בגין נזקי מים, שנגרמו לדירת התובע הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה לפיצויו הנתבע הגיש תביעה שכנגד וכן הודעת צד שלישי, שבה טען כי אם תיקבע אחריותו לפצות את התובע, הרי שעל הצד השלישי לשאת בה. כן הגיש הנתבע תביעה עצמאית כנגד הצד השלישי, בגין הנזקים שנגרמו לדירתו כתוצאה מהנזילה מדירת הצד השלישי. בישיבת ביהמ"ש מיום 9.9.13, ניתנה על ידי החלטה המאחדת את הדיון בשתי התביעות. הנתבע אף הגיש תביעה עצמאית כנגד התובע, שבה טען כי על התובע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו למושכר, אך במהלך הדיון חזר בו מתביעתו זו. בכתב התביעה תיאר התובע בהרחבה את אשר התרחש בדירה, מאז תחילת חודש מאי 2012, עת הבחין לראשונה בסימני רטיבות שגרמו לעובש בתיקרת המושכר ובקירות וכן נגרמו ריחות לא נעימים. התובע התריע על כך בפני הנתבע ודרש כי העניין יטופל והנתבע אכן התחייב לעשות כן, תוך שהודיע לתובע כי יפנה לשכן שמעליו, הוא הצד השלישי, כדי שזה יטפל בתיקון הנזילה. בעקבות כך, הצד השלישי ביקר בדירת התובע וראה את סימני הרטיבות והעובש שבדירה. התובע המשיך וטען עוד כי לאחר מכן, עזב את הדירה לפרק זמן של כשבועיים ונסע לחו"ל. בשובו לדירה, בתאריך 16.5.12, הסתבר לו כי כל חפציו והריהוט שבדירה, לרבות השטיח והריצפה היו ספוגים במים שהמשיכו לחדור אל המושכר ובעובש, בגדיו שבארון היו רטובים, תיק יקר ערך שלו היה ספוג במים ואף הטלוויזיה לא פעלה עוד. התובע ניסה מספר פעמים רב להשיג את הנתבע ולהודיעו על אשר ארע ולאחר שהדבר עלה בידו - הודיע התובע כי יפנה לצד השלישי על מנת שיתקן את ההצפה והרטיבות וכן הבטיח הנתבע לתובע כי ייעשה לפיצויו. הואיל ומצב הדירה היה כה גרוע, עד כי לא ניתן היה עוד להתגורר בה - נאלץ התובע לעזוב את המושכר ולהתגורר במקום חילופי. בינתיים, לאחר למעלה מחודש, הגיע משפץ לדירה כדי לתקנה, אך התיקון היה שטחי ולא נעשה דבר לאיתור הנזילה ולהפסקתה. הנזילה המשיכה להתקיים גם לאחר אותו תיקון בלתי יעיל. בתאריך 14.7.2, כאשר התובע הגיע לדירה, בה לא התגורר בשלב זה, נפל חלק מהתיקרה האקוסטית ופגע בראשו. רק בתאריך 7.8.12 הגיע לדירה שרברב שעלה אל הדירה שמעל, היא דירת הצד השלישי ואיתר את מקור הנזילה. ואכן, כעבור מספר ימים - היא תוקנה. לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, רק בחודש ספטמבר הסתיימו התיקונים של המושכר וניתן היה לחזור ולהתגורר בו ואכן במועד זה התובע חזר לגור בדירה. התובע עותר להחזיר לו את דמי השכירות בגין 4 חודשים שבהם לא יכול היה להתגורר במושכר, אך עת דמי השכירות בגינם שילם כבר לנתבע מראש. כן הינו עותר לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו ולחפציו. לכתב תביעתו, צירף התובע חוו"ד של שמאי, הכוללת תצלומים של הדירה והנזקים שנגרמו לה, תצלומים שאף הוגשו לביהמ"ש וסומנו תק/2. בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבע, טען הנתבע כי התובע פנה אליו לראשונה בעניין הנזקים שנגרמו לדירה רק בתאריך 16.5.12. כן טען כי הנזקים לדירה נגרמו מחמת "הזנחתו הפושעת" של התובע את המושכר, כאשר זה נשאר סגור מידי פעם לתקופות ארוכות, עקב שהייתן של התובע בחו"ל. לצורך כך, הפנה הנתבע לקביעות סע' 6 שבחוזה השכירות שנחתם בין הצדדים. בכתב ההגנה טען עוד הנתבע כי מקור הנזילה הוא בדירת השכן מעליו, הוא צד ג' וחזר על טענותיו כי כל האחריות לנזקים שנגרמו לרכוש התובע ואף לרכושו שלו, מוטלת על התובע, שלא עשה למניעת הנזקים ואף לא להקטנתם. הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד נגד התובע, אליו צירף אף הוא חוו"ד של מומחה מטעמו, אך, כפי שפורט, הנתבע חזר בו מכתב התביעה שכנגד. הנתבע הגיש, כאמור, הודעת צד ג' לבעלים של הדירה שמעליו, בה טען כי לאור טיעוניו בכתב הגנתו וכאשר, לגירסתו, כל הנזקים נגרמו, במקורן, בגין פיצוץ בצנרת ניקוז המים מהמזגן שבדירת הצד השלישי, הרי שעל הצד השלישי לשעת בכל סכום שבו יחוייב הנתבע. בכתב ההגנה שהוגש להודעת הצד השלישי, הצטרף הצד השלישי לטענות הנתבע כאילו האחריות לנזקים מוטלת על התובע הואיל ואלה נגרמו עקב רשלנותו והזנחתו של התובע את הדירה, כאשר הותירה סגורה מידי פעם לתקופות ארוכות. עם זאת, אישר הצד השלישי כי בסביבות חודש מאי, פנה אליו הנתבע והודיע לו כי יש רטיבות המגיעה מדירתו של הצד השלישי. בגין כך, פנה הצד השלישי לקבלן מטעמו וזה דאג לתקן את בעיית הרטיבות ואף תיקן תיקון "קוסמטי" בלבד בדירת התובע. לתיקון כזה מתייחס התובע בכתב תביעתו, כאשר הגדירו כתיקון שטחי. הצד השלישי טען אף כי איש המקצוע מטעמו שתיקן את הנזילה בדירתו, מצא אף מקור נזילה אחר, המגיע מדירתו של שכן נוסף. בכתב ההגנה שהגיש הצד השלישי לתביעה כנגדו, כנגדו, טען כי בחללים שבבניין בו מצויות דירות הצדדים, נמצאת צנרת רבה של הדיירים בבניין וכי ייתכן כי הנזילה אינה קשורה כלל לדירתו. הצד השלישי אישר כי בחודש מאי 2012, עת תוקנה הנזילה מצינור הניקוז שלו, נתגלה נזילה נוספת שמקורה בדירה אחרת ואף נזילה נוספת זו - תוקנה. הצד השלישי טען עוד כי התובע לא עשה להקטנת נזקיו וכי, מכל מקום, הינם מופרזים ומוגזמים. במהלך שמיעת הראיות, העידו התובע, השמאי מטעמו מר אופיר עובד, הנתבע, איש השיפוצים מטעם הנתבע, הוא מר אריק בן אבו, הצד השלישי, שרברב מטעמו של הצד השלישי, וכן 2 עובדים נוספים, מר יהודה זיידנפלד ומר מירון אלכס. הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת התובע על אשר ארע, כפי שפורטה בכתבי הטענות והמסמכים שהוגשו לביהמ"ש על ידו ובעדותו וקובעת כי כתוצאה מחדירת המים לדירתו, נגרמו לו נזקים מיוחדים בסך של 24,070 ₪, כפי שנקבעו על ידי השמאי מטעמו, קביעות שאף הן מקובלות עליי במלואן. הנני דוחה את הטענה כאילו התרשל התובע בכך שמידי פעם יצא את דירתו למשך מספר שבועות והותירה סגורה. לקביעתי, לאחר שהתובע הודיע לנתבע על הנזילה וזה התחייב לפעול לתיקונה, ואכן השרברב הגיע למקום כדי לתקן את הדרוש תיקון, אין כל מקום לקבוע כי על התובע היה לוודא, דרך קבע, כי אין נזילות נוספות של מים לדירתו. האחריות לתקינות המושכר מוטלת על הנתבע ואם סבר כי ייתכן וייגרמו נזקים נוספים למושכר, עקב נזילות נוספות, מתמשכות, היה על הנתבע לפעול ולוודא כי אין עוד נזילות במושכר, דבר שהנתבע לא עשה. לא היתה אף כל מניעה כי הנתבע יפנה אל אביו של התובע, שברשותו הושארו מפתחות המושכר, כאשר אביו של התובע קיבל מידו את מפתחות המושכר. זאת ועוד, הנתבע התרשל בתיקון הנזילות הנוספות והנזקים שנגרמו למושכר, כאשר הנזילות התמשכו לפרק זמן כה ארוך והנתבע הוא שגרם לכך שהמושכר לא יהיה ראוי למגורים במשך תקופה כה ארוכה של כ-4 חודשים, כפי שגרס התובע. בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי על הנתבע לפצות את התובע בגין נזקיו המיוחדים, כדלקמן: החזר של דמי שכירות למשך 4 חודשים - 12,000 ₪ ארנונה - 1,120 ₪ שכ"ט שמאי - 1,755 ₪ ניקוי בגדים - 1,895 ₪ ניקיון - 500 ₪ ניקוי מזרון ובסיס מיטה - 800 ₪ תיקון הטלוויזיה - 2,000 ₪ נזק לתיק התובע - 5,000 ₪. סה"כ 24,070 ₪. לעניין ההודעה לצד השלישי והתביעה שהגיש הנתבע כנגד הצד השלישי, הנני קובעת כי אכן הוכח שמקור הנזילות לדירת הנתבע, היא הדירה המושכרת לתובע, הינו בדירתו של הצד השלישי. לקביעתי, הוכח כי הנזילה הראשונה נבעה מחוסר איטום בחדר האמבטיה של הצד השלישי ואילו הנזילות הנוספות נבעו מצינור המזגן שבדירת הצד השלישי. קביעות אלה מבוססות על העדויות שבאו בפני ביהמ"ש, לרבות העדים שהעידו מטעם הצד השלישי עצמו. הצד השלישי לא הוכיח את טענתו כאילו יש מקור נוסף של נזילות למושכר וזאת מדירה אחרת שבאותו בניין, אך טענה זו נדחתה על ידי, בקובעי כי לא הוכחה. הנני קובעת כי הנתבע הוכיח שבגין תיקון הנזקים במושכר נגרמו לו נזקים בסך של 31,265 ₪, כאשר סכום זה מורכב מתיקונים שנאלץ הנתבע לבצע בדירת התובע, בסך של 28,340 ₪ וכן תשלום שכר טרחת השמאי מטעמו בסך של 2,925 ₪. כל זאת, כעולה מחוו"ד השמאי מטעמו, חוו"ד שלא נסתרה כלל. כן אחראי הצד השלישי לפיצוי הנתבע בגין חיובו של הנתבע לפיצוי התובע, כאשר, לקביעתי, מסכום זה, כפי שנפסק על ידי, יישא הצד השלישי רק בהוצאות בגין נזקי הרכוש, נזקים שהינם תוצאת הנזילות מדירתו. משמע, בסך של 10,950 ₪. אינני מחייבת את הצד השלישי לפצות את הנתבע בגין חיובו בהחזר דמי השכירות עבור 4 חודשים, כאשר, כאמור, הנתבע הוא שהתרשל בכך שלא עשה לתיקון המושכר באורח מיידי ולכך שהתיקונים התמשכו והתארכו למשך 4 חודשים והצד השלישי לא יהא חייב בגין כך בפיצוי הנתבע. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע - אייל טל כספי, לשלם לתובע - שחר חיים כהן, את הסך של 24,070 ₪, וכן את הסך של 3,000 ₪ בגין נזקיו הכלליים, ובסה"כ את הסך של 27,070 ₪. כל זאת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הצד השלישי - רמי לוי, לשלם לנתבע - אייל טל כספי, את הסך של 10,950 ₪ וכן את הסך של 31,265 ₪ כמפורט לעיל, ובסה"כ את הסך של 42,215 ₪. יש לציין כי סכום זה הינו תוצאת חיובו של רמי לוי ב-2 הליכים נפרדים שהוגשו כנגדו, האחד הוא הודעת הצד השלישי של אייל טל כספי כלפיו ואילו השני הוא תביעתו של אייל טל כספי כנגד רמי לוי בגין הנזקים שנגרמו לדירתו שלו, כמפורט לעיל. הנני קובעת כי כל הסכומים שנפסקו - יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בתשלום הוצאות. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. נזקי מיםפיצוייםרטיבותמקרקעיןמים