ערעור על החלטת ועדה רפואית אשר נמנעה מלהפעיל את תקנה 15 2. להלן יפורט הרקע העובדתי: א. המערער, איש אחזקה, נפגע בתאונת עבודה ביום 25/8/02. ב. ועדה רפואית לעררים מיום 9/4/08 קבעה נכות בשיעור 25% ללא הפעלת תקנה 15. ג. בפסק דין שניתן בתיק בל 3158/08, הוחזר התיק לועדה על מנת לשקול הפעלת תקנה 15, לאור אופי עבודתו של המערער כעובד תחזוקה כולל עבודה פיזית ולאור העובדה שפוטר מעבודתו. ד. ביום 9/9/08 התכנסה הועדה בעקבות פסק הדין. הועדה קבעה כי הנכות בעקבות התאונה היתה מזערית ולכן המערער מסוגל לחזור לעבודתו כעובד תחזוקה, ללא מאמץ גופני מיוחד. הועדה ביקשה שהמערער יעבור בדיקת מיפוי לב עם טליום במאמץ, ומשסירב - הועדה סברה שאין להפעיל תקנה 15. ה. בפסק דין מיום 8/3/09 נקבע כי הועדה לא פעלה כראוי בנוגע להפעלת תקנה 15 וכן נקבע כי לאור העובדה שהועדה דנה בעניין מספר פעמים, יש למנות ועדה בהרכב חדש. ו. הועדה בהרכב חדש התכנסה ביום 9/6/09 וקבעה כי יש לעיין בהנחיות מנהל הרפואה של משרד הבריאות בדבר חזרה לעבודה של חולים שלקו באוטם שריר הלב ובדרך זו יהיה ניתן להעריך האם עבודתו הקודמת של המערער, כרוכה במאמץ גופני מיוחד או לא. ז. הועדה התכנסה ביום 3/8/09 ללא נוכחות וקבעה כי נוכח סירובו של המערער לעבור בדיקות מאמץ (מצויין בדו"ח), הועדה סבורה שאין להפעיל תקנה 15. ח. ביום 7/8/11 ניתן פסק דין נוסף, בתיק 24000-05-10, בו נקבע כי הדרישה מהמערער לעבור בדיקת מיפוי לב במאמץ עם טליום, ולהפכה לסיבה שלא להפעיל תקנה 15, אינה סבירה ומהווה פגם משפטי המצדיק החזרה לועדה. ט. ביום 19/9/11 התכנסה הועדה וקבעה, פעם נוספת, שאינה יכולה להחליט אם להפעיל תקנה 15, ללא בדיקת מאמץ. 3. אלה טענות המערער: א. מדובר בהתעמרות המערער, שעניינו עדיין נדון בעקבות פגיעה משנת 2002. ב. אין מקום להחזיר את הדיון לועדה פעם נוספת, כפי שהציע ב"כ המשיב. ג. על בית הדין לעשות שימוש בסמכותו הטבועה ולהפעיל - הוא בעצמו - את תקנה 15, זאת לאור טעותה של הועדה. ד. השאלה שיש להכריע בה היא האם תפקיד של איש תחזוקה כולל מאמץ גופני מיוחד. ה. בתיק זה מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הפעלת תקנה 15 על ידי בית הדין. ו. התיאור של הועדה את עבודתו של המערער, נעשה על פי דברי בא כוחו. הועדה טעתה בעשותה כן. ז. אין טעם להחזיר את הדיון לועדה בפעם השישית, שעה שהועדות מנהלות באופן מופגן מפסקי דין שניתנים בבית הדין. ח. המערער הפנה לפסיקה המאפשרת לבית הדין לקבוע את אחוזי הנכות. 4. ב"כ המשיב הודיע כי הוא מסכים להחזיר את הדיון לועדה וכי מתנגד להפעלת תקנה 15 על ידי בית הדין. 5. לבקשת ב"כ המערערים נקבע דיון בפניי. 6. בראשית הדיון הפניתי לצדדים שאלה האם ניתן דו"ח ועדת הרשות, כקבוע בתקנה 15. ב"כ המשיב הפנה לדו"ח ועדת הרשות משנת 2008. 7. בדיון המלצתי לצדדים להחזיר את הדיון לועדה בהרכב חדש, על מנת שתבקש דו"ח ועדת הרשות ותיתן החלטתה לעניין יישום תקנה 15. 8. ב"כ המשיב הסכים. ב"כ המערער התנגדה וטענה, פעם נוספת, כי לבית הדין יש את הכלים לקבוע בשאלת הפעלת תקנה 15. 9. לפני מתן פסק הדין, הוגש לתיק פרוטוקול ועדת הרשות מיום 6/1/08. כך קבעה הועדה: "מדובר ביליד 1960 שסובל ממחלת לב כלילית שאינה חלק מהנזק בגין האוטם שהוכר אלא עד רקע גורמי סיכון אחרים המצויים בתובע. המחלה הכלילית היא הגורם למגבלות התיפקודיות. יחד עם זאת סבורה הועדה שהתובע מסוגל לעבודה בהתאם למגבלותיו. המגבלות אינן נובעות מהאוטם שהוכר ולפיכך אין להפעיל תקנה 15". 10. לאחר עיון בחומר שבתיק ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין. 11. על פי הוראות תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956, הועדה הרפואית תבחן את הגדלת אחוזי הנכות, לאחר שתקבל חוות דעת של ועדת הרשות, מכח תקנה 16. ועדת הרשות כוללת גם פקיד שיקום והיא זו המוסמכת לבחון האם הנפגע יכול לחזור לעבודתו או לעיסוקו והאם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. 12. לא בכדי נקבע הרכבה של ועדת הרשות שכן ועדה זו מורכבת מגורמים המומחים לבחון את ההקשר התעסוקתי - את עבודתו של המבוטח קודם לנכות ואת מסוגלותו לבצע את העבודה לאחר הנכות. ועדת הרשות היא היא הגורם המוסמך לנתח את עיסוקו של המבוטח, כדי לקבל החלטה מושכלת בדבר המאמץ הנדרש בעבודה הספציפית אל מול היכולת הפיזית של המבוטח, כתוצאה מהפגיעה בעבודה. 13. הועדה בתיק זה התכנסה פעם נוספת, בעקבות פסק דין. בפסק הדין נקבע שהועדה אינה רשאית לשלוח את הערער לבדיקה רפואית במקרה הנדון, שעה שסעיף הליקוי שנקבע לו הוא העדר יכולת לעבוד במאמץ גופני מיוחד. הועדה עיינה בפסק הדין וקבעה כי בית הדין למעשה שולל ממנה כלי עבודה שמטרתו להעריך האם אכן המערער יכול או אינו יכול לשוב לעבודתו הקודמת. לדברי הועדה, העדר כלי עבודה זה אינו מאפשר לועדה לפסוק האם כן או לא להפעיל תקנה 15. 14. בפרוטוקול הועדה נשוא ערעור זה, הן לפני פסק הדין והן לאחריו, אין התייחסות להחלטת ועדת הרשות. מדובר על ועדה שהתכנסה בהרכב חדש ותפקידה לבחון האם להפעיל תקנה 15 בעניינו של המערער. בראש ובראשונה היה על הועדה לוודא האם קיים דו"ח ועדת הרשות ומה כתוב בו. הועדה לא עשתה כן. די בכך כדי לפסול את החלטת הועדה נשוא ערעור זה, אף כי לא מטעמי המערער. 15. לטעמי, הטעות שנפלה הן בדו"ח ועדת הרשות והן לאורך כל ההחלטות של הועדות הרפואיות, היא בעובדה שלא נעשה ניתוח ראוי של עבודתו של המערער כאיש תחזוקה. לו היה נעשה ניתוח ראוי של העבודה של המערער (ולא של "הנחיות מנהל הרפואה של משרד הבריאות", כפי שקבעה הועדה מיום 6/9/09), היתה הועדה יכולה לקבל החלטה מושכלת בשאלה האם לאור נכותו מעבודה, יכול המערער לבצע עבודתו מסוג אלה שביצע קודם לתאונה. 16. בדו"ח ועדת הרשות מינואר 2008 אין התייחסות מספקת לשאלת מסוגלותו של המערער לחזור לעבודתו הקודמת, לאור נכותו. הועדה אינה מפרט את אופי העבודה של המערער קודם לפגיעה ואינה מתייחסת לעובדה שהמערער פוטר וכן אינה מתיחסת לשאלת הירידה בהכנסות. 17. בנסיבות אלה, יש להחזיר את הדיון לועדה פעם נוספת. לאור העובדה שדו"ח ועדת הרשות ניתן בינואר 2008, לפני למעלה מחמש שנים ולאור העובדה שנפלו פגמים בהחלטת ועדת הרשות, יש לקבל דו"ח חדש ועדכני של ועדת הרשות. במסגרת הדו"ח על ועדת הרשות לברר לגופו של עניין, מה היה אופי תפקידו של המערער כאיש תחזוקה (ולא של איש תחזוקה ערטילאי) ולבחון האם המערער מסוגל, לאור מוגבלותו מהעבודה, לבצע עבודה זו כיום. לאחר קבלת דו"ח עדכני של ועדת הרשות, יוזמן המערער ובא כוחו לועדה על מנת שתשמע עמדתם בטרם מתן החלטה. 18. אני סבורה כי ככל שיערך ניתוח אמיתי של עבודת המערער כאיש תחזוקה, על ידי ועדת הרשות, בהתאם לתפקידה על פי חוק, תוכל הועדה הרפואית לקבל החלטה בעניינו של המערער ללא בדיקה רפואית. 19. יחד עם זאת מובהר כי ככל שלאחר קבלת דו"ח ועדת הרשות, עדיין תסבור הועדה שעל המערער לבצע בדיקה רפואית, לא פולשנית, על מנת לבחון את יכולתו לעבוד במאמץ, הרי שעל המערער לבצע את הבדיקה. 20. מכיוון שהועדה הקודמת, כמו קודמותיה, לא התיחסה כלל לדו"ח ועדת הרשות, אני סבורה שיש למנות ועדה בהרכב חדש. 21. אינני מוצאת שזהו המקרה שבו על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לקבוע את אחוזי הנכות של המערער. בידוע הוא שלועדה הרפואית יש שיקול דעת להפעיל תקנה 15 באופן מלא או באופן חלקי. לבית הדין לעבודה אין כל ידיעה, על אף ההחלטות המפורטות שנכתבו בעניין, האם במקרה זה יש להפעיל את התקנה באופן מלא או חלקי. סוגיה זו היא בשיקול דעתה של הועדה הרפואית, כמובן, רק לאחר עיון והתיחסות לדו"ח ועדת הרשות. 22. סוף דבר לאור האמור, עניינו של הערער מוחזר לועדה בהרכב חדש. הועדה תשקול הפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער, לאחר שתקבל דו"ח עדכני של ועדת הרשות, המפרט את העבודה שביצע המערער בעבר ואת מסוגלותו לבצע עבודה זו כיום. בפני הועדה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות, אלא לעניין שיעור הנכות שנקבע למערער. 23. לאחר קבלת דו"ח ועדת הרשות, הועדה הרפואית תזמין את המערער ובא כוחו, בטרם מתן החלטתה. 24. ככל שלאחר קבלת הדו"ח העדכני מועדת הרשות, הועדה תסבור שעל המערער לעבוד בדיקה רפואית זו או אחרת לשם דיון בשאלת הפעלת תקנה 15, על המערער לבצע את הבדיקה כדרישת הועדה. 25. בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו ולעינוי הדין שנגרם למערער, אני מחייבת את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור על פסק הדין, מבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. רפואהתקנה 15 (ביטוח לאומי)ועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית