1. התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 11.06.10 נפגע בגבו תחתון במסגרת עבודתו במפעל "סלינה תעשיות (1972) בע"מ" (להלן: "האירוע"), וביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה. תביעת התובע נדחתה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התרחשותו של האירוע התאונתי הנטען. מכאן התביעה שבפנינו. 2. ביום 03.01.13 שמענו את עדותם של שני עובדים שעבדו עם התובע בעת התרחשותו של האירוע הנטען, ועדותם הייתה מימנה בעינינו. כן נעתר בית הדין במעמד הדיון לבקשת התובע לפטור אותו מהגשת תצהיר עדות ראשית, וזאת בהתחשב במצבו הרפואי והקוגניטיבי, והמגבלות מהן הוא סובל בעקבות אירוע מוחי קשה בו לקה, ועל כן בהסכמת הנתבע הוחלט להתבסס על הדברים שאמר התובע בהודעה שמסר בעבר לחוקר המל"ל. 3. בהחלטה מיום 26.02.13 קבענו כי התרחשותו של האירוע כהגדרתו לעיל הוכחה בפנינו, וזאת בהתחשב שגרסת התובע ביחס להתרחשותו של האירוע לא נסתרה, ונתמכה בעדותם העקבית של שני עדים, ובהתאם קבענו שהוכח בפנינו כדלקמן - א. ביום 11.06.10, התובע סובב, ביחד עם שלושה פועלים, מכונה במשקל מעל 250 ק"ג. אותה פעולה התבצעה באופן הבא - התובע הרים מעט את המכונה בעזרת מוט, כאשר שלושת העובדים דחפו את המכונה עד לסיבובה. בעקבות ביצוע פעולה זו חש התובע כאב קל בעמוד השידרה, אולם כאביו התגברו כעבור רבע שעה מאותה הרמה. ב. האירוע התרחש בין השעות 10:00-11:00 לערך, והתובע המשיך לבצע עבודות משרדיות עד שעה 13:00 מועד בו הסתיימה המשמרת בה עבד באותו היום. 4. לצורך קביעת הקשר הסיבתי רפואי בין האירוע לבין הליקוי ממנו סובל התובע בגב, מינינו בהחלטה הנ"ל כמומחה רפואי מטעם בית הדין את דר' רוזנטל אלכסנדר, והפנינו אליו את השאלות הבאות - א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע בגב החל מיום האירוע כהגדרתו בהחלטה הרצ"ב? ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובע לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע?371 3אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו. ג. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי בניהם ובאיזו מידה? 5. בחוות דעתו, בהשיבו לשאלות הנ"ל, השיב דר' רוזנטל כי התובע סובל מכאבי גב וכי קיים קשר סיבתי בין אותם כאבים לבין האירוע. להלן תשובותיו - "א. מהחומר הרפואי שהוגש ניתן לקבוע כי מחלת התובע היינה "תסמונת כאב" המתבטאת בסבל הנובע מכאב גב תחתון המקרין לסירוגין לגפים תחתונות ובעיקר לרגל שמאל. בהערכה זו הסתמכתי על ממצאי בדיקת האורתופד, דר' שחאדה, מתאריך 18.6.2010 (שבוע אחר הפגיעה הנידונה), מהלך המחלה המתואר במסמכים שהוגשו, פענוח צילום ע"ש מותני ובדיקת CT ע"ש מותני מתאריך 25.7.2010 בה נצפו שינויים ניווניים לאורך חוליות ע"ש מותני המתאימים לרקע קונסטיטוציונלי נורמטיבי. ב. בתשובה לשאלה מס' 2: בתאריך 14.5.2006 נבדק עקב: "כאב גב עם הקרנה לשוק שמאל לאחר שכיבה במשך שבועיים ... ממצאים: "הגבלת תנועות מינימלית, אין רגישות במשוש ע"ש, לסג שלילי, כוח גס תקין... חוסר תחושה בחלק חיצוני של ירך שמאל עד לדרמטום 12T. הופנה לצ. ע"ש גבי ומותני". כלומר, התובע סבל מהתקף כאב גב תחתון המקרין לרגל שמאל כ- 4 שנים לפני האירוע הנידון בפנינו. מבחינה פרוגנוסטית ניתן לקבוע כי התובע היה צפוי לסבול מכאב גב תחתון חוזר בשלב כלשהו של חייו. לא ניתן לקבוע יזמון התקף שכזה שיתכן ולא היה מתרחש בעת שהתרחש אלמלא האירוע הנטען. ג. בתשובה לשאלה מס' 3: להערכתי, התרחשותו של האירוע גרמה להופעת ה"מחלה/כאבי גב תחתון" המתועדים במסמכים הרפואיים הרלוונטיים מתאריך 16.06.2010 ואילך". 6. לבקשת ב"כ הנתבע, התיר בית הדין להפנות למומחה שאלות ההבהרה הבאות: א. הנך מופנה לרישום הרפואי מיום 06.05.10, שהופק כחודש עובר למועד האירוע, ובו נרשם "תלונות/סיבת הפניה מאתמול כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל ימין בעקבות תנועה פתאומית". האם יש באותו רישום כדי לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך, שבה ציינת כי "להערכתי, התרחשותו של האירוע גרמה להופעת ה"מחלה/כאבי גב תחתון" המתועדים במסמכים הרפואיים הרלוונטיים מתאריך 16.06.2010 ואילך"? אנא נמק. האם ניתן לומר שיש קשר בין כאבי הגב עליהם התלונן התובע בתאריך 14.05.06 לבין כאבי הגב שברישום הרפואי מיום 06.05.10 הנ"ל? אנא נמק. 7. המומחה, במסגרת חוות דעתו המשלימה, ענה לשאלות הנ"ל כדלקמן - "א. ברישום מתאריך 6.5.2010 אין בכדי לשנות מקביעתי כי האירוע הנטען בתאריך 11.06.2010 גרם להופעת כאבי הגב שתועדו מתאריך זה ואילך. בהעדר רישום המתעד סבל מתמשך יש להתייחס לתיעוד מתאריך 06.05.2010 כאל אירוע שגרם לכאב חריף וחולף. בכל מקרה, בתשובתי לשאלות כבודה מתאריך 28.03.2013 התייחסתי לנושא. בתשובה לשאלה מס' 2 ציינתי כי הפקטור הפרוגנוסטי הראשון בחיזוי סבל עתידי מכאב גב תחתון הינו עבר רפואי רלוונטי. במקרה שלפנינו התובע סבל מהתקפים של כאב גב תחתון עובר לחבלה הנידונה. אין בנתון זה בכדי לשלול את העובדות המתייחסות לאירוע הנטען ולכך שכאב הגב מתאריך 11.06.2013 נגרם בעקבות הפגיעה בעבודה. אדגיש שוב כי התייחסותי הינה לקשר שגרימה בין האירוע הנטען ולכך שכאב הגב מתאריך 11.06.2013 נגרם בעקבות הפגיעה בעבודה. הערכתי זו אינה מתייחסת לקשר בין נכות צמיתה באם נותרה והקשר לתאונה הנידונה. ב. כפי שציינתי התובע היה צפוי לסבול מכאב גב תחתון חוזר במהלך חייו גם ללא חבלה ספציפית בזמן נתון. לאור החלטת כבודה לגבי התרחשות האירוע ומהלך המחלה המתועד אני מעריך כי "התקף" כאב הגב ממנו החל התובע לסבול בתאריך 11.06.2010 נבע מהחבלה הנידונה. כפי שציינתי במכתבי מתאריך 28.03.2013 בהעדר האירוע יתכן כי התקף הכאב לא היה מתרחש בתאריך ובמקום הספציפי". 8. בהמשך ביקש ב"כ הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, ובהחלטה מיום 03.09.13 לא נעתר בית הדין לבקשה, וזאת משנמצא כי המומחה התייחס לשאלות שהפנייתן נתבקשה וקביעותיו נמצאו כמתיישבות עם התיעוד הרפואי אליו הפנה התובע במסגרת בקשתו. על כן, התבקשו הצדדים להודיע את עמדתם בהתייחס לחוות הדעת ו/או להגיש סיכומים משלימים במידה ובדעתם לעשות כן. 9. מטעם ב"כ התובע הוגשה הודעה לפיה התובע אינו מעוניין להגיש סיכומים מטעמו, ועל כן מסתפק הוא בקביעת המומחה שבחוות דעתו ובהשלמתה, מהן עולה שיש לקבל את התביעה. 10. מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים, ולדעתו יש לדחות את התביעה. במסגרת סיכומיו חזר ב"כ הנתבע על האמור בסיכומיו הראשונים, לפיהם נטען כי התובע לא הוכיח כי ביום 11.06.10 התרחש אירוע כלשהו במסגרת העבודה. לטענתו, תביעת התובע נדחתה תוך שהנתבע התבסס על הגרסה העולה ממכלול המסמכים הרפואיים עובר לאירוע הנטען ולאחריו, שלפיהם עולה בבירור כי כאבי הגב של התובע הופיעו עובר ליום האירוע הנטען. מאותם רישומים רפואיים עולה בבירור כי התובע כלל לא סיפר על אירוע חבלתי, פרט לאירוע מיום 05.06.10, שם הסביר לרופא את הסיבה להופעת הכאבים בגב, אשר נבעו מתנועה פתאומית בגב ללא ציון העבודה כגורם להוכחת הליקוי. גם בטופס 250, שנמסר לרופאת המשפחה כחודש לאחר האירוע, לא צוין בו דבר ביחס להתרחשות אירוע כלשהו במסגרת העבודה. בהתייחס לקביעות המומחה שבחוות דעתו נטען, כי בפני המומחה לא הונח כל החומר הרפואי הנוגע לתובע, ועל כן לא הייתה למומחה האפשרות להגיע לאבחנה רפואית מדויקת ושקולה כנדרש. המומחה התעלם ממסמכים רפואיים נחוצים וכבדי משקל אשר מעידים באופן ברור וחד משמעי על כך שמחלת התובע נבעה כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי, שיש בהם להצביע על ניתוק הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע. בנוסף נטען, כי מחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא אינו החלטי בגישתו ובמסקנתו, שכן לשיטתו חרף הצפי של התובע לסבול מכאבי גב, הרי שיש לשייך את האירוע להופעתם של אותם כאבים. מסקנה זו אינה מבוססת ואינה עולה בקנה אחד עם התיעוד הרפואי המבסס "סבל מתמשך". נעיר כי התובע השיב, ברשות בית הדין, לסיכומי הנתבע. דיון והכרעה - 11. בהחלטה בה נקבעו העובדות, נאמרו הדברים הבאים - "יש לומר כי ב"כ הנתבע הפנה, ובצדק, לכך שברישום הרפואי השוטף שנערך ביחס לתובע ע"י הרופאה דר' סני גיטה, לא ניתן לראות כל אזכור של אירוע כלשהו בכלל או אירוע בעבודה בפרט. ברם קיבלנו את הסבריו של התובע בהשיבו לשאלות חוקר המל"ל ביחס להעדר אזכור פרטי האירוע בכך שחשב לחזור לעבודתו הרגילה ולא סבר כי המדובר בתאונת עבודה (עמ' 4 ש' 1-12 ועמ' 5 ש' 1-6 להודעה). אשר לעניין התלונות על כאבים בגב שברישומים הרפואיים, הרי שהתובע עומת עם אותם רישומים ולא הכחיש את תוכנם, והשיב "לא זכור לי ואני לא יכול לשקר סתם" (עמ' 4 ש' 7 להודעה), ובהמשך חזר על דבריו: "שאלה: האם אכן היו לך כאבי גב כשבועיים לפני אותו יום שישי כפי שמסרת לדר' סני גיטה רופאת המשפחה ולאורטופד דר' שחאדה? תשובה: יכול להיות ולא זכור לי ואני לא רוצה לשקר לך" (עמ' 5 ש' 17-18 להודעה). מכל מקום, הרי שהמסמכים הרפואיים, ובגדרם האנמנזה שנרשמה בסמוך לאירוע, אינם חזות הכל, ובהתחשב באמור לעיל העדפנו את העולה מעדותם של התובע ועדיו, וסבורים אנו שלנפקותן של תלונות התובע מן הראוי שתינתן הדעת ע"י מומחה רפואי שימונה ע"י בית הדין אשר לגרסת עדי התובע שנרשמה בהודעתם לחוקר המל"ל - עיקר השוני בגרסאותיהם מתמקד בכך שבהודעה לא הוזכרה העובדה שהתובע הוא אשר הרים את המכונה בעזרת המוט. העד מר ג'לאל מטר נשאל, בחקירתו הנגדית בפנינו, כיצד הוא מסביר את השוני האמור והשיב - "ש. ב- 21/11/10 היה אצלך חוקר המל"ל ומסרת לו תשובות ואני מקריא לך מההודעה שלך. אתה אמרת שאתה לא זוכר מי הרים את הצינור ושהתובע דחף בידיים. עכשיו אתה אומר משהו הפוך. ת. לא נכון. זה אף פעם לא עשינו, בכל משמרת יש שלוש ואסור לגעת בזה, וזה לא נכון מה שכתוב וזה לא העבודה שלי. אני עזרתי לו, הוא עשה את זה עם הברזל, האחראי עושה את הכיוון. ש. אולי אחראי אחר עשה את זה. ת. לא. חוץ מזה החוקר חקר אותי שנה וחצי אחרי. אני אמרתי לו שאני לא זוכר איזה יום אבל רק זוכר שזה היה משמרת בוקר. ש. תגיד לי מה לא נכון. ת. הוא לא דחף. מה שכתוב בהודעה לא נכון עד עכשיו. ש. אני מקריא לך מההודעה שלך לחוקר המל"ל. תגיד מה לא נכון. ת. אני זכרתי שזה במשמרת בוקר, לא זכרתי יום ותאריך. לא נכון שהתיאור שהתובע היה דוחף בידיים ומישהו אחר החזיק את הצינור. אני זוכר שהוא הלך כפוף עם הידיים על הגב" (עמ' 5 ש' 3-17 לפרוטוקול). העד מר סמיר אבו ליל גם כן עומת עם גרסתו שבהודעתו לחוקר המל"ל, והשיב - "זה לא נכון שאמרתי שאני זוכר שזה היה במשמרת לילה, אני זוכר שזה היה בבוקר, ביום שישי. זה לא נכון שאני לא עזרתי לו לסובב את המכונה. אני הייתי קרוב אליו ויכולתי לעזור לו בזה, אחד לא יכול לסובב, צריך שלושה ארבעה" (עמ' 6 ש' 23-28 לפרוטוקול). גם בעניין זה, העדפנו את גרסאותיהם של עדי התובע בפנינו, על פני זו שנרשמה בהודעותיהם לחוקר המל"ל, מה גם שאיננו סבורים שמדובר בשוני מהותי וכבד משקל, אשר יש בו כדי לעורר ספקות של ממש אשר למהימנות עדותם בפנינו". איננו מוצאים לנכון לסטות מקביעותינו שפורטו לעיל ומהעדפתנו את העולה מעדותו של התובע על פני העולה לכאורה מהמסמכים הרפואיים, הרישומים שנכללים בהם ואלה שנעדרים מהם, שכן כאמור על פי התשתית העובדתית שנקבעה ואשר עלתה בקנה אחד עם גרסת התובע שלא נסתרה ונתמכה בעדותם של שני עדים, התרשמותנו הייתה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת התרחשותו של האירוע מיום 11.06.10, ובשל כך מינינו מומחה רפואי אשר ידון בשאלת הקשר הסיבתי רפואי בין אותו אירוע לבין הליקוי ממנו סובל התובע בגב. לפיכך, איננו רואים הצדקה להעריך מחדש את הקביעות העובדתיות ולשנות מקביעותינו בדבר קיומו של האירוע כהגדרתו לעיל. כמו כן, איננו מקבלים את עמדת ב"כ הנתבע, לפיה המומחה השתית את דעתו על חומר רפואי חסר וכביכול התעלם מהמסמכים הרפואיים שהונחו לפניו. בפני המומחה עמד תיקו הרפואי של התובע שהוזמן לבקשת הנתבע אשר כולל את התיעוד הרפואי שנערך בעניינו של התובע במועדים עובר לאירוע ולאחריו. לא שוכנענו מטיעוני ב"כ הנתבע שבאמרת המומחה ש"לא הוגש חומר מהאשפוז במחלקה האורטופדית בבי"ח העמק כמצוין בסיכום ביקור ע"י הרופאה המטפלת בתאריך 29.08.2010", יש כדי לרוקן את חוות הדעת מתוכן ולמנוע הגעה לאבחנה רפואית מדויקת ושקולה כנדרש. האבחנה הרפואית, לפיה התובע סובל "מכאבי גב תחתון המקרין לסירוגין לגפים תחתונות ובעיקר לרגל שמאל", צוינה במפורש על ידי המומחה כשבעניין זה נסמך "על ממצאי בדיקת האורתופד, דר' שחאדה, מתאריך 18.6.2010 (שבוע אחר הפגיעה הנידונה), מהלך המחלה המתואר במסמכים שהוגשו, פענוח צילום ע"ש מותני ובדיקת CT ע"ש מותני מתאריך 25.7.2010 בה נצפו שינויים ניווניים לאורך חוליות ע"ש מותני המתאימים לרקע קונסטיטוציונלי נורמטיבי". מכל מקום מדובר בקביעה רפואית המצויה בשיקול דעתו המקצועית של המומחה. במסגרת חוות דעתו לרבות השלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב, התייחס המומחה מפורשות לנושא הקשר הסיבתי ולאבחנות הרפואיות בתקופה שעובר למועד הפגיעה מיום 11.06.10 ולאחריה. במסגרת זו המומחה הסביר כי אומנם התובע סבל מהתקפים של כאב גב תחתון עובר לחבלה מושא הדיון, אולם לגישתו "לא ניתן לקבוע תיזמון התקף שכזה שיתכן ולא היה מתרחש בעת שהתרחש אלמלא האירוע הנטען... להערכתי, התרחשותו של האירוע גרמה להופעת ה"מחלה/כאבי גב תחתון" המתועדים במסמכים הרפואיים הרלוונטיים מתאריך 16.06.2010 ואילך". עיננו הרואות, אם כן, שחוות דעת המומחה לרבות השלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה עליהן התבקש המומחה להשיב לא מותירה ספק באשר לקיום קשר סיבתי כנדרש על פי הדין והיא עקבית, ברורה וחד משמעית. 12. אשר על כן, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי האירוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, ומורים לנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה שיחושבו בהתאם להוראות הדין. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ. 13. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. מפעלהכרה בתאונת עבודההכרה בכאבי גב כתאונת עבודהתאונת עבודה