אלימות על רקע טענת בת זוגו לשעבר כי הוא מטריד אותה במקום עבודתה השופט י' עמית: 1. בשל סכסוך שנתגלע בין המערער לבין אחרים, שהרקע לו הוא טענת בת זוגו לשעבר של המערער כי הוא מטריד אותה במקום עבודתה, איים המערער על שני אחים, בשם X וXX, שהתערבו למענה. בהמשך לשיחת האיום נקבעה פגישה אליה הופיעו השניים ועמם אנשים נוספים. בין בני החבורה למערער פרצה קטטה, במהלכה סטר המערער לX, שהחל להימלט לאחר שנוכח כי המערער נושא עימו סכין. המערער דלק אחרי X, שלעזרתו נחלץ אחד מבני החבורה ושמו נדב. או-אז הכה המערער את נדב בראשו ודקר אותו 4 פעמים בגבו, דקירות בעומק 1 ס"מ. כתוצאה מכך איבד נדב הכרתו ופונה לבית החולים. בהמשך אותו ערב התקשר המערער לX ואיים עליו כי הוא ואחיו XX הם "המטרה הבאה". כחודשיים לאחר האירועים המתוארים לעיל, פגש המערער את XX, סטר לו ואיים לזרוק עליו כסא. ימים ספורים לאחר מכן ניקבו X וXX את צמיגי מכוניתו של המערער. מספר ימים לאחר מכן התפוצץ רימון בביתו של X ובמהלך אותו אירוע נגנב הטלפון הנייד של X, שנמצא מאוחר יותר ברשות המערער, שהחזיק בו למרות שידע כי הטלפון גנוב. ולבסוף, בחיפוש שנערך בביתו של המערער נמצאה תחמושת הכוללת מספר מחסניות של רובה 16-M של אקדח ושל תמ"ק עוזי עם כדורים, וכן 4 קופסאות כדורים לכלי נשק בקטרים שונים. בגין כל אלה נגזרו על המערער 24 חודשי מאסר, לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו תעתור המשיבה לעונש מאסר של עד 30 חודשי מאסר בפועל. על כך נסב הערעור שבפנינו. 2. לטענת המערער, היה על בית המשפט לקחת בחשבון את הנסיבות המורכבות שהובילו את המערער לביצוע המעשים, את נסיבותיו האישיות, היותו נטול עבר פלילי, וסיכויי הערעור. טיעונו העיקרי של המערער נסב על אחידות הענישה. זאת, באשר לאחר האירועים המתוארים לעיל, הוכה המערערת קשות על ידי שלושה אנשים וביניהם X וXX. השניים הועמדו לדין בשל כך, והתביעה עותרת לגביהם למאסר של 6 חודשים בעבודות שירות בלבד. מכאן טענת המערער כי יש מקום להשוות או להקל בעונשו נוכח העונש שעומד להיגזר עליהם. 3. דין הערעור להידחות. אזכיר את נקודת המוצא לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שהשיתה הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים, ולא זה המקרה שבפנינו. כלל זה כוחו יפה ביתר שאת כאשר העונש שהושת מצוי בטווח הענישה המוסכם במסגרת הסדר טיעון, שאז נדרשות נסיבות מיוחדות וחריגות עוד יותר כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור (ראו, לדוגמה, ע"פ 1772/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 20 והאסמכתאות שם (1.5.2013)). בנוסף לעבירות האלימות המיוחסות למערער, אף אין להקל ראש בכמות התחמושת שהוחזקה על ידו, ולכל אלה ניתן להוסיף כי התסקירים בעניינו אינם חיוביים. עקרון אחידות הענישה הוא כאמור כלל חשוב שנועד למנוע הפליה בין נאשמים, ולהבטיח את אמון הציבור בהליך הפלילי. עם זאת, אחידות הענישה אינה חזות הכל, ומדובר בעקרון יחסי שאינו מוחלט. מכל מקום, וגם בהתעלם מהשאלה "מי התחיל", הרי שאין להקיש מעניינם של האחים XX וX, לשרשרת המעשים בהם הורשע המערער, וכל מקרה ונסיבותיו. 4. סופו של דבר, שאנו דוחים את הערעור. אלימות