תביעה של כלל חברה לביטוח לשלם לה הפרשות לקופות גמל המצויות בפיגור וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 2. התובעת הינה חברה בע"מ הרשומה בישראל, המורשה לעסוק בעסקי ביטוח ואשר בתקופות הרלוונטיות לתביעה ביטחה עובדים מעובדי הנתבעת בביטוחי חיים-מנהלים, על פי פוליסות בהזמנת הנתבעת וענתה להגדרת "קופת גמל". 3. הנתבעת, הינה נגריה אשר העסיקה עובדים וביטחה אותם ו/או חלקם אצל התובעת בביטוח חיים-מנהלים. 4. לטענת התובעת, הנתבעת התקשרה עימה בחוזה ביטוח שמהותו ביטוח עובדי הנתבעת בביטוח חיים-מנהלים. הנתבעת התחייבה כבעלת חוזה הביטוח להעביר לתובעת מידי חודש אחוזים שהוסכמו משכר העובדים המבוטחים, אך לא העבירה ו/או חדלה להעביר את תשלומי ההפרשות לתובעת. 5. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי גובה הסכום אותו על הנתבעת לשלם, והנתבעת העבירה לאחר הגשת התביעה, ביום 7/2/12, לחשבונה של התובעת, סך של 344,611 ₪. 6. ב"כ התובעת פנתה לב"כ הנתבעת וביקשה לקבל פירוט ביחס לכספים שהועברו על ידי הנתבעת; ביום 23/2/12 שלח ב"כ הנתבעת פירוט ביחס לתשלומים שהועברו וממנו עולה כי הנתבעת העבירה בנוסף לסכום האמור בסעיף 5 לעיל, סכומים נוספים כדלקמן: סך של 21,200 ₪ ביום 7/2/12, סך של 27,533 ₪ ביום 15/2/12 וסך של 1,800 ₪ ביום 15/2/12. בסך הכל העבירה הנתבעת לתובעת סכום של 395,144 ₪ על חשבון חובה. 7. ביום 18/3/12, לאחר בדיקת הרשימות שהעבירה הנתבעת לב"כ התובעת, העבירה ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת תדפיס ביחס לחוב שנותר, לאחר ביצוע התשלומים כאמור. 8. לאחר מספר דיונים שהתקיימו בבית הדין (דיונים מיום 5/7/12, 29/1/13), הודיעו הצדדים כי הנתבעת הסדירה את מרבית חוב התביעה, כאשר חלק מהחוב בוצע באמצעות תשלום וחלק מהחוב באמצעות כתבי ויתור שעליהם חתמו 13 עובדים, כאשר עותק מכתבי הוויתור צורף להודעה על הסדר דיוני כנספח א'. 9. הצדדים הגישו כאמור הודעה על הסדר דיוני ובקשה לביטול דיון ההוכחות, במסגרת ההודעה הודיעו הצדדים כי נותרו חלוקים בשאלת החוב ביחס לעובדים הבאים: א. אברג'ל יוחאי פוליסה 8486704, לגבי עובד זה טוענת הנתבעת כי קיים חוב של 124 ₪ עבור שכר 3/09 וכן סכום של 676 ₪ עבור ריסק ל-13 חודשים. ב. ברדיצ'בסקי מיכאל פוליסה 4972741, לגבי עובד זה טוענת הנתבעת כי קיים חוב של 1,924 ₪ עבור ריסק ל-13 חודשים. ג. גודל אנטוניו פוליסה 9116253, חוב בסך 1,458 ₪ עבור שכר 1/2011 כן סכום של 2,275 ₪ עבור ריסק ל-13 חודשים. ד. טלגבקר אושרית פוליסה 8347808, חוב בסך 1,053 ₪ עבור ריסק ל-13 חודשים. ה. בנוסף חלוקים הצדדים בשאלת הוצאות ושכ"ט עו"ד וכן עתרה הנתבעת, בהסתמך על כתבי הוויתור עליהם חתמו העובדים בנספח א' להודעת הצדדים, למתן פס"ד הצהרתי לפיו התובעת משוחררת מכל חבות בגין החוב האמור, מכוח סעיף 19 א (ד) ו-19 א (ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, מאחר והפיגור בתביעת החוב חל שלא בשל רשלנות התובעת ו/או בעטייה. עוד הסכימו הצדדים, כי מאחר והמחלוקות ביניהם הינן מצומצמות מבקשים הם שלא לקיים דיון הוכחות ולהגיש טיעוניהם ביחס לנושאים שנותרו במחלוקת, כאשר בית הדין יתן החלטתו על יסוד טיעוני הצדדים. להסכמת הצדדים כאמור ניתן תוקף של החלטה על ידי בית הדין. 10. לאחר הגשת התביעה שולם מרבית סכום התביעה אולם לטענת התובעת נותר חוב עבור פוליסת הביטוח על שם העובדים אשר פורטו בסעיף 9 לעיל. 11. לטענת הנתבעת, טענת התובעת חסרת כל היגיון, שכן היא מודה בתשלומים המתייחסים לעובדים מסוימים בחודשים מסוימים. אין כל סיבה שבחודש 11/07 הנתבעת תימנע מלהעביר תשלום דווקא לעובד אחד ותשלם לכל יתר עובדיה. סוכן הביטוח של הנתבעת מר קדוש מאיר, אשר היווה את הגורם המקשר בין הנתבעת לתובעת, בהתייחסו לעובדים אשר לגבי הפוליסות שלהם נטען כי נותרה יתרת חוב, מאשר בכתב כי לא קיים חוב וכי נשלחו הודעות לתובעת על הפסקת עבודה. הנתבעת טוענת כי שילמה לידי התובעת משך שנים סכומים מדויקים, בהתאם להוראותיו של מר קדוש, שהוא סוכן מורשה מטעם התובעת. 12. באשר לעובדת טלגבקר אושרית, טענה הנתבעת, כי לא ייתכן שקיים חוב הנוגע לחודש 3/11, שכן הנ"ל עזבה את מקום העבודה ביום 21/2/11 ונעשתה עימה התחשבנות כוללת במועד סיום עבודתה ולא קיים כלפי העובדת הנ"ל כל חוב. הנתבעת הוסיפה וטענה כי מכרה את עסקה ומלוא המסמכים והנהלת החשבונות פונו על ידה ואוחסנו במחסן פרטי. הנתבעת צירפה צ'ק ששולם לתובעת בגין העובדת הנ"ל ביום 7/4/11 (נספח י' לסיכומי הנתבעת), המעיד כי נעשתה התחשבנות כוללת לגבי העובדת הנ"ל. לגבי העובד אברג'ל יוחאי - לגביו טענה התובעת כי קיים חוב בגין חודש 3/09, טענה הנתבעת כי העבירה לידי התובעת דו"ח הנוגע לחודש הרלוונטי ובו מופיע שמו של העובד בבירור ולכן אין כל היגיון כי באותו החודש שולמו מלוא התשלומים פרט לתשלום ע"ס 124 ₪ לעובד אברג'ל. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובעת ביקשה העתק מהצ'ק ששולם באותו החודש (3/09), אולם הנתבעת ציינה כי ביצעה הסדר תשלומים כ-3 חודשים לאחר מכן לפיכך צויינו מספרי הצ'קים ומועד פרעונם, אך לא היה בכך כדי לרצות את התובעת. לגבי העובד גודל אנטוניו - טענה הנתבעת שהוסבר לתובעת כי מדובר באזרח רומני אשר עבד אצל הנתבעת פחות מחודשיים ימים וחזר לארצו. לא הייתה כל חובה להפריש לו תשלומים וגם לא ניתן היה להחתימו על כתב ויתור. לעניין טענות התובעת הנוגעות להוצאות לשכ"ט טענה הנתבעת כי הסכום ששולם על ידה היה מוסכם וידוע על ידי הצדדים והנתבעת מעולם לא סירבה לשלמו, אלא שלא יכלה לשלמו והתובעת עודכנה בכך ולא ברור מדוע החליטה הפעם התובעת להגיש תביעה כנגד הנתבעת ולגרום להוצאות מיותרות לכל הנוגעים בדבר. לבסוף טענה הנתבעת כי אף אם חובת תשלום הריסק היתה רובצת לפתחה, הרי שהתובעת לא עשתה כל מאמץ להוכיח מתי נתקבלו אצלה הודעות הנתבעת (אשר נשלחו אליה על ידי מר קדוש) בדבר עזיבת עבודה ואף דורשת תשלומי ריסק גם עבור עובדים שחתמו על כתבי ויתור ומבוטחים על ידי חברות אחרות מיום עזיבת מקום העבודה. 13. הנתבעת העבירה באמצעות סוכן הביטוח מר קדוש מאיר (נספחים ה' - ח' לסיכומי הנתבעת), הודעות על הפסקות עבודה של העובדים ברביצבסקי מיכאל, טלגבקר אושרית, גודל אנטוניו, ואברג'ל יוחאי. 14. לאחר ששקלנו טענות הצדדים, אנו קובעים כי הנתבעת אינה חייבת בתשלומי ה"ריסק" בגין העובדים הנ"ל, ונפרט. העובדים הנ"ל אינם יכולים להגיש תביעה כנגד התובעת בהתייחס לתקופה שלאחר הפסקת עבודתם ומשכך לא קיים "ריסק" בגינו ניתן לחייב את התובעת בעבור מרכיב ה"ריסק" בפוליסה וחברת הביטוח לא חשופה לתביעות. התובעת לא הציגה אסמכתא מפוליסת הביטוח שממנה ניתן ללמוד על התחייבות הנתבעת לתשלום בגין ה"ריסק". כמו כן, התובעת לא הוכיחה מבחינה כמותית מה מרכיב הריסק מכל רכיב הפרמיה ולא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה זו. 15. אנו מקבלים את טענת הנתבעת בנוגע לעובד אברג'ל יוחאי. הנתבעת טוענת טענת "פרעתי" וצירפה את דו"ח קופות גמל של חודש 3/09 (נספח י"א לסיכומי הנתבעת), ממנו עולה כי שולם סך של 124 ₪ עבור העובד אברג'ל יוחאי. די בכך כדי לעמוד בנטל המוטל על הנתבעת להוכיח תשלום החוב הנ"ל. באשר לעובד גודל אנטוניו, מעיון במכתב סוכן הביטוח קדוש מאיר מיום 9/11/11 עולה כי העובד הנ"ל עזב את העבודה ושב לארצו (רומניה) ועבד רק חודשיים ימים. ממכתבו של מר קדוש עולה, כי נשלחה הודעה לתובעת על הפסקת עבודתו של העובד הנ"ל. מדובר בעובד זר שעזב את הארץ ולפיכך לא ניתן גם להשיג הסכמתו לחתום על כתב ויתור. כמו כן, לא מצאנו עילה לחייב את הנתבעת לשלם פרמיה בגין עובד זה, מה גם שהעובד איננו זכאי לתבוע את התובעת בגין תקופת עבודה של חודשיים ימים בלבד. אחרית דבר 16. התביעה הכספית כנגד הנתבעת - נדחית. 17. בהסתמך על כתבי הוויתור עליהם חתמו 13 מעובדי הנתבעת כולל מנהל הנתבעת, ניתן בזה פסק דין הצהרתי, לפיו התובעת משוחררת מכל חבות בגין עובדים אלה, מכוח סעיף 19 א (ד), (ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958. 18. מאחר ומרבית סכום התביעה שולם רק לאחר הגשת כתב התביעה מחד ומאחר והתביעה שנותרה לבירור נדחתה מאידך, אין צו להוצאות. פוליסהחברת ביטוחקופות גמל