התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את הסכם ההתקשרות עימו, על ידי פרסום כל מספרי הטלפונים הניידים הרשומים על שמו במאגר טלפונים, וזאת בניגוד למוסכם ולבקשתו המפורשת שלא לעשות כן. לעניין זה, מפנה התובע לדף מהסכם ההתקשרות בין הצדדים (נספח 1 לכתב התביעה), בו התובע סימן את האופציות, כי הינו מעוניין שמספרו לא יפורסם במדריך טלפונים כלשהו, וכן שמספרו לא יזוהה בשיחות יוצאות. לטענתו, בשלושת החודשים האחרונים הבחין, כי פרטיותו נפגעת, ולאחר בדיקה אקראית שביצע באפליקציית בזק 144, נוכח לדעת, כי מספרי המנויים שלו חשופים לכל, וזאת עקב מחדל הנתבעת. התובע מדגיש, כי הנתבעת ביצעה פרסום זה, ללא כל בקשת אישור ממנו, דבר שגרם לו לנזק בלתי הפיך. התובע מציין, כי לאחר שפנה לנתבעת בטענות האמורות, זו האחרונה תיקנה את התקלה באדישות, לאחר טיפול איטי ומסורבל שארך כחודש ימים, וכי לא הציעה כלל לפצותו בגין מחדלה זה. טענות הנתבעת: ביום 13.04.99 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם התקשרות, במסגרתו רכש מכשיר טלפון סלולארי. הנתבעת טוענת, כי במשך השנים העמיק התובע את התקשרותו עם הנתבעת. בראשית טענותיה מציינת הנתבעת, כי לא ניתן להתעלם מהתנהלותו של התובע לאורך כל התקשרותו עמה, לרבות שלוש התובענות שהגיש כנגדה בתקופה של שלוש שנים. לטענתה, מדובר בתביעות חסרות בסיס, כאשר ביחס לתביעה הראשונה והשנייה הביעה הנתבעת נכונות להימנע מעימות משפטי, ובמסגרת זאת העניקה לתובע הטבות משמעותיות ללא כל הצדקה, אך לא עוד. הנתבעת מדגישה, כי עסקינן בתובע הנוהג לפנות אליה ללא הרף, בטענות שונות ובדרישה לפיצויים כדבר שבשגרה, ולמרות כל טענותיו הקשות כלפיה, בוחר להמשיך ולהימנות עם קהל לקוחותיה מזה למעלה מ-14 שנים. לגופו של עניין, הנתבעת מכחישה את טענתו של התובע, כי בקשתו שלא לפרסם את מספרי הטלפון שלו, כפי שצוינה על ידו בהסכם ההתקשרות משנת 1999, לא כובדה על ידה. לטענתה, עצם העובדה שהתובע מגיש את תביעתו רק בשנת 2013 מעידה כשלעצמה כי קודם לכן, מספריו של התובע לא פורסמו במדריך הטלפונים 144, בדיוק כפי שביקש. לגרסתה, חיזוק לאמור ניתן ללמוד מדברי התובע עצמו, לפיהם בשלושת החודשים האחרונים הבחין, כי פרטיותו נפגעה. הנתבעת מסבירה, כי לאחר התקשרותו הראשונית של התובע עמה, עדכן התובע מעת לעת, את פרטי ההתקשרות שלו עם הנתבעת, תוך כריתת הסכמי התקשרות חדשים, שדרוג מכשירי הטלפון הסלולאריים ושינוי תנאי תוכניות התעריפים. במסגרת שדרוגים אלו, הוסרה חסימת התובע מפרסום במדריך הטלפונים, על פי בקשת התובע. לטענתה, גם עיון במסמכי השדרוגים אינו מעלה כי התובע ביקש מהנתבעת להמשיך ולחסום את פרסום מספרי הטלפון שלו. הנתבעת מדגישה, כי עם פניית התובע אליה, הסירה את פרסום מספר הטלפון שלו ממדריך הטלפונים. לשיטת הנתבעת, ברי כי שינוי סטטוס פרסום מספרי הטלפון של התובע התבצע, רק לאחר השדרוגים ולבקשת התובע, ועל כן הנתבעת לא הפרה כל הסכם עם התובע ולא פגעה בפרטיותו. לא זאת אף זאת, לטענת הנתבעת, התובע לא טרח לפרט ולהוכיח כיצד פרטיותו נפגעה, וטענותיו בעניין זה כלל אינו באות במסגרת החלופות המנויות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. לסיכום, טוענת הנתבעת, כי תביעת התובע הינה תביעת נוספת חסרת בסיס, במסגרת סדרת תביעותיו נגדה, אשר כל כולה ניסיון לקבל כספים והטבות מהנתבעת, אשר להם התובע אינו זכאי כלל. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בפרוטוקול הדיון ובמסמכים והנספחים שצורפו, אני נותן בזאת את פסיקתי: דין התביעה להידחות. להלן נימוקי בית המשפט בהגיעו לתוצאה האמורה: כאמור, בהסכם ההתקשרות הראשוני בין הצדדים מיום 13.04.99, התובע סימן מפורשות כי מעוניין שמספרו לא יפורסם במדריך טלפונים כלשהו. לא כך הדבר במסמכי השדרוג שנחתמו בין הצדדים בתקופה מאוחרת יותר. כך למשל, בטופס שדרוג מכשירים, המופיע במסגרת ריכוז טפסים לחתימה לעסקת שדרוג מיום 15.01.11 (נספח ג לכתב ההגנה), מופיע הכיתוב כדלקמן: "הפרטים שלהלן יוזנו למאגר מידע. אינך חייב למסור פרטים אלו כדי להצטרף לתוכנית. פרטייך ישמשו אותנו לצרכים שיווקיים. הפרטים ישארו ברשות פרטנר וימסרו לצדדים שלישיים לצורך שיתופי פעולה שיווקיים (אלא אם סימנת אחרת לעיל)". התובע לא סימן דבר ואף לא ציין מפורשות אחרת. וכך העיד התובע בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 10.12.13: "כששדרגתי את המכשירים לא ביקשתי לחסום את השיחות שלי ל-144. אני מודע למעשיי. יש לי את הטופס המקורי משנת 99 וזה דבר קבוע. למה הם לא אמרו לי שזה לא ממשיך?" באם אי פרסום מספרי הטלפון של התובע, הינו דבר כה חשוב לו, וידע כי פרסומם הפומבי יביא לו לנזק רב ולפגיעה בפרטיותו, מצופה ממנו כאדם סביר לדאוג לכך ולציין זאת מפורשות, בכל פעם בו חתם על הסכם חדש מול הנתבעת. התובע לא עשה כן, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו. עלי לציין, כי בסוף טופס השדרוג מצוין מפורשות כדלקמן: "עם ביצוע עסקת השדרוג, יחולו עליך תנאי התוכנית החדשה, כולל תקופת התחייבות חדשה (אם הצטרפת לתוכנית התחייבות), ואילו תנאי התכנית הקודמת בה היית יפסיקו לחול". ובהמשך: "אם לא סימנת אחרת בטופס (או תבקש זאת בכתב יד מאוחר יותר), אנו נהיה רשאים: לכלול מידע לגביך ולגבי המשתמש במדריך טלפונים שלנו או של צד שלישי, ולמסור אותם לכל פונה." משכך ולאור האמור לעיל, צודקת הנתבעת בטענתה, כי מדובר בחוזה חדש, וכי שינוי סטטוס פרסום מספרי הטלפון של התובע התבצע רק לאחר השדרוגים וחתימת התובע על הטפסים הכרוכים בכך. האחריות היתה מוטלת על התובע לקרוא היטב את החוזה החדש עליו חתם, בכל פעם שביקש לבצע עסקת שדרוג עם הנתבעת, ולסמן ו/או לבקש מפורשות את בקשתו הספציפית, כי מספריו לא יפורסמו במאגר טלפונים כלשהו, כאשר בקשתו זו אינה מהווה את ברירת מחדל. יש לציין, כי חיזוק לכך אכן ניתן למצוא בטענות התובע, כי רק בשלושת החודשים האחרונים הבחין בכך שמספריו מפורסמים במאגר 144, דבר המלמד כי בתקופה הקודמת לכך, לא היתה לא כל טענה בנושא זה כלפי הנתבעת, אשר שמרה על פרטיותו, בהתאם לבקשתו המפורשת בחוזה הראשוני משנת 99. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לא התקיימה כל הפרת הסכם מצד הנתבעת, ומשכך דין התביעה להידחות. היה מקום לפסוק הוצאות לחובת התובע, ולו בשל העובדה שאחרי הישיבה מצא לנכון להוסיף טענות נוספות, שהצריכו תגובה של הנתבעת, אך בסופו של יום אסתפק בתוצאה האמורה והתביעה תדחה ללא צו להוצאות. הפרת חוזהחוזהסלולר (תביעות)טלפוןפרסום