בקשת המערער לצירוף נכויות בגין מספר פגיעות בעבודה שאירעו לו הרקע 2. א. למערער, מסגר במקצועו, אירעו שלוש פגיעות בעבודה. הראשונה - מיום 15.6.97 לגביה קבעה ועדה רפואית דרגת נכות בשיעור של 24% בגין ליקוי שמיעה וטינטון (להלן פגיעת השמיעה) . השנייה - מיום 20.10.99 לגביה קבעה ועדה רפואית לעררים מיום 11.10.07 בהליך של החמרת מצב דרגת נכות בשיעור של - 15% נכות בגין פגיעה בעצב האולינרי ביד שמאל. השלישית - מיום 30.6.03 לגביה קבעה ועדה רפואית לעררים מיום 26.9.04 דרגת נכות בשיעור של 46% לאחר הפעלת תקנה 15, בגין קשיון במרפק יד שמאל כריתת טחול וצלקות. ב. אחר הפגיעה, השלישית, הפסיק המערער עבודתו כמסגר והגיש בשנת 2008 בקשה לצירוף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, (להלן - התקנות). ג. ועדה רפואית לעררים מיום 20.5.09 החליטה, כי אין מקום לצירוף הנכויות מהפגיעות בעבודה ועל כך הגיש המערער ערעור לבית הדין האזורי. על פי פסק הדין מוסכם מיום 9.11.09 בבית הדין האזורי (תיק בל 3672/09, "ענינו של המערער הוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול הפעלת תקנה 12 לרבות על פי החלופה בתקנה 12(2)(ב) בהתחשב שהנכויות שנקבעו לו הן 24%; 46% ו-15%". ד. בעקבות פסק הדין המוסכם התכנסה הועדה לעררים בשנית ביום 6.1.10 והחליטה, כי אין מקום לצירוף נכויות, מהטעם "שהנכות המשוקללת משלושת התאונות הינה 58.4%, כך שאינה תואמת את האמור בתקנה 12(2)(ב). ובנוגע לתקנה 12 של צירוף נכויות, הסיבה להפסקת העבודה הייתה התאונה האחרונה מ-2003 ללא כל תרומה נוספת עקב הפגיעות הקודמות (פגיעה בעצב האולינרי ותחום א.א.ג.)". החלטתה של ועדה זו היא מושא הערעור שבפנינו. ה. בית הדין קמא בפסק דינו קבע, כי אין להתערב בקביעת הוועדה שלמערער דרגת נכות מצטברת פחותה מ- 65%, כך שלא ניתן ליישם לגביו את תקנה 12(ב)(2). לעניין צירוף הנכויות על פי תקנה 12, קבע בית הדין, כי אין להתערב בשיקול דעתה ובהסברה של הוועדה, כי התאונה השלישית שארעה למערער עת נפל מסולם ונחבל קשה ביד שמאל ובצלעות ושבעקבותיה אף נכרת הטחול - הייתה הסיבה להפסקת עבודתו ולירידה בהכנסותיו ולא הנכויות עקב התאונות הקודמות בעבודה שאירעו לו. לאור זאת נדחה הערעור בהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה. 3. הטיעון א. המערער ערער על פסק דינו של בית הדין קמא. ערעורו נסמך על הנפסק בעב"ל (ארצי) 1288/04 טננבוים - המוסד, כי "גם אם נכות אחת גרמה לירידה בהכנסות ולענייננו הפסקת עבודה בגין הפגיעה, קל וחומר שיש להתחשב בנכות הקודמת כדי לראות את מכלול הפגיעה בנכה ולא להתעלם מהנכות הקודמת". ב. המוסד השיב לנטען, כי לא נפל פגם בכך שהוועדה דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין האופי המצטבר של הנכויות לירידה בהכנסה לאור החלטת פקיד התביעות; וכי אין כל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית שדנה בשאלה הרפואית בדבר הקשר הסיבתי בין הירידה בשכר לאופי המצטבר של הנכויות וקבעה שלא לקיים קשר ביניהם. 4. אשר לדעתנו א. התפיסה העקרונית של ביטוח נפגעי עבודה הינה, כי כל פגיעה בעבודה על נכויותיה עומדת בפני עצמה. הדבר נקבע במפורש בסעיף 120 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) לפיו - "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה, שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה". על פי אותה תפיסה, צירוף הנכויות עקב הפגיעה בעבודה מחושב בשיטת החישוב המשוקללת וסיכומו מבטא פגיעה אובייקטיבית בכושר עבודתו של נכה עבודה. תקנה 15, הנשקלת על פי היכולת לחזור לעבודה והירידה בהכנסות לאחר הפגיעה בעבודה - מוסיפה את ההיבט האישי. דרגת הנכות לפגיעה מסוימת בעבודה - היא אחת. מרכיביה הם הנכויות שנקבעו על פי מבחני הנכות ותקנה 15 ככל שהופעלה. גמלת הנכות המשולמת נקבעת על פי דרגת הנכות. קצבת הנכות נגזרת מדמי הפגיעה שהיו משתלמים למבוטח (סעיף 105 לחוק). דמי הפגיעה משתלמים על פי השכר הרבעוני טרם הפגיעה (סעיפים 97 ו-98 לחוק). ב. בסעיף 121 לחוק נקבע סייג לכלל שבסעיף 120 לחוק שלפיו אין להתחשב בפגיעה אחרת אם אינה תוצאה ישירה מהפגיעה שהוכרה כפגיעת עבודה. בסעיף 121 נקבע לגבי מספר פגיעות בעבודה, כי "על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באשור ועדת עבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה". בהתאם להוראת ההחרגה בסעיף 121 הותקנה תקנה 12 לפיה - "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת נכות מעבודה של נכה עבודה, לפי סעיף 121 לחוק, הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה... (2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: (א) קיצבה במקום מענק; (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16" ג. לאור האמור, המחוקק היה ער לכך שכתוצאה משילוב נכויות עקב פגיעות שונות בעבודה, הכנסת נכה העבודה בעתיד אפשר שתפחת מעבר לאשר היא היתה פוחתת אלמלא הקשר בין הנכויות עקב הפגיעות בעבודה. לפיכך נקבע כנקודת מוצא להשוואה שכר נכה העבודה ברבעון שלפני הפגיעה האחרונה, וככל שלאחריה חל צמצום בהכנסה מהעבודה כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות עקב פגיעות העבודה - ניתן לקבוע לנכה העבודה דרגת נכות מצטברת בגין מספר הפגיעות בעבודה בהתקיים תנאי התקנות. במאמר מוסגר נעיר, כי רעיון דומה מגולם בתקנה 17 לתקנות לפיה בשל אפשרות הפחתת שכר עתידית לאחר הכרה בפגיעה בעבודה, רשאי נכה עבודה, שנקבעה לו דרגת נכות יציבה של 20% ומעלה לתבוע תוך פרק זמן קצוב מ"הרשות" על פי תקנה 18א', הגדלתה על פי תקנה 15. 5. עקרונות צירוף הנכויות א. צירוף נכויות אפשרי רק כשמדובר בדרגת נכות יציבה להבדיל מדרגת נכות זמנית. ב. רק אם השתלמה או משתלמת קצבה או מענק בגין דרגת הנכות היציבה, ניתן לצרף נכויות ממספר פגיעות עבודה. לפיכך דרגת נכות הפחותה מ-9% שאינה מזכה בתשלום גמלת נכות על פי סעיף 104(ב)(2) לחוק, לא ניתן לצרפה לנכות עקב פגיעה אחרת בעבודה. ג. צירוף דרגות הנכות יזכה את הנכה בקצבה במקום מענק. במילים אחרות - תוצאת צירוף דרגות הנכות צריך להיות כזה שעל פני הדברים הוא יעביר את הנכה מעל סף דרגת הנכות הנדרש לקבלת קצבה - דהיינו הסף של 20% נכות. ד. חישוב צירוף דרגות הנכות בגין הפגיעות בעבודה המעביר ממענק לקצבה כאמור צריך להיעשות על פי דרך החישוב המשוקלל. מכאן ש - 10% נכות בגין כל פגיעה בעבודה לנכה שאירעו לו שתי פגיעות בעבודה - לא ייחשב לצירוף שעשוי לזכותו בקצבה במקום מענק. אולם דרגת נכות בשיעור 10% בגין פגיעת עבודה אחת ודרגת נכות, לאחר שהופעלה תקנה 15 למשל, בשיעור 12% בגין פגיעה שנייה בעבודה, אפשר שכן תזכה את הנכה בקצבה במקום במענק. במקרה אחר למשל - 9% בגין פגיעת עבודה אחת ו-20% נכות ומעלה בגין פגיעת עבודה שנייה - ייחשבו כעשויים לזכות את הנכה בקצבה במקום מענק, לגבי הפגיעה בגינה נקבעה דרגת נכות בשיעור של 9%. ה. תשלום שתי קצבאות נכות מעבודה עקב שתי פגיעות בעבודה לא מאפשר צירוף דרגות נכות מעבודה, אלא אם חישוב צירוף דרגות הנכות כאמור באופן משוקלל, ומבלי להתחשב בתקנה 15, יקנה לנכה דרגת נכות של 65% לפחות על פי תקנה 16 לתקנות. במקרה שכזה אפשר שתקבע לנכה דרגת נכות מצטברת לאחר הפעלת תקנה 15 בשיעור של 100% ככל שהוועדה סבורה שנמנע ממנו כל סיכוי לעבודה. 6. סמכויות פקיד התביעות והוועדה הרפואית תקנה 12א דנה בעניין סמכות הוועדה הרפואית ופקיד התביעות, ולפיה הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות המצטברת, לאחר שפקיד התביעות אישר שהתקיימו בנכה העבודה הנסיבות כאמור בתקנה 12. א. על פי הפסיקה בחינת פקיד התביעות היא טכנית בעיקרה - בחינת צמצום הכנסות מעבודה כאמור לעיל; וחישוב, האם דרגות הנכות שנקבעו לנכה בגין פגיעותיו בעבודה כאמור, עשויות לזכותו בקצבה במקום מענק ששולם לו לגבי אחת מפגיעות; או האם צירוף דרגות הנכות מפגיעות, בעבודה באופן משוקלל ללא תקנה 15 יקנה לנכה העבודה דרגת נכות של 65% לפחות. כנגד החלטתו הפורמלית טכנית של פקיד התביעות לעניין זה רשאי נכה העבודה להגיש תביעה לבית הדין. ב. ככל שנכה העבודה עבר את הבחינה של פקיד התביעות כאמור, מועברת הבקשה לצירוף נכויות לוועדה הרפואית שצריכה להחליט, האם אכן, כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה העבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה ב-50% או יותר לעומת הכנסתו ברבעון עובר לפגיעה האחרונה בעבודה הרלבנטית לעניין יישום תקנה 12. הקשר הסיבתי בין הנכויות מהעבודה לצמצום ההכנסות מעבודה כרוך בשאלות של מומחיות רפואית ולפיכך ניתנה הסמכות לדון בכך לוועדה הרפואית. על החלטת הוועדה הרפואית לעניין הקשר כאמור ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים ועל החלטות הוועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי. ג. ככל שהוועדה הרפואית סבורה, כי האופי המצטבר של הנכות הביא לצמצום הכנסות העבודה כאמור, עליה לקבוע מחדש את דרגות הנכות על פי סעיף 12ב לחוק. דהיינו, עליה לקבוע את הנכות בגין כל פגימה ופגימה מהפגיעות בעבודה הרלבנטיות, לצרף את הנכויות באופן משוקלל ולשקול הפעלת תקנה 15 ביחס לדרגת הנכות המצטבר מהנכויות השונות. על החלטת הוועדה הרפואית לעניין דרגת הנכות ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי. ד. על פי תקנה 12ג' לתקנות, קצבת הנכות שתשולם במקרה של צירוף נכויות עקב מספר פגיעות בעבודה תחושב על פי שכר העבודה ששימש בסיס לחישוב הגמלה בשל כל אחת מהפגיעה בעבודה שהובאו בחשבון בעת צירוף דרגת הנכות מהעבודה, כשאותו שכר מוגדל על פני ציר הזמן בשיעור הגדלת קצבאות הנכות מהעבודה, לפרק הזמן שמיום הפגיעה בעבודה ועד ליום תחולתה של דרגת הנכות המצטברת. על החלטת פקיד התביעות לגבי גובה קצבת הנכות המצטברת מעבודה ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי. 7. היישום א. בנסיבות המקרה שלפנינו דרגות הנכות בגין שלושת פגיעותיו בעבודה של המערער על פי דרך החישוב המשוקלל לא הגיעו כדי 65%; לכן חלופת צירוף הנכויות מעבודה בגין דרגת נכות כאמור בתקנה 16 - לא רלבנטית לגביו. אולם, משלמערער שולם מענק נכות בגין התאונה השנייה בעבודה, מיום 20.10.99, שבעטיה נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 15% ביום 11.10.07 בהליך של החמרת מצב; אזי צירוף דרגת נכותו זו בגין אותה פגיעה לפגיעותיו האחרות בעבודה עשוי לזכותו בקצבה במקום המענק ששולם לו. לאור האמור השאלה לגביו הינה - האם הצמצום בהכנסותיו מהעבודה, ובכלל זה בהכרח כמובן התאונה השנייה מיום 20.10.99 בה נפגע בעצב האולינרי ביד שמאל, הינו כתוצאה מהאופי המצטבר של נכויותיו. ב. לשאלת צמצום הכנסות כתוצאה מאופי מצטבר של נכויות, השיבה הוועדה הרפואית לאור מומחיותה והערכת השפעת הנכות על כושר העבודה, כי המערער חדל מלעבוד כמסגר רק לאחר התאונה השלישית. רק תאונה זו שהייתה תאונה קשה גרמה לירידה בהכנסותיו ולפיכך אין מדובר באופי מצטבר של נכויות עקב הפגיעות בעבודה ולכן אין מקום לצירוף נכויות. ג. על פני הדברים אין למצוא טעות משפטית בהחלטתה המקצועית האמורה של הוועדה שהיא בתחום מומחיותה ולפיכך בדין נדחה הערעור עליה על ידי בית הדין האזורי ואף דין הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי להידחות. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים. אבקש להוסיף הערה זו. בעב"ל (ארצי) 1288/04 טננבוים - המוסד היו העובדות והמחלוקת שונות מהמקרה דנא, והן התייחסו לסמכויות פקיד התביעות לעומת סמכויות הוועדה הרפואית. במקרה טננבוים, לא הייתה עדיין ועדה רפואית בתוך התמונה, שלא כבמקרה הנוכחי, בו הוועדה הרפואית קבעה את ממצאיה. השופטת יעל אנגלברג שהם אני מסכימה לאמור בחוות דעתו של חברי, סגן הנשיאה השופט יגאל פליטמן. סוף דבר הערעור נדחה בזאת, ללא צו להוצאות. צירוף נכויותנכות