זיהוי המעביד ביחסי עבודה משולשים, נדונו לא אחת בפסקי דין של בתי הדין לעבודה. בפסק הדין כפר רות, פסק הדין המנחה בעניין יחסי העסקה משולשים, נפסק כי: "מתוך סימני ההיכר לזיהוי המעביד העולים בעיקרם מן ההלכה הפסוקה ובחלקם מטבע הדברים, ניתן לשאוב אינדקציות בדבר הצדדים הנכונים להתקשרות למתן עבודה בתמורה, לרבות מכוח התנהגותם של הצדדים באתר העבודה. (בעניין זה ראה מאמרו של מ. גולדברג "עובד ומעביד תמונת מצב" עיוני משפט התשנ"ב - 1992 עמ' 19, בעיקר בפרק "מיהו מעביד" בעמ' 59 - והאסמכתאות בהערות השוליים). אכן, כל סימן היכר בנפרד - לא תמיד הוא חד משמעי אולם בהצטברם של סימני ההיכר, כולם או בחלקם, הם עשויים לסייע באיתור המעביד הנכון הנושא בחובות המוטלות עליו כלפי עובדיו" (דבע (ארצי) נב/142-3/ חסן עליאה אלהרינאת נגד כפר רות ואח', פד"ע כד (1) 535) נקבעו המבחנים הבאים לזיהוי המעביד: כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; מי פיטר את העובד ומי הסדיר את קבלת העובד לעבודה; מי קבע את תנאי ההעסקה ומי נשא בחובה לתשלום השכר; מי פיקח על עבודת העובד, למי דיווח העובד על עבודתו ו/או על היעדרותו; בעלות על הציוד, החומרים והכלים; האם העובד מבצע עבודה שהיא חלק מעבודת המפעל, אם לאו; משך קשרי העבודה. יחסי עובד מעביד