2. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. הנתבע הינו בעלים של עסק בשם "מדיה מערכות אור קול". ב. התובעת הועסקה על ידי הנתבע כמנהלת חשבונות ומזכירה, מיום 13/11/07. ג. ביום 2/8/11 עזבה התובעת את העבודה, לטענתה בגין יחס מכפיר וצעקות מצד הנתבע. ד. התובעת מסרה אישורי מחלה מיום 2/8/11 ואילך. ה. בימים 9/8/11 ו- 10/8/11 הגיעה התובעת לעבודה, לצורך הכנת משכורות. ו. מיום 11/8/11 לא הגיעה לעבודה והמציאה אישורי מחלה. ז. ביום 14/8/11 נשלח לנתבע מכתב מאת ב"כ התובעת ובו דרישה לתשלום שכר חודש יולי 2011 ודמי הבראה. במכתב יש התראה לפני התפטרות מחמת יחס מכפיר וכן הלנת שכר. ח. הנתבע השיב לב"כ התובעת ביום 17/8/11. במכתב הודיע ששכר חודש יולי מוכן ואולם, מכיוון שלתובעת יש חוב כלפיו, עליה להגיע להסדיר את החוב. ט. ביום 18/8/11 נשלח לנתבע מכתב נוסף וביום 15/9/11 מכתב נוסף בו מודיעה התובעת כי התפטרותה נכנסה לתוקף ביום 14/9/11 וכי היא דורשת תשלום שכר עבודה לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. י. שכר עבודה לחודש יולי 2011, בסך 2,020 ₪, שולם ביום 25/10/11. 3. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית והעידה בישיבת 17/4/13. הנתבע, שאינו מיוצג, העיד אף הוא. לאחר הדיון הוגשו סיכומים בכתב. 4. לאחר עיון בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת. 5. נסיבות סיום העבודה התובעת עזבה את העבודה ביום 2/8/11 במהלך יום עבודה. לטענתה, עשתה כן לאחר שהנתבע התקשר אליה וצעק עליה באופן מבזה ומשפיל. הנתבע אישר שדיבר אל התובעת "בקול רם" וזאת לאחר שניסה להשיגה במשך חצי יום, בטלפון הנייד ובטלפון למשרד, אך התובעת היתה עסוקה בשיחה אחרת ולא ענתה. התובעת טענה בתגובה, ששוחחה עם ספק ולא יכולה היתה להתפנות ולדבר עם הנתבע. עוד טענה כי בעקבות השיחה, הרגישה לא בטוב ולכן עזבה את העבודה באמצע יום עבודה, סגרה את המקום והפעילה אזעקה. 6. התובעת מסרה לנתבע אישור מחלה מיום 5/8/11, רטרואקטיבית לתקופה 2/8/11 עד 5/8/11 בגין ANXIETY REACTION . 7. התובעת התייצבה לעבודה ביום 9/8/11, לצורך הכנת המשכורות. הנתבע אישר בעדותו שלא יכול היה לשבת איתה באותו מועד וביקש שתגיע למחרת - 10/8/11. כאשר הגיעה למחרת, הנתבע לא היה נוכח. לטענתו, לא שם לב שיש לו נושאים אחרים לטפל בהם באותו יום. 8. מאז 11/8/11 התובעת לא הגיעה לעבודה. התובעת שלחה לנתבע הודעת SMS בבוקר 11/8/11 כי היא חולה ולא תגיע לעבודה. 9. כמו כן הציגה אישורי מחלה מיום 8/8/11 ועד 31/8/11 ולאחר מכן אישורי מחלה נוספים. 10. ביום 11/8/11, במקביל להודעה על מחלה, שלחה התובעת לנתבע דרישה לתשלום משכורת יולי ודמי הבראה. מספר ימים לאחר מכן, ביום 14/8/11, נשלח מכתב בעניין זה על ידי באת כוחה. 11. הנתבע הגיב למכתב והודיע שהשכר מוכן, אך בפועל לא שילם את השכר. בעדותו טען שאינו צריך לשלוח את השכר בדואר ולמעשה כלל אינו יודע מה הכתובת וכי היה על התובעת להגיע אליו. עוד טען כי התובעת נותרה חייבת לו כסף וביקש לקזזו מהשכר וכן טען להלוואה שנטלה התובעת ואשר הוא ערב לה, ודרש שהתובעת תסיר אותו מהערבות. 12. התובעת אישרה בתצהירה כי קיים חוב שלה לנתבע, עבור רכישת מחשב וציוד נוסף, בסך 3,380 ₪. לתצהירה צרפה פתק בכתב ידה, בו מפורט החוב (נספח 16). הנתבע בעדותו אישר את קיומו של הפתק ולטענתו, התובעת לקחה אותו עימה ביום האחרון לעבודה. 13. ביום 25/10/11 נשלח לתובעת שיק ע"ס 2,020 ₪. סכום זה מהווה תשלום שכר לחודש יולי 2011 בניכוי החוב, אשר הנתבע חישבו בסך 3,450 ₪. 14. טענת התובעת לזכאות לפיצויי פיטורים בעקבות ההתפטרות, נסמכת על שניים. האחת - יחס מכפיר מצד הנתבע במהלך התקופה האחרונה לעבודתה ובמיוחד ביום 2/8/11. השניה - אי תשלום שכר חודש יולי 2011 במועד. 15. לעניין היחס המכפיר, אנו סבורים שהתובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח כי מדובר בהתנהלות כזו המצדיקה התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. באשר לאירועים קודם ליום 2/8/11, למעט אמירה כללית בתצהיר בדבר יחס כועס ולא מכובד (סעיף 3), אין כל תימוכין לטענה זו. הנתבע אמנם אישר בעדותו שהוא יכול לפעמים לכעוס ולצעוק על עובדים, אך אין בכך די כדי לקבוע שתנאי העבודה של התובעת היו כאלה שלא איפשרו את המשך עבודתה. 16. באשר לאירועים ביום 2/8/11, הנתבע הבהיר שניסה להשיג את התובעת במשך פרק זמן ארוך, התובעת לא ענתה לטלפון אלא רק ענתה לשיחה קווית מהמשרד שבו שהה. הנתבע אישר שכעס. לדבריו, לא צעק אלא דיבר בקול רם. התובעת תארה את הדברים אחרת. לדבריה, דיברה עם ספק וכשהנתבע התקשר, ענתה לשיחה והנתבע צרח עליה מדוע אינה עונה לטלפון של המשרד ואילו לשיחה לנייד שלה, עונה. עוד העידה כי לאחר השיחה הקשה וחרף סערת הרגשות שבו היתה שרויה, המשיכה את השיחה עם הלקוח ולאחר מכן, חשה שלא בטוב ועזבה את העבודה בשעה 13:00 במקום בשעה 14:30. 17. סיכום האמור מעלה כי הוכח שביום 2/8/11 התקיימה שיחת טלפון בלתי נעימה בין התובעת לנתבע, כי הנתבע כעס על התובעת שאינה עונה לטלפונים שלו. מדובר על תקופה לחוצה בעסק, מחשב שקרס וכתוצאה מכך אי חיוב של לקוחות ועוד. האם "צרח" על התובעת כטענתה, או כעס והרים את הקול, כטענתו, לא נוכל לקבוע. מכל מקום, ספק רב אם שיחה זו, יש בה משום הצדקה להתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. התובעת הגיעה לעבודה במשך יומיים לאחר מועד זה. ההתנהלות הנטענת על ידה, לא נשנתה. 18. זאת ועוד, לאחר אותה שיחה התובעת חלתה ולמעשה לא הגיעה לעבודה. לכן, דרישתה מהנתבע כי "ישפר את דרכיו" שאם לא - תתפטר, לא היתה רלבנטית ולא היתה ניתנת לביצוע על ידי הנתבע. 19. בל ישתמע מהדברים כי יש למעסיק הצדקה לצעוק או לצרוח על עובדיו. יחד עם זאת, יש לראות את הדברים בהקשר שבו נאמרו וכן לבחון האם מדובר בארוע חד פעמי או בהתנהלות לאורך תקופה. במקרה הנדון, לא הוכח כי מדובר על התנהלות לאורך תקופה אלא על ארוע יחיד שלא נשנה. 20. בכל הנוגע לשכר חודש יולי 2011, התובעת פנתה לנתבע פעם אחר פעם, בעצמה ובאמצעות עורכת הדין, בדרישה שישולם שכר חודש יולי 2011 אך זה לא שולם. הנתבע טען שלא שילם עקב חוב של התובעת שטרם הוסדר וכן עקב ערבות להלוואה. עוד טען שהוא אינו נוהג "לרוץ אחרי עובדים" או "להתקשר לעובדים שיבואו לקחת את השכר". לעניין הערבות להלוואה, התובעת הכחישה שהנתבע ערב להלוואה שלקחה ועמדה על כך שהיא מחזירה את ההלוואה בתשלומים חודשיים. הנתבע לא הציג ראיה כלשהי לטענתו כי הוא ערב להלוואה. הטענה נטענה בעלמא. בכל מקרה, אין בעובדה זו כדי להצדיק אי תשלום שכר במועד. 21. לעניין החוב, התובעת מאשרת שנותרה חייבת סכום כסף. הנתבע טען שהתובעת לקחה עימה את הפתק שבו היה רשום סכום החוב. התובעת צרפה את הפתק ובו רשומים פרטי החוב, לתצהירה. במכתב באת כוחה לנתבע מיום 18/8/11, אישרה שהפתק בידיה. 22. במסגרת המכתב מיום 18/8/11, התובעת הודיעה לנתבע מהו סכום החוב. לאחר מועד זה, לא היתה כל הצדקה לעכב את תשלום שכר חודש יולי. 23. אין להתייחס בשיוויון נפש לאי תשלום שכר עבודה במועד. החוק קובע מועד לתשלום השכר ועל המעסיק לעשות הכל כדי לשלמו ובמידת הצורך, לשלוח את התשלום לעובד או, במקרה הנדון, לעורכת הדין. אין לקבל את טענת הנתבע כי אינו נוהג לרוץ אחרי עובדים. מחובתו של המעסיק לשלם את השכר לעובדים במועד הקבוע בחוק. שעה שהתובעת היתה בחופשת מחלה, היה עליו לשלוח לה את השכר בדאר או בכל דרך אחרת, בתאום איתה או עם באת כוחה. לא היתה כל הצדקה להותיר את התובעת ללא שכר, ועוד בתקופת מחלה. 24. לכך יש להוסיף כי הנתבע לא שילם לתובעת את ימי המחלה עבוד חודש אוגוסט וספטמבר. למעשה, התובעת נותרה ללא הכנסה במשך מספר חודשים, שעה שאין חולק כי היתה זכאית לשכר עבודה ולדמי מחלה. כל אלה מביאים למסקנה כי בנסיבות ההתפטרות, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים. במאמר מוסגר יצויין כי חלק הארי של פיצויי הפיטורים מופקד בפוליסת ביטוח מנהלים וממילא, לאור הוראות צו ההרחבה הכללי בענין ביטוח פנסיוני, אין הנתבע רשאי למשוך כספי פיצויי פיטורים שהופקדו לאחר המועד הקבוע בצו. 25. הנתבע טען כי הסיבה להתפטרות היתה דרישה של התובעת לקבל דמי הבראה בתחילת חודש יולי 2011 וכן כוונתה לסוע לחו"ל. לענין דמי הבראה, התובעת לא נחקרה על כך בחקירה נגדית ולכן לא ניתן לברר את גירסתה. לענין הנסיעה לחו"ל, אף כאן התובעת לא נשאלה מתי נסעה אם בכלל. לפיכך, טענות הנתבע נדחות. 26. התביעה לפיצויי פיטורים מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת סך 18,350 ₪ כפיצויי פיטורים. בכלל זאת יובאו הסכומים המופקדים בביטוח מנהלים במרכיב פיצויי פיטורים. לאור מחלוקת של ממש בשאלת הזכאות לפיצויי פיטורים, ישא הסכום הפרש הצמדה וריבית כחוק. 27. שכר יולי 2011 השכר שולם באיחור, בחודש אוקטובר 2011. מהשכר קוזז סך 3,450 ₪ והסכום ששולם - 2,020 ₪. אני מקבלת את החישובים שערכה התובעת, לפיהם נותר לתשלום סך 70 ₪ נטו. 28. לגבי התביעה לפיצויי הלנה, כאמור לעיל, יש לראות בחומרה אי תשלום שכר עבודה במועד. הובהר שלתובעת היה חוב כלפי הנתבע וכי הנתבע ידע את סכום החוב לפחות מיום 18/8/11. לפיכך, עבור הסכום שלא היה שנוי במחלוקת, 2,020 ₪, יש לחייב בפיצויי הלנה מהמועד לתשלום השכר - 1/8/11 ועד לתשלום בפועל - 25/10/11. ממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמד וריבית כחוק. בנסיבות העניין אני מעמידה את פיצויי ההלנה על סך 750 ₪. 29. דמי מחלה לחודשים אוגוסט וספטמבר התובעת עבדה בימים 2/8/11, 9/8/11 ו- 10/8/11 וזכאית לשכר עבודה. בגין יתרת התקופה וכן עבור 14 יום בחודש ספטמבר, משהוצגו אישורי מחלה, זכאית התובעת לדמי מחלה על פי חוק. הנתבע הלין על אישורי המחלה ועל אמיתותם. משהוצגו האישורים ומשלא התבקשה חקירת הרופא החתום עליהם, בית הדין לא יכנס לשאלה הרפואית של מהות המחלה והאם היתה הצדקה למתן אישורי מחלה לתקופה כה ארוכה. 30. עוד טען הנתבע כי התובעת היתה אחראית על דיווח לרואה החשבון בגין חופשה ומחלה וכי לא יתכן שנצברו לטובתה כה הרבה ימי מחלה. אף טענה זו דינה להדחות, משלא הוצג רישום על ידי הנתבע אודות ניצול ימי מחלה. על פי גירסת התובעת, במהלך תקופת העבודה ניצלה 11 ימי מחלה בלבד. 31. הנתבע הנפיק עבור התובעת תלוש שכר לחודש אוקטובר 2011 עבור ימי מחלה, בו מופיע סכום ברוטו בסך 4,320 ₪ עבור 31 ימי מחלה. הנתבע אישר בעדותו כי סכום זה לא שולם לתובעת מעולם. לטענתו, לא שילם את הסכום שכן התובעת לא שחררה אותו מההלוואה. כפי שצויין לעיל, הנתבע כלל לא הוכיח כי הוא ערב להלוואה וממילא, אין בכך משום הצדקה שלא לשלם דמי מחלה. 32. על פי חישובי התובעת, שלא נסתרו, זכאית התובעת לתשלום עבור 57.75 ימי מחלה, בהתיחס לתקופת העבודה ולניצול ימי מחלה במהלך התקופה. 33. לאור האמור, הנתבע ישלם לתובעת דמי מחלה עבור חודש אוגוסט ביחד עם שכר עבודה ונסיעות עבור שלושה ימי עבודה, בשעור שכר חודשי מלא, סך 4,787 ₪. כן ישלם לתובעת דמי מחלה לחודש ספטמבר (עד לכניסת ההתפטרות לפועל) בסך 2,234 ₪. 34. לאור מכלול הנסיבות אין לחייב בפיצויי הלנה. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 35. פדיון חופש הנתבע לא הציג ראיות שיסתרו את גירסת התובעת לפיה זכאית לפדיון חופש עבור 4.35 ימים, כפי שמצויין בתלוש השכר לחודש יולי 2011. התובעת עבדה ארבעה ימים בשבוע ולפיכך יש לחשב ערך יום חופשה לפי 4 ימים כפול 4.3 שבועות בחודש, סה"כ 17.2 ימים. חלוקת השכר החודשי בימי העבודה לחודש מביא לסך 278 ₪ ליום. עבור 4.75 ₪ זכאית התובעת ל- 1,209 ₪. לפיכך, על הנתבע לשלם לתובעת סך 1,209 ₪ כפדיון חופש. 36. פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסיכומי התובעת נטען כי לאחר דיון ההוכחות, הנתבע מסר לה מכתב לשחרור כספי התגמולים. עוד טוענת הנתבעת כי עבור חודשים אוגוסט וספטמבר 2011, בהם שהתה בחופשת מחלה, הופרשו סכומים באופן חלקי (במסגרת תלוש אוקטובר 2011) ונותר לתשלום בסך 550 ₪ נטו. הובהר כי בתלוש חודש אוקטובר (אשר לא שולם בפועל) נעשה חישוב חסר של דמי מחלה. הסכום המלא של דמי מחלה שלו זכאית התובעת, פורט בפסק הדין לעיל. בנסיבות אלה, יש לקבל את התביעה ברכיב זה ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין הפרשה לגמל בחסר, בסך 550 ₪. 37. סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת: א. פיצויי פיטורים בסך 18,350 ₪. ב. הפרשי שכר חודש יולי 2011 בסך 70 ₪ נטו. ג. פיצויי הלנת שכר חודש יולי 2011 בסך 750 ₪. ד. דמי מחלה ושכר לחודש אוגוסט 2011 בסך 4,787 ₪. ה. דמי מחלה לחודש ספטמבר בסך 2,234 ₪. ו. פדיון חופש בסך 1,209 ש"ח. ז. פיצוי בגין אי הפרשת סכומים לפנסיה בסך 550 ₪ נטו. 38. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/11 ועד לתשלום בפועל. 39. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאו שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, צמודים כחוק מהיום. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. פיצוייםהרעת תנאיםפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות