במהלך הנהיגה חשוף תובע לקרני השמש הטופחות על שמשת המכונית. 1. התובע חשוף לשמש רק בעבודתו כבוחן נהיגה החל מ- 12/91 ועד היום. 2. פרופ' רוני וולף מונה לשמש מומחה - יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת העור ממנה סובל התובע לבין עבודתו. 3. ביום 18.6.12 ניתנה חוות דעתו של פרופ' וולף. על פי חוות דעתו של פרופ' וולף, לתובע נגעים טרום סרטניים מסוג Solar Keratosis בגינם עבר טיפולים רבים, בעיקר על ידי הקפאה בחנקן נוזלי. כמו כן מצויינת אבחנה של גידול מסוג BCC בפנים ובכתף, אם כי לא הומצא תיעוד על בדיקה פתולוגית/היסטולוגית שמצביעה על גידול מסוג זה. קיים קשר סיבתי רפואי בין קרינת שמש מצטברת לבין הנגעים מסוג Solar Keratosis. התובע היה חשוף לקרינה בעבודתו כבוחן נהיגה. אמנם שמשות המכונית חוסמות את רוב הקרניים העל סגוליות (השמשה הקדמית 90% והשמשות הצדדיות 70%), יחד עם זאת בנסיעה של שעות רבות ביום, כפי שהיה אצל התובע, סביר להניח שהוא נחשף למינון קרינה שעלול לגרום נזק. נזקי השמש אשר התגלו אצל התובע ב- 1991 ועוד כמה שנים לאחר מכן אינם נובעים מהחשיפה לשמש בעת שהתובע שימש כבוחן נהיגה החל משנה זו, אלא קשורים לחשיפה מוקדמת יותר. המומחה קובע כי חלק מהנזקים המאוחרים יש לזקוף לקרינה בעת עבודתו כבוחן נהיגה וחלק לחשיפה מוקדמת יותר. בהיעדר נתונים על חשיפה מוקדמת, מציע המומחה לזקוף 50% מהנזק לחשיפה בעבודתו כבוחן נהיגה ו- 50% הנותרים לחשיפה לשמש שקדמה לעבודתו, חשיפה בילדות, חשיפה בחופשות ובשעות הפנאי. המומחה הוסיף כי הטיפול ל- Solar Keratosis בשנת 1991 נעשה, על פי עיון בתיק הרפואי, על ידו. 4. הנתבע הגיש בקשה למינוי מומחה אחר לאור העובדה כי פרופ' וולף טיפל בעבר בתובע. 5. ביום 19.7.12 הוריתי, למען מראית פני הצדק, על מינוי מומחה רפואי נוסף. פרופ' ארנון כהן מונה כמומחה - יועץ רפואי נוסף. 6. ביום 30.7.12 התקבלה חוות דעתו של פרופ' כהן. על פי חוות הדעת לתובע נגעים בעור החשודים כ- BCC ליד העין (1999), בגב (2008), באיזור האף (2008) ובסמוך לעין (2011). בנוסף עבר התובע צריבות חוזרות של Solar Keratosis. גורמי הסיכון ל- BCC הינם עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות ומספר גדול של כוויות שמש בעבר. פרופ' כהן קובע כי קרוב לוודאי שחשיפה מרובה לשמש בילדות הינה גורם סיכון משמעותי יותר מאשר חשיפה לשמש בחיים המבוגרים. אשר למחלת ה- Solar Keratosis, הסיבה העיקרית לה היא חשיפה מתמשכת לקרינה אולטרה סגולית. קבוצת הסיכון לסרטן זה כולל בעלי עור בהיר, עיניים בהירות, בעלי היסטוריה ארוכה של חשיפה לשמש ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. Solar Keratosis מופיע על איזורי גוף שהיו חשופים לשמש ומופיע לראשונה בדר"כ לאחר גיל 40. אשר לשאלת הקשר הסיבתי קובע פרופ' כהן כדלקמן: מאחר והנגעים הופיעו בפנים אך גם בגב והחשיפה לשמש של התובע היתה מוגבלת באופן יחסי, אזי כי קיים קשר סיבתי חלש בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לשמש לבין הופעת הנגעים (הן ה- Solar Keratosis והן ה- BCC). עוד מציין פרופ' כהן כי לא צורפו הדוחות הפתולוגיים ולכן לא ניתן לקבוע אם אכן מדובר ב- BCC. אשר למידת הקשר הסיבתי, מאחר שחסרים נתונים מתקשה פרופ' כהן לכמת את הקשר. הנתונים החסרים הינם: האם לתובע עור בהיר, עיניים בהירות, שיער בהיר, הופעת נמשים בילדות, עדות של כוויות שמש בילדות. 7. לפרופ' כהן הופנו העובדות המשלימות הבאות: א. התובע בעל עיניים חומות, עור בהיר (ג'ינג'י), שיער בהיר. ב. לתובע לא היו בילדותו נמשים על הגוף. ג. התובע נולד בתל-אביב והתגורר בה עד גיל 32. ד. התובע כצעיר לא נהג להיחשף לשמש כמעט בכלל, לא נהג ללכת לים באופן קבוע, לא נחשף לשמש באופן מיוחד ולא סבל מכוויות שמש בילדותו. התובע הלך לים מפעם לפעם באופן רגיל. ה. עד שהתחיל התובע לעבוד כבוחן נהיגה בשנת 1991 בגיל 42, עבד במקום סגור כמנהל מחסן למוצרי צריכה ביתיים ולא נחשף לשמש כמעט בכלל. ו. התובע מטופל באופן קבוע בגין הגידולים הסרטניים בקופת חולים מכבי בכפר סבא ע"י ד"ר גינזבורג אלכס. כמו כן צורפו תוצאות בדיקות פתולוגיות מהשנים 1996, 1999 ו- 2008. 8. ביום 9.6.13 התקבלו תשובותיו של פרופ' כהן. פרופ' כהן קובע, לאור הנתונים שהתקבלו ולאור החשיפה המוגבלת לשמש, כי קיים קשר סיבתי חלש בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעת ה- Solar Keratosis. פרופ' כהן קובע כי ניתן לייחס לא יותר מ- 10% מהנזק לחשיפה לשמש במסגרת עבודתו של התובע. יחד עם זאת, לא קיים קשר סיבתי בין החשיפה של התובע לשמש בעבודתו לבין ה- BCC אשר התגלה ב- 16.6.08 מאחר שהנגע הופיע בגב. מאחר ואין דוחות פתולוגיים לגבי הנגעים בפנים, לא ניתן לקבוע אם מדובר ב- BCC או שמא בנגעים שנכרתו ובדיעבד הסתבר שהיו תקינים. 9. טענות התובע - א. לא היה מקום לפסול את חוות דעתו של פרופ' וולף ואף לא למנות מומחה נוסף. פרופ' וולף אינו הרופא המטפל בתובע, אלא בדק אותו פעם אחת ויחידה לפני 20 שנה בטרם נחשף לשמש. ב. אין מחלוקת בין המומחים כי לחשיפה ממושכת לשמש יש השפעה מכרעת על התפתחות הגידולים מסוג Solar Keratosis. ג. למרות שהתובע לא שייך לקבוצת הסיכון לגידולים אלה, לאור הנתונים אשר הועברו למומחה, התבצר המומחה בעמדתו הראשונית וקבע כי ניתן לייחס רק 10% מהנזק לחשיפה במסגרת עבודתו. לאור הנתונים הנוספים שהועברו אל פרופ' כהן, היה עליו לחלק לפחות באופן שווה את הסיבות למחלתו של התובע בין חשיפתו לשמש בעבודתו לבין סיבות אחרות. ד. לפני בית הדין מונחות שתי חוות דעת ולפיכך עליו לאמץ את חוות הדעת אשר הינה לטובת המבוטח. בית הדין הארצי קבע כי די בכך ש- 20% מהנזק ייגרם על ידי העבודה כדי לקבוע קיומה של השפעה משמעותית. משפרופ' וולף ייחס 50% מהנזק לעבודה, יש לאמץ את חוות דעתו ולקבל את התביעה. 10. טענות הנתבע - א. אף פרופ' וולף לא קבע כי התובע סובל מגידול מסוג BCC. אשר לנגעים מסוג Solar Keratosis, קבע פרופ' וולף כי התובע טופל בגין ליקוי זה כבר בשנת 1991 ולכן לא יתכן כי הליקוי נגרם עקב עבודתו. ב. לגבי ליקויים מאוחרים יותר קבע פרופ' וולף, כי אין מספיק נתונים כדי ליתן תשובות מבוססות ולכן הציע לזקוף 50% מהנכות לחובת חשיפה לשמש בעבודה. קביעה זו אינה מרימה את נטל ההוכחה. על התובע להוכיח קיום קשר סיבתי באופן ברור וחד משמעי ורק לאחר מכן יש לבחון את מידת ההשפעה והאם הינה מעל 20%. ג. אשר לחוות דעתו של פרופ' כהן, מידת ההשפעה אשר נקבעה ל- Solar Keratosis הינה בשיעור 10% בלבד ואין בכך די כדי לקבוע קיומה של השפעה משמעותית. ההכרעה - 11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חוות הדעת הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בכל הקשור ל- Solar Keratosis. 12. ביום 19.7.12 ניתנה, כאמור, החלטה על מינוי מומחה - יועץ רפואי נוסף. בהחלטה נקבע כדלקמן: "על פי ההנחיות בדבר מינוי יועצים רפואיים ייחשב מומחה אשר טיפל בעבר בתובע כבעל "עניין אישי". הרציונל מאחורי קביעה זו הינה כי יש חשש לאובייקטיביות של רופא אשר טיפל במבוטח. בענייננו מדובר בטיפול חד פעמי במסגרת קופת חולים בשנת 1991 טרם החל התובע להיחשף לשמש במסגרת עבודתו. ספק רב בעיני אם לכך כיוונו ההנחיות. יחד עם זאת, למען מראית פני הצד ימונה מומחה רפואי נוסף". 13. יש להדגיש כי העובדה שפרופ' וולף טיפל בתובע בשנת 1991 הועלתה על ידו כקוריוז לאחר שעיין בתיק הרפואי. מדובר בטיפול על ידי הקפאה בחנקן נוזלי, טיפול אותו עבר התובע מספר פעמים במהלך השנים, ע"י רופאים שונים. אין מדובר בטיפול קבוע של פרופ' וולף בתובע. 14. חוות דעתו של פרופ' וולף לא נפסלה ופרופ' כהן מונה כמומחה נוסף למען מראית פני הצדק. 15. התוצאה איפוא כי בפני בית הדין מונחות חוות דעת של שני יועצים רפואיים. 16. שני היועצים קובעים כי לא הוכח כי התובע חלה ב- BBC בהיעדר בדיקה פתולוגית, למעט בדיקה אחת משנת 2008 המתייחסת לנגע בגב. מאחר ואזור זה לא נחשף לשמש במסגרת עבודתו של התובע, קבע פרופ' כהן כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע בחשיפה לשמש לבינו. בהיעדר הוכחה למחלת BBC נדחית התביעה בקשר לנגעים אלה. 17. אשר לנגעים מסוג Solar Keratosis, אין מחלוקת בין המומחים כי קיים קשר סיבתי בין חשיפה לשמש לבין הופעת הנגעים. המחלוקת בין המומחים הינה בקשר למידת ההשפעה של חשיפת התובע לשמש במהלך עבודתו משנת 1991 לבין הופעת הנגעים. פרופ' וולף קובע כי יש לזקוף 50% מהנזק לחשיפה לשמש בעבודתו ואילו פרופ' כהן קובע כי ניתן לייחס לא יותר מ- 10% מהנזק לחשיפה לשמש במסגרת עבודתו של התובע. 18. ככלל, כאשר קיימת מחלוקת בין מומחים יועצים רפואיים אשר התמנו על ידי בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי, יכריע בית הדין על פי עקרונות פירוש חקיקה מתחום הביטחון הסוציאלי, לפיהם ספק פועל לטובת המבוטח (עב"ל 213/98 שרלוט וימן - המוסד פד"ע לח 558; עב"ל 106/07 דורית גלס - המוסד (20.5.07)). 19. לפיכך אני מאמצת את מסקנת פרופ' וולף לעניין מידת הקשר הסיבתי. 20. בפסיקה נקבע כי שיעור ההשפעה של תנאי העבודה שניתן לקבלו כשיעור השפעה משמעותי לצורך הוכחת קשר סיבתי, על פי תורת המיקרוטראומה, לא יכול להיות פחות מ- 20%. (עב"ל 521/05 משה קורין - המוסד (7.10.07); עב"ל 659/06 המוסד - חיין עפיף טנוס (10.3.07); עב"ל 744/08 המוסד - משה עזרן (27.1.11) עב"ל 65/10 המוסד - מיכאל כהן (15.5.11)). 21. הנתבע טוען כי על התובע להוכיח קיום קשר סיבתי באופן ברור וחד משמעי וזאת בטרם ייערך "מאזן ההשפעות". אלא שבענייננו אכן נקבע קשר ברור וחד משמעי בין חשיפה לשמש לבין מחלת התובע והשאלה הינה האם הוכיח התובע השפעה משמעותית כעולה מהפסיקה. על פי חוות דעתו של פרופ' וולף קיימת השפעה של 50% בין החשיפה לשמש בעבודה לבין הנזק אשר נגרם לתובע. 22. הנתבע מוסיף וטוען כי ליקוי ה- Solar Keratosis טופל כבר בשנת 1991, עם תחילת עבודתו של התובע ולכן לא יתכן כי ליקוי זה נגרם עקב עבודתו. אלא שהתובע המשיך לעבוד בחשיפה לשמש שנים רבות תוך שהמשיכו והתגלו נגעים נוספים מסוג Solar Keratosis. כבר נפסק כי אין כל סיבה מדוע לא להכיר בהשפעה של 20% על החמרת המחלה כהשפעה משמעותית אף היא. 23. למעלה מן הצריך אוסיף כי פרופ' וולף ציין אמנם כי אינו יודע איזו כמות קרינה קיבל התובע בעת הנסיעה במכונית ואיזו חשיפה מוקדמת היתה, לרבות בילדות. בהיעדר מידע קבע כי יש לזקוף 50% מהנזק לחשיפה בעבודתו. יש לציין כי לבקשת פרופ' כהן הועברו נתונים נוספים לפיהם התובע, כצעיר, לא נהג להיחשף לשמש כמעט בכלל, וכי עד שהתחיל לעבוד כבוחן נהיגה עבד במקום סגור. נתונים אלה מחזקים את מסקנתו של פרופ' וולף לפיו יש לייחס 50% מהנזק לחשיפה לשמש בעבודתו. 24. סוף דבר, משעל פי שתי חוות הדעת לא הוכיח התובע קיום נגעים מסוג BBC באזורים חשופים לשמש, נדחית התביעה בקשר לנגעים אלה. באשר לנגעים מסוג Solar Keratosis, אני מאמצת את חוות הדעת של פרופ' וולף וקובעת כי נגעים אלה הינם בבחינת פגיעה בעבודה. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪. רכבשמשות רכבמחלת עוררפואההכרה בתאונת עבודהחשיפה לשמשתאונת עבודה