הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה ושעות נוספות בסך 3,605 ₪, פדיון חופש בסך 1,480 ₪, השבת מס ארגון בסך 479 ₪. 9. התובע העיד בישיבת 8/2/07 בפני כב' הרשמת ולך. התובע הגיש את כרטיסי הנוכחות שלו (ת/1) וכן רישום של שעות העבודה שערך הוא בעצמו (ת/2). התובע אישר בעדותו כי הסכומים ששולמו לו מידי חודש, תואמים את הסכומים שמצויינים בתלושי השכר. התובע העיד כי עבד בקאנטרי קלאב וחוץ מזה עבד בעוד מקומות כמה פעמים, לא באופן קבוע ואולם קשה היה לעקוב אחר כך שכן בתלושי השכר שקיבל לא היו רשומים ימים ושעות. 10. לעניין הפסקות, טען התובע שלא היה בהפסקות ואם היה צריך ללכת לשירותים, אחד מעובדים בקאנטרי היה מחליף אותו. התובע נשאל האם היה עובד של הנתבעת שהיה מחליף אותו למשך שעה ביום וכן נשאל האם סוכם שלא יורדו שעות ההפסקה כנגד שעות נוספות במידה ויעשה. התובע הכחיש זאת מכל וכל. 11. חברו של התובע, מר מסטובסקי אלכסנדר, שעבד עם התובע תקופה קצרה, העיד אף הוא שעבדו בלי הפסקות. 12. מטעם הנתבעת העיד מר דוד אזולאי, קצין בטחון. לטענתו, כל מאבטח שעבד תחתיו עבד במשך 8 שעות וקיבל חצי שעת הפסקה, כאשר העד נהג להחליף אותם. 13. בתלושי השכר שצורפו, מופיע סכום ללא ציון מספר שעות העבודה והשכר לשעה. בדו"חות הממוחשבים שהגישה הנתבעת, מופיעות שעות העבודה בקאנטרי קלאב מגדלי ת"א. בחודש אוקטובר 2003 מופיעות 251 שעות מתוכן 48 שעות שבת. בחודש נובמבר 2003 מופיעות 212 שעות מתוכן 50.78 שעות שבת. בתחתית הדו"ח מופיע סיכום של השעות כפול תעריף לשעה, סה"כ 3,873.49 ₪ ועוד תשלום שעות שבת בסך 1,299.59 ₪. בתלוש השכר לחודש נובמבר מופיע תשלום בסך 5,173 ₪, ללא פירוט. 14. התובע צירף לכתב התביעה דו"ח שעות המשקף, לטענתו, את שעות העבודה שלו בעת עבודתו בנתבעת. על גבי הדו"ח מופיעים רישומים רבים בכתב יד, על פי עדות התובע - מדובר בכתב היד שלו. 15. בנוגע לשעות הנוספות, נקבע בפסק הדין: "4. באשר לטענת התובע כי זכאי לתשלום בגין הפרשי שכר הנובעים מעבודתו ושעות נוספות - הנטל לענין זה מוטל על התובע ואני קובעת כי נטל זה לא הורם על ידו. התובע הגיש אמנם רישום שעות עבודתו ת/2 אך לא ברור מתי בדיוק נערכו רשומים אלה והאם נערכו בזמן אמת. מכל מקום התובע עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי השיקים שיקבל בגין עבודתו תואם לסכומים שהופיעו בתלושי השכר שלו ולא הצליח להוכיח כי ישנו הפרש כלשהו בין דוחות הנוכחות שהגיש ת/1 לבין הכספים שקיבל בפועל מלבד טענתו הכללית כי מגיעים לו הפרשי שכר ולא יכל להבהיר כיצד הגיע להפרשים אלה (יצוין כי ע"ג ת/1 מופיעים הרבה שרבוטים בכתב יד שאף לגביהם לא ברור מתי נעשו ומקשים להבינם). 5. יתר על כן תביעה מס' 1, מר מסטובסקי אלכסנדר שהעיד מטעם התובע, והעיד כי עבד יחד עמו באותו מקום מסר כי התובע היה עובד משמרת ראשונה מ- 06:00 בבוקר עד 14:00 והוא החליפו במשמרת ועבד מ- 14:00 עד סגירת הקאנטרי וגם בכך יש כדי לסתור טענת התובע כי עבד שעות נוספות". 16. עיון בדו"חות הנוכחות של התובע אל מול הדו"חות הממוחשבים שהגישה הנתבעת מעלה: בחודש אוקטובר 2003, קיימת זהות כמעט מוחלטת בין השעות המופיעות בדו"ח של התובע לבין השעות בדו"ח הממוחשב. להלן טבלת השוואה מדגמית, לחודש אוקטובר 2003. תאריך דו"ח התובע דו"ח ממוחשב 1/10/03 5:45 - 19:05 5:45 - 21:00 5/10/03 6:55 - 13:09 6:57 - 13:09 12/10/03 18:00 - 24:005:45 - 14:09 18:00 - 00:305:47 - 14:09 21/10/03 5:51 - 15:00 5:51 - 14:00 להלן טבלת השוואה מדגמית לחודש אפריל 2004: תאריך דו"ח התובע דו"ח ממוחשב 1/4/04 8:25 - 18:31 5:45 - 14:15 5/4/04 5:50 - 13:37 5:50 - 13:37 10/4/04 8:30 - 18:21 8:30 - 19:30 15/4/04 5:41 - 14:24 5:41 - 14:20 23/4/04 5:41 - 18:26 5:41 - 18:25 18. בדו"ח של התובע לחודש 10/03 מופיעות, בנוסף לשעות הנ"ל, עוד שעות שבוצעו ב"בלוקבאסטר" ו- "מרום נוה", ביום 3/10/03, 7/10/03, 9/10/03 ו- 12/10/03. שעות אלה אינן מופיעות בדו"ח הממוחשב, המתייחס רק לעבודה בקאנטרי מגדלי ת"א. רישום דומה מופיע על גבי הדו"ח לחודש ספטמבר 2003, ומתייחס לימים 22/9/03 , 30/9/03 ו- 25/9/03. כך גם בחודש אפריל 2004. 19. מצאתי כי השעות הרשומות בדו"ח של התובע, תואמות, פחות או יותר, את השעות הרשומות בדו"ח הממוחשב שהנפיקה הנתבעת. ואולם, לגבי השעות שאינן מצויינות בדו"ח מטעם הנתבעת, הנתבעת לא הוכיחה ששולם לתובע עבורן. 21. עיון בדו"חות הממוחשבים מעלה כי שולם לתובע שכר רגיל עבור כל שעה שעבד, אף שעבד למעלה מ- 186 שעות לחודש. כך, בחודש נובמבר 2003 עבד 212 שעות (ועוד 50.78 שעות שבת) וקיבל שכר רגיל על כל שעה. כך גם בחודשים רבים אחרים. 22. לעניין ההפסקות, נקבע בפסק הדין: "6. זאת ועוד, בעוד שהתובע טען כי לא יצא להפסקות, העיד מטעם הנתבעת עד הגנה מס' 3 מר דוד אזולאי, ששמש קב"ט במתקן מטעם הנתבעת בעת שהתובע עבד שם, כי הוא נהג להחליפו בעת שיצא להפסקות ועשה כן במסגרת עבודתו כקב"ט. עדותו זו, נתמכה בעדות עד הגנה מס' 1 מר מיקי גיל שהינו מנהל כ"א בנתבעת והעיד כי בין יתר תפקידיו של הקב"ט באתר הוא מחליף את השומרים בהפסקות. העובדה כי עד הגנה מס' 3 מסר כי לא היה מדווח על החלפה זו לנתבעת, ממנה ביקש התובע להסיק כי לא ניתנה בפועל הפסקה, אין בידי לקבלה זאת מאחר וגירסת עד הגנה זה לפיה עשה כן במסגרת עבודתו ואינו צריך לדווח לפיכך כי מחליף שומר בעת שעושה זאת נשמעת סבירה והגיונית על פניה ומוצאת גם חיזוק ותמיכה בעדותו של ע"ה מס' 1. לפיכך, אני מקבלת גירסת הנתבעת כי התובע יצא להפסקות במסגרתן הוחלף ע"י הקב"ט דוד אזולאי...". 23. קביעת בית הדין בעניין ההפסקות, היא קביעה עובדתית שנסמכת על העדויות כפי שנשמעו בפני כב' הרשמת. לא מצאנו לנכון להתערב בקביעות אלה. 24. סיכום האמור מעלה שהתובע הוכיח זכאות לשעות נוספות, עבור השעות שעבד בקאנטרי קלאב מגדלי ת"א, כמפורט בדו"ח הממוחשב וכן עבור השעות הספורדיות שעבד במקומות עבודה אחרים, כמפורט בדו"ח הידני שהגיש התובע, שלא נסתר. 25. הנתבעת לא הציגה תחשיב נגדי בעניין השעות הנוספות אף שכאמור, מהדו"חות שהגישה עולה שהתובע עבד בשעות נוספות ולא קיבל גמול על כך. 26. נוכח האמור, יש לבטל את החלטת כב' הרשמת לעניין דחיית התביעה לשעות נוספות ולקבוע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי עבד בשעות נוספות ולא קיבל תשלום בשיעור 25% ו- 50% על כל שעה נוספת. 27. נוכח הקביעה לעניין הפסקות, מהסכום שתבע התובע יש להפחית 1/2 שעת הפסקה ליום לפי תעריף 18.5 (תעריף רגיל לשעה), סה"כ לכל תקופת העבודה - 2,312 ₪ (10 חודשים כפול 25 ימי עבודה בחודש כפול 9.25 ₪). 28. לאור האמור, הערעור בנושא שעות נוספות מתקבל באופן חלקי. התובע זכאי לסכום שתבע 3,695 ₪, בניכוי 2,312 ₪ (חצי שעת הפסקה ליום, סה"כ 1,293 ₪. 29. פנסיה בכתב התביעה המקורי, לא נתבע תשלום עבור פנסיה. לטענת המערער, רכיב זה הוסף על פי החלטת בית הדין מיום 18/1/06. ההחלטה לא צורפה להודעת הערעור או לסיכומים. 30. במסגרת פסק הדין, כב' הרשמת החליטה כן לדון בנושא הפנסיה, לאור העובדה שהטענה עלתה בסיכומים והצדדים התייחסו אליה. ואולם, התביעה בעניין זה נדחתה מנימוקים אלה: "בנושא זה התובע כלל לא הבהיר ולא הצביע על מקור זכותו להפרשה לפנסיה ובוודאי שלא הבהיר אופן החישוב לסכום בו נקב ולפיכך אין כל מקום להעתר לרכיב תביעה זה ככל שנתבע על ידו". 31. אנו סבורים שלא נפלה בהחלטת הרשמת לדון בנושא הפנסיה, שעה שהסוגיה עלתה על הפרק והתבררה בדיון ההוכחות. יחד עם זאת, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לדחות את הטענה לגופו של עניין, מהנימוקים שנמסרו בפסק הדין. 32. טענת ההגנה של הנתבעת בעניין זה היתה כי התובע חתם, ביום 15/2/04 , על מסמך בו הוא מאשר את הארכת פרק הזמן להיותו עובד זמני, לעוד שישה חודשים, למרות האמור בהסכם הקיבוצי. במסמך צויין כי הוא הוסבר על ידי מנהל כוח אדם מיקי ותורגם על ידי מזכירתו הגב' סטלה שלבינסקי. 33. התובע נשאל לגבי מסמך זה. כך נאמר בפרוטוקול: "ש. ... אתה זומנת למשרד אחרי 5 חודשים בערך ונאמר לך למרות האמור בהסכם הקיבוצי ולפי צו ההרחבה אם אתה מוכן לעבוד עוד 6 חודשים כעובד זמני אחרת נצטרך לפטר אותך והסכמת, נכון? ת. אני לא זוכר דבר כזה, לא אמרו לי. ש. הדברים האלה נאמרו לך ע"י מיקי ותורגמו לך ע"י סטלה הפקידה. ת. זה לא היה, אפילו אם חתמתי על משהו אני לא קורא עברית, אבל בע"פ לא אמרו לי. ש. אני מציג לך את המסמך, האם זו חתימתך? ת. קשה לי להגיד, זה דומה לחתימתי אבל אין לי אחריות 100%, אפשר להשוות בין חתימות שלי בתיק פה". 34. מטעם הנתבעת העיד מנהל כוח אדם מר מיקי גיל, אשר הבהיר כי כל העובדים אצל הנתבעת, לאחר חצי שנה, מתבקשים להגיע למשרד ולחתום על מסמך שלפיו הם מסכימים להיות עובדים זמניים לעוד 6 חודשים, אחרת: "נאלץ לפטר אותם משום שאם הם ימשיכו לעבוד, החברות לא ישלמו לנו עבור הזכויות שנצטרך לשלם לעובדים". 35. כמו כן העידה גב' סטלה שטבניסקי, אשר העידה שתרגמה לתובע את הכתוב במסמך והוא חתם בפניה. 36. בעניין זה אנו סבורים שנפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת ולך. הנתבעת מודה בפה מלא כי השיקולים להחתים את התובע ועובדים נוספים על הארכת תקופת הניסיון, נעשה אך ורק במטרה להתחמק מתשלום זכויות המעוגנות בצו ההרחבה בענף השמירה - זכויות פנסיוניות. הנתבעת לא טענה שהיתה הצדקה עניינית להאריך לתובע, באופן ספציפי את תקופת הניסיון. 37. שיקול כלכלי של הנתבעת - העדר אפשרות לממן הפרשות לפנסיה לעובדים - אינה יכולה להוות הצדקה להארכת תקופת הנסיון. תקופת הנסיון, כשמה כן היא, נועדה לאפשר לנתבעת להתרשם מכישוריו של העובד בחודשים הראשונים להעסקתו. הארכה של תקופת הנסיון, כקבוע בצו ההרחבה, תהיה לגיטימית שעה שנדרשת תקופת זמן נוספת על מנת להעריך את כישוריו של העובד. אין הצדקה להאריך את תקופת הנסיון אך ורק משום צורך כלכלי של המעסיק. שעה שהנתבעת מאשרת כי הנימוק להארכת תקופת הנסיון לא היה נעוץ בתובע או בטיב עבודתו אלא בשיקולים כלכליים שלה, אין לתת לכך יד. 38. לאור האמור, הערעור בסוגיה זו מתקבל. על הנתבעת לשלם לתובע בגין רכיב הפנסיה, סך 2,836 ₪. 39. הוצאות משפט התנהלותו של המערער במסגרת ההליכים, היתה פגומה, כפי שצויין בהחלטות שניתנו. אין כל הצדקה לבטל את החיוב בהוצאות שהושת עליו. 40. סוף דבר הערעור מתקבל. המשיבה תשלם למערער תשלום עבור שעות נוספות סך 1,293 ₪ וכן פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 2,836 ₪. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/8/04 (מועד סיום יחסי עובד ומעביד) ועד לתשלום בפועל. 41. בנוסף, תשלם המשיבה למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪, צמודים כחוק מהיום. 42. ככל שהמערער טרם שילם את סכום ההוצאות שהושת עליו, המשיבה רשאית לקזז מהסכומים שנקבעו לעיל, את סכום ההוצאות שהושת על המערער, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל. שכר עבודהמיסים