תביעה שעניינה פיצויים בגין ביטול אירוע בר-מצווה שהוזמן באמצעות הנתבעת 2. לטענת התובע, בחודש פברואר פנה לגב' X, נציגה מטעם הנתבעת, על מנת שתציע לו מקומות לעריכת אירוע שבת בר מצווה במועדים 12-13.10.12. הגב' X המליצה על מספר מקומות וביניהם מלון "גרדניה" בנצרת, מקום מרוחק מהמרכז אך מומלץ בחום. התובע ומשפחתו נסעו לבדוק את המקום והתלהבו מהנוף, הבריכה, האולמות והמרחבים. ביום 26.2.12, כשבעה חודשים בטרם האירוע, נחתם חוזה עם הנתבעת לפיו הוזמן האירוח עבור שבת בר מצווה והוזמנו 50 חדרים במלון "גרדניה". התובע שילם מקדמה בסך 10,000 ₪. ביום 10.9.12, בהתאם לחוזה, שולמו לנתבעת 10,000 ₪ נוספים. התובע טען כי כשבועיים לפני האירוע, נקבעה פגישה בשעה 11:00 במלון "גרדניה" עם גב' X ומר X X נציגי הנתבעת, ע"מ לסגור פרטים אחרונים בנוגע לעיצוב האירוע. השניים איחרו והציעו שהתובע ובנו ישוחחו בינתיים עם מנכ"ל המלון. המנכ"ל ציין אז בפניהם כי האירוע בוטל ולאחר שהתובע הבהיר לו כי האירוע מתקיים החזיר האירוע למתכונתו במחשב. המנכ"ל התחייב בפניהם לנקות הבריכה ופירט בפניהם מיקום הארוחות והתפילות. שני נציגי הנתבעת הגיעו באיחור של כשעה וחצי ושוחחו עם המנכ"ל ביחידות בחדרו. לאחר כמה דקות יצא המנכ"ל מהחדר פנה לתובע ואמר "אני במקומך לא הייתי עושה את האירוע כאן". המנכ"ל הסביר כי קיימת בעיה עם השפים במלון ולכן הוא ממליץ לפנות למקום אחר. בשיחה שנערכה בין המנכ"ל לX X השתמע לתובע כי מר X X הכיר כבר את הבעייתיות מאירוע אחר אשר התקיים באוגוסט. כששאל התובע את נציגי הנתבעת מדוע לא עודכן, התחמקו הם ממתן תשובה. מר X X הציע לפנות למלון יקר יותר בשם "תיאודור" בחיפה והבטיח שמלון "גרדניה" ישלם את הפער. מר X X הוסיף ואמר כי במלון בחיפה מוזמנים 60 חדרים על שם הנתבעת המיועדת לקבוצת תיירים שניתן להזיזם למלון אחר. התובע השלים את תוכניות העיצוב עם המנכ"ל למקרה שיחליט בכל אופן לערוך את האירוע במלון "גרדניה". התובע טען כי נציגי הנתבעת והמנכ"ל טענו בפניו שוב ושוב כי צפוי כשלון גדול במידה ויתעקש לערוך האירוע במלון "גרדניה". מאחר ונותרו שבועיים למועד האירוע, נסע התובע מיד למלון "תיאודור". אך, מצא שאיננו מתאים לילדים והארוחות והתפילות נערכות באותו אולם בניגוד למלון "גרדניה". בנוסף, התגלה לתובע כי בניגוד לדברים שנאמרו לו, מלון "תיאודור" זול יותר ממלון "גרדניה". התובע ואשתו הודיעו לנתבעת כי מעוניינים הם בחלופות אחרות עם אותם תנאים קרי גיוון באולמות ומרחבים מתאימים לילדים. לאחר שלא קיבלו הצעה נוספת מהנתבעת פנו לסוכנויות אחרות. לאחר מאמצים רבים איתר התובע את מלון "פארק" בירושלים אשר ענה חלקית על צרכיהם, אך מפאת קוצר הזמן ומספר החדרים הרב הנדרש, החליט לערוך האירוע במלון זה תוך שהוא נאלץ להודיע על השינוי לאורחיו הרבים. התובע טען כי הנתבעת לא הושיטה לו עזרה בהעתקת האירוע למלון אחר ולא הציעה לו פיצוי בגין הוצאותיו ועוגמת הנפש. התובע טוען כי בהסכם שנחתם עם הנתבעת נקבע כי במידה והתובע היה מבטל האירוע 30 יום בטרם האירוע, היה מחויב בדמי ביטול מלאים. ברם, הנתבעת שביטלה שבועיים בלבד בטרם מועד האירוע, לא פיצתה את התובע כלל ורק החזירה לו את המקדמה ששולמה על ידו. התובע טען כי הנתבעת הפרה ההסכם שנחתם בין הצדדים בכך שידעה מחודש אוגוסט על הבעייתיות הקיימת במלון "גרדניה" ולא עדכנה אותו על אף שביצע את ההזמנה חודשים ארוכים מראש. בנוסף, הנתבעת, כמעט ולא עשתה דבר על מנת למצוא מלון חלופי למעט הצעת מלון שאיננו מתאים בחיפה. התובע עתר לתשלום ההפרש הכספי בין עלות מלון "גרדניה" לעלות מלון "פארק" בסך 5,000 ₪; השבת ריבית והצמדה בגין התשלומים שבוצעו מראש בסך של 20,000 ₪; אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש בגין איתור מקום חלופי. התובע העמיד את כלל תביעתו על סך של 15,000 ₪. 3. הנתבעת טענה מנגד כי אכן נחתם בין הצדדים הסכם לקיום אירוע בר מצווה במלון "גרדניה" וקיבלה מהתובע 20,000 ₪ מקדמה. הנתבעת טענה כי עבדה עם מלון "גרדניה" בעבר ואף במהלך הקיץ. אך, בחלוף מספר חודשים בהם עבדה עם המלון, הסתבר לה כי רמת המלון הידרדרה באופן מהותי. הנתבעת, על אף שיכלה לקיים את האירוע, חששה לכישלון ולאכזבת התובע. על כן מתוך תחושת אחריות ביקשה לשתף התובע ומשפחתו בתקלות בתפעול במלון. לראיה, נקבעה פגישה שבועיים לפני מועד האירוע עם התובע, נציגי הנתבעת ומנכ"ל המלון. בפגישה הבחינו גם התובע וגם בנו בלכלוך וההזנחה ששררו במלון. הנתבעת מציינת בכתב הגנתה כי מנכ"ל המלון בהגינותו ציין בפני התובע כי אילו היה במקומו לא היה מקיים את האירוע שם, כשהוא מתאר בפני התובע את הבעיות התפעוליות של המלון. הנתבעת טענה כי פעלה באופן אחראי ומסור משהמליצה לתובע לבטל האירוע והציעה לו שני פתרונות חלופיים לעריכת האירוע במלון "תיאודור" בחיפה ומלון "גרנד קורט" בירושלים. הנתבעת אף הדגישה בפני התובע כי במידה ומבקש הוא שהאירוע יערך במלון "גרדניה" על אף התקלות שהוצגו בפניו, היא תדאג לביצוע האירוע. אך, התובע הסכים לקבל המלצתה, ביטל הזמנתו וקיבל מלוא כספו בחזרה. הנתבעת טענה כי נגרמו לה עצמה נזקים בגין ביטול האירוע כתוצאה מאובדן רווח וזמן עבודה. הנתבעת טענה כי במידה והאירוע היה נכשל, אז היה התובע מלין ותובע פיצוי בגין כך. הנתבעת טענה כי פעלה כפי שכל סוכנת היתה פועלת וסייעה לתובע להימנע מכישלון האירוע ואין לחייבה בפיצוי. עוד נטען כי התובע עותר לסכומים מופרזים שכן הפרש הריבית עומד על 30 ₪ ואין לחייבה בגין הפרש מחירים שכן אינה אחראית על בחירת המלון החלופי. 4. בדיון שנערך בפניי פירטו התובע ואשתו את השתלשלות האירועים ובפרט את הפגישה שנקבעה שבועיים בטרם האירוע שנועדה, כך נאמר להם, לבחירת המפות והמפיות לאירוע. התובע ואשתו טענו כי לא יידעו אותם קודם לאותה פגישה בדבר ליקויים כלשהם בתפעול המלון. התובע טען כי התנהלה שיחה בין מנכ"ל המלון לנציגי הנתבעת ורק לאחר אותה שיחה, שתוכנה איננו ידוע לו, ציין בפניו המנכ"ל לראשונה כי לו היה במקומו לא היה עורך האירוע במלון בשל ליקויים במלון. התובע טען כי עד אז לא נאמר לו ע"י נציגי הנתבעת כי קיימת בעיה כלשהי בתפקוד המלון. התובע ואשתו ציינו כי המלון החלופי היחידי שהוצע להם ע"י הנתבעת לא התאים לצרכיהם ואף הוטעו לחשוב על ידי הנתבעת כי מדובר במלון יקר יותר ומלון "גרדניה" ישא בהפרש המחיר. עוד ציינה אשת התובע כי בניגוד לנאמר בכתב ההגנה הם אלה שאיתרו את מלון "גרנד קורט" בירושלים באמצעות סוכנות אחרת ופנו לנתבעת על מנת שתסייע להם בהזמנת המלון, אך הנתבעת חזרה עם הצעה במחיר גבוה יותר מהמחיר שהתקבל מהסוכנות האחרת. התובע טען כי ביקש מהנתבעת לגלות אחריות על ביטול שבועיים בטרם האירוע, כפי שדרשה היא מהם במסגרת ההסכם. התובע טען כי ערך את ההסכם מול הנתבעת ולא מול המלון והיה על הנתבעת ליידע אותו בדבר הכשלים שהיו ידועים להם במלון החל מחודש אוגוסט. התובע טען כי הזמינו את האירוע שבעה חודשים מראש ולבסוף סבלו מהוצאות ועגמת נפש מאחר ונאלצו למצוא בעצמם, שבועיים בלבד בטרם האירוע, מלון חלופי לעריכת האירוע אשר פנויים בו בהתראה כה קצרה חמישים חדרים וליידע את כלל האורחים בדבר השינוי במלון. מנכ"ל הנתבעת טען בתחילה כי נודע להם לראשונה על בעיית התפעול במלון "גרדניה" בעת הפגישה שנערכה שבועיים בטרם האירוע. בהמשך שינה נציג הנתבעת את גרסתו וטען כי למעשה היה אירוע בסוף חודש אוגוסט בו התגלו כבר ליקויים רבים בתפעול המלון. לאחר מכן אירחה הנתבעת קבוצה נוספת במלון ולאורך תקופה התברר למעשה כי המלון איננו מתפקד. נציג הנתבעת טען כי כסוכן לא מוטלת עליו חובה ליידע את הלקוח בכל יום כשהוא מבחין שהמלון איננו מתפקד. נציג הנתבעת טען כי מתוך אחריות יידע את הלקוח כי קיימות בעיות במלון ותפקיד הנתבעת הוא להזמין המקום במלון. נציג הנתבעת ציין כי לא הנתבעת היא שביטלה את ההזמנה אלא התובע. הנציג שב וטען כי הנתבעת גילתה אחריות ולא התרשלה בדבר. מר X X העיד כי נערך אירוע של הנתבעת בקיץ במלון "גרדניה" והמצב היה "קטסטרופה" עד כדי כך שהנתבעת נאלצה להביא כח אדם מטעמה להתגבר על הליקויים שהתגלו במלון. מר X טען שבפגישה שנערכה עם המנכ"ל שלא בנוכחות התובע, שהמתין בחוץ, נשאל המנכ"ל האם באפשרותו לתקן הליקויים והמנכ"ל השיב בשלילה. לכן, הסביר מר X המצב לתובע, המליץ לבטל האירוע במלון "גרדניה" והציע מלון חלופי. 5. דיון - הפסיקה עסקה רבות בסוגיית אחריותו של הסוכן וקבעה כי נקודת הכובד במטלות המוטלות על הסוכן אינה עוד בתיווך "נטו" בין הנוסע לנותני השרותים. ההגנה על הסוכן איננה עוד הרמטית, כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו ולעיתים מוטלת על הסוכן אחריות גם לטיב השירותים המוענקים (ת.ק (י-ם) 3557/97 שמעיה מיכל נ' ציונטורס חברת נסיעות בע"מ (טרם פורסם, 15.2.98)). עוד נקבע כי ספק אם "חזקת התיווך" שספקים וסוכנויות מסתתרים מאחוריה, כל אימת שהם נתבעים בשל תקלה בהזמנה, עודנה תקפה לאור התפתחות תורת תום הלב בפסיקה בתחום החוזים. על סוכני הנסיעות לוודא האם ההזמנות שמזמינים, אכן משקפות את המצב הנכון (ת.ק (פ"ת) 3148/06 אלון בורנפלד ואח' נ' הדקה ה-90 בע"מ ואח' (טרם פורסם, 27.5.07)). במקרה דנן, הנתבעת, הינה למעשה מארגנת האירוע. הלקוח פעל עפ"י המלצתה של המארגנת וככזו מוטל עליה לבחור השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהאירוע יתקיים ברמה שעליה התחייבה בפני הלקוח ואשר עליה הסתמך בעת ביצוע ההזמנה. בענייננו, אין חולק, כי התובע הזמין בחודש פברואר 2012 באמצעות הנתבעת ועפ"י המלצתה אירוע בר מצווה ו - 50 חדרים במלון "גרדניה". קרי, ההזמנה נעשתה שבעה חודשים בטרם האירוע, זאת מאחר ומדובר באירוע מכובד ורב משתתפים. עוד אין מחלוקת כי מחודש אוגוסט 2010 הנתבעת היתה מודעת לכך שהמלון איננו מתפקד וקיימים בו ליקויים וכשלים מהותיים שהוגדרו ע"י נציג הנתבעת עצמו כ"קטסטרופה": "למורת רוחה של הנתבעת הסתבר לנתבעת, בחלוף מספר חודשים בהם עבדה עם המלון, כי רמת המלון התדרדרה באופן מהותי. קרי במלון נתגלו תקלות רבות, הזנחה, עכברים בחדרים, שרות לקוי, מחסור בעובדים וכהנה וכהנה ליקויים בתפעול המלון." (סעיף 9 לכתב ההגנה) "לשאלת בית משפט מתי יידענו לראשונה את התובע שקיימת בעיה במלון, אני משיב כי ברגע שהגיעו לפגישת תפעול שבועיים לפני האירוע בערך. באותה תקופה לנו היה פרויקט מאד גדול בקיץ, זה היה אוגוסט, פרויקט מאד גדול. לנו היה פרויקט בקיץ בסוף אוגוסט, שם. ובפרויקט היו ליקויים, עוד אז עבדנו הרבה סופי שבוע בקבוצות ועובדה היא שאנו כעצמנו החב' ארגנה פרויקט גדול של שלושה שבועות. במהלך הפרויקט ובסיומו נתגלו המון ליקויים, וזה היה פרויקט של שלושה שבועות ולא יום ולא יומיים, הליקויים היו ברמת התפעול והעובדים וכל מה שרק אפשר. והליקויים התגלו במהלך ובסוף הפרויקט, זה מלון ואנו סוכני הנסיעות. לאחר מכן כמדומני הייתה עוד קבוצה שם, ולאורך תקופה שעסק לא מתפקד אין סימן שאומר שעסק לא תפקד, אתה כסוכן נסיעות מגלה סממנים שעסק לא מתפקד. אני לא חושב שצריך להתקשר אליו כל יום." (מנכ"ל הנתבעת, עמ' 1 שורות 11-20 לפרוטוקול) "רוצה להתחבר לדברי חברי, שהייתי גם בקיץ והמצב היה קטסטרופה שאנו כנתבעת הבאנו לשם חב' כח אדם שיהיו מלצרים חדרנים וסחבנו מגבות והבאנו אוכל ממקומות אחרים שזה לא תפקידנו ואת זה סיפרתי לדנה בפגישה שנפגשנו במלון. שאי אפשר. ניסינו לתקן ולראות מה המצב, בפגישה אמרנו שהמלון במצב שאי אפשר לסמוך עליו." (מר X X, עמ' 1 ש' 26-29 לפרוטוקול) מנכ"ל הנתבעת חזר וטען בדיון בפני כי הנתבעת התנהלה באחריות כאשר הודיעה לתובע על הפגמים בתפעול המלון. אכן סבורה אני כי בהתאם לחובות המוטלים עליה היה על הנתבעת ליידע את התובע בדבר הליקויים שנמצאו במלון. ברם, אין חולק כי הנתבעת, שידעה על הפגמים החמורים החל מחודש אוגוסט, יידעה את התובע בדבר ליקויים אלה רק בחודש אוקטובר, כשבועיים בלבד בטרם עריכת האירוע ורק עם הגיע התובע ובנו למלון לצורך פגישה שמטרתה עיצוב וסגירת פרטים אחרונים. אין חולק כי התובע נסע עם בנו עד למלון בנצרת לצורך קיום פגישה זו ובשום שלב, גם לא בשיחת הטלפון המקדימה, לא הובעו בפני התובע חשש או ספק בדבר אופן התנהלות המלון וקיום האירוע. אך נראה כי התובע הוא היחידי שלא היה בסוד העניינים ולא היה מודע לבעייתיות ולביטול האירוע, שכן לטענת התובע עם הגיעו למקום ידע אותו מנכ"ל המלון כי האירוע בוטל. לאחר מכן אף נוהלה שיחה פרטית בין נציגי הנתבעת למנכ"ל המלון, לאחריה יצאו הצדדים ומנכ"ל המלון המליץ לתובע שלא לקיים את האירוע המלון, המלצה אליה הצטרפו נציגי הנתבעת. התנהלות תמוהה בפני עצמה, לפיה מנכ"ל מלון ממליץ ללקוח שלא לקיים אירוע. סבורה אני כי היה על הנתבעת, שלדבריה נחשפה לליקויים רבים בהתנהלות המלון כבר בחודש אוגוסט, ליידע התובע מבעוד מועד בדבר ליקויים אלה ולא להותיר זאת לרגע האחרון, שבועיים בטרם עריכת האירוע. בפרט, כאשר לתובע נדרשים חמישים חדרים לצורך עריכת הבר מצווה. ויפים לענייננו דברים שנאמרו בבר"ע (י-ם) 3278/01 רענן בר - טוביה נ' רגואן נסיעות בע"מ (טרם פורסם, 13.1.02): "תפקידה של סוכנת נסיעות אינו שונה מזה של מתווך, וככזאת, בהשאלה מסעיף 8 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996, היא חייבת לנהוג בנאמנות בהגינות ובדרך מקובלת ולמסור ללקוחותיה כל מידע שיש בידה בעניין מהותי הנוגע לעסקה." בנוסף, סבורה אני כי משנוצר מצב דברים לפיו היה על התובע למצוא בדחיפות מלון חלופי פנוי לעריכת אירוע בר מצווה לרבות חמישים חדרים פנויים בתוך שבועיים בלבד, היה על הנתבעת לסייע לתובע ככל יכולתה במציאת מלון חלופי ולגישתי אין די בהצעת מלון חלופי אחד בלבד ומתן הצעת מחיר למלון אחר שהתובע ומשפחתו הם שאיתרו את פרטיו. יחד עם זאת, מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה הסכום הנתבע ע"י התובע מופרז וחסר בסיס. כאמור, הנתבעת משמשת כמתווכת בין הלקוח לבין המלון נותן השירות ומכאן שאין להטיל עליה את מלוא האחריות לכך שתפקודו של מלון "גרדניה" היה לקוי. בנוסף, אין להתעלם מכך שהנתבעת הודיעה לתובע על התפקוד הלקוי של המלון, אם כי במועד מאוחר, כמפורט בהרחבה לעיל. לאור האמור, מצאתי לנכון לפסוק פיצוי חלקי בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לתובע ובני משפחתו בעקבות ביטול האירוע שבועיים בלבד בטרם המועד בו היה אמור להתקיים. 6. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 5.2.13 ועד לביצוע התשלום בפועל. בהתחשב בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. אירועים (תביעות)פיצויים