מפקח מטעם שחר נזקי צנרת "סגר" את הקריאה בשל הטענה כי מדובר בצינור ניקוז משותף

מפקח מטעם שחר נזקי צנרת "סגר" את הקריאה בשל הטענה כי מדובר בצינור ניקוז משותף, אשר אינו מכוסה במסגרת פוליסת הביטוח של התובע, המכסה רק צנרת פרטית של המבוטח. 3. התובע טוען כי שמאי מטעם הנתבעת קבע כי הצינור אכן מנקז רק את המרפסת של התובע, אולם מכיוון שלמרפסת עצמה מנוקז מרזב "תלוי" - הרי שמדובר בשטח אליו מנוקז שטח ציבורי , ולכן הצינור הינו רכוש משותף. התובע מתנגד לקביעה זו , וטוען כי לא מדובר ברכוש משותף מן הטעמים הבאים: (א) הגג ממנו יוצא המרזב התלוי מנקז למרפסת התובע שטח מזערי , של פחות מרבע משטח הגג המשותף, כאשר שטח הגג של מרפסת התובע ושל השכן הינו כפול משטח הגג המשותף; (ב) אין שום קשר בין הצינורות - המרזב המשותף אינו מחובר כלל לצינור הניקוז, והוא צינור חיצוני התלוי באוויר; (ג) מרפסת התובע גדולה כפליים משטח הגג המנוקז, וכמות המים המגיעה אליה מגשם ישיר עולה על הכמות המגיעה מהגג המשותף. התובע טוען בהקשר זה, כי טענת הנתבעת לפיה מדובר ברכוש משותף דומה לטענה שהגשם היורד במדינה בזמן נתון הינו "רכוש משותף". 4. התובע והשכן יחדיו החליטו לבצע את התיקון שלא באמצעות הנתבעת, וזאת על מנת להקטין את הנזקים, ובמקביל - להמשיך את המו"מ עם הנתבעת. לכתב התביעה צורפו שתי חשבוניות בשל התיקון בסכום כולל של 4,228 ₪. 5. התובע דורש סכום של 5,000 ₪, הכולל את הסכום של 4,228 ₪, וכן סכום של 772 ₪ פיצוי בשל ביטול זמן ועוגמת נפש. 6. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, במקרה שלפנינו כלל לא אירע "מקרה ביטוח", שכן מקור הנזק הינו בצינור מרזב משותף אשר אינו מכוסה על ידי הפוליסה של התובע , שעל פיה ניתן כיסוי ביטוחי לצנרת הדירתית בלבד. עוד נטען, כי ככל שעסקינן ב"מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה - אזי התובע ידע ו/או היה עליו לדעת כי בהתאם לפוליסה הוא מחויב לבצע את התיקון באמצעות הנתבעת בלבד, ולא יהיה זכאי לפיצוי ו/או החזר כספי במקרה של תיקון על ידי בעלי מקצוע מטעמו. 7. אמנם הנתבעת צירפה, כנספח ב' לכתב ההגנה , חוות דעת של השמאי רם אבירם (להלן - השמאי) מיום 02/08/12, שניתנה לבקשת הנתבעת , ואשר בה נאמר כי מדובר ב"צינור פרטי של המבוטח לניקוז מרפסת חיצונית של דירת המבוטח. אין לצינור משתמשים נוספים" (להלן - חוות הדעת הראשונית). עם זאת, צורפה לכתב ההגנה, כנספח ג', גם תוספת לחוות הדעת מיום 14/03/13, אשר בה נאמר: "לאחר הוצאת חוות דעתנו, התקבלה פניה במשרדנו, ובה נמסר לנו כי ע"פ ממצאי המפקח מדובר בצינור המנקז חלקים משותפים במבנה. לצורך הבהרת הפרטים פנינו לדירה המבוטחת יחד עם המפקח אבי זגורי. בעת בדיקתנו נמצא כי הגג העליון של המבנה הינו גג משותף ל- 4 דירות מתוך 8 דירות בבניין. מהגג יורד צינור מרזב משותף, המוליך את מי הגשמים למרפסת של המבוטח, מהמרפסת מנוקזים הגשמים לצינור היורד מהמרפסת. ע"פ הנתונים הנ"ל ,אשר מקובלים גם על המבוטח , מדובר בצינור המנקז גג משותף ל- 4 דירות בבניין". לטענת הנתבעת, מן התוספת לחוות הדעת הראשונית עולה כי השמאי טעה בחוות הדעת הראשונית, וכי הוא חוזר בו מאבחנתו כפי שצוינה בחוות הדעת הראשונית ומאשר כי אכן מדובר בצינור ניקוז משותף. 8. אשר לסכום התביעה - הנתבעת מכחישה את סכום הנזק הנטען על ידי התובע, וטוענת כי מדובר בתביעה מנופחת, שהוגשה בחוסר תום לב , מתוך ניסיון להוצאת תגמולי ביטוח שאינם מגיעים, בגין נזקים שלא נגרמו ו/או שאין להם כיסוי ביטוחי. דיון והכרעה 9. השאלה שעומדת לפנינו בתיק זה הינה: האם התיקון של צינור המרזב מכוסה על ידי הפוליסה של התובע, בהיותו תיקון של צנרת השייכת לתובע בלבד, או שמא מדובר ברכוש משותף, כטענת הנתבעת, ולכן לא מדובר "במקרה ביטוח" המכוסה על ידי הפוליסה. אם נגיע למסקנה שלא מדובר "במקרה ביטוחי" - לא יהא צורך להתייחס לסכום הנזק הנתבע על ידי התובע , והתביעה תידחה. מאידך, אם נגיע למסקנה שמדובר "במקרה ביטוח" - יהא עלינו לבחון האם זכאי התובע למלוא סכום התביעה או שרק לחלק ממנו בלבד. האם מדובר ברכוש פרטי או ברכוש משותף 10. מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות עולה , כי היה מדובר בוויכוח מקצועי בין אנשי הנתבעת, לרבות המפקח, לבין השמאי. גם מעדותו של התובע בדיון שהתקיים ביום 18/07/13 עולה כי התנהל ויכוח כאמור: ".... הגיע אלינו שמאי מטעם הנתבעת בפעם הראשונה ואמר שזה לא משותף וזה כתוב. הדיון עם המפקח נוהל מעל הראש שלי ושם היה ביניהם ויכוח..." (פרוטוקול עמ' 2 שורות 18-16). חוות הדעת הראשונית של השמאי הייתה חד - משמעית, ובה נקבע שמדובר ברכוש פרטי של התובע, בעוד שהמפקח קבע כי מדובר ברכוש משותף. התוספת לחוות הדעת ניתנה, כאמור, ביום 14/03/13 לאחר הגשת התביעה , ולמעשה לצורך הכנת כתב ההגנה. יש לזכור כי השמאי כנראה עובד עם הנתבעת, וקיימת סבירות שהתוספת לחוות הדעת הושפעה מעובדה זו, וכן מעמדתו ההפוכה של המפקח מטעם הנתבעת. 11. הואיל וכאמור קיימת מחלוקת האם מדובר ברכוש משותף אם לאו - נראה שלאור חוות דעתו הראשונית של השמאי, יהא זה ראוי וצודק לפרש את הנסיבות, לפנים משורת הדין, לטובת המבוטח (התובע), ועל כן אני קובעת כי במקרה דנן מדובר ברכוש פרטי של התובע המכוסה על ידי הפוליסה, ולא ברכוש משותף. 12. משהגעתי למסקנה האמורה - עלינו לבחון את סכום הנזק. 13. לגבי הנזק הישיר (4228 ₪), ראיתי לדחות את טענות הנתבעת, המפורטות בסעיפים 21 ו- 22 לכתב ההגנה, ולקבל את עמדת התובע, כפי שפורטה בכתב תשובתו לכתב ההגנה. עם זאת, יש לקזז מסכום זה את ההשתתפות העצמית בהתאם לפוליסה בסך של 502 ₪, כאמור בסעיף 24.2 לכתב ההגנה. לפיכך, אני מעמידה את סכום הנזק הישיר על סך של 3,726 ₪. 14. אשר לנזק הלא-ממוני, הגעתי למסקנה שיש להעמידו על סכום של 500 ₪, כשסכום זה כולל גם הוצאות משפט. סוף דבר 15. התביעה מתקבלת באופן חלקי, בסכום כולל של 4,226 ₪. הנתבעת או חברת הביטוח שבה מבוטח התובע ישלמו לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 4,226 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (05/02/13) ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. נזקי מיםנזקי צנרתניקוז