בקשות לביצוע שיקים שנחתמו על ידי הנתבע. השיק האחד הוא על סך 30,500 ₪ שזמן פרעונו 30.7.11. השיק השני הוא על סך 3,000 ₪ שזמן פרעונו 30.1.11. השיקים חוללו בהעדר פרעון. הוגשה התנגדות לביצוע השיקים אשר נדונה בפני כב' הרשם זיתוני. בהחלטתו מיום 24.10.11, ומשעה שהוא מצא שבגין השיקים האמורים מצויות בפניו שתי גרסאות עובדתיות סותרות, הוא ראה להעניק רשות להתגונן. 2. בהמשך הדרך הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירה-שלה, המשופע בנספחים. כמו כן הוגשו תצהירי עדויות של אלקפרוב אלי, פלודנקו אירינה, פשניצ'ני ליודמילה (להלן - "ליודמילה") וסינקו אנז'ליקה (להלן - "סינקו"). כמו כן צורף תמליל של שיחה שהתנהלה בין התובעת לנתבע והוקלטה על ידי התובעת, ללא ידיעתו של הנתבע. מטעם הנתבע הוגש אך תצהירו-שלו. 3. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. לאחר שעיינתי בסיכומי הטענות, ומכוח החלטתי מיום 14.7.13, התקבלה תגובה אך מטעם ב"כ התובעת, וזאת כעולה מהחלטתי מיום 17.10.13. 4. מחומר הראיות נלמד כי אין עוררין שבמועדים הרלוונטיים היה הנתבע בעלים של אולם אירועים שנקרא "אולמי האושר". ועוד אין עוררין כי במועדים הרלוונטיים היו הנתבע וסינקו שותפים בהפעלתו של אולם האירועים. ככל שעסקינן בתובעת הרי מעת לעת היא עבדה אצל הנתבע. אין עוררין כי בזמנים הרלוונטיים היו יחסים רומנטיים בין הנתבע לבין התובעת, כאשר הנתבע נשוי. 5. על רקע זה, ולעניינם של השיקים שבפניי, פרסו בעלי הדין את גרסאותיהם. 6. הנתבע ציין כי בתקופה האמורה נקלע אולם האירועים לקשיים רבים והוא, ושותפתו סינקו, אמורים היו להזרים כספים לשיקומו של עסקם המשותף. הגם שהנתבע מילא את חלקו, בהסכמה בינו לבין סינקו, סינקו התקשתה לגייס את השקעתה-שלה ובסופו של דבר הסכימה התובעת, כאמור אז בת זוגו של הנתבע, להלוות לסינקו הלוואה שתוזרם לשותפות שבין השניים. אכן כתוצאה ממערכת היחסים העסקית בין סינקו לבין הנתבע, ומערכת היחסים הרומנטית שבין הנתבע לתובעת, הכירו התובעת וסינקו האחת את השנייה, וכך נוצר הרקע שהוליד את ההלוואה הנטענת. 7. לגרסתו של הנתבע התובעת הילוותה לסינקו סכום של 15,250 ₪ בלבד ואולם דרשה בגין כך ריבית בשיעור של 100%, ובמצוקתה הסכימה לכך סינקו. ואולם בעת מימוש ההלוואה לא היו תחת ידיה של סינקו שיקים ומשום כך הסכים הנתבע ליתן לתובעת שיק שלו על סך 30,500 ₪, המגלם את ההלוואה ואת הריבית. סינקו התחייבה להחליף את השיק האמור בשיק שלה, אך לא עשתה כן. 8. ממשיך הנתבע ומציין כי לאחר מספר ימים טענה התובעת בפניו כי השיק האמור ניתן לה לתאריך מאוחר מאוד ומשום כך היא דרשה וקיבלה שיק נוסף על סך 3,000 ₪. אף שיק זה אמור היה להיות מוחלף על ידי סינקו. 9. אחר הדברים הללו שקע הנתבע בעיסוק בעסקו הקורס כלכלית, ולא הקפיד לדרוש את החלפת השיקים. ככל שעסקינן בסינקו היא ציינה כי היא שילמה לתובעת את השיקים האמורים במלואם. אכן היא לא דרשה באותו מעמד את החזרת השיקים, ושמא הדבר לא טרד את מנוחתה, לנוכח העובדה שעסקינן לא בשיקים שלה אלא בשיקים של שותפה דאז, הוא הנתבע. 10. התובעת חולקת על כך בתוקף. היא מציינת כי בינה לבין הנתבע היו יחסים אישיים רומנטיים. כתוצאה מכך פורסת התובעת שורה של הלוואות שניתנו על ידה לנתבע. 11. ההלוואה הראשונה הייתה על סך 3,500 ₪. הנתבע מודה בהלוואה זו. היא נעשתה באמצעות העברה בנקאית מחשבון הבנק של בתה של התובעת לחשבון הבנק של הנתבע. בהמשך נדרש לתובע סכום נוסף של 50,000 ₪ והוא לא הצליח לגייס סכום זה, ואולם התובעת הצליחה לגייס עבורו סכום של 27,000 ₪ ששולם לו במזומן. בגין שני סכומים אלו, המצטרפים לכדי סך 30,500 ₪, מסר הנתבע שיק שזמן פרעונו 30.10.10. לימים נעתרה התובעת ודחתה את פרעון ההלוואה ונמסר במקום השיק האמור השיק שזמן פרעונו 30.7.11, הוא השיק הראשון שהוגש לביצוע. 12. בהמשך, בחודש ינואר 2011, לווה הנתבע מן התובעת סכום נוסף על סך 3,000 ₪. בגינו נמסר שיק שזמן פרעונו 30.1.11, הוא השיק השני שהוגש לביצוע. 13. בחודש פברואר 2011 הלוותה התובעת לנתבע סכומים נוספים המסתכמים בסך של 4,500 ₪. הלוואה זו נפרעה על ידי הנתבע. 14. בחודש מאי 2011 הלוותה התובעת לנתבע סכום נוסף של 11,000 ₪ וזאת כדי לשלם מכס עבור סחורה שהיה עתיד לקבל מסין. בגין כך נמסר כתב התחייבות של הנתבע ביום 15.5.11 על פיו הוא מתחייב להשיב לתובעת סך של 3,450 דולר. הלוואה זו נפרעה על ידי הנתבע ביוני 2011. 15. משמע, כך גרסת התובעת, הגם שהנתבע פרע לתובעת הלוואות שפרע, הנה את ההלוואות המגולמות בשני השיקים שבפניי, לא פרע הנתבע. משחזר ונדרש הנתבע לפרוע הלוואות אלו הוא אף נקט באלימות מילולית וכתוצאה מכך ניתן נגדו צו על ידי בית משפט זה. 16. עיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים. הגם שנמצאו לי שיקולים אף לחובתה של התובעת, הרי כפות המאזניים נוטות, ובבירור, לזכותה. 17. ראש לכל עיינתי בקפידה בתמליל השיחה שהתקיימה בין התובעת לבין הנתבע. בשיחה זו, כך היה מתבקש בבירור, מצפה הייתי שהנתבע יכחיש עצם קיומו של חוב כלשהו שהוא נותר חייב לתובעת. והרי משעה שאין עוררין שלמעט השיקים שבפניי יתר ההלוואות נפרעו, ומשלגרסתו של הנתבע בעניין השיקים שבפניי יריבתה הנכונה של התובעת היא סינקו, ולא הוא, מצפה הייתי שהדברים יבואו לידי ביטוי ברור ומפורש. השיחה ממושכת ומפורטת. יש בה הד ברור למרירות בין בעלי השיחה, על רקע המשבר הרומנטי שהיה ביניהם. לכל אורך הדרך ממקד הנתבע מעייניו לדרישתו לקבל מן התובעת את כתב ההתחייבות שהוא נתן לה בגין ההלוואה על סך 11,000 ₪. לנוכח העובדה שאין עוררין שהלוואה זו נפרעה הרי במהלך השיחה מביעה התובעת את נכונותה לעשות כן אך דורשת במפגיע שהנתבע יפרע את חובו לה. הנתבע מתעקש לא לעשות כן, הגם שהוא מביע נכונות לדון בכך משעה שכתב ההתחייבות יוחזר לו. לא נמצא לי כל הסבר בתצהירו של הנתבע לנתון משמעותי זה. 18. שנית, לכך חובר תצהירה של סינקו. סינקו מכחישה מכל וכל את סיפור המעשה הנטען של הנתבע. היא מציינת כי מערכת היחסים שהייתה בינה לבין התובעת התמצתה בהיכרות גרידא, על רקע יחסי השותפות העסקיים שלה, וחברותו של הנתבע עם התובעת. אכן נהיר לי שיש להתייחס בחשדנות לתצהירה זה של סינקו. שהרי במידה והיא תאמץ את גרסתו של הנתבע, היא תצטרך לכאורה להשיב לתובעת את החוב הנטען. ואולם, כאמור, תצהירה של סינקו משתלב עם ניתוחי את תמליל השיחה של הנתבע עם התובעת, בו לא טורח הנתבע, ולו בהזדמנות אחת, למסור את גרסת ההלוואה לסינקו, הגם הנתונים הייחודיים והמובהקים שלה. 19. שלישית, בתצהירו מציין הנתבע בין השאר את המעורבות של ליודמילה בעסקי אולם האירועים. משכך, זוכה לאמוני גרסתה של ליודמילה בתצהירה על פיה היא ידעה אל-נכון על ההלוואה של התובעת לנתבע בסכום הייחודי בסך 30,500 ₪. אף היא פנתה לא פעם לנתבע וביקשה שיחזיר ההלוואה לתובעת. הנתבע התחייב לעשות כן אך לא עמד בדיבורו. 20. רביעית, שתי ההלוואות הנטענות, כך אין עוררין, היו חלק ממסכת של הלוואות שחלקן נפרע על ידי הנתבע. לנוכח מערכת היחסים האישית בין הנתבע לבין התובעת, באופן טבעי הלוואות אלו הוחזרו בסכומי הקרן שלהן, ללא כל תוספת ריבית. לגרסתו של הנתבע, בפרשה שבפניי, מצטיירת לפתע התובעת כמלווה כספים בתנאי נשך קטלניים בשיעור של 100%, ובכך שבגין סכום של 15,250 ₪, אוחזת בשיקים בסכום מצטבר בסך 33,250 ₪. הגרסה האמורה, לנוכח כל אלו, נראית לי חסרת סבירות. 21. חמישית, וכל זה חובר להתנהלותו הנטענת של הנתבע. והרי הנתבע מציין בתצהירו כי העסקה הנטענת בין התובעת לסינקו, ארכה זמן. שהרי, כך נטען בתצהיר התנגדותו, התובעת בדקה את השיק של הנתבע, שכאמור יש לה עמו יחסים רומנטיים, ולימים אף דרשה סכום נוסף של 3,000 ₪, לנוכח המועד המאוחר הנטען של השיק הראשון. וחרף כל אלו, וחרף העובדה שלגרסתו של הנתבע היה מדובר בהלוואה שניתנה לסינקו, לא טורח הנתבע לעגן עניין זה, לא בתיעוד עם התובעת, ולא בתיעוד עם סינקו. 22. שישית, מסיכומי הטענות עולה כי טרם דיון שהתקיים בבית משפט זה הטריד הנתבע את סינקו ודרש ממנה לשנות את גרסתה. כתוצאה מכך נפתח נגדו תיק במשטרה. הגם שמדובר בהרחבת חזית היתרתי לב"כ הצדדים ליתן טיעון משלים בעניין זה. הנתבע לא טרח לעשות כן, וממילא אין לי אלא להניח שיש דברים בגו. 23. שביעית, ככל שעסקינן בסך 3,500 ₪, שניתנו לפני שניתנו סך 27,000 ₪, טוען הנתבע כי הוא דאג להחזיר הסך הנ"ל לחשבון בתה של התובעת, רק משום שמדובר בחשבונה של בת זו. ואולם, לטעמו, הוא לא שמר את הראיה על כך. גרסה זו דחוקה בעיניי. גם אם הנתבע לא טרח לשמור אסמכתאות בעניין זה, לא הוכח בפניי שהוא עשה ניסיון רציני לפנות לבנק שלו ולבקש להמציא ראיות בנקאיות שיתמכו בגרסה זו. 24. לא נעלמו ממני, מנגד, מספר שיקולים לחובתה של התובעת ולזכותו של הנתבע. ראשית, לגרסתה של התובעת עצמה פרע הנתבע הלוואות מאוחרות בזמן אך משום מה לא פרע דווקא את ההלוואות המוקדמות יותר. לעניין זה ישנן משמעויות נוספות. האחת, הכיצד הסכימה התובעת להמשיך ולהלוות לנתבע כספים, משעה שהוא לא טרח להחזיר הלוואות קודמות. השנייה, ככל שאלו הם פני הדברים וניתנה התחייבות בכתב של הנתבע לעניין ההלוואה על סך 11,000 ₪, הכיצד לא טרחה התובעת באותה הזדמנות לעגן בכתובים את התחייבותו של הנתבע בגין ההלוואות הראשונות. שנית, בגין כל ההלוואות שבפניי טורחת התובעת לעבות גרסתה בתיעוד להנחת הדעת. רק ככל שעסקינן בהלוואה על סך 27,000 ₪ לא טורחת התובעת ליתן כל תיעוד תומך. אף עניין זה מעורר תמיהה. 25. ואולם שיקולים אלו אינם מאפילים על עוצמת השיקולים שנימנו עד הנה, וכולם מטים את הכף לחובת הנתבע. ככל שעסקינן בתמיהה הראשונה שקלתי לזכות התובעת את העובדה שבתקופה הרלוונטית הייתה מערכת יחסים אישית שאינה מוכחשת בינה לבין הנתבע. שמא דבר זה מסביר את המשך מתן ההלוואות. אף הודייתה של התובעת בפרעון ההלוואות, הגם שאין בפניי תיעוד בעניין זה, מעצימה את מידת האמון שיש לי ביושרה ובהגינותה. 26. ועל הכול: עסקינן בתביעה שטרית. התובעת אוחזת בשני שיקים בחתימתו של הנתבע. די בכך, לנוכח שורת החזקות אשר בפקודת השטרות, על מנת להניח שאחיזתה היא כדין, והיא מעניקה לה את מכלול היתרונות הדיוניים והמהותיים, בהתאם לדיני השטרות. מכל מקום ברי שהנטל להפריך מצב דברים זה מוטל על הנתבע, ועסקינן בנטל כבד, והנתבע כושל מלהרימו. 27. לפיכך הנני מורה על המשך נקיטת הליכי הוצל"פ בתיק ההוצל"פ נשוא ההליכים שבפניי והם תיקי הוצל"פ 02-45183-11-1 ו- 02-45184-11-2 בחיפה. עוד הנני מחייב את הנתבע בהוצאות שפורטו בסיכומי טענות ב"כ התובעת בסכום של 5,031 ₪, בעיקר לעניין הקלטה ותרגומה. ועוד הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪. ההוצאות ושכ"ט עו"ד ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הנני מורה לנתבע לשלם מלוא החובות הפסוקים בתיקים הנ"ל, וכמתחייב מפסק דיני זה, לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. שיקיםביצוע שטר