האם פוטרה התובעת בשל הריונה או שמא פוטרה כי לא הייתה לנתבעת תעסוקה נוספת עבור התובעת ? העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: התובעת עבדה במשך שלושה וחצי חודשים אצל הנתבעת, חנות לממכר ביגוד לגברים. התובעת החלה עבודתה ביום 1.6.11 ופוטרה ביום 11.9.11. בעת פיטוריה הייתה התובעת בהריון בשבוע ה- 18 להריונה. ביום 12.9.11 נמסר לתובעת מכתב פיטורים. בעת שנמסר לתובעת מכתב הפיטורים חתמה התובעת על גביו. ביום 16.10.11 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה להחזירה לעבודה. טענות הצדדים טענות התובעת: פיטוריה נעשו בשל הריונה ולא בשל סיבה אחרת. התובעת פוטרה ללא עריכת שימוע. לתובעת לא נמסרה הודעה על תנאי ההעסקה בטרם החלה לעבוד אצל הנתבעת. הנתבעת לא הפרישה לתובעת כספים לקרן פנסיה. התובעת עותרת לקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל הריון (75,204 ₪), פיצוי בגין פיטורים ללא ביצוע שימוע (6,261 ₪), הפרת חוק הודעה לעובד (6,261 ₪) ואי הפרשה לביטוח פנסיוני (563.5 ₪). טענות הנתבעת: הנתבעת לא ידעה על הריונה של התובעת בעת זימונה לשימוע. רק לאחר זימונה לשימוע הודיעה התובעת כי היא בהריון. התובעת פוטרה רק בשל כישלונה בתפקיד שלשמו נשכרה. התובעת נשכרה כעובדת זמנית ורק לשם מחשוב עסקהּ של הנתבעת. בתחילת עבודתה נמסר לתובעת "סיכום פגישה" ובו צויינו תנאי עבודתה. התובעת עזרה באריזה, על פי רצונה. במהלך חודש יולי החליטה הנתבעת להקפיא את מחשוב העסק. מנהל הנתבעת הציע לתובעת להמשיך ולעבוד באריזה בשל עבודה רבה לפני החגים. ביום 7.9.11 זומנה התובעת לשיחת שימוע מאחר שלא היה עוד צורך בעבודת התובעת באריזה. רק בשיחת השימוע הודיעה התובעת כי היא בהריון. בשיחת השימוע ניסתה התובעת לשכנע את מנהל הנתבעת שלא לפטרה, אולם משלא היה כל תפקיד בעבור התובעת, החליט מנהל הנתבעת לפטרה. התובעת לא טענה בשימוע כי היא מפוטרת בשל הריונה. התובעת לא פנתה מספר פעמים לנתבעת להשבתה לעבודה, כטענת התובעת. חוק עבודת נשים לא חל במקרה דנן מאחר שהתובעת עבדה פחות מ- 3.5 חודשים. עוד בחודש 7/11 הודיע מנהל הנתבעת לתובעת כי בשל כישלון פרויקט המחשוב החליט להקפיאו. הנתבעת לא נתנה לתובעת מכתב המלצה אלא רק מכתב שבו נכתב כי עבודתה הסתיימה עקב עצירת פרויקט המחשוב. התובעת לא הודיעה לנתבעת כי היא מבוטחת בקרן פנסיה. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה. עדויות: מטעם התובעת, העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעת, העידו הבעלים ומנהל הנתבעת, מר יעקב עובדיה ומר רפי בן עמי, מנכ"ל חברת "אופנת תוכנה". הכרעה: לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שצורפו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה. האם נערך לתובעת שימוע? מעבר לטענת הנתבעת כי נערך לתובעת שימוע, לא הוצגה בפניי ראיה כלשהי בעניין זה. לא הוצג בפניי מכתב זימון לשימוע ולא פרוטוקול שימוע. מעדותו של מנהל הנתבעת בפניי התברר כי קיבל יעוץ משפטי בטרם פיטורי התובעת: "מכיוון שאני התייעצתי, קבלתי יעוץ משפטי שאמר לי שגם שאני נותן לה את המכתב פיטורין כדאי לי להחתים אותה והיא חתמה." (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 20-19 לעדות מר עובדיה). אם כך, כיצד יתכן כי זימון לשימוע בכתב לא נמסר לתובעת ולא נערך פרוטוקול שימוע: "ש. שאלתי אם ערכת פרוטוקול שימוע ? ת. פרוטוקול שימוע, לא. בשיחת שימוע רק אני והיא היינו נוכחים. לא ידעתי שצריך לעשות פרוטוקול." (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 9-8 לעדות מר עובדיה) "ש. נתת לה ביד מכתב זימון לשימוע ? ת. האמת אני לא זוכר. ישבתי איתה במשרד למעלה ואמרתי לה שהיא מוזמנת לשימוע." (עמ' 13-12 לפרוטוקול לעדות מר עובדיה). אשר על כן הנתבעת לא הוכיחה כי בוצע לתובעת שימוע. הנתבעת תפצה את התובעת בגובה של משכורת אחת בגין אי עריכת שימוע, בסך של 6,379 ₪ (סך השווה למשכורת חודש 8/11). האם ידעה הנתבעת על הריונה של התובעת בטרם פיטוריה? טענתה של הנתבעת כי התובעת נשכרה רק לשם המחשוב התבררה כלא נכונה. התובעת עסקה בנתבעת במגוון של תפקידים: במכירה, במחשוב, באריזה ובעבודה פקידותית. טענתה של הנתבעת כי התובעת ביצעה מיוזמתה עבודות נוספות מעבר למחשוב, טוב היה לולא הועלתה. עובד מבצע עבודות על פי הוראת מעבידו, קל וחומר עת עיסוקו העיקרי (מחשוב) גוזל שעות בודדות ביום ונשאר לו זמן פנוי לבצע עבודות נוספות. מנ/1 שהוצג על ידי הנתבעת עולה בבירור כי נקבע שהתובעת תעבוד 7.5 שעות בכל יום. עוד התברר, כאמור לעיל, כי התובעת הייתה אמורה להשקיע בהטמעת המחשוב שעות ספורות ביום, לכן ניתנו לתובעת עבודות נוספות מלבד המחשוב. עוד התחוור כי למרות שפרויקט המחשוב הוקפא, לטענת הנתבעת, עוד בחודש יולי (סעיף 12 לתצהיר עובדיה), המשיכה הנתבעת להעסיק את התובעת במשך עוד כחודש וחצי בעבודות שונות. הנתבעת טענה כי העסיקה את התובעת בעבודות אחרות בשל עומס העבודה לפני החגים, אולם מעיון ביומן השנה של התקופה הרלוונטית עולה, כי השימוע הנטען נערך כ-9 ימים בטרם החגים. מדוע אם כן פוטרה התובעת בסמוך לתחילת החגים ? התשובה לכך היא שלנתבעת נודע על הריונה של התובעת בסמוך לפיטוריה או במהלך שיחה שנוהלה בסמוך לפיטורים. האם נכשלה התובעת בעבודתה? לטענת הנתבעת, עבודתה של התובעת הופסקה בשל הקפאת הפרויקט ובשל כישלונה של התובעת. האומנם ? ראשית, הנתבעת הציגה מספר גרסאות לסיבת פיטוריה של התובעת: מחד גיסא, בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת כשלה בתפקידה ומאידך גיסא, בתצהירו של עד הנתבעת נטען כי משרתה של התובעת בוטלה, כך שהנתבעת לא ידעה לומר בוודאות מדוע פוטרה התובעת, וזה אומר דרשני. שנית, מעדותו של בן עמי עלה בבירור כי התובעת לא נכשלה בתפקידה: "ש. האם יכול להיות שהוא פיטר אותה בגלל שהיא נכשלה ? היא נכשלה התובעת ? ת. לא שידוע לי. ש. אני מפנה לס' 6 לכתב ההגנה (מקריא). הוא דובר אמת ? ת. אני חושב שהוא מתכוון מבחינה מקצועית, כי הנושא של המחשוב כשל שם כי הוא לא התרומם. הוא חשב שזה יקח חודש חודשיים וזה התארך, עד היום הוא לא מחשב את העסק אלא רק קבלות. זה כישלון של כולם, כל מי שעסק בזה, עובדה שזה נכשל, היה כשל בזה." (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 9-4 לעדות בן עמי). לא הוכח כי התובעת נכשלה בתפקידה. כל שהוצג בפניי הוא נ/2 (דו"ח קריאות שצורף מתייחס לתקופה שעד ליום 11.9.11) ולא הובא דו"ח קריאות לתקופה שלאחר עזיבת התובעת, אשר היה מאמת את טענת הנתבעת כי התובעת לא הצליחה להתמודד עם הבעיות שנתגלעו במחשוב העסק. שלישית, התברר כי רק החלק של מחשוב המלאי הוקפא ולא כולו, ואף לשיטת הנתבעת המשיכה התובעת את הטמעת התוכנה בכל הנוגע להנפקת חשבוניות והפסיקה רק את מחשוב המלאי. מר בן עמי הצהיר בסעיף 8 לתצהירו: "כעבור זמן לא ארוך יעקב הזמין אותי לפגישה במשרדו ואמר שהוא מרגיש שנושא המחשוב "גדול עליו", שהדבר אורך זמן רב ולא נראה לו שיש התקדמות ממשית ולכן הוא רוצה לבטל את מחשוב המלאי ולמחשב רק את ניהול הכספים, חשבוניות וקבלות מול לקוחות העסק. ניסיתי לשכנע את יעקב שלא כדאי לו להפסיק ושמדובר רק בקשיים של ההתחלה, אבל הוא היה נחרץ בעמדתו ואמר שזה גוזל יותר מדי זמן וכסף מבחינתו." אולם כאמור אין בכך להעלות או להוריד לענייננו מאחר שכאמור לעיל, עיקר עיסוקה של התובעת לא היה רק במחשוב העסק וכאמור לעיל מהראיות התברר כי התובעת עסקה בהטמעת המחשוב במשך שעות בודדות ביום מתוך 7.5 שעות עבודה ביום. נסיבות פיטוריה של התובעת: מצאתי את עדותה של התובעת מהימנה. מעדותה התברר כי מר עובדיה פנה אליה וציין בפניה כי בכוונתו להרחיב את מחשוב העסק כגון על ידי הוספת קופות ממוחשבות. לאחר שיחה זו ומתוך רצון של גילוי נאות הודיעה התובעת למר עובדיה כי היא נמצאת בהריון בשבוע ה- 17. מר עובדיה, ככל הנראה, נבהל מהריונה של התובעת, הודיע לה שהוא צריך לחשוב על כך ושהם ישוחחו בעוד מספר ימים. מר עובדיה הודה כי במהלך תקופה זו פנה לייעוץ משפט, אשר ככל הנראה יעץ לו לפטר את התובעת בטרם ימלאו 6 חודשים לעבודתה בנתבעת (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 20-19 לעדות עובדיה). לכן, מספר ימים לאחר מכן הודיע מר עובדיה לתובעת על פיטוריה ואף לא נתן לתובעת לסיים את עבודתה באותו יום. למחרת (12.9.11), זומנה התובעת למשרדי הנתבעת ונמסר לה מכתב פיטורים. שוכנעתי כי הנתבעת חיפשה אמתלה לסיבת פיטוריה של התובעת (הפסקת תהליך המחשוב) אולם הסיבה האמיתית היא חששה של הנתבעת מפני הריונה של התובעת. זאת ועוד, במכתב הפיטורים ובמכתב ההמלצה לא נכתב דבר וחצי דבר על כישלונה של התובעת. על ביה"ד להוקיע את התופעה של פיטורי נשים הרות אשר מועסקות תקופה קצרה אצל המעבידים וכל זאת על מנת שלא תַשְלֵמנה תקופה של שישה חודשי עבודה ויחול עליהן חוק עבודת נשים כתוצאה מכך. יחד עם זאת, חוק עבודת נשים לא חל בענייננו מאחר שהתובעת לא השלימה 6 חודשי עבודה. לא נעלם מעיניי כי הסעד בגוף התביעה שנתבע על-ידי התובעת הנו על פי חוק עבודת נשים, אולם ברישא של התביעה נכתב כי מהות התביעה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בסעיף 15 לכתב התביעה נכתב: "פיטוריה של רינת היו בזמן הריונה, כאשר הנתבעת יודעת כי היא בהריון, והפיטורים נעשו בשל הריונה, ורק לאחר שרינת דיווחה על היותה בהריון, דבר אשר הינו בניגוד לסעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, ובניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ד -1988 ." (ההדגשה במקור - א.ג.כ.) לכן, משהתובעת הרימה את הנטל כי היא לא פוטרה בשל כישלונה ולא בשל הפסקת פרויקט המחשוב, עובר הנטל אל הנתבעת להוכיח כי פיטוריה של התובעת לא נעשו בשל הריונה והנתבעת כשלה בכך. אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטוריה בשל הריונה בסך 25,000 ₪. האם ניתנה לתובעת הודעה על תנאי ההעסקה ? נ/1 הנו לכאורה הודעה על תנאי העסקה אולם תמוה בעיניי כי התובעת לא הוחתמה על גבי ההודעה, כפי שידעה הנתבעת להחתימה על גבי מכתב הפיטורים. אולם משהוצג נ/1 - דין רכיב תביעה זה להידחות. אציין כי בהנחה כי נ/1 ניתן בזמן אמת לתובעת, עולה ממנו כי התובעת הועסקה לניסיון ולא כעובדת זמנית למספר חודשים, קרי לא נקבעה תקופת העסקה מסויימת. האם זכאית התובעת להפרשה לקרן פנסיה: מעדותה של התובעת התחוור כי לא הודיעה לנתבעת כי יש ברשותה קרן פנסיה ולכן הנתבעת לא יכלה לדעת על כך, וממילא לא יכלה להפריש לקופה שעל שם התובעת. אשר על כן רכיב תביעה זה נדחה. סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 25,000 ₪ בגין פיטוריה שלא כדין בשל הריונה ופיצוי בסך של 6,379 ₪ בגין אי עריכת שימוע. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. הריוןפיטורים בהריוןפיטורים