2 תנאים על מנת שבית הדין לעבודה יכריז על ארגון העובדים היציג האחד, שעם חבריה נמנה המספר הגדול של העובדים המאורגנים שעליהם יחול ההסכם השני, שמספר העובדים שהצטרפו לשורותיה אינו פחות משליש כלל העובדים עליהם יחול ההסכם. בעניין הורן את ליבוביץ קבע בית הדין הארצי מהו המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון עובדים במקום העבודה, באופן הבא: "המועד הקבוע לצורך קביעת יציגות הוא המועד שבו ארגון העובדים מודיע למעסיק ששליש מעובדיו הם חברי הארגון, ובתנאי שבמועד ההודעה הנ"ל אכן לפחות שליש מעובדי המפעל נמנים עם חבריו" בית הדין חזר ואישר את ההלכה לפיה המועד הקובע לבחינת היציגות הוא מועד ההודעה על היציגות למעסיק במקרים נוספים שנדונו לפניו. לאחרונה בעניין אל בטוף, שבה נדונה סוגיית התמודדות בין-ארגונית על היציגות במקום עבודה אחד, סיכם בית הדין את ההלכה בנוגע למועד הקובע לבחינת היציגות, בזו הלשון: "משהגענו עד הלום, ולאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, הרינו קובעים כי אין לשנות מן ההלכה הפסוקה. אי לכך, 'המועד הקובע' לבחינת יציגותו של ארגון עובדים במקום העבודה, לרבות בנסיבות של יריבות על יציגות בהתארגנות ראשונית פורצת במקום העבודה או במקום עבודה מאורגן, הוא המועד בו מסר ארגון העובדים הודעתו למעסיק על היותו הארגון המייצג את רוב העובדים במקום העבודה, ולא פחות משליש העובדים" מכאן, המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון העובדים במקום העבודה הוא המועד שבו הודיע הארגון למעסיק על היציגות. נציין כי הקביעה לפיה היציגות תיבחן על פי המועד בו נמסרה הודעה למעסיק נועדה, בין היתר, למנוע הפעלת לחץ על העובדים לבטל את חברותם בארגון העובדים לפני שהאחרון יוכרז כארגון היציג של העובדים במקום העבודה. כך למשל בעניין הורן את ליבוביץ לאחר הודעת היציגות למעסיק ביטלו מאה וחמישים עובדים את חברותם בעקבות לחץ שהופעל על ידי ההנהלה, אולם הדבר לא שינה מכיוון שהיציגות נבחנה על פי המועד בו נמסרה הודעת היציגות. ארגון עובדיםבית הדין לעבודה