חיוב צד שלישי בהליכי בזיון בית המשפט נפסק כי הליך בזיון אינו מוגבל אך לצדדים להתדיינות, אלא הוא יכול להיות מופנה גם כנגד מי שלא היה צד ישיר להליך, אם ידע ונטל חלק בסיכול ההחלטה (בג"צ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך (17.5.10); דב"ע נז/2-18 בן ציון נ' הד טק הנדסה בע"מ (23.12.96); דב"ע לא/4-4 ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל נ' החברה לכבלים ולחוטי חשמל ישראל בע"מ, פד"ע ד' 122, 136 (7.12.72)). בפסיקת בית המשפט העליון, כמו גם בפסיקתו של בית דין זה, הובהר פעם אחר פעם, כי: "מהותו של הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט היא צפיית פני עתיד, ומטרתו הטלת סנקציה המיועדת לכפות על הצדדים לכבד את החלטת בית הדין. תכלית החקיקה בעניין ביזיון בית משפט היא להביא לכיבוד פסקי דין והגשמת שלטון החוק. הליך בזיון בית משפט אינו הליך רק בין שני בעלי דין יריבים אלא יש בו גם היבט ציבורי, שהוא מניעת הפרת החלטות שיפוטיות" (ע"פ 180006/97 בטש נ' שוודנט בע"מ (5.8.02)). עם זאת, נפסק כי בנסיבות המתאימות מוסמך בית משפט להטיל על פי סעיף 6 לפקודה קנס בפועל על אתר, בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הטלתו, בשל התנהגות המפר עד להטלת הקנס, ובלבד שמטרת הקנס אינה ענישה על התנהגות העבר, אלא הרתעה כנגד הפרה בעתיד. נפסק מפורשות כי אין בעובדה, שקיים בקנס המוטל על אתר אלמנט עונשי מסוים, כדי לשלול ממנו את תכליתו האכיפתית לגרום לצד המפר את הוראות בית-המשפט לחזור ולמלא אחריהן (ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר - משק פרחים "דן" (4.4.04); כן ראו: ס"ק (ת"א) 20420-05-11 חברת רכבת ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית, שבו הטילה כב' סגנית הנשיא (כתוארה אז) אפרת לקסר קנס על אתר לפי פקודת בזיון בית משפט במסגרת סכסוך קיבוצי שהתברר לפניה). ביזיון בית המשפט