נרקם בין הצדדים חוזה שעל פיו התירו הנתבעים לתובעת להתחבר דרכם למערכת החשמל. לצורך כך, הותקן בביתם של הנתבעים, על ידי התובעת ועל חשבונה, שעון חשמל נוסף האמור למדוד צריכת החשמל בעסקה של התובעת. בנוסף, ועל מנת להתאים את רשת החשמל הביתית, בבית הנתבעים, לאספקת חשמל בכמות הנדרשת, המספיקה אף לצורכי התובעת, סוכם בין הצדדים, וכך גם נעשה בפועל, כי התובעת תשדרג את תשתית החשמל בבית הנתבעים ותתקין בו מפסק "תלת פזי" על חשבונה. עוד סוכם בין הצדדים, וכך גם נהגו הצדדים עד לחודש 08/05, כי החשבוניות בגין צריכת החשמל הכוללת, תשולמנה על ידי התובעת בעוד שהנתבעים ישלמו את חלקם בצריכת החשמל, בהתאם להפרש שבין הצריכה המשתקפת בשעון הכללי לבין זו המשתקפת בשעון הנוסף שהותקן כאמור. בפועל, נהגו הצדדים להסדיר את החיובים ביניהם, הנובעים מן החוזה, באופן כזה שהנתבעת 2 (תיקרא להלן: "הנתבעת"), היתה ניגשת למשרדי התובעת ועמה קריאות המונים בשני השעונים (הכללי והנוסף). מחלקת הנהלת החשבונות של התובעת היתה מבצעת פעולת חישוב קלה ועל ידי החסרת הקריאות, זה של השעון הנוסף מזה של השעון הכללי, והכפלת התוצאה במחיר קוט"ש אחד של חשמל, היתה מוציאה חשבונית תשלום אותה נהגה הנתבעת, עד למועד האמור, לשלם. מאותו מועד (8/05), לגביו לא חלוקים בעלי הדין, חדלו הנתבעים מביצוע תשלומים כלשהם לתובעת בגין החשמל הנצרך בביתם וכתוצאה מכך הצטבר לחובתם חוב בלתי מסולק, בגין צריכת 94,572 קוט"ש - חוב המוכחש על ידי הנתבעים ונתבע על ידי התובעת בתביעתה נשוא פסק דין זה. טענות התובעת: לשיטת התובעת, מאחורי מחדלם האמור של הנתבעים מתשלום חיובי החשמל השוטפים עומדים נימוקים לא עניינים הקשורים לאירוע תאונה מצער, בו היה מעורב בנם של הנתבעים. במהלך התאונה האמורה, כך נטען, נפצע קשות בנם של הנתבעים ובעקבות פציעתו הוא נזקק לטיפולים רפואיים קשים, ארוכים ומורכבים. התאונה אירעה בסביבת היישוב ועל פי השמועות שנפוצו בעת שזו קרתה, גרם לה אחד הרפתנים בעת שזה עשה דרכו ממקום עסקה של התובעת. האחראי לקרות התאונה לא אותר ולטענת הנתבעים נעוץ הדבר במחדלה של התובעת מלשתף פעולה ולמסור מידע חשוב ומהותי, המצוי בשליטתה, העשוי להוביל, ולמעצר ליתן קצה חוט באשר לזהות הפוגע. בגין נימוק לא ענייני זה וכאקט של מחאה חדלו הנתבעים מתשלום חיובי החשמל הנצרך בביתם. התובעת דרשה מן הנתבעים לחדול ממחדלם האמור ולסלק את חובם ההולך וטופח בגין צריכת החשמל הביתית, ברם, הנתבעים מיאנו וממאנים לעשות כן. התובעת, לטענתה, מעולם לא ויתרה על יתרת החוב המגיעה לה מן הנתבעים, וטענת הנתבעים, בכתב הגנתם (עליה אעמוד ביתר פירוט להלן), לעניין משך ההתקשרות החוזית אין לה כל בסיס. בנוסף, טענה התובעת, כי היא לא השתהתה בהגשת תביעתה וכי נגרם לה נזק ראייתי כתוצאה מהעלמת שעון החשמל בחצר ביתם של הנתבעים ואיומיהם של אלה, על החשמלאי עובד החברה, כי יאונה לו רע ככל שימסור עדות לרעת הנתבעים בתיק זה. טענות הנתבעים: 11. בכתב הגנתם כנגד התביעה, הודו הנתבעים בהתקשרות החוזית שהיתה בין התובעת, מצד אחד, לבינם, מצד שני. כמו כן, הודו הנתבעים בטענות שהעלתה התובעת ביחס לאופן שבו נהגו בעלי הדין לפעול, מכוח החוזה, עד לחודש 08/05. 12. עם זאת, נטען על ידי הנתבעים, בכתב הגנתם, כי לאירוע התאונה עליו עמדה התובעת בכתב תביעתה, לבין הפסקת ביצוע התשלומים בגין החשמל, אין ולא כלום. לעניין אחרון זה נטען כי הסכם ההתקשרות שבין התובעת לנתבעים היה לפרק זמן קצוב מראש של ששה חודשים שבתומם אמורה היתה התובעת לדאוג לרשת ותשתית חשמל עצמאיות, משלה, תוך ניתוק חיבור החשמל לעסקה באמצעות בית הנתבעים. 13. מטרת ההסכם הקצוב בזמן כאמור, כך נטען, היתה מתן שהות בידי התובעת להסדרת כל הדרוש לצורך חיבור מקום עסקה לרשת החשמל של חברת החשמל באופן עצמאי ומסודר. הא הראייה לכך היא העובדה שהתובעת לא הפנתה לנתבעים כל דרישה לתשלום חוב וזאת למן המועד שבו חדלו הנתבעים לשאת בתשלומים השונים בגין צריכת החשמל בביתם (בשנת 2005, כאמור), ועד למכתב ההתראה שקדם להגשת התביעה. 14. בפועל, לטענת הנתבעים, בתום 6 החודשים הנ"ל החיבור לא נותק. הנתבעים ובמיוחד הנתבעת, העלו טרונייתם בעניין זה בפני התובעת במספר הזדמנויות ולאחר שהבינו כי התובעת אינה מתכוונת להתנתק מרשת החשמל הביתית שלהם, הנתבעים הודיעו לנציג התובעת כי יחדלו מביצוע תשלומים בגין צריכת החשמל השוטפת וכי בזו תשא מעתה התובעת בגין דמי שימוש. 15. במשך השנים, כך נטען, עשתה התובעת שימוש שלא כדין בקניינם של הנתבעים, ללא כל הסכם המסדיר את עצם השימוש ובניגוד להתראות, בקשות ותחינות הנתבעת אל התובעת לנתק את חיבור החשמל לאור הנזקים שנגרמים בגינו לבית הנתבעים. 16. בנסיבות אלו, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה ובכתב הגנתם הוסיפו והעלו טענה של שיהוי. 17. בנוסף, נטען על ידי הנתבעים כי דין התביעה להידחות בשל העובדה שלא צורף לה מסמך מהותי המגלם את חיובי החשמל שנצרכו על ידם לכאורה - מסמך העשוי לשמש בסיס לסכום הנתבע. בנוסף, כך נטען, לא הוכח על ידי התובעת, כי בוצעו מטעמה תשלומים כלשהם לחברת החשמל בגין צריכת החשמל שבביתם ומשכך ובמצורף ליתר הנימוקים המפורטים בכתב ההגנה, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה במלואה. העדויות בתיק: 18. ההתקשרות החוזית שבין הצדדים - האומנם לפרק זמן של ששה חודשים בלבד? ההוכחות בתיק נשמעו לפני ביום 19.5.13 ובמהלכן נשמעו עדויותיהם של מר יוסי וקסברגר מנהלה של התובעת בשדה אילן, מטעמה של התובעת, ומטעמם של הנתבעים, העידו השניים בעצמם. בתום השמעת העדויות העלו הצדדים סיכומי טענותיהם על הכתב והתיק נדחה למתן פסק דין זה. 19. כאמור, אין בין הצדדים מחלוקת באשר למועד ההתקשרות החוזית ובאשר לדרך שבה פעלו בעלי הדין, מכוחה, עד לחודש 08/05. 20. כזכור, בהתאם לדרך האמורה, נהגה הנתבעת לסור למשרדי התובעת, בשדה אילן, אחת לחודש, כאשר ברשותה היה מצוי בעת הרלבנטית מסמך שנערך על ידה ובו קריאות שני מוני החשמל בבית הנתבעים. 21. אין גם מחלוקת בין הצדדים באשר לאופן שבו בוצע התשלום בגין צריכת החשמל בבית הנתבעים, וכך אף בנוגע לעובדה כי התובעת נהגה עד לאותו מועד, וגם לאחריו (עד למועד הניתוק בפועל, במהלך שנת 2011), לשלם את חיובי החשמל, שלה ושל בית הנתבעים, במישרין לחברת החשמל. 22. המחלוקת כפי שהתגלעה בין הצדדים נוגעת לתקופת ההתקשרות החוזית. בעניין זה נטען על ידי התובעת כי לא סוכם בינה לבין הנתבעים על מועד קונקרטי לסיום ההתקשרות החוזית וכי ההתקשרות החוזית היתה אמורה להימשך עד להסדרת מערכת חשמל עצמאית לתובעת. הנתבעים טענו מאידך כי ההסכמות החוזיות הנ"ל היו לתקופה קצובה מראש של ששה חודשים ממועד ההתקשרות שבתומם אמורה היתה התובעת להתנתק ממערכת החשמל בביתם. 23. במחלוקת זו שניטשה בין הצדדים כאמור מצאתי מקום לקבל את גרסת התובעת. 24. עדותו של העד מטעמה של התובעת, מר יוסי וקסברגר לפיה ההתקשרות היתה אמורה ליתן מענה לתובעת עד לאותו רגע שבו תוכל התובעת להתחבר לחברת החשמל באופן עצמאי (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 14-15), הותירה עלי רושם אמין וחיובי ויש בהם הרבה מן ההיגיון. 25. עצם העובדה כי התובעת נשאה בעליות הגדלת רשת החשמל בבית הנתבעים 'לתלת פזי' - עלות המוערכת על ידי הנתבעים עצמם בכמה אלפי שקלים חדשים, יש בה כדי לתמוך ולבסס טענת העד מטעמה של התובעת לפיה ההתקשרות לא הוגבלה מראש לששה חודשים בלבד. 26. בנוסף, ולא פחות חשוב, עצם העובדה הלא שנויה במחלוקת לפיה התובעת המשיכה לקבל חשמל, באמצעות מערכת החשמל הביתית של הנתבעים, מספר רב של חודשים לאחר תום זמן ההתקשרות החוזית, לכאורה, מחלישה במידה רבה טענת הנתבעים לעניין זמניות ההתקשרות. אומנם, נטען בעניין זה על ידי הנתבעים כי ההתקשרות החוזית הוארכה בהסכמתם למשך שנה (ראה בסעיף 6 לסיכומי הנתבעים), ברם, טענה זו אינה נסמכת כנדרש על חומר הראיות שהוצג לפני. טענה זו לא אושרה בעדותו של העד מטעמה של התובעת ומעדויותיהם של הנתבעים לא ברור כלל ועיקר עם מי בדיוק מטעמה של התובעת, סוכם על הארכת חוזה ההתקשרות לשנה נוספת ולמה התחייבה התובעת, כלפי הנתבעים, כנגד אותה הסכמה לכאורה של הנתבעים. 27. עצם העובדה כי התובעת המשיכה לקבל את החשמל בהתאם לפרטי ההתקשרות שבין הצדדים במשך שנים רבות בתום ששה חודשים ממועד כריתת ההסכם, ולמצער במשך שנה וששה חודשים ממועד ההתקשרות, בהסכמת הנתבעים, ובאותה שיטה ממש בה נהגו בעלי הדין עד לאותו מועד, מבלי שהנתבעים ירימו קול צעקה ויעשו כדי לנתק את חיבור החשמל של התובעת מרשת החשמל בביתם, היא הנותנת כי להסכמה הנטענת, ביחס למשך ההתקשרות החוזית, אין בסיס ושחר. 28. בעניין אחרון זה, יש לציין, אינני מקבלת הסברי הנתבעים לסיבה שבגינה לא עשו כדי לנתק את חיבור התובעת לחשמל של חברת החשמל באמצעות ביתם (שעון חשמל שרשום על שם התובעת, כביכול). 29. הנתבעים אשר הכחישו נחרצות, בכתב הגנתם, כל קשר בין התאונה המצערת שאירעה לבנם יקירם, לבין ניתוק ההתקשרות החוזית עם התובעת, אישרו שניהם, כל אחד במהלך עדותו לפני, כי התאונה היתה הגורם העיקרי להפסקת ההתקשרות בפועל. הנתבעת התבקשה לאשר כי הפסקת התשלום היתה בשל התאונה והיא אישרה זאת (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 15,16). הנתבע אישר אף הוא, בעדותו, כי אחרי אירוע התאונה הפסיק לשלם (עמ' 30 לפרוטוקול שורה 1). 30. זאת ועוד, ולא פחות חשוב, לא עלה בידי הנתבעים לשכנע בצדקת טענתם לעניין קיומה של הסכמה אחרת בינם לבין התובעת. ובמה דברים אמורים? טענו הנתבעים, בכתב הגנתם ובעדויותיהם שהושמעו לפני, כי בתום תקופת ההתקשרות החוזית, הודע לתובעת כי הנתבעים יחדלו מלשלם את חיובי החשמל הנצרך בביתם וכי באלה תצטרך מעתה לשאת התובעת בעצמה בגין דמי שימוש. אלא מאי? טענה זה לא אושרה על ידי העד מטעמה של התובעת ולא זו אף זו בידי שני הנתבעים לא עלה לשכנע כי התובעת נתנה הסכמתה להתנייתם האמורה של הנתבעים. 31. טענת הנתבעת, בעדותה, לפיה אמרה לאחת הפקידות בעת ששילמה את החשבון האחרון, שהיא נותרת לתובעת שלושה חודשים להתנתק (עמ' 28 לפרוטוקול, שורה 29), אינה הגיונית בעליל. 32. לכל היותר, עסקינן בהצעה מצד הנתבעים שלא בא עליה קיבול מצד התובעת ובתור שכזו היא לא השתכללה לכדי חוזה מחייב. צודקת בעניין זה התובעת בטענתה לפיה מחומר הראיות שהובא לפני, עלה בידי התובעת להוכיח כי בין בעלי הדין לא סוכם מראש כי ההתקשרות החוזית שבינה, מצד אחד, לבין הנתבעים, מצד שני, הינה לפרק זמן קצוב וקבוע מראש של ששה חודשים. כמו כן, עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות, כנדרש במשפט אזרחי, כי התאונה המצערת אשר אירעה לבן הנתבעים, היתה הגורם העיקרי אשר עמד מאחורי השינוי שחל בהתנהגות הנתבעים בעת שהפסיקו לשלם את חיובי החשמל הנצרך בביתם לתובעת, בניגוד להוראות ההסכם המחייב ביחסים החוזיים שבינם לבין התובעת. טענת הנתבעים לשיהוי 33. באשר לטענת השיהוי, אותה העלו הנתבעים בכתב הגנתם, הרי שגם בעיקר העובדות הצריכות לצורך הכרעה בטענה זו לא ניטשת בין הצדדים כל מחלוקת. כך, אין מחלוקת בין הצדדים ביחס למועד התשלום האחרון אשר בוצע על ידי הנתבעים מכוח החוזה שנערך בינם לבין התובעת. המדובר הוא בתשלום שבוצע בחודש 08/05 כאשר ממועד זה ואילך חדלו הנתבעים מביצוע כל תשלום לתובעת בגין החשמל שנצרך בביתם. אין גם בין הצדדים כל מחלוקת בנוגע לדרישת החוב על ידי התובעת מן הנתבעים, שקדמה במקצת למועד הגשת התביעה כנגד הנתבעים. אין גם מחלוקת כי דרישה זו לא היתה היחידה מסוגה, הגם, שאין חולק גם על כך שהחוב לא נדרש מן הנתבעים לעיתים תכופות. אמר על כך העד מטעמה של התובעת, בעדותו לפני, כדלקמן: "באתי פעם אחת ליוסי הופמן לדרוש את התשלום הוא אמר לי כשדינה תחזור" (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 25). ובהמשך דבריו (שורות 27-29, באתו עמוד), בעת שנשאל למקום הימצאותה של דינה באותה העת, ציין העד: "בארה"ב אני חושב. ואנחנו מעולם לא ויתרנו על התשלום, זה עניין של מצב לא נעים שנהיה עם האנשים, אמרנו בבוא היום אחרי ההחלמה המשפחה תתאושש ותבוא לשלם. מעולם לא דיברנו על משהו אחר". בעת שנחקר על עניין זה, בהמשך חקירתו הראשית, העיד העד את הדברים הבאים: "ניסינו להגיע איתם, לשבת איתם פעם אחת הייתה ישיבה לא מוצלחת. פעם שניה לא הצלחנו להגיע לישיבה, אמרו שאין לנו על מה לשבת, שנלך לבית משפט, בכל מקרה, משפחת הופמן לא משחקים שברו את הכלים, הכל בגלל התאונה המצערת, כל סיבה אחרת למה הם לא משלמים זה הכל בשביל לקשט את העוגה ולא יותר מזה. אנחנו בתור חברה אמרנו בבוא היום, נעשה הכל כדי להתנתק מהם, זה היה הליך מאוד ארוך ומסובך, אנחנו בסופו של יום לא מוותרים באף יום מהמקרים על החשבון של החשמל, היתרה הסופית נרשמה ואמרנו שיגיע היום ובטח ובטח שגרים באותו ישוב, המשפחה תבוא לשלם" (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 28-30 ובהמשך בעמ' 17 לפרוטוקול שורות 1-4). 34. העד חזר על עיקר הדברים האמורים גם במהלך חקירתו הנגדית. כך למשל, בעת שנשאל בחקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעים לפשר קיומה של פגישה אחת בנושא החוב למן אוגוסט 2005 ועד שנת 2011, השיב: "היתה פגישה אחת ועוד פעם אחת דיברתי עם יוסי והוא אמר שדינה תחזור מחו"ל" (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 29). באשר לסיבה שבגינה לא נשלחו על ידי התובעת, אל הנתבעים, מכתבי התראה, הסביר העד: "לא הוצאנו חיכינו שיתעשתו" (עמ' 22 לפרוטוקול, שורה 9). ובהמשך דבריו (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 6 ו-7): "אמרתי שחיכיתי שיתעשתו כי זו בתוך הישוב ולא רצו ללכת בצורה דרסטית, ויחלימו מהתאונה של בנם שארכה תקופה ארוכה". דומה כי טעם זה (לאמור, היותה אופי הסכסוך וסיווגו כסכסוך 'בתוך היישוב'), הוא שעמד מאחורי העובדה כי החוזה שבין הצדדים לא הועלה עלי כתב (ראה למשל בעמ' 19 לפרוטוקול, שורה 12). 35. למותר לציין כי הנתבע, בעדותו, אישר הלכה למעשה כי התובעת לא מחלה על חובה במשך השנים. נאמר על ידי הנתבע לעניין זה (בעמ' 30 לפרוטוקול, שורות 8-10),: "אני שמעתי זאת מאשתי שהיא דיברה עם יוסי. הגעתי בערב הביתה והיא אמרה שהיא סגרה מה שהיא סגרה עם יוסי ויותר לא שמענו מהם. מידי פעם הגיעו אלי אנשים מדוע אני לא משלם ואמרתי להם זהו גמרנו שיתנתקו וזהו ואני לא רוצה". למותר לציין כי בהתאם לעדותו של העד הנ"ל אותם האנשים שדרשו את החוב הם, בין היתר, בעלי התובעת (ראה בעמ' 31 לפרוטוקול שורה 15). 36. הנה כי כן, התנאים הנדרשים לצורך קבלת טענת השיהוי - תנאים אליהם הפנו בעלי הדין בסיכומי טענותיהם אינם מתקיים בענייננו. בכלל זאת, לא הוכח כי התובעת זנחה את תביעתה וכי הנתבעים שינו מצבם לרעה. בנוסף, ולא פחות חשוב, לא הוכח כי השיהוי נגרם עקב חוסר תום לבה של התובעת. 37. הוכח מנגד, כי אופי היחסים שבין בעלי הדין המתגוררים באותו יישוב קטן בו 'כולם מכירים את כולם', שאפשר עיצוב תנאי החוזה, כפי שעוצבו, שלא בכתב, הוא שעמד מאחורי העובדה כי לנתבעים לא נשלחו מטעמה של התובעת מכתבי דרישה מסודרים במשך השנים. 38. התאונה המצערת אשר פקדה את המשפחה, וגרמה לפציעתו הקשה של בן המשפחה והנסיבות שאפפו את המקרה, כך שוכנעתי, תרמו אף הם את חלקם לאופן שבו התנהלו הדברים. 39. ניתן היה אכן להתרשם כי התובעת בכך שלא עמדה על קוצו של יוד ולא דרשה את החוב המגיע לה מן הנתבעים כל שני וחמישי, מעולם לא זנחה את תביעתה וכי היא, בסך הכל, ביקשה להמתין עד חלוף זעם, מתוך תקווה שהנתבעים יתעשתו, כפי שהעיד העד מטעמו, וידאגו בכוחות עצמם וביוזמתם לסילוק חובם כפי שעשו עד לחודש 08/05. 40. בשים לב לאמור, אין מקום לקבלת טענת הנתבעים לשיהוי ואני מורה בזאת על דחיית הטענה. שאלת גובה הנזק והוכחתו 41. משהגענו עד הלום, נסכם דברנו ומסקנותינו עד כה בכך שנציין כי הוכח לפנינו כי משך החוזה שנערך בין התובעת, מן הצד האחד, לבין הנתבעים, מן הצד האחר, שעל פיו חובר מקום עסקה של התובעת בסמוך לאחר כריתת החוזה, לחשמל, ועל פיו הוגדלה רשת החשמל הביתית של הנתבעים לתלת פזי, על חשבון התובעת, לא הוגבל מראש לששה חודשים, וכי בהתנהגות התובעת, לא היה משום שיהוי המצדיק דחיית התביעה. 42. נוסיף גם ונציין, כי הוכח לפנינו כי הנתבעים, בעת שחדלו מלשאת בתשלום החיובים השוטפים בגין החשמל הנצרך בביתם, פעלו על דעתם בלבד ובניגוד מוחלט להוראות החוזה המחייבות שלפיהן פעלו עד למועד האמור. במחדלם האמור, הפרו הנתבעים את החוזה עימם והתובעת זכאית לאכוף את החוזה על הנתבעים ולמנוע התעשרותם של חשבונה של כדין. 43. משאין בין הצדדים הסכמה ביחס לסכום התביעה, השאלה הטעונה הכרעה עתה הינה האם עלה בידי התובעת להוכיח את נזקה? 44. התובעת ביקשה בסיכומי טענותיה לשכנע שכן והיא הוסיפה וטענה כי בכל מקרה הוכח על ידה כי נגרם לה נזק ראייתי המצדיק העברת עול ונטל ההוכחה לעבר הנתבעים, בעוד שהנתבעים, טענו נחרצות, הן בכתב הגנתם והן בסיכומי טענותיהם, כי הנזק לא הוכח וכי טעם זה לבדו מצדיק דחיית התביעה. 45. ממה מורכב איפוא סכום התביעה ומה הן הראיות שהובאו לפני להוכחתו? בשאלה זו אתמקד להלן. 46. עיון בכתב התביעה מלמד על הסכום הנתבע במסגרתו אשר הועמד על ידי התובעת ע"ס 54,111 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה). בסיכומי טענותיה ובכפוף לטענתה לנזק ראייתי כאמור, עתרה התובעת לחיוב הנתבעים לשלם לה את הסך של 41,224 ₪ קרן (ראה בפרק ג' לסיכומים, סעיף 26 שם). עולה מן האמור בסיכומי התובעת כי הסכום הנ"ל משקף את ההפרשים בשעוני החשמל (הכללי והמשני) במועדים שבין ניתוק התובעת מרשת החשמל של הנתבעים לבין מועד ביצוע הקריאה האחרונה לשני השעונים, על ידי הנתבעת. עלות קוט"ש חשמל הינה 43.59 אגורות לקוט"ש והיא משתקפת, לטענת התובעת, מחשבון החשמל שהוגש לחודש 1/11 (הקריאה האחרונה שבוצעה בשעון הכללי). הקריאה בשעון הכללי בוצעה על ידי העד מטעמה של התובעת, במעמד הנתבע, אשר אישר בחקירתו כי סמך על עד התובעת בעיניים עצומות. נותר אם כן, בגדר נעלם נתון אחד העולה מת/1, שהינו הקריאה שבוצעה בשעון המשני, במועד ההתנתקות. נתון זה אינו משתקף בחשבון החשמל הרלבנטי למועד הניתוק ולא ניתן היה להוכיחו באמצעות הראיה הטובה ביותר (שעון החשמל עצמו), מן הטעם הפשוט שלפיו השעון נעלם (ממש כך). התובעת בסיכומי טענותיה ביקשה לזקוף היעלמות מסתורית זו לחובתם של הנתבעים שלהם היה האינטרס הראשון במעלה בהעלמת השעון. 47. לעניין זה נטען כי מטעמה של התובעת הוגשה בקשה למתן צו המורה לנתבעים להמציא את השעון וכן נטען, על ידי התובעת כמובן, כי הנתבעים הלכו אימים על החשמלאי שביצע את הניתוק וכתוצאה מכך גרמו לו לסרב לבקשת התובעת ליתן עדות בבית המשפט. כתוצאה מכך ביקשה התובעת לשכנע כי הנתבעים הסבו לה נזק ראייתי ובנסיבות העניין עתרה התובעת להעברת עול ההוכחה בשאלת הנזק אל הנתבעים. 48. הנתבעים מנגד הכחישו כל קשר להיעלמותו של שעון החשמל המשני (המשקף את צריכת החשמל על ידי התובעת), ומסרו בעדויותיהם גרסה סותרת. 49. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי היטב בראיות שהובאו לפני ובתוכן המוצגים ת/1, ת/3 ועדויות העדים, נחה דעתי כי במצב הקיים, בו לא ניתן היה, מטעמים שאינם קשורים עם התובעת, להביא כראייה את שעון החשמל המשני עצמו, די בראיות כפי שהובאו כדי להוכיח את סכום התביעה. ובמה דברים אמורים? כאמור, עלות קוט"ש חשמל על פי הראיות שהובאו לפני עמדה במועד הניתוק ע"ס 43.59 אגורות לקוט"ש. הקריאות האחרונות שביצעת הנתבעת ערב הפסקת התשלומים על ידי הנתבעים לתובעת, בחודש 08/05, משתקפות בת/3 שנערך על ידי הנתבעת וממנו, יש להניח, הן הועתקו לת/1. הקריאה בשעון החשמל הכללי במועד הניתוק בוצעה על ידי העד מטעמה של התובעת, כפי שזה העיד לפני, בנוכחות הנתבע שאישר עניין זה וטען כי סמך על עד התובעת בעיניים עצומות. במועד הניתוק, בחודש 01/11, הראה השעון הכללי צריכה כוללת של 229,220 קוט"ש חשמל (נתון זה, יש לציין עולה לא רק מן המוצג ת/1 אלא גם מחשבון החשמל, בעת הניתוק, אשר סומן ת/2). הנתון החסר האחרון, אותו נעלם עליו עמדתי לעיל, משתקף אף הוא באותו מוצג (תו/1), והוא עומד ע"ס 89,955. המסמך המשקף אותו נתון (אותו מוצג ת/1), נערך על ידי פקידה במחלקת הנהלת החשבונות של התובעת, מריאנה שמה, שלא זומנה למתן עדות בבית המשפט בתואנה כי חלתה. 50. לא מצאתי מקום לזקוף לחובת התובעת אי הבאתה של הפקידה הנ"ל למתן עדות בבית המשפט וזאת מן הטעם הפשוט שלפיהן קריאות המונים בשעונים בוצעו על ידי העד שהעיד לפני ולא על ידי כל אדם אחר. ציין לעניין זה העד מטעמה של התובעת במהלך חקירתו הנגדית, "זה המספרים שהיו, וביום הניתוק יוסי היה איתי בחב' החשמל" (עמ' 20 לפרוטוקול שורה 28). דברים אלה אושרו על ידי הנתבע עצמו (עמ' 32 לפרוטוקול שורות 31-32). 51. כמו כן, לא מצאתי מקום לזקוף לחובת התובעת את העובדה כי לא ניהלה רישומים ו/או כרטסות ביחס לצריכת החשמל משנת 2005 ומדי חודש ועד למועד הניתוק בפועל. לעניין זה מקובלים עלי הסברי עד התובעת לפיהם משפחת הופמן לא נתנה נתונים, נתון שהנתבעים אינם מכחישים אותו. 52. בנוסף, אין לזקוף לחובת התובעת את העובדה כי לא הציגה חשבוניות תשלום לחברת החשמל במהלך השנים עד למועד הניתוק בפועל, ולעניין זה נראה כי די במוצג ת/2 המשקף יתרת אחרונה לתשלום, ללא פיגורים, במועד הניתוק. למותר לציין כי הנתבע עצמו מאשר כי מטרת הביקור השני והאחרון שלו עם עד התובעת, במשרדי חברת החשמל היתה סילוק החוב על ידי התובעת והסדרת כל הדרוש לצורך ביצוע הניתוק. 53. נראה כי בנסיבות העניין ובשים לב למכלול הנתונים שלפני, ובכללם היעלמותו של שעון החשמל מבית הנתבעים וחילופי הדברים בין הנתבעים לבין עובד החשמלאי 'זאביק', שביצע את הניתוק בשנת 2011 (ראה לעניין זה דבריו של הנתבע בעמ' 32 לפרוטוקול שורות 19-24), ניתן להסתפק בעדותו של העד מטעמה של התובעת הנתמכת בחלקים מסויימים מתוכה בעדויותיהם של הנתבעים עצמם, לצורך כימות התביעה וניתן לקבוע כי בידי התובעת עלה להוכיח את סכום התביעה כנדרש. סכום זה הוסבר היטב על ידי התובעת בסיכומי טענותיה והינו תוצאה של חישוב אריתמטי פשוט של עלות קוט"ש חשמל מוכפל בצריכת החשמל בבית הנתבעים בין שני מועדים, מועד ביצוע התשלום האחרון על ידי הנתבעים לתובעת ומועד הניתוק, ובשפת המספרים: 41,223 = 43.59 אגורות X (21,458 - 89,955) - (229,220-66,151) ובתוספת מע"מ עליו כדין, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סגירת החשבון וביצוע הניתוק, ביום 16.1.11, ועד למועד התשלום המלא בפועל. לסיכום: 54. עלה מן המקובץ לעיל כי עלה בידי התובעת להוכיח כנדרש את תביעתה ובכלל זאת עילת התביעה והסכום הנתבע. 55. כאמור, אין לקבל טענת הנתבעים לעניין זמניות החיובים החוזיים ואין לקבל טענת הנתבעים לשיהוי. 56. כמו כן, אין לקבל טענת הנתבעים שעניינה אי הוכחת סכום התביעה. 57. התביעה מתקבלת איפוא בזאת ובהתאם הריני מחייבת את הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת את הסך של 47,818 בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 16.1.11 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף לסך האמור ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת את הוצאות המשפט בסך 1,369 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪. חוזהחשמל