אב חורג הורשע בעבירות מין במשפחה בקטינה שטרם מלאו לה 14 ובקטינה שמלאו לה 14, לפי סעיפים 351(ג)(1)+(3) בנסיבות סעיפים 348(א)+(ג), 345(א)(3), 348(ד)(1) וכן סעיף 351(ד) (מעשה מגונה בפני קטין) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בתמצית שבתמצית, וכפי שעולה מכתב האישום ומהכרעת הדין, המערער היה נשוי לאמה של המתלוננת, קטינה, ושימש לה ולאחיה הקטן כאב. עוד כשהמתלוננת הייתה כבת 13-12 שנים, ניצל המערער את העובדה שאמה של המתלוננת הרבתה להיעדר בשעות הערב והלילה, והיה נכנס לחדרה של המתלוננת בשעות אלה כאשר שכבה במיטתה. המערער היה מקריא למתלוננת סיפורים, ותוך כדי היה מדגדג אותה תוך שהוא גולש לאזור החזה, מכניס את ידו לתוך חולצתה ובגדיה כשהוא נוגע באיבריה האינטימיים, כולל באיבר מינה (אך מבלי להחדיר אצבעות). הדברים נעשו בתדירות של מספר פעמים בשבוע, ובמספר אירועים נכנס המערער לחדרה של המתלוננת בעת שישנה ונגע בגופה ללא הסכמתה. מספר פעמים המערער אחז בידה של המתלוננת והניחה על איבר מינו, וביקש ממנה לגעת ולשפשף את איבר מינו, והמתלוננת לעיתים סירבה ולעיתים נענתה להפצרותיו, ולפחות באחת הפעמים אונן המערער בפני המתלוננת והגיע לסיפוקו. המתלוננת הביעה את סירובה למעשי המערער, הייתה נועלת את דלת חדרה, אך הלה שכנע אותה כי כל מה שהוא עושה הוא בסדר וכי אם תסרב הוא יתגרש מאמה, דבר שהמתלוננת חששה ממנו. 2. בגין מעשים אלה, הושת על המערער מאסר בפועל של חמש שנים ומאסר מותנה של 18 חודש למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר. אציין, כי דעת המיעוט (כב' השופט אזולאי) סברה כי יש להעמיד את העונש על 4 שנות מאסר. על כך נסב הערעור שבפנינו. הערעור הופנה תחילה להכרעת הדין, אך בהמלצתנו משך המערער ערעורו לגבי הכרעת הדין, כך שענייננו מתמקד בחומרת העונש. 3. המערער טען, בין היתר, כי יש ליתן משקל לדעת המיעוט; כי מתחם הענישה של 7-4 שנות מאסר שנקבע על ידי בית משפט קמא, הוא גבוה מהראוי; כי המערער הוא בן שישים, אב לארבעה ילדים מנישואים קודמים, נעדר עבר פלילי, נעים הליכות ואהוב על הבריות, פרנס ודאג לביתו והיה דמות אב חיובית עבור אחיה של המתלוננת, ובשלבים מוקדמים גם עבור המתלוננת עצמה; וכי הערכת המסוכנות לגביו היא נמוכה-בינונית. עוד נטען כי בית המשפט החמיר בעונשו של המערער בהשוואה למקרים אחרים, כגון המקרה שנדון בע"פ 8297/11 פלוני נ' מדינת ישראל (17.11.2013) (להלן: עניין פלוני)). 4. דין הערעור להידחות. אקדים ואזכיר בגדר מושכלת יסוד כי נקודת המוצא היא, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בעונש שהושת על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים של סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הראויה, או כאשר מדובר בטעות מהותית בגזר הדין. לא זה המקרה שבפנינו. 5. ענייננו בעבירות מין במשפחה, שנעשו תוך ניצול יחסי אב-בת ששררו בין המתלוננת לבין הנאשם, אביה החורג שאותו ראתה כאב. הפסיקה חזרה והדגישה כי יש לנקוט יד קשה בעבירות מין המבוצעות בתוך התא המשפחתי ולהשית בעבירות אלה עונשי מאסר משמעותיים "..בעיקר על מנת לשקף את מידת הפגיעה החמורה בקורבנות ובזכות היסוד של כבוד האדם, וכן במטרה להביע את הסלידה ושאט הנפש של החברה מביצוע עבירות אלו. הדבר נכון ביתר שאת, כאשר מדובר בקורבנות קטינים" (ע"פ 7015/09 פלוני נ' מדינת ישראל בפסקה 42 (18.11.2012)). עבירות מין כגון דא פוצעות נפשו של קרבן העבירה, ומלוות אותו לאורך שנים. מתסקיר נפגע העבירה עולה כי המתלוננת מתגוררת כיום בבית אביה הביולוגי, לאחר שאמה נישאה שוב ועברה להתגורר בעיר אחרת. לפגיעה המינית שחוותה המתלוננת היו ביטויים ממשיים בהתנהלותה בהמשך חייה, ויש לה השלכה על המערכת המשפחתית כולה, ועל הקשר בינה לבין אמה, אביה ואחיה הצעיר. 6. העונש שהושת על המערער לא חורג כלל וכלל מרמת הענישה הנוהגת במקומותינו בעבירות כגון דא ובנסיבות כגון דא. אף בעניין פלוני, עליו ביקש המערער להסתמך, הושת על המערער עונש של 57 חודשי מאסר, עונש הקרוב לזה שהושת על המערער, כך שאף איני נדרש לאבחן המקרה שנדון שם מהמקרה שבפנינו. אציין כי במקרים דומים אחרים הושתו עונשים חמורים יותר (ראו, לדוגמה, ע"פ 3934/12 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.2013) שם הושת על המערער שהודה במעשים עונש מאסר של שמונה שנים)). סופו של דבר שאין מקום להתערב בעונש ואנו מורים על דחיית הערעור. משפט פליליקטיניםהרשעהעבירות מין