כתב אישום המייחס עבירה של נהיגה בשול בניגוד לסעיף 33(א) לתקנות התעבורה על פי עובדות כתב האישום בתאריך 20.5.2012, בשעה 06:24, נהג הנאשם ברכב מסוג מיצובישי מ.ר 8910502 (להלן: "הרכב") בכביש 444 לכוון דרום קילומטר 41 על השול ולא הכביש. בישיבת ההקראה מיום 6.3.13 טען הנאשם "התחמם לי הרכב זה ליד מפגש 444. אני ירדתי לשטח עפר ליד השול על מנת לקרר רכבי ועמדתי." פרשת התביעה: מטעם התביעה העיד עת/1, רס"מ חיון ציון, העד ערך הודעת תשלום קנס ת/1. נסיבות המקרה פורטו בת/1 לפיהן הרכב הנזכר בדו"ח זוהה בוודאות, נוסע בשול לפחות 40 מטר ועקף רכב שנוסע בכביש. בעת שהיה בניידת משטרתית בנסיעה ברכב זיהה את הרכב עוקף אותו מצד ימין ונוסע בשול, נסע אחריו תוך שמירה על קשר עין רצוף עד לעצירתו סמוך לבית קפה. עצר סמוך לרכב, ניגש לנהג, הסביר את העבירה ושיחרר את הנאשם לדרכו. העד רשם גם את דברי הנאשם: "לא רציתי עבירה רציתי בשוליים כי רציתי קפה בקפיטריה ואתה החשבת את זה כאילו נסעתי בשוליים". בחקירתו הנגדית כשנשאל האם ראה את הנאשם נוסע אחריו השיב, כי אינו זוכר היכן הוא היה ולא שם לב במראה, אך ציין שהנאשם עקף אותו על השוליים (עמ' 2 ש' 9). העד סיפר, כי כ 70-80 מטר ממקום האירוע יש בית קפה מצד ימין ויש שוליים, וכי הוא ראה את ה 40 מטר שציין בדו"ח, אחרי שהנאשם עקף אותו על השול וירד לבית הקפה, כן הוסיף שוב כי מדובר על נסיעה על השול (עמ' 2 ש' 12-13). העד אישר בהתייחס לתמונה שהוצגה בפניו (נ/1), כי יש פקקים לכוון דרום, אולם הוא לא זיהה את בית הקפה בתמונות שהציג הנאשם ואציין כי גם אין בית קפה בתמונה נ/1 שהגיש הנאשם אלא יש תמונה של פקק תנועה, לצד שטח עפר. הנאשם הטיח בשוטר, כי נסע אחריו כשהמרחק בין בית הקפה לצומת הוא בין 80-100 מטר וכשהתקרב לבית הקפה המנוע היה כבר חם מהפקק "וידעתי שיש לי פחות מים, אמרתי לו והוא לא כתב אני סירבתי לחתום על זה, לא ירדתי בכדי לשתות קפה אלא בכדי לקרר את המנוע" (עמ' 2 ש' 18-20). העד השיב, כי אינו זוכר אם הנאשם אמר לו דברים אלה. בהמשך ציין הנאשם, כי מדובר בכביש עם ירידה שיש בו גם חול והוא לא נסע בשוליים אלא ירד באיטיות ונסע לא יותר מ-8-10 מטר (עמ' 3 ש' 1 - אלה דברי נאשם ולא עד). לשאלת ביהמ"ש היכן נסע הנאשם בשול תוך הפנייתו לנ/1 השיב, כי לא ניתן לראות בתמונה שהוצגה, אולם בהמשך הדרך יש שול מסומן וכי הנאשם נסע 30-40 מטר על שול ורק אחרי זה ירד לשטח ההפרדה (הכוונה לרחבת העפר). לשאלה הכיצד ווידא שהנאשם נסע 30-40 מטר אם לא ראה אותו בראי השיב, כי אחרי שהבחין בנאשם עוקף אותו נסע את המרחק המצוין. לעניין סירוב הנאשם לחתום על הדו"ח השיב, כי הנאשם ציין שרצה קפה בקפיטריה ולא ציין את המנוע ולא אמר כלום לגבי סירובו לחתום (עמ' 3 ש' 17-18). פרשת ההגנה: בדיון שנתקיים ב 7.7.13 לא העיד הנאשם, והעלה לעדות מטעמו את ע"ה 1, ג'אפר נהרת, אשר לטענתו ישב לצידו הנאשם ברכב. ע"ה 1 מסר, כי כשנתיים הם נוסעים בכביש הזה ממחסום טול כרם עד לטירה וכי במועד האירוע היו בפקק כשהמשטרה לפניהם. באותה עת הנאשם הסתכל על מד החום ברכב ובצד הדרך היה בית קפה, הנאשם חצה את הכביש ונסע על העפר, וכשעצרו ליד בית הקפה הגיעו שוטרים ורשמו דו"ח לנאשם. העד ציין, כי הם היו ארבעה ברכב והנהג אמר כי הוא רוצה להתלונן על השוטר היות והרכב התחמם או שהיה מתפוצץ או מתקלקל. לשאלה האם אחרי השוליים יש מרווח של חול או לאו השיב, כי יש שוליים ועוד 10 מטרים של עפר עד לבית קפה אולי גם יותר. בחקירתו הנגדית כשנשאל האם נסעו על השוליים השיב בשלילה וציין, כי סובבו את הרכב (עמ' 6 ש' 23, ש' 25) ובסה"כ חצו את השוליים כ 6-7 מטרים (עמ' 7 ש' 12). כשנתבקש לאמוד את המרחק בין המקום שהבחינו בשוטרים והתחילו בנסיעה על השוליים ועד למעצר ע"י השוטרים השיב, כי מדובר בכ 30-25 מטר והוסיף, כי נסעו על עפר ולא כפי שציין עת/1 בדו"ח. לשאלה חוזרת כמה מטרים בדיוק נסעו על השוליים השיב "אולי 6-7 מטרים". בדיון מיום 1.9.13 לאחר שבית המשפט הזהיר והבהיר לנאשם, חזור והבהר, את משמעות אי עדותו, בחר הנאשם להעיד וסיפר, כי הוא נוהג לנסוע בכביש מזה שנים, וכי מדובר באזור תעשייה, עם תנועה רבה של אנשים, תוך שהוא מציג תמונה (נ/2) ומציין שלא רואים את השוליים, אולם הוא יודע שיש שוליים (עמ' 11 ש' 28-29). - אציין מיד ומפורשות כי בתמונה שהוגשה נראה הקו הצהוב שמפריד את השול בברור רב, אך לא ניתן לראות בה את מלא קו השוליים בשטח שבו נהג הנאשם ע"פ גרסת עת/1. במהלך עדותו הכחיש הנאשם את העבירה והסביר, כי נסע בסמוך לשוטר מאחור ובמהלך נסיעתו התחמם לו האוטו וכי היה מוכרח לרדת לשול, כפי שנוהגים אחרים (עמ' 11 ש' 32-33). הנאשם אישר, כי לא אמר לשוטר בשטח על כך שהתחמם לו האוטו ושלל, כי שתה קפה בקפיטריה, אך אישר, שצוין בדו"ח קפיטריה, כי לטענתו בעדותו, רצה מים, וגם אם היה רואה מטף של מכבי אש היה יורד. עוד אישר, כי נסע על השוליים בין 20 ל 40 מטר עד שהגיע לתחנה (עמ' 12 ש' 16), אך ציין, כי לא מדובר בשוליים, שכן הצבע דהוי והקו מטושטש. כשהופנה לתמונה שהציג (נ/2) ונשאל על השוליים, השיב, כי במקום שעקף בהמשך הכביש אין שוליים והצבע דהוי. לשאלה מדוע לא הציג לביהמ"ש תמונה המציגה את המקום הספציפי של העקיפה שביצע השיב כי זה לא רלוונטי. עוד הוסיף, כי ברכבו נכחו 4 פועלים וברכב שנסע אחריו היו 4 פועלים נוספים אשר היו עדים אף הם לאירוע, אולם בחר להביא עד אחד, שישב לימינו ושלל, כי סובב את האוטו. חשוב לציין כי תמונה נ/2 הוגשה בהסכמה. הנאשם ציין כי על מנת לרדת לעפר נאלץ לרדת לשוליים, כאשר מדובר בפעולה שגרתית שעושות עשרות מכוניות. הנאשם הסביר, כי ירד לשוליים בגלל דבר חריג - התחממות הרכב ואם לא היה נוסע כ 8 מטר בשול היה מעכב את יתר המכוניות שמאחוריו. הנאשם ציין, כי עת/1 לא ידע מי נסע אחריו וכשעקף אותו על מנת לרדת לשים מים באוטו רק אז הוא ראה אותו עוקף אותו וחשב באופן מוטעה שהגיע מ 40 מטר וזה כלל לא נכון. עוד ציין, כי סירב לחתום על הדו"ח ועת/1 התעלם מהסיבה בעטיה סירב לחתום ולקח ממנו את הרישיון וביקש שיתלווה עימו לתחנת המשטרה. לעניין פעולת סיבוב האוטו מסר, כי לא ניסה להסתובב מול בית הקפה, ואינו יודע להעריך את המרחק שנסע בשוליים ולסיום שב והכחיש נחרצות את ביצוע העבירה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את העדים, התרשמתי מהם, ונתתי את דעתי לראיות ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, הגעתי למסקנה, כי מהימנה עליי ללא כל סייג עדותו של עת/1 ומצאתי, כי ניתן לסמוך על גרסתו אותה מעדיף אני על פני גרסת הנאשם ועד ההגנה בה אין אני נותן אמון ואנמק. ראשית, אין מחלוקת, כי הנאשם אכן נע עם רכבו על השוליים וזאת בשעת עומס תנועה כבד. עת/1 ציין בת/1, כי רכב הנאשם זוהה בוודאות נוסע בשול לפחות 40 מ' ועוקף רכבים שנוסעים בכביש תוך שהוא שומר על קשר עין רציף עד עצירתו. אף בחקירתו הנגדית ציין, "הוא עבר אותי עקף אותי על השוליים" (עמ' 2 ש' 9) ומסר "אני ראיתי את ה 40 מטר אחרי שעקף אותי על השול ואז באמת ירד לבית קפה אבל זו נסיעה על השול. כן הסביר, עת/1 כי יש שול מסומן במקום שבו עקף הנאשם אותו (עמ' 3 ש' 4). לא זו אף זו, הנאשם עצמו הודה בביהמ"ש כי: "...ירדתי בשוליים לאט לאט" (עמ' 2 ש' 22),.... "לא נסעתי יותר מ 8-10 מטר" (עמ' 3 ש' 1-2). גם בעדותו שמסר מאוחר יותר, כשנשאל האם נסע על השוליים העיד "נסעתי עד שהגעתי לתחנה, אולי 20, 40 מטר" (עמ' 12 ש' 16) ומסר בפרוש "מרוב שהם עוברים במקום הזה כמעט ונמחק ולא רואים אותו אין שוליים, אני יודע שיש שוליים" (עמ' 11 ש' 28-29). כך בדיוק. ולטעמי גם אם הקו כמעט מחוק, וחשוב לציין שהנאשם אמר כמעט, דהינו, לא מחוק לחלוטין., ועוד הוסיף כי הוא יודע שיש שוליים. הרי היה מודע בברור לביצוע העבירה. הנאשם שהציג תמונות, נמנע מלהציג תמונה של המקום שבו ירד לשול וטען כי אין זה רלוונטי וזאת בניגוד לגרסת עת/1 כי במקום יש שול מסומן. גם עד ההגנה מסר כי נעו מספר מטרים על השוליים. אף בסיכומיו ציין, כי נאלץ לרדת לשוליים כשמדובר בפעולת שגרתית שעושות עשרות מכוניות, אחרת היה מעכב המכוניות מאחריו, ולאור זאת הכוונה ברורה זו נסיעה על השול ובאופן דומה מסר גם עד ההגנה כי נסעו בשול 6-7 מטר. וזאת במפורש להבדיל מ25-30 מטר שנסעו לטענת עת/1 מהירידה מהנתיב לשול עד בית הקפה, כך שללא ספק גם לגרסת ההגנה הייתה נסיעה בשול. גם בדברי הנהג אותם רשם עת/1 מצוין בברור, כי עצר בשוליים כיוון שרצה קפה בקפיטריה ומהעדויות עולה כי אכן נעצר ליד בית הקפה -ע"פ דברי עת/1 לאחר נסיעה בשול. בעדותו שנמסרה מאוחר יותר שלל הנאשם, כי שתה קפה, אולם אישר את האמור בת/1 שהגיע לקפיטריה,אך לטענתו כיוון שחיפש מים (עמ' 12 ש' 10). הנאשם הסביר, כי נאלץ לרדת לשוליים בגלל דבר חריג - התחממות הרכב, ואם לא היה נוסע כ 8 מטר בשול היה מעכב את יתר המכוניות. טענת הגנה זו דינה להידחות, שהרי הנאשם אישר, כי לא מסר לשוטר בשטח על התחממות רכבו, כמו כן לא טרח אף להציג כל מסמך או אישור ממוסך שאכן הייתה בעיה ברכבו, כך שמדובר בטענה כבושה שעלתה במועד הדיון. אין ספק שהנאשם ידע כבר במועד קבלת הדו"ח על האישום נגדו ויכל לפעול לקבלת אישור ממוסך בנושא. לא זו אף זו, גם אם הייתי מקבל את טענת ההתחממות, הרי מדוע לא עצר הנאשם את רכבו על השוליים, הרי מדובר במצב חירום ברכב, ואם חשש לעצור על השוליים, מדוע לא עצר רכבו מיד בהגיעו לשטח העפר מצדם השני, ויצא רגלית לחפש מים מבית הקפה הסמוך, אלא שהמשיך בנסיעה לבית הקפה. יתרה מזאת, אף ע"ה 1 אשר נכח ברכב הנאשם העיד בעצמו, כי חצו את השוליים כ 6-7 מטרים (עמ' 7 ש' 12). זאת ועוד, קיימת סתירה מהותית בין גרסת הנאשם לגרסת ע"ה 1 כאשר האחרון העיד, כי נסעו על השוליים כדי לסובב את הרכב בעוד הנאשם הכחיש וטען, כי לא היה צורך לסובב את הרכב (עמ' 13 ש' 17). לאור האמור, מצאתי, כי גרסת עת/1 משכנעת ולא נסתרה בחקירתו הנגדית והתרשמתי, כי האמור בת/1 מתאר את העבירה, כפי שהתרחשה בזמן אמת לנגד עיניו, ואני מקבל את עדותו ומעניק לה את מלוא המשקל הראיתי וזאת גם אם טען הנאשם כי עת/1 תפר לו תיק, טענה שדוחה אני. אציין, כי לא נשמטה מעיניי העובדה, כי מדובר בעד תביעה יחיד יחד עם זאת לאחר שהזהרתי עצמי בנושא, מצאתי לנכון להעדיף את גרסת עת/1 שנמצאה מהימנה, ולדחות את גרסת הנאשם ועד ההגנה שנמצאה לא אמינה בעיני. עוד אציין, כי לנוכח עומס התנועה הכבד במקום ניתן להצביע על אינטרס שהיה לנאשם לנוע על השול. לאור האמור אני מוצא, כי התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה, והוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר, ולכן אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו כתב האישום. משפט תעבורהתקנות התעבורה