נטען כי בעבודות הבניה, הכשיר שלא כדין וללא הסכמתו דרך מעבר מכורכר בקצה הצפוני של חלקה 77 הגובל במגרשו של הנתבע 18/22 (להלן - "הדרך שבמחלוקת"), וזאת בהמשך ישיר לדרך סלולה ומאושרת שעוברת בחלקות אחרות ומגיעה עד לפינה הצפונית-מזרחית של חלקה 77, במטרה להבטיח לעצמו כניסה למגרשו מצד דרום. כמו כן, הנתבע בנה שלא כדין וללא הסכמת התובע מסלעה בתוך חלקה 77 תוך שהוא הורס טרסה קיימת, וזאת כדי לתמוך את הדרך שבמחלוקת ולמנוע את התמוטטותה לאור התנאים הטופוגרפיים בשטח. עוד טוען התובע, כי במהלך ביצוע עבודות הבניה במגרשו של הנתבע, הלה השליך פסולת חפירות ופסולת בניה ממגרשו לתוך חלקה 77. לפיכך עותר התובע לחייב את הנתבע להשיב את המצב בחלקה 77 לקדמותו, לסלק את המסלעה, לפנות את הפסולת ולאסור עליו לעבור ולהיכנס למגרש (מגרש 18/22) דרך חלקה 77. לעומת זאת טוען הנתבע, כי הדרך שבמחלוקת היא דרך מאושרת עפ"י תכנית המתאר שחלה על המקום ומתוקף כך הסתמך עליה בבקשתו לקבלת היתר בניה לשם כניסה למגרשו מצד דרום ככניסה נוספת לזו שקיימת מצד צפון, ובהתבסס על כך התאים את הבניה בצד הדרומי של מגרשו למפלס הדרך שבמחלוקת. מכל מקום, הנתבע הכחיש כי סלל או הכשיר את הדרך שבמחלוקת והכחיש את טענותיו של התובע לגבי הריסת טרסה והקמת מסלעה בחלקה 77 או השלכת פסולת לאותה חלקה. כשנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע בהיתר מבית המשפט הודעת צד ג' כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה בית הכרם (להלן - "הוועדה המקומית") וכנגד המועצה המקומית סאג'ור (להלן - "המועצה המקומית") בהיותם הגופים האמונים על ביצוע הליכי התכנון ובתור כך אינם יכולים להתכחש לזכותו לעבור בדרך שבמחלוקת, בהיותה דרך מאושרת. צדדי ג' הכחישו כל אחריות או חבות כלפי הנתבע וטענו, שאין יריבות בינם לבין הנתבע או התובע, שכן מדובר בסכסוך פרטי בין שני בעלי קרקע. עוד נטען, כי הדרך שבמחלוקת לא נפרצה ולא הוכשרה על ידם וגם לא קיימת תכנית באופק להכשרת דרך כזו. בדיון אשר התקיים בפניי, העידו התובע, הנתבע ומהנדס הוועדה, אינג' איברהים חדאד, וכן הוגש תצהירו של מר סמי אסעד מטעם המועצה המקומית. דיון והכרעה: אפתח את הדיון בטענת התובע כי הנתבע הוא זה שהכשיר את הדרך שבמחלוקת, בנה מסלעה והשליך את הפסולת לתוך חלקה 77. מדובר בגרסת התובע אל מול גרסת הנתבע, כאשר גרסת התובע אינה נתמכת בראיה כלשהי. ויודגש, התובע העיד כי כלל לא ראה את הנתבע בשטח שלו (בחלקה 77) בזמן ביצוע עבודות הבניה, ואילו טענתו במהלך החקירה הנגדית כי פגש את בנו של הנתבע וההנדסאי מטעמו בתוך שטחו, היא טענה כבושה שלא נטענה בתצהיר ונשמעה לראשונה רק בחקירתו הנגדית, ומתוקף כך אין בידי לקבלה. אומנם הדרך שבמחלוקת משרתת באופן מובהק את הנתבע כדי להיכנס לחלקתו מצד דרום, ואולם מכאן ועד לקביעה פוזיטיבית כי הוא זה שפרץ והכשיר את הדרך שבמחלוקת והוא זה שהרס טרסה קיימת והקים מסלעה בשטח חלקה 77, המרחק הוא גדול. ערה אני אומנם לעובדה, כי כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר כדין המתבטאות בסלילת דרך באורך של 30 מטר וברוחב של 8 מטר - היא הדרך שבמחלוקת - וכן בניית מסלעה באורך של 35 מטר ובגובה של בין 1.5-2.30 מטר בחלקה 77, ברם הנתבע טרם הורשע בביצוע עבודות אלה. אגב כך אוסיף, כי מדוחות הביקור שנעשו ע"י הפקח מטעם הוועדה המקומית עולה, כי הוא לא פגש את הנתבע בשטח ולא מי מעובדיו בזמן ביצוע העבודות. לפיכך אני קובעת, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הנתבע הוא זה שביצע את העבודות הנ"ל בחלקתו (חלקה 77), ולכן אין מקום לחייב את הנתבע בהריסת המסלעה והחזרת המצב לקדמותו, ואין מקום לחייבו בתשלום פיצויים בגין כך לתובע. יחד עם זאת ומהטעמים שאפרט להלן, אני מקבלת את התביעה ביחס ליתר הסעדים המבוקשים בדבר סילוק ידו של הנתבע מחלקה 77 ואיסור שימוש בדרך שבמחלוקת שנמצאת בחלקה זו. כזכור, הנתבע טען כי קנויה לו זכות להשתמש בדרך שבמחלוקת בהיותה דרך מאושרת לפי תכנית המתאר. ברם, אין מחלוקת כי שטח הדרך לא הופקע לטובת המועצה המקומית או לכל גוף אחר, וברור אם כן, שזכות החזקה הבלעדית בו נותרה בידי התובע בהיותו הבעלים של חלקה 77. בנוסף לכך, אינני מקבלת את גרסת הנתבע כי הסתמך על הדרך שבמחלוקת כדרך גישה למגרשו מצד דרום, בנוסף לדרך הגישה הקיימת מצד צפון. לפי גרסת מהנדס הוועדה אינג' חדד, בהיתר שניתן לנתבע להקמת המבנה במגרשו שבחלקה 18 הכניסה ודרך הגישה למגרש הן מצד צפון באמצעות דרך גישה שמסומנת כמגרש 18/24. דרך זו מחברת בין הכביש הראשי שנמצא צפונית לחלקה 18 לבין המגרש של הנתבע , ומאפשרת מעבר נוח של כלי רכב. גרסת מהנדס הוועדה המקומית לא נסתרה והיא מקובלת עלי לחלוטין. לא זו אף זאת, מיקום שתי חניות לכלי רכב בצד הצפוני של מגרש הנתבע, תומך בגרסת מהנדס הוועדה כי ההיתר ניתן על בסיס דרך הגישה שמצפון למגרש. ערה אני אומנם לטענת הנתבע כי קיימת כניסה נוספת למגרשו מצד דרום, ולראיה הפתח שנותר בקיר התומך שנבנה בגבול הדרומי של מגרשו, ואולם ברור מתוך עדותו של מהנדס הוועדה ומתוך תוכנית הבנייה ששימשה בסיס להיתר, כי הכניסה למגרש של הנתבע היא מצד צפון ולא באמצעות הדרך שבמחלוקת. אגב כך אוסיף כי עיון בתוכנית הבנייה של הנתבע מגלה כי בעוד שהכניסה מצפון נראית בתוכנית בשלמותה, היינו כביש מצד צפון וממנו דרך גישה תחומה כמגרש נפרד שמגיעה עד למגרשו, הרי שהדרך שבמחלוקת קטועה ורואים רק חלק קטן ממנה, ללמדנו כי אפילו הנתבע לא ראה בדרך שבמחלוקת כדרך גישה לחלקתו. מכל מקום, היות הסטטוס של הדרך שבמחלוקת דרך מאושרת לפי תוכנית המתאר, משמעו כי הבעלים של השטח בה מצויה דרך זו, ובמקרה שלנו מדובר בתובע, מנוע מלבצע בה כל עבודות בנייה על מנת שלא לסכל ביום מן הימים את הכשרתה לדרך כאשר השטח יופקע לטובת המועצה המקומית. ואולם, כל עוד השטח לא הופקע או לא הועברה החזקה בו מרצון לידי המועצה המקומית, הרי שזכות החזקה הבלעדית בו, שהיא זכות קניינית לכל דבר ועניין, נותרה בידי התובע. מתוקף כך, הנתבע כמו גם אחרים אינם יכולים לכפות על התובע לעשות שימוש בשטח הדרך שבמחלוקת כל עוד השטח של הדרך לא הופקע. אשר על כן, אני אוסרת על הנתבע לעבור בדרך שבמחלוקת או לעשות בה שימוש כלשהו. אשר להודעת צד ג' נגד הוועדה המקומית והמועצה המקומית - הנתבע לא הוכיח עילה שבדין מדוע יש לקבל את ההודעה נגדן. ההודעה לצדדי ג' היא כללית ביותר ואיננה מגלה עילה כלשהי. כך למשל, לא נטען וממילא לא הוכח כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותם של גופים אלה בכל הקשור לדרך שבמחלוקת, ובכלל. כמו כן, לא נטען וממילא לא הוכח, כי גופים אלה הטעו את הנתבע בדרך כלשהי או יצרו מצג שווא כלפיו בכל הקשור לדרך שבמחלוקת. ולבסוף, לא נטען וממילא לא הוכח, כי גופים אלה נמנעו מלנקוט בפעולה כלשהי ששומה היה עליהם לנקוט בה, או כי ביצעו פעולה שהם לא היו אמורים לבצע. מכל מקום גם לאחר שמיעת העדויות לא מצאתי הצדקה משפטית או עובדתית לקבל את ההודעה לצדדי ג'. לפיכך, אני מורה על דחייתה. סיכומו של דבר: אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ואוסרת על הנתבע לעבור או להשתמש בדרך שבמחלוקת או בחלקה 77 השייכת לתובע. אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובע בגין שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ש"ח + מע"מ. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בגין כל אגרה ששולמה ובגין חלקו של התובע בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט בצירוף שיערוך מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל. אני דוחה את ההודעה לצדדי ג' ולפנים משורת הדין, ללא צו להוצאות. בניהקרקעותדרך מעברעבודות בניה