רקע כללי 1. התובעים הינם בני זוג, ומתגוררים במושב שתולים. 2. התובעים הגישו לנתבע תביעה להבטחת הכנסה וקיבלו לאורך השנים גימלת הבטחת הכנסה. 3. החל מחודש 12/2007 הפסיק הנתבע את תשלום הגימלה, לאחר שלטענתו התקבל אצלו מידע, לפיו, ביום 14/12/07, קיבלה התובעת 2 ירושה - שביעית מנחלה הנמצאת במושב שתולים, אותה ירשה מאביה (נ/7). 4. הנתבע ביקש משמאי מקרקעין - מר מנחם רונן (להלן: "השמאי" וגם "מר רונן"), להעריך את שווי נכס המקרקעין - נחלה חקלאית מס' 35 במושב שתולים, הכוללת: בית מגורים, מבנה משק וקרקע חקלאית. 5. על סמך המידע שקיבל הנתבע בדבר ירושת התובעת 2, וקבלת חוות דעת השמאי להערכת שווי נכס המקרקעין שירשה התובעת 2, הודיע הנתבע לתובע 1 על שלילת גימלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי החל מחודש 12/07 וכתוצאה מכך, נוצר חוב על שם התובעים אצל הנתבע בסך 44,299 ₪ בגין גימלה אשר שולמה לתובעים החל מחודש 12/07 ועד לחודש 10/10, היות ולטענת הנתבע, בתקופה הרלוונטית היה בבעלות התובעת 2 נכס מקרקעין שניתן היה להפיק ממנו הכנסה העולה על גובה הגימלה לה היו זכאים התובעים. עיקר טענות הצדדים 6. התובעים טוענים כי צוואת המנוח אחרק ישעיה ז"ל, כלל לא יושמה עד היום וזכויות התובעת 2 (שביעית מעזבונו הכולל משק במושב שתולים), טרם הועברו על שמה וכן במשק מתגורר אחיה של התובעת 2. לטענת התובעים, כל עוד הצוואה לא מומשה, אין לתובעת 2 זכויות ברות מימוש במשק ואין היא יכולה לעשות שום דיספוזיציה בנכס, למכור אותו וגם לא לקבל ממנו רווחים. 7. בהתאם לסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל מחשיב לצורך חבות בביטוח לאומי הכנסה פסיבית מנכס, קרי - הכנסה בפועל. בעניינינו אין מדובר בכלל בהכנסה. 8. לאור החלטת המל"ל נגבו על ידו כספים מגימלת נכות שהתובעת 2 הייתה זכאית לקבל, והתובעים דורשים לקבל את הכספים המגיעים להם בחזרה. 9. התובעים ציינו בסיכומיהם כי הם אינם עובדים ונמצאים במצב סוציו-אקונומי קשה; המשק כלל אינו פעיל והוא כולל בית ישן כאשר כל היורשים הסכימו להתיר לאחד האחים - יאיר אחרק, להתגורר בבית שבמשק בשל מצבו הכלכלי הקשה, כך שבפועל אין כל הכנסות מנכס זה; צו קיום צוואה ניתן רק ביום 1/4/08, להבדיל מחישוב המל"ל אשר נעשה מחודש 12/07 (מועד פטירת אביה המנוח של התובעת 2); הצוואה לא יושמה עד היום, כך שהתובעת 2 אינה יכולה לעשות שום דיספוזיציה במשק; עלות שכר דירה של המשק הינו מקסימום 2,500 ₪ בלבד וסכום זה אמור להתחלק בין כל 7 היורשים כך שיוצא בפועל שההכנסה הרעיונית של התובעת 2 בגין המשק עומדת על סך 357 ₪ בלבד ולא כפי שטוען הנתבע. 10. מנגד, טען הנתבע, כי התובעים אינם זכאים לגימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 12/07 הואיל וגובה הכנסתם עולה על גובה הגימלה לה הינם זכאים. בחישוב הכנסות התובעים נלקחו בחשבון הכנסות מעבודה וכן הכנסות מנכס שקיבלה התובעת 2 בירושה מאביה ז"ל, קרי - ביום 14/12/07 קיבלה התובעת 2 שביעית מנחלה הנמצאת במושב שתולים. הנתבע טען כי רק בחודש 8/10 נודע לו על הירושה הנ"ל, וזאת מבלי שהתובעת הודיעה למל"ל אודות הירושה, בניגוד לאמור בסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980. 11. הנתבע הוסיף וטען כי לתובעים נוצר חוב על סך 44,299 ₪ בגין תשלומי הבטחת הכנסה ששולמו שלא כדין לתקופה שמחודש 12/07 ועד לחודש 10/10. חישוב ההכנסות לתובעים עודכן לאחר שבוצעה הערכת שמאי בחודש 3/11, כאשר ההכנסה מהנכס נלקחה בחשבון על ידי הנתבע רטרואקטיבית החל מחודש 12/07, יום פטירת אביה של התובעת 2. חוב זה נוכה מגימלת הנכות לה הייתה זכאית התובעת 2 וכמו כן ועדה לביטול חובות ביטלה את יתרת החוב. 12. לסיכום טוען הנתבע, כי במקרה דנן הנכס כולל בית מגורים, מכסת מים, אפשרויות בניה עתידיות וזכויות נוספות. במקרה זה נהג הנתבע כשורה כאשר העריך את שווי הנכס והפחית משווי הנכס את הוצאות מס שבח ודמי הסכמה למינהל. התובעים למעשה מעוניינים להנות מכל העולמות, כאשר מחד מעוניינים להמשיך ולהחזיק בזכויות בנכס ובו בעת גם לקבל מכספי הציבור את גימלת הבטחת ההכנסה, דבר שאינו אפשרי על פי חוק הבטחת הכנסה. דיון והכרעה 13. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 קובע לעניין הכנסה מנכס - "הכנסה בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - ... (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. ... (ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל ...ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, למען זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח". תקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 קובעת לעניין "הכנסה מנכס", כי: "כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר." ככלל, תכליתו של חוק הבטחת הכנסה להעניק גמלה למי שאין לו הכנסה, וגם אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו (ר' עב"ל 1169/00 נסים חזן - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם), לפי הוראות החוק והתקנות, ההנחה היא, שבעל רכוש אינו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימלי (עב"ל 1078/00 מוחמד פואז - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 23). יש להזכיר כי אם טוען הנתבע, כי לצורך חישוב זכאות של תובע לגימלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה או אפשרות להפיק הכנסה מנכסים כלשהם, עליו הראיה לקיום יכולת זו של התובע להפיק מנכסים אלו הכנסה (דב"ע מג/04-162 חביב דהן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 351). 14. הנתבע טוען בסיכומיו, כי לפי צו קיום הצוואה בעניין עיזבון אביה המנוח של התובעת 2, היא ירשה שביעית מנכסי אביה המנוח ובהתאם לכך חושבה הכנסה רעיונית מהנכס שירשה. 15. הנתבע הגיש חוות דעת של השמאי מנחם רונן, ולפיה ניתן להפיק הכנסה מהנכס. לפי חוות הדעת (נ/9) שווי הזכויות בנכס במושב שתולים עומד על 1,800,000 ₪, אולם יש להפחית משווי הנכס את הוצאות מס שבח ודמי הסכמה למינהל - בסך 599,000 ₪, כך ששווי הנכס לאחר ההפחתה עומד על 1,200,000 ₪. 16. השמאי הסביר במסגרת עדותו בפנינו את הערכתו לגבי שווי הנכס כדלקמן: "אני אומר שהנחלה ריקה, אבל זכויות המים מוקנות לה כפי שציינתי בחוות דעתי, יתרה מזאת בצוואה כתוב זכויותי בנחלה. הזכויות זה מים + קרקע + בית... רשות המיסים מפרסמת מכירות של בתים ומגרשים ובין היתר מפרסמת מחירים של נחלות חקלאיות במושב שתולים. אם אנו מסתכלים על מכירות של מושב שתולים אנו מגיעים למחירים של נחלות של 2 מיליון שלוש מאות בעיסקאות ראשונות מ-2009 ומ-2010. זה כאילו מה שאנו קוראים בצורת החשיבה אפר טופ, זה המקסימום וזה לנחלה פעילה. אני אמרתי שאני מתייחס לנחלה ריקה. אז אני הולך ומסתכל בישובים בסביבה ומסתכל מה ערך או במכרזי מנהל לגבי הרחבות, כלומר שזה מגרש לבניית בית ואין הרחבה לנחלות חקלאיות. ויש לי מסמך מאיפה לקחתי. ואז אני אומר מאחר ואני יודע לפי התב"ע שהקראתי קודם בעמ' 5 שמותר לבנות שני מבנים אני אומר ששווי המגרש הוא בין 800 - 850 אלף ₪ ואני מכפיל ב-2 כי מותר לבנות שני בתים, זה שתי יחידות, אחד זה חקלאי, שני זה ההורים והבן ממשיך. זה הוראה גורפת שהמינהל קבע אותה" (ראה פרוטוקול מיום 20/5/13, עמ' 20 ש' 17 - עמ' 21 ש' 11). 17. גם פקידת התביעות הסבירה בעדותה כיצד נעשה חישוב שווי הנכס, ולהלן דבריה: "... היא קיבלה בירושה נכס מההורים שלה שנפטרו, הם 7 אחים, כאשר הוצאנו את ערך הנכס מהשמאי הוא העריך את הנכס ב-1.8 מיליון, מתוכם הורדנו את מס שבח ודמי הסכמה למינהל, ... הורדנו מתוך ה-מיליון שמונה מאות את 599,000 ₪ ונוצר ששווי הנכס הוא מיליון מאתיים ושבע עשרה ₪. ואת הסכום הזה חילקנו ל-7 והחלק היחסי שנשאר זה ההכנסה מהנכס. בסך הכל אני יכולה להגיד שמהסכום הזה יצאה שורה תחתונה 1,200 ₪ לחודש." (פרוטוקול מיום 20/12/12, עמ' 13 ש' 27 - עמ' 14 ש' 2). 18. מהראיות שהוצגו בפני בית הדין בעניין הנכס במושב שתולים, שבגינו נשללה מהתובעים גימלת הבטחת ההכנסה, שוכנעתי, שזכות התובעת 2 לרשת את אביה המנוח התגבשה במועד הוצאת צו קיום הצוואה בתאריך 1/4/2008 (נ/8) - ולא קודם לכן כפי שטוען הנתבע, קרי מועד פטירת אביה המנוח של התובעת 2 - 14/12/07. 19. נוכח האמור לעיל, החלטת הנתבע על שלילה רטרואקטיבית של גימלת הבטחת הכנסה מהתובעים בגין התקופה שמחודש 12/07 ועד 3/08, אשר הובילה ליצירת חוב על שם התובעים בשל "הכנסה רעיונית" מהנכס שירשה התובעת 2 - אינה כדין(ככל שהיא מתייחסת לזקיפת חוב בגין התקופה שמחודש 12/07 ועד 3/08). אמנם, כפי שציינה ב"כ הנתבע בסיכומיה הוועדה לביטול חובות ביטלה את יתרת החוב שנוכתה מגימלת הנכות לה הייתה זכאית התובעת 2, ולפיכך אין לקביעה זו השלכה אופרטיבית, אולם חשוב שהמל"ל יקח עניין זה לתשומת לבו. 20. התובעת טוענת כי בהחלטת הנתבע לא נלקח בחשבון כי צו קיום הצוואה לא יושם עד היום וזכויות התובעת 2 טרם הועברו על שמה, ובנסיבות אלה, כל עוד הצוואה לא מומשה, אין לתובעת זכויות ברות מימוש במשק ולכן לא ניתן לראות בנכס "הכנסה רעיונית" על פי השווי שנקבע בחוות הדעת השמאי. ברם, יש לזכור שהמדובר בתובעים המקבלים גימלת הבטחת הכנסה המיועדת למי שאין לו יכולת להפיק הכנסה, ומטרת הגימלה, להבטיח אמצעי מחייה מינימליים למי שנותר ללא פרנסה וללא אמצעי קיום. חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, שתכליתו לתגמל מי שאין לו הכנסה, על אף שעשה כל מה שדרוש, על פי קנה מידה אוביקטיבי להפיק הכנסה לצורך מחייתו. בעינייננו, אין מחלוקת שהחל מיום 1/4/08 יש בבעלות התובעת 2 שביעית מערך הנחלה אותה ירשה מאביה המנוח. ישנן דרכים חוקיות שונות באמצעותן ניתן לממש את זכותה של התובעת 2 בנכס אשר בבעלותה, על מנת שלא תזדקק לגימלת הנתבע - כדוגמת פניה לערכאות לפירוק שיתוף, פניה בדרכים חוקיות לסילוק יד של צד ג' מהמקרעין וכד'; אין זה סביר ולא לשם כך נועד חוק הבטחת הכנסה - לתת גימלה לאדם שיש בבעלותו נכסים והוא מחד לא פועל על מנת לממש זכותו בהם ולהפיק מהם הכנסה, מאידך - פונה לנתבע לקבלת גימלה. התובעת 2 מעלה טענות שאין מקומן בתחום הביטחון הסוציאלי - אלא בדיני מקרקעין. לא מצאתי כל פגם בעדותו או בחוות הדעת של השמאי מטעם הנתבע, ולכן טענות התובעים בעניין זה נדחות. 21. בפסק הדין שניתן בעניין מוחמד אמין, חזר בית הדין הארצי על ההלכה ולפיה נכס המניב הכנסות רעיוניות יקבל משקל בחישוב ההכנסות לצורכי גימלת הבטחת הכנסה; אף אם אין המבוטח מממש בפועל את פוטנציאל ההכנסות מהנכס; וזאת בהתחשב בתפיסה החברתית בחוק הבטחת הכנסה כדלקמן: "חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החנועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. משכך, נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא שניתן להפיק הימנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפיק, למצער, הכנסה מינימאלית. כך, לשם המחשה, אם מבוטח הוא בעל דירה נוספת על זו שבה הוא מתגורר, עליו להשכירה ולהשתמש בדמי השכירות לשם סיפוק צרכיו הבסיסיים ולא לתבוע קצבת הבטחת הכנסה." (ההדגשים במקור - י.כ). עב"ל (ארצי) 332-09 המוסד לביטוח לאומי נ' ג'בארין מוחמד אמין (פסק דין מיום 14/12/10). 22. הוא הדין בעניינינו, משנקבע כי ניתן להפיק הכנסה מהנכס אשר ירשה התובעת 2 - יש לכלול בהכנסותיהם של התובעים את ההכנסה הרעיונית מהנכס הנ"ל. אמנם, קבעתי כאמור כי החלטת הנתבע על שלילה רטרואקטיבית של גימלת הבטחת הכנסה מהתובעים בגין התקופה שמחודש 12/07 עד 3/08 שגויה; אולם, משהתכנסה הוועדה לביטול חובות והחליטה לבטל את יתרת החוב של התובעים, אין צורך להורות על החזר ניכויי חוב זה לתובעים. סוף דבר 23. מהמקובץ עולה, כי אין מקום להתערב בהחלטת פקידת התביעות, אשר כללה בשווי הכנסותיהם של התובעים בעת קביעת זכאותם לגימלת הבטחת הכנסה, את ההכנסה הרעיונית מהנכס אשר ירשה התובעת 2. 24. לאור האמור - התביעה נדחית. 25. משמדובר בתביעה על פי חוק סוציאלי - אין צו להוצאות. 26. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. הבטחת הכנסהזכות הזקיפה