עסקינן בתאונת דרכים מיום 8.3.2013 בכביש איילון לכיוון צפון. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה והיקף הנזק ברכבו של התובע. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת 1 התנגשה ברכב התובע מאחור בחלקו השמאלי. על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעים נסע אחרי רכב התובע. לפתע רכב צד ג' שנסע אחרי רכב הנתבעת 1 פגע ברכבה מאחור והדפו בקלות לעבר רכב התובע. לרכב הנתבעים לא נגרם נזק בחלק האחורי ולא בחלק הקדמי. משכך, הנתבעת לא החליפה פרטים עם הנהג ברכב צד ג', אך החליפה פרטים עם התובע וזאת עקב בקשתו ולמרות שלא נגרמו נזקים ברכבו. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים: א. התובע העיד כי הנתבעת 1 לא רצתה לצאת מרכבה. התובע ביקש ממנה רישיון וביטוח ואף הציע לה את הפרטים שלו. נוסף על כך העיד התובע כי אמר לה "שתלך לצלם, היא צילמה בישיבה מתוך רכבה". (ראה עמ' 1 שורות 29-30 לפרוטוקול). ב. עוד העיד התובע כי הנתבעת 1 לא טענה בפניו כי רכב צד ג' פגע בה והתובע יצא מרכבו "ממש לאחר התאונה", ולא ראה שום רכב אחר (ר' עמ' 2 ש' 4-2 לפרוטוקול) . ג. הנתבעת 1 העידה כי נסעו בפקק, רכב צד ג' נשק לרכבה והיא נהדפה לעבר רכב התובע ונשקה את רכבו. עוד טוענת הנתבעת 1 כי אינה זוכרת אם יצאה מרכבה או לא ולא ייחסה חשיבות למכה (ר' עמ' 3 ש' 2-7 לפרוטוקול) ד. בפני בית המשפט הוצגו תמונות דו"ח שמאי מטעם התובע (מסומנות נ/1). כמו כן, הוצג ועל ידי הנתבעת תמונות שצולמו על ידה במקום התאונה (מסומנות נ/2). ה. תמוהה בעיני התנהלותה של הנתבעת לכך שלא טרחה לקבל פרטי רכב צד ג' שלטענתה הדף אותה לעבר רכב התובע וכן לא יצאה לבדוק הנזקים ברכבה מקדימה ומאחור. למרות טענתה של הנתבעת 1 שמדובר היה בנזקים של מה בכך, עדיין מדובר באירוע בו לטענתה רכבה נהדף ע"י רכב אחר כלפי רכב התובע, דהיינו, אירוע בו היתה די עוצמה לפגיעה ברכבה מאחור בכדי להדוף את רכבה קדימה לעבר רכב אחר. על אף זאת, לא טרחה לפנות לנהג רכב צד ג' ולקבל פרטיו ולא טרחה לבדוק באם ישנם נזקים לרכבה בחלק האחורי והקדמי. לאור זאת, עדיפה בעיני גרסתו של התובע לכך שלא היה כל רכב צד ג' שהיה מעורב בתאונה שהדף את רכב הנתבעת 1 לעבר רכבו. ז. מחלוקת בין הצדדים לעניין היקף הנזקים ברכבו של התובע והנזקים הנתבעים על ידו בכתב התביעה. ח. תחילה יובהר שתביעתו של התובע אינה עבור נזק ישיר שנגרם לרכבו, אלא תביעה בהתאם לאישורי הפסדים לאחר ששולם לו הנזק ע"י חברת הביטוח שלו בניכוי ההשתפות עצמית וכינון. ט. בהתאם לתמונות של דו"ח השמאי מטעמו של התובע, ניתן להבחין בשבר בפגוש האחורי מצד שמאל בחלקו התחתון של הפגוש. מעיון בתמונות שצולמו ע"י הנתבעת ביום התאונה, לא ניתן להבחין בשבר זה. מקבל אנכי את הסברו של התובע שלאור זווית הצילום של הנתבעת שישבה ברכבה וכן לאור מיקום הנזק של השבר שנמצא בחלקו התחתון של הפגוש, לא ניתן להבחין בנזק זה בתמונותיה של הנתבעת. יש לציין שאף בחלק מהתמונות של השמאי מטעמו של התובע ובזווית מסוימת גם לא ניתן להבחין בשבר זה. לפיכך, מקבל אנכי את טענתו לכך שנגרם שבר לפגוש והיה צריך להחליפו. י. בהתייחס לטענה לעניין היקף ירידת הערך שקבע השמאי בשיעור של 7% שלטענת הנתבעים הינה מופרזת, גם אם נקבל טענה זו ואין המדובר בירידת ערך בשיעור של 7% אלא בשיעור נמוך מכך, עדין קוזזה מהתובע השתתפות עצמית לירידת ערך בהתאם לאישור ההפסדים מיום 31.12.12 שצורף לכתב התביעה בסך של 855 ₪ בלבד. דהיינו, די בירידת ערך מעבר לסכום זה של ההשתתפות העצמית בכדי לזכות התבוע בפיצוי ברכיב זה. יש לציין שהנתבעות לא טרחו להציג חוות דעת שמאי נגדית מטעמן שתסתור את האמור בחוות דעת השמאי מטעמו של התובע. יא. מקבל אנכי את תביעתו של התובע להפסד פרמיה כאמור באישור מיום 1.1.13. בהיעדר אישור לשנתיים הבאות, התובע יהיה רשאי לתבוע נזקיו אלו כאשר אלו יתגבשו ובהתאם לאישור מתאים שיוצג על ידו לנתבעות. יב. איני מקבל את תביעתו של התובע להפסד יום עבודה, באשר טענתו זו לא הוכחה. בתלושי השכר לחודשים מרץ ואפריל 2011 ניתן להבחין באותו רישום לגבי היקף הימים ושעות העבודה (התאונה התרחשה בחודש 3/11) . לאור המפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,384 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 500 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - בלוד, וזאת תוך 15 יום. תאונת דרכים