבות שנעשה בה שימוש קודם, לא נסתרו ואף נתמכו בראיות התובעת עצמה. ג. בכתב התביעה, בתצהירים ובסיכומים חזרה התובעת על הטענה כי מדובר במכונה פגומה, תקולה, ולמעט טענות כלליות שבאו בתצהירים של עדיה בדבר תקלה בצינורות האוויר או כיוון הסכנים, לא ברור ממש מה הפגם שנפל במכונה ולו טוענת התובעת (ראה תצהירי דניס אברמנקו ושאול אמזלג) . התובעת לא סיפקה כל ראיה חיצונית, לרבות חוות דעת מומחה. חזן בחקירתו הנגדית נדרש לשאלה מדוע לא נתמכו טענות בדבר הפגם והתקלות במכונה בחוות דעת מקצועית, השיב: "יש לי מומחה שלי, לא צריך חוות דעת" (פרו' עמ' 11 ש' 28). מכאן כי שאלות בדבר מצבה המכאני של המכונה, סוג ומקור התקלות הנטענות, והאם המכונה פגומה ו/או נמכרה פגומה - אין בידי לבחון ולפיכך איני נדרשת להכרעה בהם. יצוין כי הגם שב"כ התובעת בסיכומיו נתן דעתו להעדר תמיכת טענות התובעת בחוות דעת מקצועית, אין בכך לרפא את הפגם שנפל בהתנהלות התובעת, ובפרט שעה שטענותיה לעניין זה כלליות, ומעורפלות ונעדרות פרטים מהותיים כמו המועד שבו הושבתה המכונה מעבודה, האם הושבתה משום החלטת התובעת או שמא אין היא פועלת כלל, מה מקור התקלה שגרם להשבתת המכונה. בנוסף לאמור, טענת התובעת לפיה המכונה הייתה תקולה מהיום הראשון, אינה מתיישבת עם העובדה שלא הוחזרה לנתבעים מיד וסמוך לאחר גילוי התקלות, ועוד יותר עם העובדה המוכחת כי התובעת עבדה עם המכונה למעלה משנה וחצי עד להשבתה הנטענת. הנה כי כן התובעת שוב נמנעה לציין בכתב התביעה פרטים ועובדות מהותיים כמו מועד רכישת המכונה (במרס 2009) וכי עשתה בה שימוש משך שנה וחצי. התנהלות התובעת מחזקת טענת הנתבע לפיה הגיע לאילת יחד עם שני טכנאים, סמוך להגעת המכונה ובמיוחד להתקינה לעבודה, וזו הופעלה בנוכחות מנהל העבודה של הנתבעת וללא כל תקלות, אף שהוסיף בעדותו כי במקרה הנדון נדרש זמן ארוך יותר להתקנתה והפעלתה של המכונה. התובעת גם לא נתנה הסבר הגיוני לעובדה כי רק לאחר שנה וחצי, מצאה לפנות לתובעת בבקשה בכתב לביטול העסקה (ראה נספח ג' לתצהיר עדות ראשית של חזן). חזן טען בחקירתו הנגדית שכעבור מספר חודשים לאחר הקנייה התייאשו מהמכונה, והוא פנה טלפונית לנתבע 2 בבקשה לבטל את העסקה (פרו עמ' 6 ש' 17-18). עם זאת, אין כל תיעוד של הפניה, לרבות בתצהירו של חזן. אין כל תיעוד על השבתת המכונה אחרי שנה וחצי, מה שכן נמצא הוא כי התובעת המשיכה לאורך השנה וחצי לרכוש מאת התובעת שקי דבק, אשר הוכח ואין חולק מכל שק ניתן להדביק אלפי מטרים. מכאן שהגם והיו תקלות כאלה ואחרות במכונה, לא ניתן לייחסם רק לטיב המכונה אלא אלה יכול ונבעו מאופן העבודה במכונה, או שיכול והיו תקלות שכיחות וככל שהמכונה אכן הושבתה, מה שלא הוכח לפניי, הרי שניתן לייחס זאת לפתחה של התובעת שהפעילה את המכונה. ד. באשר לשאלה האם סיפקו הנתבעים שרותי תיקון כנדרש - יש לציין כי במסגרת הראיות שהוגשו לא הוצגה תעודת אחריות ולכן לא ניתן לדעת מהי גדרה של האחריות, לצד זאת הנתבעים אישרו כי לתובעת הובטחה אחריות למשך 12 חודשים כולל שירותי תיקון. על פי סעיף 1 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו- 2006, תקופת האחריות הינה למשך שנה מיום מסירת הטובין לצרכן (בכפוף להוראת תקנה 5 לתקנות). הצדדים כאמור, אינם חלוקים באשר לאחריות שהובטחה אלא רק באשר לשירות שניתן בפועל. לטענת התובעת, השירות ניתן ב"שלט רחוק" ולא היה מספק. מנגד, הנתבעים טוענים שנקראו רק פעמיים כשהפעם הראשונה הייתה לאחר תום תקופת האחריות, ויחד עם זאת בשתי הפעמיים, שלאחר תקופת האחריות, שלחו טכנאי מוסמך. לדידה של התובעת, העובדה כי הוזמנו טכנאים רק ב- 2010, כעולה מהקבלות עבור הטיסות של הטכנאים, לא מעיד על כך שרק פעמיים קרתה תקלה במכונה, אלא ששאר התקלות לא תועדו על ידה . בתצהירו של חזן ותצהירו של שאול אמזלג עובד של התובעת, נטען כי במהלך כל אותה שנה וחצי בה עבדה המכונה, נתבע 2 נתן להם מענה טלפוני לטיפול חלקי בתקלות, כולל אספקת חלקי חילוף, אולם עם תקלות רבות אחרות הם נאלצו להתמודד בעצמם. שוב, טענות התובעת כלליות ולא מבוססות במידה המספקת והנדרשת להוכחתן, כשמנגד טענות ההגנה, שאינן צריכות לרמת הוכחה ושכנוע כמו אלה של התובעת, מצאו תימוכין בין היתר גם בטענות התובעת עצמה. כך למשל בתצהירו של שאול אמזלג הוא מצהיר כי נתבעת 1 נקראה פעמיים בלבד על מנת לטפל בתקלות, ובעדותו של דניס אברמנקו עובד נוסף של התובעת, השיב זה לשאלה כמה פעמים היו בעיות עם המכונה: "בעיות טכניות? פעם אחת עם המחשב" (פרו' עמ' 23 ש' 4). גם טענת התובעת לפיה הימנעות הנתבעת מלשלוח טכנאי מטעמה למפעל התובעת נבעה מטעמי חסכון הוצאות ההגעה לאילת (פרו' עמ' 47 שורות 1-3), נמצאה לא מבוססת ותלושה, זאת משטענת הנתבעים לפיה הוסכם בינה לבין הנתבעת עוד במעמד הרכישה, כי התובעת היא זו שתשא בהוצאות הטיסה לטכנאים שיגיעו לאילת למתן שירותי תיקון - לא הוכחשה על ידי התובעת. בעניין זה עוד עלה והתברר, כי נספחים ב1 ו- ב2 (סעיף 16 בכתב התביעה) אותם הגישה התובעת בתמיכה לטענתה כי נאלצה להזמין טכנאים מטעמה ושלמה הוצאותיהם - הם למעשה 2 חשבוניות ממועדים שונים עבור תשלום טיסה לטכנאי ששלחה הנתבעת בשני מועדים בהם נדרשה על ידי התובעת לעשות כן. מועד ראשון ב- 27.5.2010 והשני ב- 2.5.2011 ובהתאם להסכמות בניהם כי התובעת היא זו שתשא בהוצאות הטסת טכנאי לתיקון תקלות, כפי טענת הנתבעת שלא הוכחשה. מכאן שהתובעת לא הוכיחה טענתה כי שלמה עבור הוצאות טכנאים חיצוניים ומיומנים מטעמה לתיקון התקלות במכונה. הדברים האמורים מבססים טענות הנתבעים לפיהם, הייתה הסכמה למתן שירות תיקונים באילת בכפוף לתשלום התובעת את הוצאות טיסת הטכנאי אליה, כן מבססת את הטענה כי נדרשה אך פעמיים על ידי התובעת לתיקון באמצעות טכנאי מטעמה, כשבפעמים אחרות שבהן קרו תקלות, אלה היו קלות וניתנות לטיפול תוך הדרכה טלפונית של מי מטעם הנתבעים ותוך המצאת חלקי חילוף מתאימים. לא למיותר יהיה להוסיף, כי תימוכין נוספים נמצא בעדות חזן ועובדיו, ולפיה הם התמודדו עם התקלות כשהנתבעת נתנה להם מענה טלפוני באופן רציף בכל זמן שנדרשה לכך. מכל אלה, נמצא כי הגם וחלפה תקופת האחריות הנתבעת סיפקה לתובעת שירותי תיקון בהתאם לדרישתה של התובעת. באשר לטיב השירות והשאלה האם זה מה שסוכם, נראה כי התובעת לא מצאה לנכון בשנה הראשונה להידרש לשירות טכנאי מטעם הנתבעת, יכול שמטעמי חסכון שכן היא זו שנשאה בהוצאות הטיסה על פי המוסכם בין השתיים, ויכול שלא היו תקלות של ממש בשנה הראשונה וכאלה שלא היה בידי התובעת ועובדיה להתגבר עליהם. בכל מקרה הוכח כי כשנדרשה הנתבעת לשלוח טכנאי מטעמה היא עשתה כן, וטווח הזמנים שבין הקריאה הראשונה לשנייה מלמד כי המכונה המשיכה לעבוד ולכן אין לקבל את טענת התובעת לפיה הטכנאי לא הצליח לתקן את התקלה (שלא ברור מה הייתה). בכל מקרה יש לזכור כי הצדדים לא חתמו על תעודת אחריות המגדירה האם ייעוץ טלפוני או שליחת חלקי חילוף נכנס בגדר השירות או שמא רק ביקורי טכנאי ועל כן אין לקבוע כי לא ניתן שירות כלל או כי מה השירות שניתן אינו מספק. 7. מכל האמור נמצא שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעים הטעו אותה באשר לטיב המכונה ובאשר לשימוש שנעשה בה קודם רכישתה, לא הוכיחה שהמכונה פגומה או שהגיעה למפעל תקולה ו/או פגומה, לא הוכיחה נזקים שנגרמו לה, ומששירות התיקונים שסיפקו הנתבעים לתובעת נמצא ראוי ומספק בנסיבות העניין - דין התביעה נגד הנתבעים 2-1 להדחות. 8. התובעת תשלם הוצאות הנתבעים 1 ו-2 ושכ"ט בסכום כולל של 20,000 וזאת תוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. מצג שוואשאלות משפטיות