התברר לתובע, בניגוד למה שחשב והבין טרם ההרשמה לקורס, כי בסיום הקורס לא יקבל תעודת מקצוע של טכנאי גז, כאשר תעודה זו הייתה מטרתו העיקרית כשנרשם לקורס ולכן ביקש התובע, לאחר השיעור הראשון של הקורס, לפרוש מהקורס ולקבל את כספו בחזרה מהנתבעת אך הנתבעת לא הסכימה לכך. בכתב ההגנה נטען כי לתובע הוסבר מראש כי הקורס אליו נרשם, מהווה רק הכנה למבחן של משרד התמ"ת ולנתבעת אין הסמכה להעניק תעודת טכנאי גז. יתר על כן, בכדי לקבל תעודה מוכרת של טכנאי גז, נדרשת, בנוסף למבחן של משרד התמ"ת, התמחות מקצועית. לתובע נמסר מסמך המפרט את מבנה הקורס ובו מצוין כי הקורס מהווה הכנה לבחינה של משרד התמ"ת וכן נמסר לו פרוספקט בו מצוין כי קיימים תנאים נוספים לקבלת תעודה של טכנאי גז. כמו כן, בטופס ההרשמה עליו חתם התובע, מצוין כי אין החזר כספי על עזיבת הלימודים לאחר תחילתם משהנתבעת משקיעה בקורס כספים בהתאם למספר הנרשמים ולכן הדבר עשוי לגרום לה לנזק רב. עוד טענה הנתבעת כי התובע שילם לנתבעת 1,500 ₪ בלבד, כאשר יתר השיקים שנמסרו לנתבעת בוטלו. ביום 27/08/13 נערך בפניי דיון בתביעה. לדיון התייצבו התובע, אמו של התובע ומנהל הנתבעת. בדיון העידו התובע ומנהל הנתבעת. לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסוק כך (בתמציתיות, עפ"י הוראות הדין): דין התביעה להידחות, מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. עפ"י הדין, על התובע לשכנע את בית המשפט בראיות מספיקות, כי טענתו וגרסתו נכונות וסבירות יותר מאלו של הנתבעת. התובע לא עמד בנטל זה. תחילה יצוין כי לא ברור מדוע הוגשה תביעה בסך 3,500 ₪ (סכום הקורס) כאשר בפועל, התובע שילם לנתבעת סכום של 1,500 ₪ בלבד, מששני שיקים שנמסרו לנתבעת (כל אחד בסך של 1,000 ₪), בוטלו ע"י אמו של התובע. המסמכים שצורפו לכתבי הטענות לא מלמדים על כך שבסיום הקורס ניתנת תעודת טכנאי גז. לכתב התשובה, צירף התובע 3 מסמכים, מהם לא עולה כי התובע מקבל תעודה המאפשרת לו לעבוד כטכנאי גז: במסמך הראשון (ככל הנראה הורד מאתר הנתבעת), שכותרתו "מכללת מלט"ש- לימודי טכנולוגיה שימושית, קורס טכנאי שירות לגז"- כתוב כך: "תנאי הקבלה הינם בהתאם לדרישות משרד התמ"ת. עם סיום הלימודים יזכו הבוגרים לתעודת גמר בהתאם למסלול הנלמד, בהתאם לדרישות משרד התמ"ת". אמנם מצוין כי הלימודים מזכים בתעודת גמר, אך אין בכך כדי להסיק שתעודת הגמר מסמיכה את עוברי הקורס לעסוק במקצוע עצמו ואף ניתן להבין מהמסמך כי הנתבעת כפופה לדרישות של משרד התמ"ת. המסמך השני (שצורף גם כנספח ב' לכתב ההגנה וצולם מתוך חוברת המידע של הנתבעת) מפרט את קורס טכנאי גז ובו כתוב כך: "רשאי לגשת לבחינה מי שעבר הכשרה פנים מפעלית בידי מתקין גפ"מ רמה 2 במשך חצי שנה לפחות ויש בידו מסמך המאשר זאת". נראה כי אילו התובע היה מעיין בחוברת המידע, בעמוד הרלוונטי לקורס אליו נרשם, סביר להניח כי היה מבין כי שעליו לעבור בחינה והכשרה כתנאי לבחינה, כלומר, שהקורס אצל הנתבעת הוא לא התנאי היחיד לקבלת תעודת מקצוע של טכנאי גז. במסמך השלישי, שכותרתו "מבנה הקורס: טכנאי שירות גז" (שצורף גם כנספח ג' לכתב ההגנה) כתוב כך: "תנאים לקבלת תעודה: בהתאם לדרישות משרד התמ"ת. הכנה למבחני משרד התמ"ת!!! קורס הגז של מלט"ש מכין בצורה המקצועית ביותר למבחנים". גם ממסמך זה ניתן להבין כי הקורס אצל הנתבעת מהווה למעשה הכנה בלבד למבחנים של משרד התמ"ת, כאשר הקורס הנלמד הוא בהתאם לדרישות משרד התמ"ת. נראה כי התובע לא קרא בעיון ולא וידא, טרם חתימתו על טופס ההרשמה, שהקורס תואם את ציפיותיו ומטרותיו. יתר על כן, התובע חוזר ומדגיש שמטרתו העיקרית הייתה לקבל, בסיום הקורס, תעודת מקצוע של טכנאי גז ולכן גוברת הציפייה ממנו, לבדוק היטב, טרם ההרשמה, שאכן בסיום הקורס ניתנת תעודה כזו, כך שלא יירשם לקורס, לשווא, מבלי שמטרתו תושג בסיומו. התובע טוען כי לא מצוין במסמכי הנתבעת, שמדובר בקורס העשרה ולא בקורס מקצועי אך בחוברת המידע של הנתבעת, שצילום ממנה צורף אף לכתב התשובה, כתוב כך: "מטרת הקורס היא להקנות למשתתפים את הידע הדרוש לעיסוק בהתקנת ואחזקת מערכות גפ"מ והנדרש עפ"י תכנית הבחינה של משרד התמ"ת כהכנה לבחינה ממשלתית". לא כתוב מפורשות כי מדובר בקורס העשרה או בקורס מקצועי אך עולה כי מטרת הקורס היא הקניית ידע, ומכאן ניתן להסיק כי מדובר בקורס העשרה. כמו כן, גם במסמך זה מצוין כי הקורס מהווה הכנה לבחינה ממשלתית. התובע טוען כי מכיוון שנרשם לקורס כשלושה שבועות לפני תחילתו, לא הייתה לו אפשרות לבטלו. מטופס ההרשמה, המצורף לכתב התביעה ולכתב ההגנה ושעליו חתום התובע, עולה כי ניתן לבטל את ההשתתפות בקורס, עד 14 יום לפני תחילת הקורס. משכך, נראה כי לתובע היה טווח של שבוע לבטל את הקורס כך שטענתו אינה נכונה. יתר על כן, משהתובע גילה רק ביומו הראשון של הקורס כי בסיומו לא יקבל את התעודה ששאף להשיג, התקופה בה ניתן לבטל את ההשתתפות בקורס, לפני תחילתו, אינה רלוונטית והייתה יכולה להיות רלוונטית רק במידה והתובע היה טורח במהלכה, לבדוק האם הקורס תואם את רצונותיו. בנוסף, בטופס ההרשמה מצוין כי מי שמבטל במועד שבין 3 ימים לפני תחילת הקורס ועד לסיומו, יחויב במלוא עלות הקורס. תנאי זה בטופס ההרשמה נראה לי סביר בנסיבות, משהקורס המדובר, משלב לימודים תיאורטיים עם עבודה מעשית ועבודה עם אביזרי מערכות גפ"מ (כפי שמצוין בפרוספקט המידע שהוגש בדיון כראיה מטעם הנתבעת ובאותו מסמך שצורף לכתבי הטענות), שאותם, סביר להניח, רוכשת הנתבעת מראש, עפ"י מספר הנרשמים לקורס ומשכך, ביטול השתתפות בקורס, בשלב כה מאוחר ולאחר שהנתבעת כבר השקיעה כסף, עשוי לגרום לה לנזק. משהתובע ביקש לבטל השתתפותו בקורס לאחר שהחל, אינו זכאי להחזר כספי, כאמור בטופס ההרשמה, שאותו, סביר להניח קרא התובע או ראוי היה שיקרא, בטרם חתימתו עליו. סיכום התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בשיעור של 400 ₪. ניתן לבקש רשות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בת"א, בתוך 15 יום. ביטול קורס / החזר שכר לימוד