עתירה לבג"ץ: פיצוי על נזקי רכוש כתוצאה מפעולה צבאית הנשיא א' גרוניס: המשיב 2 הוציא ביום 17.4.2012 תעודה לפיה נזק שנגרם על פי הנטען לעותרים אירע "כתוצאה מפעולה צבאית שבוצעה מתוך צורך צבאי". המשמעות של התעודה היא שהעותרים אינם זכאים לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם להם לטענתם על פי הצו בדבר תובענות (יהודה והשומרון) (מס' 271), התשכ"ח-1968 (להלן - הצו). בעתירה שבפנינו תוקפים העותרים את ההחלטה להוציא התעודה. האירועים בהם נגרם הנזק הנטען התרחשו עוד בשנים 2002 ו-2003. באירוע הראשון, כך נטען, נהרס ביתם של העותרים בשכם עקב פיצוץ בית שכן על ידי כוחות צה"ל. המשיבים טוענים שמדובר בביתו של מחבל. באירוע השני, כך טוענים העותרים, החזיקו חיילי צה"ל בבתו התינוקת של העותר 1 כבמגן אנושי. 3. בידי העותרים מספר מסלולים לתבוע פיצויים. הם לא הגישו תביעה נזיקית אלא ניהלו הליך על פי הצו. ההליך נמשך שנים רבות, בין היתר עקב ניסיונות להגיע לפשרה. רק בשנת 2012, לאחר שלא הושגה פשרה, הוציא המפקד הצבאי את התעודה הנזכרת. 4. אנו סבורים כי דינה של העתירה להידחות. העותרים לא השכילו להראות כי נפל פגם בשיקוליו של המשיב 2 שעה שהוציא את התעודה. נציין, כמו כן, כי המשיבים הודיעו עוד בשנת 2007 כי הם שוקלים להוציא תעודה כאמור. נוסיף כי על פי תיקון של הצו משנת 2007 לא יינתן פיצוי לחבר בהתאחדות בלתי מותרת. התיקון כלל הוראה בדבר תחולה רטרואקטיבית, ולכן חל הוא אף בענייננו. המשיבים הצביעו על כך שהעותר 1 היה חבר בהתאחדות כאמור. אשר לאירוע הנטען לגבי התינוקת, הרי בהודעתו של העותר 1 הוא לא ציין כלל שאירע אירוע כאמור אלא התייחס אך ורק לביתו (ולא לבּתו). בהקשר לבניין שנפגע בפיצוץ נציין כי הבניין נבנה מחדש על ידי אונר"א. 5. נעיר, כי המשיבים לא פעלו בקצב הראוי במקרה דנא. כאמור, האירועים הנטענים התרחשו בשנים 2002 ו-2003 בעוד שהתעודה של המשיב 2 הוצאה אך בשנת 2012. אף אם ניתן להסביר חלק מן השיהוי בעובדה שהתנהלו מגעים לפשרה, עדיין התקופה שחלפה עד להוצאת התעודה ארוכה במיוחד. טוב יעשה המשיב 2 אם ייתן דעתו על כך. 6. העתירה נדחית. לא ייעשה צו להוצאות. צבאפיצוייםנזקי רכושבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)