לטענת התובע, הנתבעת התרשלה בהחלפת המנוע, ועל כן הוא תובע פיצויים בסך 30,045 ₪ כללי: בעלי הדין: 1. התובע, עו"ד במקצועו, היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב פרטי מסוג וולבו שנת ייצור 1995 מ.ר. 1596017 (להלן-"הרכב"). 2. הנתבעת 1 היא חברה המפעילה מוסך למכונאות רכב (להלן-"המוסך"), ומתמחה בין היתר בהחלפת מנועים לכלי רכב. הנתבעת 2 היא חברה המתמחה במכירת חלפים לכלי רכב. הנתבע 3 הוא הבעלים של הנתבעת 1 ומנהל המוסך. מערכת היחסים בין הצדדים: 3. בחודש ינואר 2009 פנה התובע את הנתבעת 1 וביקש ממנה להחליף מנוע לרכב. הנתבעת 1 עשתה כן, וביום 23.1.09 הנפיקה הנתבעת 1 לתובע קבלה/חשבונית מס על הסך 7,500 ₪ בגין החלפת המנוע. ביום 12.3.2009 ביצעה הנתבעת 1 טיפול לרכב לאחר החלפת המנוע, שהוא טיפול נדרש למנוע לאחר שהותקן ברכב. בהתאם לעדות הנתבע 3, טיפול מעין זה נעשה למנוע לאחר שנסע 1,000 ק"מ לאחר שהותקן ברכב. מעדות התובע עולה כי היה שבע רצון מהעבודה שביצעה לו הנתבעת 1 בהחלפת המנוע. 4. בחודש מאי 2010 פנה התובע לנתבעת 1, לאחר שהרכב לא הניע, והביא את הרכב באמצעות שלוחו מר אלכסנדר בצלקין (להלן-"מר בצלקין") על גבי גרר למוסך. במוסך התברר כי עקב ליקוי במערכת הקירור של המנוע, המנוע של הרכב הגיע לכלל רתיחה, גוף המנוע נסדק, צמת חוטי החשמל המובילה זרם מהמצבר דרך מחשב הרכב לכיוון מזרקי הדלק שהמתח העובר בהם הוא 1.5 וולט נפגעה והרדיאטור צריך לעבור ניקוי. נאמר למר בצלקין ולתובע שיש צורך להחליף מנוע ברכב, וכי עליהם לבצע עבודות ברכב שאינן קשורות בהחלפת המנוע. ביום 23.5.10 החליט התובע לאשר את החלפת המנוע, והנתבעת 1 אכן החליפה את המנוע ברכב. את שאר מכלולי הרכב הצמודים למנוע, כגון אלטרנטור צמת חוטי החשמל ומכללים נוספים השאירה הנתבעת 1 על כנם, שכן לא היו כלולים במסגרת העבודה שהזמין התובע מהנתבעת 1. ביום 25.5.10, עם סיום החלפת המנוע ונסיעת מבחן לרכב, מסרה הנתבעת 1 לתובע חשבונית מס על עלות העבודה, שטר מכר של המנוע ואישור החלפת המנוע המופנה למשרד הרישוי. 5. התובע שכר רכב פרטי מחברת השכרה מיום 24.5.10 ועד ליום 26.5.10. ביום 26.5.2010 שעה 10:34 החזיר התובע את הרכב לחברת ההשכרה. טענות הצדדים: 6. ביום 5.4.11 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים בטענה לליקויים בהחלפת המנוע. לכתב התביעה צירף התובע את המסמכים כדלקמן: חשבונית מס/קבלה מיום 26.5.10 מאת מוסך ש.י. (ג.ע.ש) בע"מ על הסך 290 ₪ עבור שסתום AC, שסתום אוויר; חשבונית מס/קבלה מיום 30.5.10 מאת מוסך ש.י. (ג.ע.ש) בע"מ (להלן-"מוסך געש") על הסך 222 ₪ עבור התקנת צינור אוויר; חשבונית מס/קבלה מיום 8.6.10 מאת שירותי מכונאות ומזגנים יעקב סימל על הסך 4,790 ₪ עבור החלפת רדיאטור, שיחזור צמה חשמלית והחלפת צינורות מצנן שמן; חשבונית מס/קבלה מתודו קור - מיזוג אוויר והובלה בקירור לכל סוגי הרכב מיום 8.6.10 על הסך 899 ₪ עבור עבודות על מזגן הרכב, בדגש על גז המזגן לאחר החלפת מנוע; מסמך מיום 10.6.10 מאת השמאי יחיאל שהם הנושא את הכותרת "הצעת תיקון"; חוות דעת שמאי רכב יחיאל שהם מיום 13.6.10 בה מפורטים שני מוקדי נזק: מערכת החשמל והמנוע, שניזוקו בעקבות התקנה לקויה. נזק למערכת החשמל בסך 1,740 ₪ עבור חיווט ושיחזור צמת חוטים. נזק למנוע בסך 4,460.52 ₪ עבור חלפים מסוימים: מצנן שמן, צינורות מצנן שמן, מצנן מים, צינור מים, צינור אוויר, שסתום אוויר למזגן ועבור תיקון מזגן. נזק כולל בסך 6,201 ₪ (מעוגל); חשבונית מס/קבלה מיום 15.6.10 מיחיאל שהם על סך 800 ₪; חשבונית מס/קבלה משירותי מכונאות ומזגנים יעקב סימל (להלן-"מוסך סימל") מיום 21.6.10 על הסך 1,661 ₪ עבור פירוק והחלפת סטרטר משופץ וסליל הצתה; חשבונית מס/קבלה ממוסך סימל מיום 1.7.10 על סך 1,380 ₪ עבור טיפול בסעפת והחלפת אטמים וגומיית אטימה; תוספת לחוות הדעת של השמאי יחיאל שהם מיום 14.7.10. לפי חוות דעת השמאי, המנוע לא פעל בצורה תקינה משום שלא הורכבו אטמים במזרקי הדלק, ומחמת אי תקינות אטם סעפת היניקה והמתנע. סך כל הנזק 3,041.17 ₪. חשבונית מס/קבלה מיום 10.8.10 משירותי מכונאות ומזגנים יעקב סימל על סך 259 ₪ עבור טיפול 5,000. חשבון עסקה מיום 17.8.10 של השמאי יחיאל שהם על סך 460 ₪ עבור השמאות. חשבונית מס/קבלה 30.8.10 ממר בצלקין על סך 1,937.20 ₪ עבור ניוד הרכב למוסך אחד לשם החלפת והרכבת מנוע, ולמוסכים אחרים לשם בדיקות ותיקונים בגין החלפת המנוע. התובע תבע מהנתבעים את כל ההוצאות שפורטו לעיל וכן פיצויים בגין עגמת נפש בסך 10,000 ₪ 7. הנתבעים 1 ו-3 טענו בכתב הגנתם כי העבודה שהוזמנה מהם הייתה החלפת המנוע, ואת עבודה זו הם ביצעו על הצד הטוב ביותר. עם סיום התקנת המנוע, נערכה לרכב נסיעת מבחן, בה התברר שיש צורך לתקן מספר דברים קלי ערך, אשר תוקנו. בנסיעת המבחן השנייה נדלקה נורית אזהרה, והנתבעים 1 ו-3 שלחו את התובע למוסך על מנת לטפל בתיקון הנורית. כן הודיעו הנתבעים 1 ו-3 לתובע שעליו לפנות למוסך המתמחה ברדיאטורים לצורך תיקון הרדיאטור, וכן למוסך לחשמלאות רכב על מנת שיתקן את הצמה החשמלית. זאת מכיוון שהמוסך כמוסך למכונאות רכב, אינו עוסק בתחומים אלו של הטיפול ברכב. העדויות: 8. מטעם התובע העידו התובע ומר בצלקין, אשר הגישו תצהיר עדות ראשית ונחקרו חקירה שכנגד. התובע לא הגיש חוות דעת של מומחה למכונאות רכב ולחשמלאות רכב, אשר בה יחווה מומחה דעתו בשאלה האם כל הטיפולים שבוצעו ברכב לאחר החלפת המנוע היו כתוצאה מהחלפה רשלנית של המנוע. כן לא הזמין התובע את הבעלים של מוסך געש ומוסך סימל על מנת שיעידו על התיקונים שביצעו ברכב והאם הם נובעים מהחלפת המנוע. חוות דעת זו ועדויות בעלי המוסכים הן הבסיס לתביעת התובע, אך התובע לא מצא לנכון להביא עדויות אלו בפני בית המשפט. מחדל זה של התובע פועל לרעתו, שכן חזקה על בעל דין שיביא לבית המשפט ראיות הפועלות לטובתו. לעניין אי המצאת ראיה לבית משפט שיש בה לסייע לענייניו של בעל דין שאינו מביאה לבית המשפט ראה את ראה לענין זה את ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתתיהו פ"ד מה(4) 651, 658; ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר פ"ד מד(4) 595, 602; ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון קבלנות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מט(1), 450; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג ואח' פ"ד מז(2), 605, 614; ע"א 369/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ ואח' פ"ד נח(2), 385. 9. התובע צירף את חוות דעתו של שמאי הרכב יחיאל שהם. מר שהם כשמאי אינו יכול ליתן חוות דעת על הגורם לנזק, שכן אינו מומחה למכונאות ולחשמלאות רכב. השכלתו וניסיונו של מר שהם מכשירים אותו אך ורק להעריך נזק ולא לקבוע את הסיבות לנזק. 10. מטעם נתבעים 1 ו-3 העידו הנתבע 3 ומר פאדל דוויק (להלן-"מר דוויק"), המכונאי שבפועל החליף את המנוע ברכב. שני עדים אלו הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו חקירה שכנגד על תצהיריהם. הנתבעים לא הביאו לעדות את מר חוסייני, אחד ממנהלי העבודה במוסך, אך סבור אני שעדותו של הנתבע 3 ששוחח ישירות עם התובע ועם שליחו מר בצלקין מחפה על אי הזמנת מר חוסייני. 11. לאחר סיום שמיעת העדויות, הגישו הצדדים את סיכומיהם, בהם חזרו על טענותיהם. דיון ומסקנות: הודעה על הליקויים: 12. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם הנתבעים 1 ו-3 הודיעו לתובע או לשליחו על הצורך בהחלפת הרדיאטור ברכב, על הצורך בהחלפת צמת החשמל, ועל הצורך בטיפול במזגן. לטענת התובע, הנתבעים 1 ו-3 לא הודיעו לו על כך מאומה, והנתבעים 1 ו-3 טוענים שהם אכן הודיעו לתובע ולשליחו על הצורך לבצע טיפולים משלימים. 13. מעדיף אני את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובע מהסיבות כדלקמן: התובע החליף מנוע בחודש ינואר 2009, וכבר בחודש מאי 2010 הגיע להחליף את המנוע. החלפת מנוע בתוך כשנה ו-4 חודשים כתוצאה מרתיחת המנוע, מלמד על בעיה במערכת הקירור של המנוע ואי הקפדה על תחזוקה נאותה של מערכת הקירור. על כן סביר מאד שכל אדם היה שואל מה מצב מערכת הקירור ברכב. ואכן לפי העדויות מטעם הנתבעים, אכן נבדק תא המנוע, והתברר שחייבים לנקות את המצנן; צמת החשמל היא רכיב חשמלי, והנתבעת 1 לא טיפלה ואינה מוסמכת לטפל ברכיבים חשמליים ברכב. התובע והעד מטעמו טענו לפעולה לא תקינה של המנוע לאחר החלפתו. ההסבר שניתן לאי תקינות זו הוא המצב הגרוע של הצמה החשמלית. אם כן, מצב הצמה החשמלית עלה בשיחות שבין התובע או שליחו לבין הנתבעים 1 ו-3; בנסיעת המבחן לאחר תיקון הרכב, המזגן לא פעל. כל אדם סביר היה שואל מדוע המזגן לא פועל, והיה דורש לקבל הסבר לכך; המזגן אינו מהווה חלק ממנוע הרכב, והוא מערכת נפרדת ממערכת המנוע, למעט המדחס המורכב על המנוע. פירוק המנוע גורם לניתוק חלק מחלקי המזגן הקרובים למנוע או המחוברים אליו. ואכן, בבדיקת הרכב לאחר החלפת המנוע, מאחר שהמזגן לא פעל, המנוע לא התחמם. אך לאחר תיקון המזגן התחמם המנוע, שכן המזגן מחובר למנוע באמצעות רצועת גומי, והוא גורם למאמץ נוסף על המנוע בנוסף להנעת הרכב; העדויות מטעם התובע היו מגומגמות משהו בעניין זה, ואילו העדויות מטעם הנתבעים בעניין זה היו חד משמעיות. 14. אשר על כן, אני קובע שהנתבעים 1 ו-3 הודיעו לתובע על כל הטיפולים הנוספים שעליו לבצע ברכב לאחר החלפת המנוע. שכירת הרכב: 15. התובע שכר רכב ליומיים, מיום 24.5.10 ועד יום 26.5.10 שעה 10:00, ושילם בגין שכירות זו כ- 366 ₪. התובע תובע סכום זה מהנתבעים. 16. סבור אני שיש לדחות תביעתו זו של התובע, שכן בימים 23.5.10 ועד ליום 25.5.10 היה הרכב במוסך לצורך החלפת המנוע. אם התובע שכר רכב לשימושו בעת שהיה הרכב במוסך להחלפת המנוע, אינו זכאי לכל פיצוי שהוא. החשבוניות של מוסך געש: 17. מהחשבוניות של מוסך געש עולה שהן מתייחסות לטיפול במזגן. החשבונית מיום 26.5.10 עניינה בשסתום של מערכת מיזוג האוויר, ואילו החשבונית מיום 30.5.10 עניינה החלפת צינור אוויר. מאחר ובחשבונית השניה נכתב שהסכום הנקוב בה קוזז מהחשבונית הקודמת של מוסך געש, משמע שמדובר בצינור הקשור למערכת מיזוג האוויר. בחשבוניות אלו אין כל רמז הקושר את העבודות המתוארות בהן לליקויים בהחלפת המנוע. 18. מאחר והמזגן נמצא בתוך תא המנוע, סביר מאד להניח שגם במוסך געש ראו את הצמה החשמלית. לכך אין כל זכר בעדויות מטעם התובע. לגבי נקודה זו היה חשוב להביא לעדות עד ממוסך געש. 19. עבודות מיזוג אוויר הינם מחוץ לעבודה שנטלה עליה הנתבעת 1. על כן, יש לדחות את תביעת התובע בעניין זה. 20. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את תביעת התובע בגין החשבוניות של מוסך געש. ליפוף צמת החשמל סביב ההגה: 21. טוען התובע כי כתוצאה מהעבודה הרשלנית של הנתבעת 1 צמת החשמל לופפה מסביב למוט ההגה. טענה זו מוזרה, שכן מוט ההגה מסתובב ימינה ושמאלה בלבד, בטווחים קצרים יחסית, כך שאם הצמה הייתה מתלפפת על מוט ההגה, הייתה משתחררת מיד עם סיבובה לצד שכנגד. על כן יש לדחות את טענתו זו של התובע. החשבוניות ממוסך סימל: 22. התובע הגיש קבלה/חשבונית מס מיום 8.6.10 מאת מוסך סימל על הסך 4,790 ₪ עבור החלפת רדיאטור, שיחזור צמה חשמלית והחלפת צינורות שמן, ודרש את סכומה מהנתבעים. סבור אני שיש לדחות את תביעת התובע בעניין זה, מהסיבות כדלקמן: אין כל זכר בחשבונית שהעבודות בוצעו כתוצאה מעבודה לקויה של החלפת המנוע; הנתבעים 1 ו-3 המליצו על ניקוי הרדיאטור שהיה מותקן ברכב, אך התובע בחר להחליף את הרדיאטור, ובכך לא הקטין את נזקיו אלא הגדילם; החלפת הרדיאטור לא נבעה מהחלפת המנוע אלא נבעה מהזנחת התחזוקה של הרכב, דבר שגרם לרתיחת המנוע ולסדקים בו; אין כל הסבר בחשבונית מדוע היה צריך להחליף את צינורות השמן ואת מסנן השמן ; מעדויות התביעה עולה שהמנוע שהותקן ברכב לא היה צריך לכלול את צינורות השמן שהוחלפו, וצינורות השמן שהיו מחוברים למנוע הישן חוברו למנוע החליפי; אין כל הסבר בחשבונית מדוע היה צריך בשני סוגי שמנים למלא ברכב שני סוגי שמן, שאחד מהן היה שמן מנוע. 23. החשבונית השנייה של מוסך סימל היא מיום 21.6.10 על הסך 1,661 ₪ בגין פירוק והחלפת סטרטר משופץ וסליל הצתה. התובע תובע את סכום חשבונית זו. סבור אני שיש לדחות תביעתו זו של התובע מהסיבות כדלקמן: הרכב יצא מהמוסך כשהוא במצב נסיעה. הרכב לא היה יכול להניע ללא סליל הצתה. כך שסליל ההצתה היה תקין בעת יציאת הרכב מהמוסך ביום 25.5.10; הסטרטר אינו חלק מהמנוע, אלא צמוד למנוע,והוא לא היה כלול בעבודת החלפת המנוע; הרכב נסע מיום 25.5.10 ועד ליום 21.6.10. העובדה שהרכב הניע כמעט חודש לאחר יציאתו מהמוסך מעידה על כך שהסטרטר היה תקין בעת שיצא מהמוסך ביום 25.5.10; הסטרטר שהוחלף היה הסטרטר הישן של הרכב, והתובע לא ביקש להחליפו. 24. החשבונית השלישית של מוסך סימל היא מיום 1.7.10 על הסך 1,380 ₪ עבור טיפול בסעפת והחלפת אטמים וגומיות אטימה. התובע תובע גם את הסכום הנקוב בחשבונית זו. סבור אני שיש לדחות תביעתו זו של התובע. מוסך סימל שיחזר את הצמה החשמלית ביום 8.6.10. מעדות הנתבעים עולה שהצמה החשמלית מחוברת לסעפת היניקה וההצתה של הרכב. משמע מכך ששחזור הצמה מחייב פתיחת מערכת היניקה של הדלק, על מנת לשחזר הצמה לכל אורכה. מאחר ויש גורם זר מתערב, על התובע היה להוכיח שבשחזור הצמה החשמלית אכן הוחזרו כל האטמים וגומיות האטימה בסעפת. זאת לא עשה התובע. 25. החשבונית הרביעית של מוסך סימל היא מיום 10.8.10 על הסך 259 ₪ בגין טיפול 5,000. טיפול 5,000 הוא טיפול תקופתי שגרתי ברכב, ועל כן התובע אינו זכאי לכל תשלום שהוא מהנתבעים או ממי מהם בגין טיפול תקופתי שגרתי שביצע לרכב, ואת טיפול זה היה לחייב לבצע ללא כל קשר להחלפת המנוע. תיקון המזגן: 26. התובע צירף חשבונית מס מאת חב' מתודו-קור מיום 8.6.10 עבור עבודות מזגן בדגש על מילוי הגז במזגן לאחר החלפת מנוע. התובע תובע סכום זה מהנתבעים. עדי הנתבעים, שהם בעלי הידע במכונאות העידו שבעת החלפת המנוע, יש לפרק מספר חלקים ברכב, אשר גורמים ליציאת הגז מהמזגן, ולאחר ההחלפה של המנוע יש לגשת למוסך המטפל במיזוג אוויר לרכב על מנת להביא את המזגן למצב עבודה מחדש. על כן, השמשת המזגן מחדש היא עבודה בלתי נמנעת מהחלפת המנוע, ואינה בתחום העבודה שנטלה עליה הנתבעת 1. בנוסף, כשבועיים קודם לכן היה התובע במוסך געש אשר טיפל במזגן. אם כן מדוע מוסך געש לא ציין את כל הדברים שציין מוסך מתודו קור. יתירה מכך, התובע לא הוכיח מה היה מצב המזגן עובר להחלפת המנוע. אשר על כן, יש לדחות את תביעת התובע בגין התשלום לחב' מתודו-קור. התמורה עבור המנוע: 27. מאחר ואין לתובע כל טענה שהיא בגין המנוע שהותקן ברכבו, הנתבעת קיבלה תמורה זו בזכות, ואין להשיבה לתובע. חוות הדעת של השמאי שהם: 28. כפי שציינתי לעיל, מר שהם אינו מומחה למכונאות רכב או לחשמלאות רכב או מיזוג אוויר לרכב, ואינו יכול ליתן חוות דעת של מומחה אודות הקשר הסיבתי שבין החלפת המנוע לבין הנזקים לכאורה הנטענים בחוות דעתו. לכל היותר מר שהם יכול להעריך את עלות תיקון הנזקים. 29. מר שהם למעשה מסתמך על החשבוניות שצירף התובע לתיק בית המשפט. לאור העובדה שהתובע צירף את החשבוניות לחוות דעתו, שאלה היא האם חוות הדעת של מר שהם לא היו מיותרות. 30. אשר על כן אני דוחה את תביעת התובע לקבל החזר שכר הטרחה ששילם לשמאי שהם. תשלום למר בצלקין: 31. התובע תובע תשלום ששילם למר בצלקין בסך 1937.20 ₪, וצירף חשבונית של מר בלקין. בחקירה הנגדית התברר שמר בצלקין הוא השליח הקבוע של התובע העובד עמו במשרד עריכת הדין, וכי מדובר למעשה בחשבונית חודשית. מדברים אלו עולה שבחשבונית זו כלולים תשלומים נוספים, על כן לא ניתן לגזור את השכר ששילם התובע למר בצלקין בגין הטיפול ברכב. מתן אפשרות תיקון: 32. סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 קובע כדלקמן: "(א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם - (1) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם; (2) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה." התובע לא הביא ראיה שאכן פנה אל הנתבעת 1 או לנתבעים האחרים והודיע להם על הפגמים הנ"ל ודרש את תיקונם. על כן התובע אינו זכאי להסתמך על פגמים אלו. פיצויים בגין עגמת נפש: 33. התובע תבע מהנתבעים פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין עגמת נפש. משלא זכאי התובע לכל פיצוי שהוא, ומשלא מילא אחר הוראות סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, אינו זכאי לפיצויים בגין עגמת נפש. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעים, ומחייבו לשלם לנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. מנוערשלנותתקלות ברכב