נטען כי אין בתקנון הקרן הוראה ולפיה ערעור שהוגש באיחור לא ישמע וכי כל המסמכים אשר נדרשו על ידי הקרן נשלחו לה מבעוד מועד וחרף זאת הקרן נמנעת מלשלם לתובע את הכספים המגיעים לו על פי קביעתה. 11. ביום 1.9.12 ובהמשך לדיון קדם משפט שהתקיים בתיק דנן ביום 23.5.12 ולאחר שהעביר התובע לנתבעת ביום 14.8.12 טופס תיאום מס לעניין קצבת הנכות, שילמה הנתבעת לתובע את קצבת הנכות בהתאם לקביעת הועדה הרפואית. 12. ביום 2.6.13 התקיים דיון בתביעה דנן. לשאלת בית הדין באשר לסכום ששולם לתובע בפועל, הבהיר ב"כ הנתבעת: "אני מבהיר כי הוא קיבל 100% נכות לתקופה מיום 23.12.09 עד ליום 31.7.10 לפי תקנון הקרן התשלום יתחיל 90 יום לאחר קרות אירוע מזכה לפי סעיף 43 לתקנון. תשלום הפנסיה שיעור פנסיית הנכות צריך להיות בגובה שיעור פנסיית הזקנה הצפוי כפול אחוזי הנכות. במקרה שלנו גובה פנסיית הזקנה הצפוי הוא 6,410 ₪. הועדה הרפואית קבעה 100% נכות ולכן, זה גם שיעור פנסיית הנכות הצפוי ולכן, בסך הכל זכאי התובע לחודשי הנכות בסכום של 27,503 ₪. מסכום זה נוכו סכומים ששולמו לתובע תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי בסך 22,282 ₪ ובסה"כ ברוטו של 5,221.71 ₪. סכום זה שולם לתובע ב- 9/12 מיד לאחר שהנתבעת קבלה את כל הנספחים לרבות אישור תיאום מס וכמובן בניכוי מס הכנסה כדין". 13. ביום 3.6.13 הגיש התובע התייחסותו לתשלומי הנתבעת, כדלקמן: הנתבעת חשיבה את התשלום בניכוי 3 חודשים וזאת על אף שבסעיף 42ו' לתקנון נקבעה הזכאות לפנסיית נכות רטרואקטיבית עד לשניים עשר החודשים לפני המועד בו הוגשה הבקשה לפנסיית נכות. בפרק י' סעיף ב' לתקנון נקבע כי פנסיית הנכות תשולם מיום שמיצה העמית את זכותו לתשלום דמי מחלה. הנתבעת ניכתה את כל הסכומים ששולמו לתובע על ידי המל"ל, שלא כדין. הסכומים ששולמו ע"י הביטוח הלאומי לא נכללים בגדר "ימי מחלה". לא ברור מהו גובה ההכנסה המבוטחת שעל פיו בוצע התשלום. 14. ביום 17.6.13 הוגשה תשובת הנתבעת. בתשובתה מציינת הנתבעת כי התובע הינו עמית השייך לתכנית ב' של קרן הפנסיה ה.ע.ל ולכן חישובי התובע המתבססים על תקנון תוכנית א' הינם מוטעים. כמו כן בהתאם לתקנון תשלום קצבת הנכות הינה הסכום בגין פנסיית הזקנה הצבורה נכון למועד האירוע המזכה בתוספת שיעור פנסיית הנכות העתידית עד גיל פרישתו של התובע בהתאם לתקנון הקרן והכל ביחד בסך של 6,410 ₪. סכום זה יש להכפיל בשיעור אחוזי הנכות. בקשת התובע להתבסס במסגרת חישוביו על הכנסתו הקובעת למשכורתו או לשכרו הקובע במוסד לביטוח לאומי, אינה יכולה להתקבל. ההכנסה הקובעת בקרן הפנסיה נקבעת בהתאם לממוצע ההפקדות לקרן במשך 5 שנות החברות שקדמו למועד האירוע המזכה ובהתייחס לתובע סכום זה עומד ע"ס 9,256.33 ₪ ולא סך של 17,971 ₪ כפי שטוען התובע. בהתאם לתקנון הקרן, קוזזו מהסכום המגיע לתובע תשלומים שקיבל מהביטוח הלאומי בסך של 22,282 ₪ וכן ניכוי חובה בסך 1,283 ₪ לפיכך זכאי התובע לסכום בגובה 3,938 ₪. 15. בתגובה לתשובת הנתבעת טוען התובע כי לראשונה ותוך שינוי חזית מעלה הקרן טיעון חדשני ולפיו התובע שייך לתכנית ב' של הקרן . עוד לטענת התובע, ככל שהופקדו עבורו סכומים מופחתים, הרי שהדבר הינו באחריות הקרן. דיון והכרעה 16. הנתבעת הינה קרן פנסיה וותיקה שהעומד בבסיסה, ככל יתר קרנות הפנסיה, הם יסודות השוויוניות, ההדדיות והגשמת המטרה הסוציאלית. התכלית הסוציאלית של הקרן מושגת באמצעות השקעה משותפת המבוססת על שוויון וערבות הדדית. על פי עקרונות אלה ובשים לב לכך שהביטוח בקרנות הפנסיה הוא ביטוח שיתופי, קבע בית הדין הארצי כי היחסים בין חבר קרן פנסיה לבין הקרן הם יחסים חוזיים, שעה שתקנון הקרן מהווה את החוזה שבין הצדדים. תקנון הקרן הוא המחייב, עת קמה הזכות לגמלה. (דב"ע נה /6-11 משה בנימין נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, (ניתן ביום 18.12.1995); ראה גם ע"ע 600034/97 600035/97 מבטחים נ' יוסף גלאור (ניתן ביום 9.3.05)). 17. הקרן מחויבת לפעול על פי תקנונה, תקנון אשר אושר על ידי משרד האוצר. אין באפשרות הקרן לסטות מהוראות התקנון ולהיטיב עם מבוטח זה או אחר. התקנון הוא מכשיר מרכזי להגשמת תכליותיה של קרן הפנסיה. ביטוי לדבר מצוי בהוראת תקנה 41כו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (תקנות קופות גמל), הקובעת מפורשות כי ההתחייבויות המהותיות של קרן פנסיה ייקבעו בתקנון ובו בלבד 18. התובע הינו עמית במעמד שכיר בקרן הפנסיה השייך לתכנית ב' של קרן הפנסיה ה.ע.ל ועל התובע חל תקנון תכנית ב' של קרן הפנסיה. בניגוד לטענת התובע כי מדובר בטענה המהווה שינוי חזית, הרי שטענה זו הועלתה על ידי הנתבעת כבר בכתב ההגנה מטעמה (סעיף 7 לכתב ההגנה) וכן בסעיף 4 לתצהירה. יתרה מכך, בדו"ח שנתי לעמית שצורף כנספח ב' לתשובת הנתבעת מצוין במפורש "תכנית הפנסיה- וותיק תכנית ב'". התובע קיבל מדי שנה דו"ח דומה ממנו יכול היה ללמוד על השתייכותו לתכנית ב'. כך גם בנספח ו' לכתב ההגנה - מכתב שנשלח מאת הקרן לידי ב"כ התובע ביום 4.9.11 - הפנתה הנתבעת לסעיפי תקנון תוכנית ב', ולכן אין לקבל את טענות התובע במישור זה. 19. יש איפוא לבדוק את זכויות התובע על פי הקבוע בתקנון תכנית ב' של קרן הפנסיה. סעיף 48 א' לפרק ח' - "פנסיית נכות" קובע כדלקמן: "48 . סדר עבודת ועדת ערעורים לנכות וקביעותיה א. העמית ו/או המעסיק רשאים לערער על החלטת הועדה הרפואית לפני ועדת ערעורים לנכות, תוך 45 יום מיום קבלת החלטת הועדה הרפואית" . מכאן, כי ערעור התובע אשר נתקבל במשרדי הנתבעת ביום 1.9.11 והנושא תאריך 4.8.11 הוגש בחלוף 45 יום מהיום בו התקבלה החלטת הועדה הרפואית אשר נמסרה לתובע בדואר רשום ביום 12.6.11, ועל כן כדין פעלה הקרן כאשר לא נשמעה לבקשת הערעור. 20. באשר לחישובי פנסיית הנכות בגין התקופה שמיום 23.12.09 ועד ליום 31.7.10 בה נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 100%. בניגוד לנטען בסעיף ג' לתגובת התובע לפיה תשלום פנסיית הנכות מיום "שמיצה העמית את זכותו לדמי מחלה", הרי שבהתאם לסעיף 43 לתקנון קרן הפנסיה תוכנית ב' "תשולם פנסיית הנכות מיום שחלפו 90 ימים מתחילת נכותו". מועד תחילת תשלום קצבת הנכות של התובע נקבעה כדין ליום 23.3.10 ועד ליום 31.7.10 וזאת לאחר ניכוי 90 ימים מיום האירוע המזכה (23.12.09). 21. סעיף 22 לתקנון הקרן שכותרו " פנסיית נכות או שארים" קובע: "א. פנסיית הנכות או פנסיית השארים, הכל לפי העניין, תחושב בהתאם לפנסיית הזקנה שצבר העמית עד למועד הזכאות לפנסיית נכות או שארים ובתוספת פנסיית נכות או פנסיית שארים עתידית. פנסיית נכות או פנסיית שארים עתידית תחושב כלהלן: תחושב הכנסה מבוטחת שנתית ממוצעת בהתאם לממוצע הארתימטי של ההכנסות המבוטחות השנתיות כמוגדר בתקנה 18, בחמש שנות החברות בקרן שקדמו למועד הזכאות לפנסיית נכות או שארים, כשכל אחת משוקללת במספר חודשי השנה שבגינם שולמו התשלומים לקרן. פנסיית נכות או שארים עתידית תהייה שווה למכפלת הכנסה מבוטחת שנתית ממוצעת במקדם הפנסיה, המתאים לגיל העמית, מינו ושנת לידתו בשנת הזכאות לפנסיית נכות או שארים, כמפורט בנספח ג' לתקנון..." המונח "הכנסה מבוטחת" מוגדר בסעיף ההגדרות כך: "הכנסה מבוטחת: אותו חלק משכרו של העמית, המחושב על פי דמי הגמולים המשולמים לקרן והמחולקים באחוז ההפרשה...". 22. בהתאם לאמור חושבה הכנסתו הקובעת של התובע בקרן הפנסיה על בסיס ההפקדות של התובע במשך 5 שנות חברות שקדמו למועד האירוע המזכה באופן שלתובע כעמית הקרן הכנסה מבוטחת ממוצעת בסך 9,265 ₪ ולא 17,971 ₪ כפי שטוען התובע. טענות התובע בקשר לסכומי ההפקדות והיותן מופחתות, אין מקומן להתברר בהליך זה שעה שנטענו רק בשלב סיכומי הטענות ומשאין בפנינו כל נתונים הנדרשים לצורך הכרעה בשאלה זו כמו גם את עמדת המעסיק. 23. תשלום קצבת הנכות יחושב באופן הבא: פנסיית זקנה צבורה נכון למועד האירוע המזכה- 3,903 ₪ בתוספת שיעור פנסיית הנכות העתידית בסך 2,507 ₪ = 6,410 ₪ . סכום זה יש להכפיל בשיעור אחוזי הנכות. הואיל ולתובע נקבעה נכות בשיעור 100%, גובה קצבת הנכות עומד על סך 6,410.64 ₪. סך התשלומים לתקופה מיום 23.3.10 ועד 31.7.10 (לאחר ניכוי של 90 ימים) הינו: 27,503.71 ₪: עבור חודש מרץ 2010 (9 ימים) - 1,861.15 ₪ = 9/31 * 6,410.64 ₪. עבור 1.4.10 - 3.7.10 (4 חודשים) - 25,642.56 ₪ = 4* 6,410.64 ₪. 24. סעיף 51 לתקנון הקרן קובע כדלקמן: "א. מכל סכום שהעמית או שאריו יהיו זכאים לקבל כפנסיית נכות או פנסיית שארים מהקרן, יקוזזו כל הסכומים שהם מקבלים או זכאים לקבל מכח כל אחד מהחיקוקים הבאים: 3. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 פרקים המתייחסים לפגיעה בעבודה ( ללא כל תלות באחוזי הנכות שנקבעו לעמית על ידי המל"ל וללא תלות בגובה השכר המבוטח בביטוח לאומי )... " על כן, פעלה הנתבעת כדין כאשר מהסכום אשר לו היה זכאי התובע ובהתאם לסעיף 51 א(3) לתקנון הקרן, קיזזה את הסכומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי (כשסכומים אלה אינם מוגבלים לתשלום דמי מחלה בלבד). 25. מן המקובץ עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות התקנון החל על התובע ושילמה כדין את קצבת הנכות לה היה זכאי. לפיכך דין התביעה להידחות. משמדובר בתביעה בתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. עיינו בבקשתו של ב"כ התובע לחייב את הנתבעת בהוצאות גם אם תדחה התביעה. לא מצאנו לכך כל יסוד ואנו דוחים בקשה זו של ב"כ התובע. איחור בהגשת ערעורמסמכיםערעור