1. תביעת שיבוב בסכום של 13,885 ₪, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחים, מר אבו פנה רמי ומייסון, על ידי התובעת (להלן: "רכב המבוטח"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.6.10. הצדדים נחלקו ביניהם הן בשאלת האחריות לתאונה, והן בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח. 2. הצדדים הסמיכוני לפסוק בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, בצירוף הנמקה קצרה. 3. הסכום הנתבע בכתב התביעה הינו הסכום שאותו שילמה התובעת למבוטחיה בהתאם לפוליסת הביטוח, לאחר שניכתה סכומים בהתאם לתנאי הפוליסה. אקדים ואציין שלאחר עיון בטעות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שהתביעה הוכחה במידה הנדרשת ולפיכך יש לקבלה. גירסת התביעה: 4. בכתב התביעה טענה התובעת שהתאונה אירעה בשעה שהרכב המבוטח עמד בעצירה מוחלטת במחסום קלנדיה בנתיב הימני כאשר רכב הנתבע שנסע בנתיב השמאלי סטה מנתיב נסיעתו תוך כדי התפרצות לנתיב עמידת רכב התובעת והתנגש בו לאורך צידו השמאלי. 5. במהלך הדיון מיום 28.11.13 שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ובאי כוחם נשמעו עדויות הנהגים. נהגת הרכב המבוטח, גב' מייסון זחאלקה, תיארה את נסיבות התאונה. על פי עדותה, בעת שעמדה במעגל תנועה בנתיב הימני מתוך שני נתיבי המעגל, בעת פקק תנועה, רכב הנתבע שעמד בנתיב השמאלי התקדם סטה הנתיב בו עמדה ופגע ברכבה. בנוסף, ציינה עדת התובעת, כי הנתבע סירב למסור לה פרטים מיד בסמוך לאחר קרות התאונה ומשכך היא צילמה את לוחית הזיהוי של המשאית ומסרה את פרטיה במשטרת ישראל לצורך זיהוי פרטי בעליה. בהודעה על קרות תאונה שהוגשה לחברת הביטוח (ת/3) ובהודעה שנמסרה במשטרת ישראל (ת/4) ניתנה גירסה זהה לעדות התובעת בפניי. 6. במהלך החקירה הנגדית השיבה הנהגת, כי יחד עימה נסעה מזכירתה. כמו כן, ציינה, כי האירוע אירע במהירות איטית זאת נוכח פקק תנועה שהיה במקום. עוד ציינה העדה, כי מלבד שני נתיבים אין נתיבים נוספים במעגל התנועה ושללה קיומו של נתיב תחבורה ציבורית שהיה מצוי מימין לנתיב נסיעתה. גרסת הנתבע: 7. הנתבע הכחיש מנגד את אחריותו לתאונה, וטען שהאחריות רובצת לפתחה של נהג הרכב המבוטח. בכתב ההגנה טען הנתבע שהתאונה אירעה עת רכב הנתבע עמד במסלול השמאלי כאשר רכב התובעת עמד במסלול הימני המיועד לתחבורה ציבורית כאשר רכב התובעת ניסה לברוח מאוטובוס שנסע במסלול נסיעתו סטה לכיוון מסלול רכב הנתבע ופגע בו. 9. במהלך הדיון, ציין הנתבע, כי בנוסף לשני הנתיבים המצויים במעגל התנועה קיים נתיב תחבורה ציבורית בצד הימני ביותר. לטענתו בשל ניסיונה של נהגת התובעת לברוח מאוטובוס שנסע בנתיב התחבורה הציבורית סטתה היא מנתיב נסיעתה (הנתיב הימני) אל נתיב נסיעתו ופגעה ברכבו. הנתבע נתן גירסתו הראשונה במשטרת ישראל ביום 19.8.10 (נ/1) לפיה, הואיל וההודעה נכתבה על ישי הנתבע (שהינו דובר השפה הערבית) בשפה עברית משובשת ובלתי קריאה ועל מנת להציג את גירסת הנתבע בוצעו מספר תיקוני כתיב בהודעתו. "בתאריך 16.6.10 עברתי דרך מחסום קלדניה מהמסלול שלי פתאום שמעתי מכה מאחורי לא ידעתי איזה אוטו פגע בי עצרתי לראות מה קרה השוטר של המחסום אמר לי סע, נסעתי, אחרי המחסום עצרתי לראות מה קרה אנשים אמרו שהיה אוטו שברחו מאוטובוס ונכנס לרכבי. חיכיתי זמן קצר 10-20 דקות ונסעתי...." בהודעה שמסר הנתבע לחברת הביטוח שלו (נ/2 ) כשלושה ימים לאחר מכן, הועלתה גירסה דומה. דיון והכרעה: 10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, שמעתי את עדויות הנהגים בפני ועיינתי בראיות הצדדים ובטיעוניהם, מצאתי שיש להעדיף את גרסת התובעת לנסיבות התאונה, ולפיכך מצאתי שיש לקבל התביעה. ראשית, הנני נותן אמון מלא בעדותה של נהגת התובעת אשר התרשמתי מעדותה כעדות קוהרטנית ומהימנה. לא ברור מדוע התובעת לא זימנה לעדות אף את העדה הנוספת שיישבה עם נהגת התובעת ברכב בעת קרות התאונה ואולם, סבורני, כי די בראיות שהובאו בפני כדי להרים את הנטל. באשר לתוואי הכביש בו אירעה התאונה נחלקו הצדדים האם בזמנים הרלבנטיים לתאונה היה מצוי במעגל התנועה נתיב לתחבורה ציבורית אם לאו. כאשר נהגת התובעת, בעדותה, עמדה על דעתה, כי לא היה קיים נתיב נסיעה לתחבורה ציבורית והנתבע טען, כי היה במקום נתיב מסוג זה. הצדדים לא הציגו תמונות ממקום התאונה או של מקום התאונה ומשכך, אין בידי להכריע במחלוקת זו. עדותו של הנתבע לעומת זאת נמצאה בלתי מהימנה. ראשית ועיקר, קיימת סתירה עובדתית בין הגירסה שהועלתה בכתב ההגנה לבין עדותו בפני. בכתב ההגנה ניתנה גירסה, לפיה, בעת קרות התאונה רכבו עמד ואילו בעדותו (פרוט' בעמ' 7 שורה 30 ) הנתבע העיד כדלקמן:" .. החייל אמר לנו לנסוע, התחלתי לנסוע, שמעתי דפיקה באוטו שלי, ועמדתי". הינה כי כן, התאונה אירעה בעת נסיעתו של רכב הנתבע. בנוסף, הנתבע ציין כי כלל לא הבחין ברכב התובעת עובר לקרות התאונה. כמו כן, גירסת הנתבע, לפיה, נהגת התובעת ניסתה "לברוח" מאוטובוס וסטתה לנתיב בו עמד ופגע בו בעודו מצוי בעמידה מוחלטת אינו מתיישב עם מבחן השכל הישר. לא סביר, כי נהג שמימינו עומדת משאית עוצמתית בפקק תנועה יסיע את רכבו לכיוונה עד כדי פגיעה ומגע ברכב המשאית. יתרה מכך, תמונות הנזק ברכב התובעת לכל אורך הצד השמאלי אינן מתיישבות עם מצב בו רכב התובעת הסיט את רכבו שמאלה. שכן, לו אלה היו פני הדברים ולו במעט הרי שניתן היה לצפות שהמראה השמאלית של רכב התובעת לא הייתה נפגעת. לעומת זאת, גירסת נהגת התובעת בצירוף עדותו של הנתבע, כי עובר לתאונה כלל לא הבחין בקיומה תוך שהינו מתחיל לנוע לכיוון המחסום בהוראת השוטר במקום ובהיות כלי הרכב מקבילים זה לזה, מתיישב יותר עם נסיבות קרות התאונה. נוכח האמור, הנני מקבל את גירסת נהגת התובעת וקובע, כי רכב הנתבע סטה מנתיב נסיעתו ופגע עם צידו הימני בצידו השמאלי קידמי של רכב התובעת. 11. אשר לנזקים, מצאתי שהתובעת הוכיחה את נזקיה כנדרש, התובעת הציגה חוות דעת שמאי המפרטת את הפגיעה ואת הנזקים כאחד, בעוד שהנתבעים טענו כנגד שיעור הנזקים טענות בעלמא. 12. סוף דבר- דין התביעה להתקבל. הנתבעים ישלמו לתובעת את סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 13,885 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.7.2011 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבע יישא בהוצאות אגרת בית משפט ושכר בטלת עד. כמו כן, יישא בשכ"ט עו"ד בסך 920 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לצדדים או ב"כ, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום המלא בפועל. רכבסדר דין מהירתביעת שיבוב