טענה לפירעון השיקים וגם לכישלון תמורה חלקי, ושעבר זמנם של השיקים. חלפו 7 שנים וחל שיהוי ניכר בפתיחת תיק ההוצאה לפועל דבר שפגע ביכולת להוכיח את טענות ההגנה. ב"כ התובע השיב שיש למנות את הזמן ממנו מתחיל מרוץ ההתיישנות מתום ששת החודשים שניתן להגיש בהם את השיקים לגביה בפני הבנק הנמשך (סעיף 39(א) לפקודת השטרות, נ"ח). טענה זו אני דוחה כי השיק הוא שטר חליפין בר פירעון עם דרישה שיש להציגו במועד הפירעון הנקוב בו [סעיפים 44 (א)(1) ו- 73 לפקודת השטרות; ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב, פ"ד מו (4) 129 (1992)]. לפיכך אני מקבלת את טענת ההתיישנות או בלשון הנתבעת "עבר זמנם" לגבי השיקים הבאים: שיקים מס' 2566, 2567, 2568, 2569. התביעה נגד הנתבעת לגביהם נדחית. 3. בטרם אתייחס ליתרת השיקים, אתייחס לכך שבפני כתב תביעה חסר מפני שהצרופה לבקשת הביצוע מתייחסת לכאורה, ל- 10 שיקים ובפועל, לכאורה, ל-9, ואילו פירוט השטרות בפרק ד' לבקשת הביצוע מתייחס בפועל ל-6 שיקים. ב"כ התובע ניסה למצוא את העמוד השני בארכיב שלו ללא הצלחה. ההתנגדות הוגשה בשנת 2011 תוך צילום בקשת הביצוע והשיקים מתיק ההוצל"פ. בנסיבות אלה אם היה דף שני הוא היה בתיק ההוצאה לפועל, או סרוק. לכן, לכאורה יש חשש שהתיק נפתח על שיקים שסוכמו לסכום אחד וצורפו כצילומים, אך בפועל הם לא מופיעים בפירוט של השטרות המוגשים לביצוע. הבקשה לביצוע שטר מהווה את הדרך לפתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסקי דין מותנים (השטרות) המפורטים בבקשה. עילת התביעה מופיעה בפרק ו' לבקשת הביצוע [ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא (3) 746, 1987)]. בהעדר פירוט כל השיקים בחלק ו' לבקשה לביצוע שטר לא ניתן להניח שהצילומים הלא קריאים הסרוקים בתיק האלקטרוני מהווים כולם חלק מתיק ההוצאה לפועל. הנתבעת ציינה שביקשה יותר מפעם אחת לעיין בשיקים המקוריים ללא הצלחה. בנסיבות אלה, אני קובעת כי התביעה היא על השיקים שפורטו בבקשה כפי שהונחה בפני. לפיכך התביעה נותרה בהתייחס לשיקים שמועד הפירעון שלהם הוא 20.06.99 ו- 20.07.99 - סך הכול 2 שיקים שמספריהם הם : 2570, 2571. יצוין כי שיק מס' 2571 מופיע פעמיים להלן: "השיקים". 4. טענת הנתבעת לגבי השיקים היא טענת כישלון תמורה של עסקת היסוד וגם פירעון החוב. הרקע לעסקת היסוד היא שאחותה של הנתבעת, ענבל קוריאט רכשה מהעסק של התובעת מוצרי חשמל, ואחותה, הנתבעת, שילמה עבור הסחורה בתשלומים. האחות, אישרה בחקירתה שנמסרו 15 שקים (עמ' 9 לפרוטוקול). לטענתה בפועל סופק רק מוצר אחד, מקרר על ידי חנות בטבריה שדרש את פירעון השיקים בגין המקרר. נטען על ידי הנתבעת שלא סופקו יתרת המוצרים אך היא דאגה לשלם את כל השיקים. מעבר לשיקים ששולמו עבור המקרר בוצעו, לגרסתה, תשלומים לעו"ד מימון שטיפל בגביית חובות של התובעת, וכן באופן אישי לבחור בשם יניב, שהזדהה לטענתה כבנו של בעלי התובעת, הרווה מימון, עו"ד במקצועו (להלן: "נציג התובעת"). על פי גרסתה, נציג התובעת הבטיח לספק את כל המוצרים עם סיום התשלומים. נטען שהסיום של התשלומים היה בשנת 2000 ובפועל לא סופקו יתר הפריטים. היא הוסיפה שעל שם נציג התובעת נפתחו ונסגרו מספר עסקים בשמות: ביניין כוח מימון, מימון אלקטרוניקה וא.א. אלקטרוניקה שם היה יניב. נציג התובעת עו"ד הרווה מימון, חלק על גרסה זו וטען שהעסק האחרון הוא של המתחרה ויניב אינו בנו. אף צד לא העיד עדים חיצונים לתמיכה בגרסתו בהתייחס לעסקת היסוד. 5. בסיכומיו טען ב"כ התובעת כי גם אם תתקבל טענת ההגנה של כישלון תמורה חלקי, הוא בלתי קצוב ועל כן אין הוא מהווה טענת הגנה כנגד שטר. לכאורה מדובר בכישלון תמורה חלקי קצוב כי מדובר בהזמנה של מוצרים עם מחירים קצובים והטענה היא שרק פריט אחד סופק, אולם אחות הנתבעת שרכשה את המוצרים התגרשה לפני שנים לא מועטות בנסיבות שלא נותרו בידה דברים רבים כולל זכרונות אישיים, ובכללם מסמכי הזמנה, קבלות וחשבוניות מס, וכנגד גם התובעת לא הייתה יכולה להציג את מסמכי העסקה, מחמת חלוף הזמן ונסיבות אישיות של נציג התובעת. אולם היה בידי הנתבעת להעיד עדים וזאת היא לא עשתה. העולה מהראיות שהונחו בפני, בהתייחס לעסקת היסוד הוא, כי היו 15 שקים, כל אחד על סך של 940 ₪, וגם שולם סכום נוסף של 1,000 ₪. שקים בסכום כולל לא ידוע נפרעו ע"י תשלום לספק המקרר. הנתבעת ואחותה לא קיבלו ממנו, לכאורה, החזר השקים האמורים. נציג התובעת לא חלק על הגרסה שהמקרר סופק ע"י חנות בטבריה או כי היה על הנתבעת ואחותה לשלם עבורו לבעל העסק. הגם שהתביעה היא על פי העילה השטרית, העולה מהראיות הוא, כי ההנחה שהתיק נפתח לגביית כל השקים, אינה עומדת במבחן. על כן התביעה מתקבלת לגבי השיקים שלא התיישנו, כהגדרתם בסעיף 3 סיפא לעיל. כלומר, הסך נומינלי של 1,880 ₪ לפי 940 X 2. סוף דבר 6. לפיכך התביעה מתקבלת על סך 1,880 ₪ נכון ליום פתיחת תיק ההוצל"פ, 11.06.06, והיא נדחית לגבי יתרת החוב. קרן החוב בתיק ההוצל"פ יתוקן לסך של 1,880 ₪ ליום 11.06.06 ובהתאמה יתוקנו קרנות החוב של האגרה ושכ"ט א' ו- ב'. לאור הפער בין סכום החוב לבין התוצאה, אני מעמידה את שכר הטרחה בתיק זה על שכר הטרחה א' ו- ב' המתוקנים כאמור לעיל בתיק ההוצאה לפועל ואינני מוסיפה שכר טרחה נוסף. התובעת תישא בהפרשי האגרות ששולמו מלכתחילה מעבר לאמור לעיל. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. טענת פרעוןכשלון תמורהשיקים