האם בקע מפשעתי לטכנאי "הוט" הנו פגיעה בעבודה ? העובדות כפי שעלו מחומר הראיות - התובע עבד כטכנאי משמר של חברת "הוט". בין השאר תפקידו היה להחזיר ממירים מהלקוח למחסן החברה. ביום 15.3.10 פנה התובע לרופאת המשפחה שלו, אשר הפנתה אותו למוקד הרפואי ונתנה לו 2 ימי מחלה (נספח ב' לתצהיר התובע). התובע פנה למוקד הרפואי, אשר הפנה אותו לרופא כירורג, ורשם: "סיבת הפניה: במשך ימים אחרונים כאבים בבטן ימנית התחתונה. הכאב מחמיר במאמץ פיזי. היום אחרי שהרים חפץ כבד הכאבים החמירו. בחילות לסרוגין. ללא עצירות. הבוקר שילשל 3 פעמים, פעם אחרונה לפני 7 שעות. תאבון שמור. בריא בדרך כלל. ממצאים: "מצב כללי טוב, ללא קוצר נשימה, בהכרה מלאה. פריסטלטיקה תקינה. רגישות קלה בבטן ימנית התחתונה. אין בקע מפשעתי" המלצות: מעקב רופא מטפל מנוחה ביקור אצל כירורג בכל החמרה לפנות לרופא הזמין" (נספחים ג', ד' לתצהיר התובע) ביום 5.4.11 עבר התובע ניתוח לתיקון בקע מפשעתי. טענות הצדדים - לטענת התובע, ממכלול הראיות שהובאו בפני ביה"ד יש להכיר באירוע שהיה ביום 15.3.10 כפגיעה בעבודה. לטענת הנתבע, בעדותו לפני ביה"ד לא נמצא התובע מהימן ולא נתקיימו הדרישות שבסעיף 84 לחוק. הכרעה: לאחר ששמענו את עדותו של התובע וכן את עדותו של מר אמונה בריהון, עובד בחברת הוט, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. מסגרת נורמטיבית: בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבע: "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור." נבחן להלן האם התקיימו כל התנאים הקבועים בחוק: האם הבקע הופיע כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל? מחד גיסא, בהודעה לחוקר המל"ל אמר התובע: "תמיד מרים משקלים כבדים", קרי, התובע ראה בעבודתו ביום הפגיעה הנטענת כפעולה רגילה שכן עבודתו של התובע כדבר שבשגרה כרוכה בשינוע ממירים מבית הלקוח למחסן. מאידך גיסא, התובע פנה למוקד הרפואי ביום הפגיעה הנטענת וד"ר אילן רוזנברג רשם: "במשך ימים אחרונים כאבים בבטן ימנית התחתונה. הכאב מחמיר במאמץ פיזי. היום אחרי שהרים חפץ כבד הכאבים החמירו." (נספח ג' לתצהיר התובע). ברי כי התובע סבל מכאבים מספר ימים לפני הפגיעה, אולם ברור מהאישור הרפואי שביום הפגיעה הנטענת הרים חפץ כבד, אשר ככל הנראה החמיר את כאביו. העד מטעם התובע העיד: "ישנם ימים שיש פחות ממירים ויש ימים יותר ממירים. באותו יום היה לו הרבה ממירים. הביא נאגלה ראשונה והוא יצא להביא את הנאגלה השניה. כשהוא יצא בפעם השנייה, הוא הביא את העגלה ואז ליד הדלפק הוא התכופף כי הוא צריך לפנות את העגלה מהממיר. הוא מביא ממירים מהעגלה ושם אותם על הריצפה. ראיתי אותו מתכופף לכיוון הממירים שבעגלה ואז הוא עשה קול של כאב כזה ואז הוא הסתובב." (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 19-15 לעדות אמונה) העד העיד על הקשר בין ביצוע עבודת התובע לכאב שחש התובע באותו הרגע: "ש. בזמן שהוא התכופף ועשה קול של כאב ? ת. אני לא יודע שהוא התכופף או שהוא קם, זה אני לא זוכר, אני זוכר רק את הקול. ש. אבל אתה הסתכלת עליו אחרי ששמעת את הקול ? ת. בדיוק ש. וראית אותו מחזיק משהו ביד ? ת. הוא עשה משהו עם היד לכיוון המפשעה (העד מניח את היד על צד הירך). הוא לא היה עם ממירים ביד." (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 26-20 לעדות אמונה) אין בידינו כל הוכחה כי עסקינן במאמץ חריג, שכן התובע והעד מטעמו לא יכלו להצביע על כמויות של ממירים שאותם נשא התובע באותו יום, אולם המחוקק השתמש במילים "מאמץ לא רגיל" ולפיכך מוטל הנטל על התובע להוכיח זאת. התובע עובד בעבודה פיזית ולכן השאלה האם המאמץ הוא רגיל או לא היא שאלה יחסית. מעדותו של המחסנאי, שהייתה מהימנה עלינו, עלה כי התובע הביא הרבה ממירים ובשני סבבים ואנו מסתמכים בהכרעתנו על עדותו של המחסנאי. מאחר שאנו מצויים בתחום הבטחון הסוציאלי, בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח (דב"ע נג/44-0 - המוסד - טישלר פד"ע כו 199, 209). לפיכך, הננו קובעים כי ביום הפגיעה הנטענת נשא התובע כמות ממירים גדולה והביאם למחסן ולאחר מכן אף נאלץ להביא כמות נוספת של ממירים שהיו באמתחתו באותו יום. אשר על כן, הפגיעה אירעה לתובע כתוצאה ממאמץ לא רגיל באופן יחסי לסוג עבודתו של התובע. האם פנה התובע לטיפול רפואי בתוך 72 שעות ? ביום הפגיעה פנה התובע לטיפול רפואי. יתכן שמחלתו של התובע התפתחה מספר ימים לפני יום הפגיעה הנטענת, אולם הפעולות שביצע בעבודה ביום הפגיעה החמירו ככל הנראה את מצבו. עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו אין מחלוקת כי ביום הפגיעה הפסיק התובע את עבודתו בעקבות פנייתו לראש הצוות אשר אישר לו להפסיק את עבודתו (סעיף 4 ו-5 לתצהיר התובע וכן מילותיו בטופס התביעה למל"ל). סוף דבר: משנתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק, התביעה מתקבלת. משהתובע מיוצג על-ידי ב"כ מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. טכנאיםבקע מפשעתישאלות משפטיותטלויזיהתאונת עבודהבקע