## סוג התביעה: ## ____ ## הסעד המבוקש: ## ____ ## אגרה: ## ____ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. 2. הנתבעת: הנהלת בתי המשפט, באמצעות פרקליטות מחוז _________, רחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 11,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 4. הסכום המבוקש מורכב מהרכיבים הבאים: א. פיקדון שהופקד במזכירות בית המשפט לצורך ביטול פסק הדין: 1,500 ₪. ב. בזבוז זמן וביטול הוראות קבע עקב עיקולים שהוטלו על חשבון הבנק: 3,000 ₪. ג. תשלום שכר טרחת עורך דין לצורך ביטול פסק הדין: 2,500 ₪. ד. עוגמת נפש: 5,000 ₪. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנהלת בתי המשפט בטענה לטעות במתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדו, בהסתמך על אישור מסירה שלטענתו בוצעה שלא כדין. 6. כתוצאה ממתן פסק הדין שלא כדין, נאלץ התובע לנקוט בפעולות שונות לביטולו ולסילוק העיקולים שהוטלו על חשבונו, ונגרמו לו נזקים כספיים ועוגמת נפש. 7. עילת התביעה נולדה במועד מתן פסק הדין בהעדר הגנה, אשר ניתן על בסיס אישור מסירה שגוי, וכן במועדים בהם נאלץ התובע לשאת בהוצאות ולסבול מנזקים עקב טעות זו. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 8. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 9. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע ו/או ממקום התרחשות הנזק. ## ה. פירוט הטענות ## ## טעות במתן פסק דין בהעדר הגנה ## 10. התובע יטען כי פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ניתן על בסיס אישור מסירה שגוי, אשר אינו משקף מסירה כדין של כתבי בי-דין, ובכך נשללה ממנו הזכות הבסיסית להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו. 11. מתן פסק דין בהעדר הגנה ללא מסירה כדין מהווה פגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של אדם להישמע בבית המשפט, עקרונות יסוד של שיטת המשפט הישראלית המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 12. הנהלת בתי המשפט, באמצעות מנגנוניה, אחראית לוודא כי הליכי המסירה מתבצעים כדין וכי אישורי המסירה משקפים נאמנה את המציאות, וכי טעות בהליך זה מהווה רשלנות מצדה. 13. התובע לא קיבל מעולם את כתב התביעה או כל מסמך אחר הקשור להליך המשפטי, וגילה על קיומו של פסק הדין רק לאחר שהוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלו, דבר המעיד על כשל חמור בהליך המסירה. 14. הטעות במתן פסק הדין בהעדר הגנה, על בסיס אישור מסירה שגוי, מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת על הנהלת בתי המשפט כלפי אזרחים, וגרמה לתובע נזקים ישירים ועקיפים. ## אחריות הנהלת בתי המשפט ## 15. התובע יטען כי הנהלת בתי המשפט, כגוף האחראי על תקינות פעולת מערכת המשפט, נושאת באחריות ישירה לנזקים שנגרמו לו עקב הטעות במתן פסק הדין בהעדר הגנה. 16. אחריות הנהלת בתי המשפט אינה נובעת מפעולה שיפוטית גרידא, אלא מכשל מערכתי בהליכי המסירה ובבקרת אישורי המסירה, שהם פעולות אדמיניסטרטיביות במהותן. 17. הנהלת בתי המשפט מחויבת להבטיח כי הליכים אדמיניסטרטיביים, כגון מסירת כתבי בי-דין, יתבצעו באופן תקין, יעיל ובהתאם לדין, וכי כשל בהם מטיל עליה אחריות. 18. הטענה לחסינות שיפוטית אינה חלה על כשלים אדמיניסטרטיביים או על רשלנות בפעולות שאינן שיפוטיות במהותן, ועל כן אין בה כדי לפטור את הנהלת בתי המשפט מאחריותה במקרה דנן. 19. הנהלת בתי המשפט כשלה בפיקוח על הליכי המסירה ובבדיקת מהימנות אישורי המסירה, ובכך אפשרה מתן פסק דין שגוי שגרם לתובע נזקים, ועל כן עליה לשאת באחריות לנזקים אלו. ## נזקים כספיים ישירים ## 20. התובע יטען כי נאלץ להפקיד פיקדון בסך 1,500 ₪ במזכירות בית המשפט לצורך ביטול פסק הדין, סכום שהוצא שלא לצורך עקב הטעות של הנתבעת. 21. בנוסף, נאלץ התובע לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק הדין וטיפול בהשלכותיו, הוצאה שהייתה נמנעת אלמלא הטעות. 22. הוצאות אלו הן נזקים ישירים ומוכחים שנגרמו לתובע כתוצאה ישירה ובלעדית מהטעות במתן פסק הדין בהעדר הגנה, ועל הנתבעת לפצותו עליהם במלואם. 23. התובע נאלץ להשקיע זמן רב ומשאבים כספיים בטיפול בביטול פסק הדין ובהסרת העיקולים, פעולות שהיו מיותרות לחלוטין אלמלא הרשלנות. 24. כל ההוצאות הכספיות הללו, לרבות הפיקדון ושכר הטרחה, מהוות נזק ממשי וברור שנגרם לתובע, ועל הנתבעת לפצותו עליהן במלואן. ## נזקים עקיפים ובזבוז זמן ## 25. התובע יטען כי נגרם לו בזבוז זמן ניכר עקב הצורך לטפל בביטול פסק הדין ובהסרת העיקולים, לרבות פניות לבנקים, עורכי דין ובית המשפט, זמן יקר שניתן היה להקדיש לעיסוקיו. 26. עקב הטלת העיקולים על חשבון הבנק שלו, נאלץ התובע לבטל הוראות קבע שונות, דבר שגרם לו לטרחה, אי נוחות ופגיעה בהתנהלותו הפיננסית השוטפת. 27. בזבוז הזמן והטרחה שנגרמו לתובע עקב הצורך לטפל בתוצאות הטעות של הנתבעת, מוערכים בסך של 3,000 ₪, סכום המשקף את הפגיעה באוטונומיה ובשגרת חייו. 28. נזקים עקיפים אלו, אף שאינם ניתנים לכימות מדויק כנזקים ישירים, מהווים חלק בלתי נפרד מהנזק הכולל שנגרם לתובע ועל הנתבעת לפצותו עליהם. 29. התובע נאלץ להשקיע שעות עבודה רבות בטיפול בעניין, במקום לעסוק בעבודתו או בפעילויותיו האישיות, ובכך נגרם לו הפסד עקיף של הכנסה ופגיעה באיכות חייו. ## עוגמת נפש ## 30. התובע יטען כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה, מתח, לחץ ודאגה עקב מתן פסק הדין בהעדר הגנה והטלת העיקולים על חשבון הבנק שלו, ללא כל ידיעה מוקדמת או אפשרות להתגונן. 31. הפגיעה בשמו הטוב ובאמינותו הפיננסית, כתוצאה מהעיקולים שהוטלו, גרמה לתובע תחושות קשות של השפלה וחוסר אונים, ופגעה ברווחתו הנפשית. 32. הצורך להתמודד עם ביטול פסק דין שניתן שלא כדין, וההתרוצצות בין גורמים שונים לצורך הסרת העיקולים, גרמו לתובע סבל נפשי ניכר ופגיעה באיכות חייו. 33. עוגמת הנפש שנגרמה לתובע מוערכת בסך של 5,000 ₪, סכום המשקף את הסבל הנפשי, הטרחה והדאגה שחווה עקב התנהלותה הרשלנית של הנתבעת. 34. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובע על הפגיעה ברווחתו הנפשית ובשלוות חייו, פגיעה שהיא תוצאה ישירה של הטעות במתן פסק הדין. ## היעדר חסינות שיפוטית לפעולות אדמיניסטרטיביות ## 35. התובע יטען כי החסינות השיפוטית המעוגנת בדין חלה על פעולות שיפוטיות במהותן, ולא על פעולות אדמיניסטרטיביות כגון הליכי מסירה ובקרת אישורי מסירה. 36. מתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס אישור מסירה שגוי אינו בגדר "פעולה שיפוטית" המוגנת בחסינות, אלא כשל אדמיניסטרטיבי של מערכת בתי המשפט. 37. הפסיקה קבעה כי תכלית החסינות השיפוטית היא להגן על עצמאות שיקול הדעת השיפוטי, ולא להגן על כשלים מערכתיים או רשלנות בפעולות שאינן דורשות שיקול דעת שיפוטי. 38. במקרה דנן, הטעות אינה נובעת משיקול דעת שיפוטי מוטעה של רשם, אלא מכשל בהליך המסירה עצמו, שהוא באחריות הנהלת בתי המשפט. 39. על כן, אין מקום להחיל את החסינות השיפוטית על המקרה דנן, ועל הנהלת בתי המשפט לשאת באחריות לנזקים שנגרמו לתובע עקב רשלנותה. ## חובת זהירות של הנהלת בתי המשפט ## 40. התובע יטען כי על הנהלת בתי המשפט מוטלת חובת זהירות כלפי אזרחים, לוודא כי הליכים משפטיים מתנהלים באופן תקין, יעיל ובהתאם לדין, ובמיוחד בכל הנוגע למסירת כתבי בי-דין. 41. חובה זו כוללת את הצורך לוודא כי אישורי מסירה אכן משקפים מסירה כדין, וכי לא יינתנו פסקי דין בהעדר הגנה על בסיס אישורי מסירה שגויים או כוזבים. 42. הנהלת בתי המשפט כשלה בהפעלת חובת הזהירות שלה, בכך שלא פיקחה כראוי על הליכי המסירה ולא בדקה את מהימנות אישור המסירה במקרה דנן. 43. כשל זה מהווה הפרה של חובת הזהירות, והוא הגורם הישיר לנזקים שנגרמו לתובע, ועל כן קמה לתובע עילת תביעה בגין רשלנות. 44. הפרת חובת הזהירות של הנתבעת גרמה לתובע נזקים כספיים ועוגמת נפש, ועל כן עליה לפצותו על נזקיו במלואם. ## עקרון סופיות הדיון ## 45. התובע יטען כי הטענה בדבר פגיעה בעקרון סופיות הדיון אינה רלוונטית למקרה דנן, שכן התביעה אינה עוסקת בביקורת על החלטה שיפוטית לגופה, אלא על כשל אדמיניסטרטיבי שקדם לה. 46. ביטול פסק דין שניתן שלא כדין, על בסיס אישור מסירה שגוי, אינו פותח מחדש דיון מהותי, אלא מתקן פגם פרוצדורלי חמור שפגע בזכותו של התובע להליך הוגן. 47. מתן אפשרות לתבוע פיצויים בגין כשלים אדמיניסטרטיביים אינו מערער את סופיות הדיון, אלא מחזק את אמון הציבור במערכת המשפט בכך שהוא מאפשר תיקון עוולות שנגרמו עקב רשלנות. 48. עקרון סופיות הדיון נועד למנוע דיונים חוזרים ונשנים באותה סוגיה מהותית, ולא למנוע תביעות בגין נזקים שנגרמו עקב כשלים פרוצדורליים או אדמיניסטרטיביים. 49. על כן, אין בטענה בדבר פגיעה בסופיות הדיון כדי לדחות את תביעתו של התובע, אשר עניינה בנזקים שנגרמו לו עקב רשלנות אדמיניסטרטיבית. ## היעדר עילה לסילוק על הסף ## 50. התובע יטען כי תביעתו מגלה עילה, שכן היא מבוססת על טענות עובדתיות ומשפטיות מוצקות בדבר רשלנות הנהלת בתי המשפט וכשלים אדמיניסטרטיביים. 51. הטענה לחסינות שיפוטית אינה חלה על המקרה דנן, כפי שהובהר לעיל, ועל כן אין בה כדי להצדיק סילוק על הסף של התביעה. 52. סילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני, שיש לנקוט בו במשורה ורק במקרים בהם ברור וגלוי כי אין לתובע כל סיכוי להצליח בתביעתו, ואין זה המקרה כאן. 53. התובע זכאי ליומו בבית המשפט ולהוכיח את טענותיו בדבר רשלנות הנתבעת והנזקים שנגרמו לו, ואין למנוע ממנו זאת באמצעות סילוק על הסף. 54. על כן, כבוד בית המשפט מתבקש לדחות את בקשת הנתבעת לסילוק על הסף ולאפשר לתובע להמשיך בהליך המשפטי. ## חשיבות אמון הציבור במערכת המשפט ## 55. התובע יטען כי קבלת תביעה זו תחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, בכך שתראה כי המערכת מוכנה לקחת אחריות על כשלים אדמיניסטרטיביים שגורמים נזק לאזרחים. 56. מתן פיצוי לתובע בגין נזקיו ישדר מסר חשוב בדבר חשיבות הקפדה על הליכים תקינים ושמירה על זכויותיהם של אזרחים, גם כאשר מדובר בטעויות של המערכת עצמה. 57. דחיית התביעה על בסיס חסינות שיפוטית, במקרה של כשל אדמיניסטרטיבי מובהק, עלולה לפגוע באמון הציבור ביכולתה של המערכת לתקן עוולות שנגרמו על ידה. 58. שמירה על עצמאות הרשות השופטת אינה סותרת את הצורך באחריותיות ובמתן דין וחשבון על כשלים אדמיניסטרטיביים שאינם קשורים לשיקול דעת שיפוטי. 59. על כן, קבלת התביעה תתרום לחיזוק עקרונות הצדק, השקיפות והאחריותיות במערכת המשפט, ותחזק את אמון הציבור בה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.הנהלת בתי המשפטכתב תביעהמסמכיםפסק דין בהעדר הגנה