תביעה בגין "תשלום יתר" בעניין אספקת בשר הנטענת ע"י התובעת. התובענה בתיק 45190-06-11 הינה תובענה שטרית בגין שיק מס' 888, ע"ס 30,000 ₪ אשר זמן פירעונו הוא יום 2.6.10, (להלן: "השיק") אשר נמשך ע"י הנתבעת לפקודת אחד ששמו אבו רומי ואשר הוסב על ידו לכאורה לטובת התובעת והיא זאת אשר הגישה את התובענה. הליכים והסכמות: 2. ביהמ"ש הורה על איחוד שלושת התיקים הנ"ל עפ"י בקשת התובעת כאשר הנתבעת השאירה את עניין האיחוד לשיקול דעת ביהמ"ש. כן, לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית הודיעו ב"כ הצדדים, כי: "אנו מקבלים הצעת ביהמ"ש, לפיה ביהמ"ש ייתן פס"ד עפ"י החומר הקיים ולאחר הגשת סיכומים". ראיות וטיעוני שני הצדדים: 3. העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים, כפי שהן משתקפות בכתבי בי-דין, פשוטות ואינן מורכבות והן כדלהלן: טיעוני התובעת וראיותיה: התובעת שעיסוקה אספקת בשר, טוענת כי סיפקה בשר לנתבעת, כאשר הנתבעת לא מצאה לנכון לשלם שתי חשבוניות מס האחת ע"ס 118,104 ₪ מיום 22.11.10 והשניה ע"ס 5,922 ₪ מיום 28.12.10. שתי החשבוניות הנ"ל צורפו לכתב התביעה של התובעת כאשר הן ע"ש הנתבעת ובהן פורטו כמויות הבשר שסופקו, מועדים וכן המחיר המוסכם. כן צורפו לכתב התביעה של התובעת תעודות משלוח, מרביתן חתומות, אשר באו לתמוך בעצם אספקת משלוחי הבשר. התובעת הכחישה כמובן את תשלום היתר הנטען בתובענת הנתבעת, טענה כי כרטסת החשבונות אשר צורפה לאותה תביעה הינה מזויפת כאשר הנתבעת לא מצאה לנכון לפרט את אמצעי התשלום הנטענים באותה כרטסת חשבונות. כן טענה התובעת כי אותה כרטסת מזוייפת הינה אף לקויה על פניה בכך שאין בה רצף וקיים חוסר של כשמונה חודשים בשנים 2009-2010. כן טענה התובעת כי אין זה נהוג ולא יעלה על הדעת כי הנתבעת שילמה ביתר עבור בשר שטרם סופק לה. בעניין השיק: מסרה התובעת כי קיבלה את השיק מאחד ששמו האשם אבו רומי שגם הוא עוסק באספקת בשר וזאת בגין אספקת בשר שלה לו כאשר היא צירפה גם תצהירו של אותו האשם אבו רומי לפיו אכן הדברים כך וכן אותו האשם אבו רומי מסר כי הוא קיבל את השיק מאת הנתבעת, תמורת בשר שהוא סיפק לה וכי הנתבעת אף חייבת לו סכום אדיר של כצי מיליון ₪ מעבר לשיק. מכאן ביקשה התובעת לקבל את שתי תובענותיה, זו הכספית וזאת השטרית וכן לדחות את תובענת הנתבעת המשוללת כל יסוד. טיעוני הנתבעת וראיותיה: 4. הנתבעת מאשרת את החשבונית ע"ס 118,104 ₪ לרבות קבלת הסחורה הנקובה בה ועפ"י תעודות המשלוח כפי שצורפו לכתב התביעה. מאידך הנתבעת הכחישה החשבונית ע"ס 5,922 ₪ לרבות תעודות המשלוח הנקובות בה וטענה שהן אינן חתומות על ידה. הנתבעת טענה כי ניהלה כרטסת חשבונות עבור רכישותיה מהתובעת וכי עפ"י אותה כרטסת חשבונות שצורפה (רכישות לעומת תשלומים) היא שילמה לתובעת תשלום יתר בסך של 123,401 ₪ - סכום שהיא עותרת לחייב את התובעת להחזיר לה. בעניין השיק, היא טענה ומנהלה הצהיר כי מסרו לידי התובעת ע"ח רכישות בשר כנ"ל אך ניתנה הוראת ביטול לו עקב אי אספקת בשר ועקב תשלום יתר כנ"ל. דיון והכרעה: 5. הנני בדעה, לאור היקף המחלוקות כפי שהותוו בידי הצדדים, לאור הראיות שהובאו וכן הגיונם של דברים שיש להכריע את הדין כמעט לטובת כל טיעוני התובעת. בעניין החשבונית ע"ס 118,104 ₪ - הנתבעת מאשרת אותה היינו היא מאשרת את חובתה לשלם סכום זה לתובעת עבור אספקת בשר. גם הדברים מעוגנים היטב בעצם הוצאת החשבונית, פירוט כמויות הבשר שסופקו, לרבות תמורתם וכן לאור תעודות המשלוח שצורפו לפיהן סופק אותו בשר. לפיכך, אין חולקים בדבר חובתה הלכאורית של הנתבעת לשלם סכום זה לידי התובעת. הנתבעת הכחישה את קבלת הסחורה עפ"י חשבונית ע"ס 5,922 ₪. לכאורה מדובר בחשבונית שהונפקה כדין כאשר המספר הסידורי שלה, כמו גם תעודת המשלוח יש בהן כדי לתמוך באמיתותה אך לא הוכח, ברמה הנדרשת, כי אותן תעודות משלוח נחתמו דווקא ע"י נציג הנתבעת וכי היא זו שקיבלה את הבשר. לפיכך, מחמת הספק בלבד, ולאור נטל השכנוע המוטל על שכם התובעת בנדון אינני מאשר אותה חשבונית לתשלום לטובת התובעת. טענת התשלום העודף ותביעת הנתבעת: 6. כל ראיותיה של הנתבעת בנדון, מלבד עצם תצהירו של מנהל הנתבעת, הן כרטסת החשבונות אשר הנתבעת ניהלה עבור רכישותיה ותשלומה לתובעת. לאחר הזיכוי של התובעת בסך של 118,104 ₪, דבר שאינו שנוי במחלוקת. מופיעים מספר תשלומים עם מספרים ואסמכתאות כאשר ניתן להניח, כמעט בוודאות, לאור הרישומים ושיטת העבודה, כי מדובר לכאורה בתשלומים שבוצעו באמצעות שיקים דחויים. מדובר למעשה בחמישה תשלומים בהיקף של כשמונים אלף ₪ כאשר הנתבעת לא מצאה לנכון לפרט את אמצעי התשלום או לצרף את האסמכתאות לתשלום כגון שיקים או קבלות. יש בעובדה זו כדי להטיל ספק רב בגירסת הנתבעת לגבי התשלומים הנטענים וכן אמיתות אותה כרטסת חשבונות. כן עולה מאותה כרטסת חשבונות שהיא התחילה ביום 13.7.09 ע"י תשלום דחוי ע"ס 20,000 ₪ כאשר הכרטסת מראה רכישות ותשלומים בתדירות של מספר פעמים כל חודש. אך אותה כרטסת עצמה מראה הפסקה משמעותית בין יום 28.10.09 עד ליום 30.6.10 שבה לא היתה כל פעילות וזאת מבלי לתת כל הסבר לכך. כן עולה כי אותה הפסקה באה בעקבות אי כיבוד שיק ע"י הנתבעת דבר שיש בו כדי לפגום בטענה של שיטת תשלומי יתר או תשלום על חשבון. כן מנהל התובעת טען כי השיק, שיק מס' 888 ע"ס 30,000 ₪ ניתן לנתבעת ע"ח רכישת בשר. אותו שיק נפקד זכרו מכרטסת החשבונות, לא בעת שנתקבל ולא בעת שלא כובד ע"י הבנק דבר שיש בו כדי להמעיט עוד יותר מאמינות גירסת מנהל הנתבעת. כן אינני סבור כי בתחום הבשר, כמו גם בענפי מסחר אחרים, נהוג לשלם סכומים לא מבוטלים ע"ח, כאשר ההתקשרות היא בין חברות. במיוחד הדברים אמורים כאשר לא צורפה כל אסמכתא, קבלה, חשבונית או שיק או כל מסמך אחר שיש בו כדי לתמוך בטענה זו. כן עולה כי לא קיימת כל תכתובת בין הצדדים לפיה הנתבעת אכן נמצאת במצב של זכות יתר בהיקף של עשרות אלפי ₪ אצל התובעת. כן נזכור כי מי שהגיש את התובענה תחילה היא התובעת. הנתבעת אף לא הגישה כתב תביעה שכנגד, אף כי העלתה את הדבר בהגנתה והיא מצאה להעלות את טענותיה בדבר תשלום עודף אך במסגרת תביעה נפרדת לאחר כן ובחלוף כחצי שנה. סיכום הדברים הוא כי הנתבעת , ובעניין זה הנטל מוטל על שכמה, לא הצליחה להוכיח כל תשלום עודף לתובעת לרבות לא עצם פרעון החשבונית ע"ס 118,104 ₪. ובעניין השיק: העילה היא שטרית כך שנטל השכנוע מוטל על שכם מושך השיק - הנתבעת. כבר הצבעתי על חוסר דיוק, בלשון המעטה, בעניין טענת הנתבעת כי השיק נמסר לתובעת עבור אספקת בשר, שלא סופק, הואיל ועניינו של השיק נפקד מכרטסת החשבונות שהנתבעת עצמה ניהלה. מנגד קיימת גרסת מנהל התובעת לפיה התובעת קיבלה את השיק מהאשם אבו רומי, כאשר כך העיד אותו האשם אבו רומי אשר מסר כי קיבל את השיק מאת הנתבעת עבור בשר שסופק לה וכי הנתבעת עודנה חייבת לו סכומים במאות אלפי ₪. כן הדברים הנ"ל נתמכים גם בעצם העובדה כי הנפרע בשיק נרשם "אבו רומי" ולא התובעת עצמה. לפיכך, יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר העדר קבלת תמורה בגין השיק. התוצאה: 7. התובענה בת.א 22006-01-11 מתקבלת במובן זה שהנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 118,104 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.12.10 ועד ליום התשלום בפועל. התובענה אשר בת.א 10136-07-11 נדחית. התובענה בתיק 45190-06-11 מתקבלת במובן זה שהנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא החוב בתיק הוצל"פ 08-09432-11-8. עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ מתבטל בזאת. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 25,000 ₪ נכון להיום. אספקהבשר