בקשה מטעם התובעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים רקע 2. התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעים ובה ביקשה להצהיר כי "הסכם הקשישים" לפיו הועסקה בטל ומבוטל ולפיכך היא זכאית למלוא הזכויות הנובעות מהיותה עובדת קבועה של קבוצת לאומי, בהתאם להסכמים ו/או להסדרים התקפים בקבוצה. כן ביקשה להצהיר כי העסקתה לפי "הסכם הקשישים" הייתה בלתי חוקית הסותרת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוך הפלייתה מחמת גיל. 3. במסגרת הבקשה שבפנינו מבקשת התובעת את גילויים של המסמכים הבאים: כל ההסכמים הקיבוציים וההסדרים הקיבוציים שחלו על עובדי הנתבעים בתקופה הרלוונטית לתביעה. כל הסכמי הקשישים שנחתמו עם עובדי הנתבעים ומיושמים בקבוצת לאומי עד היום. כל הנהלים הפנימיים המסדירים זכויות/חובות/הטבות לעובדי הנתבעים בתקופה הרלוונטית, ובאופן ספציפי כל מסמך המתעד זכות למתן בונוס לעובדים באותה תקופה. תלושי שכר של 5 עובדים שהועסקו בתפקידים מקבילים לתובעת (כפקידים) בשנים הרלוונטיות לתביעה. נתונים באשר לניצול ימי מחלה של התובעת לשנים 1994-1998. חוקת העבודה של הבנק למשכנתאות. 4. התובעת טוענת כי כל המסמכים הללו רלוונטיים לדיון בסכסוך, אלא שכל המסמכים נמצאים בידי המעביד - הנתבעים ולא ניתן להגיע אליהם בקלות. 5. הנתבעים מתנגדים לבקשה (למעט המסמכים המפורטים בסעיף ד' אשר הועברו לתובעת והמסמכים המפורטים בסעיף ג' אשר לגביהם נמסר כי ככל שבשנים הרלוונטיות ניתנו תמריצים וככל שישנו מסמך המעגן זאת, הוא יועבר לב"כ התובעת). לטענתם לבקשה לא צורף תצהיר; מדובר בבקשה לגילוי גורף וכוללני של מסמכים אשר בחלקם ניתנים להשגה על ידי התובעת בהיותם מסמכים פומביים. דיון והכרעה 6. בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין. 7. כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54- "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...". 8. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07 ) כלהלן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" . 9. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. ההסתדרות הכללית, פדע כז 225). 10. ועוד בטרם אתייחס לבקשה לגופה - בהתאם לפסיקה, בית הדין לא יידרש לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת את תביעתו ולתבוע סעד כספי (ע"ע 1193/04 מרים רפפורט ו- 22 אח' נ. רשות שדות התעופה, מיום 30.1.2006; ע"ע 220/03 ארגס נ. רשות הנמלים בישראל, מיום 28.2.2006). אולם, במקרים מסוימים, בהם תנאי העבודה במקום העבודה מוסדרים במערכת מורכבת וענפה של הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים לסוגיהם השונים לרבות נוהג, הלכה זו מטילה על העובד התובע נטל כבד שלא תמיד יוכל לעמוד בו. הטעם לכך הוא כי לעובד, אין תמיד נגישות למידע בדבר תנאי העבודה במקום העבודה. בהקשר זה חשוב לציין כי לא כל המידע הרלוונטי מצוי במאגרי מידע פומביים, כגון רשם ההסכמים הקיבוציים, שכן חלק מתנאי העבודה מוסדרים בהסדרים קיבוציים או מסמכים אחרים וחלק מתנאי העבודה מקורם בנוהגים שאינם בהכרח מעוגנים במסמכים בכתב. כך שעל בית הדין למנוע מצב בו ההלכה המחייבת כימות התביעה תיצור מחסום בלתי עביר לעובד המבקש לתבוע את זכויותיו. לפיכך, ההלכה המחייבת את העובד התובע לכמת את תביעתו מצדיקה לחייב את המעביד הנתבע לגלות לעובד את המסמכים והמידע הדרושים לכימות תביעתו, גם במסגרת גילוי מסמכים. 11. עם זאת יש להדגיש, כי אין לאפשר לעובד התובע לבצע "מסע דיג" במסמכי המעביד, וכי יש לבחון בהקשר לכל בקשה לגילוי מסמכים את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, הכבדה ומכלול השיקולים הרלוונטיים. כמו כן, במסגרת בקשה זו, שהיא בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אין תובע רשאי לבקש מידע, ובכלל זה לבקש לחייב את המעביד לייצר מסמכים שאינם מצויים בידיו. 12. איני סבור כי במקרה הנדון יש לדחות את הבקשה בשל העדר תצהיר. שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים נגזרת מכתבי הטענות, ובמקרה הנדון היא שאלה משפטית ולא עובדתית, כך שממילא התובע אינו יכול להצהיר על כך. 13. כאמור, טענת הרלוונטיות נגזרת מכתבי הטענות. במקרה הנדון, משהתובעת עותרת להחיל עליה את תנאי השכר והעבודה החלים על עובדי הנתבעים, מובן כי יש רלוונטיות למסמכים בהם מוסדרים תנאי העבודה והשכר של עובדים אלו. להלן, אתייחס למסמכים הספציפיים המבוקשים בבקשה: הסכמים קיבוציים לרבות הסכמי הקשישים - הסכמים קיבוציים, מטבעם, הינם מסמכים המפורסמים וגלויים לעין, לפיכך מקובלת עלי טענת הנתבעים כי לנוכח העובדה שהמסמכים פומביים ולתובעת גישה אליהם, יש לדחות בקשה זו. אין להטיל על הנתבעים את המלאכה להכין את תביעתה של התובעת, ובכלל זה לעיין בכל הסכם קיבוצי ולבדוק אם מוסדר בו מעמדם של עובדי הנתבעים. ההסכמים הקיבוציים של הנתבעים מופיעים באתר האינטרנט של רשם ההסכמים הקיבוציים .כל תובע, באשר הוא, יכול בנקל להתוודע לתנאים הקבועים בהסכמים הקיבוציים החלים במקום עבודה זה או אחר - ולו ברמה הראשונית. הסדרים קיבוציים/נהלים פנימיים המסדירים זכויות/הטבות לעובדים/מסמכים המתעדים זכות למתן בונוס - כיון שמדובר במסמכים שלא נשלחו לרישום ואין לתובעת גישה אליהם, יש הצדקה לחייב את הנתבעים לגלותם לתובעת. עם זאת, יש לצמצם את הצו למסמכים מהסוגים שפורטו לעיל הרלוונטיים לתנאי עבודה ושכר של עובדים במעמד/תפקיד/דירוג של התובעת בלבד. תלושי שכר ל-5 עובדים בתפקיד מקביל - כאמור הנתבעים הודיעו כי יעבירו לב"כ התובעת מסמכים אלה כמבוקש. נתונים באשר לניצול ימי מחלה לשנים 1994-1998 - לתובעת הועברו נתונים באשר לניצול ימי מחלה לשנים 1999-2005. הנתבעים טעונים כי בקשת התובעת לקבל נתונים המתייחסים לתקופה שלפני 15 שנה מכבידה באופן קיצוני וספק אם בכלל אפשרית שכן ייתכן והנתונים כלל לא נשמרו. התובעת אף קיבלה תלושי שכר מדי חודש, בהם מופיע ניצול ימי המחלה שלה. ככל שבידי הנתבעת נתונים בדבר ניצול ימי מחלה לשנים המבוקשות, והגם שהתובעת יכולה ללמוד זאת מתלושי השכר אשר בידה- תעביר הנתבעת לידי התובעת מסמך המרכז את ניצול ימי מחלתה למן שנת 1994. חוקת העבודה של הבנק למשכנתאות - ככל שמדובר במסמך שונה מחוקת העבודה של עובדי בנק לאומי לישראל בע"מ, ומשמסמך זה רלוונטי לבירור הסכסוך, הרי שעל הנתבעים להעבירו לעיון התובעת. 14. הגילוי כאמור יבוצע עד ליום 10.10.13. עם מתן החלטה זו תמו הליכי קדם המשפט. ככל שלא תוגשנה בקשות נוספות בעקבות החלטה זו עד ליום 21.10.13, יקבע התיק להוכחות. עיון במסמכים ספציפייםעיון במסמכיםמסמכים