תביעה לתשלום דמי אבטלה להלן עובדות המקרה: 1. התובעת היתה בעלת חנות פרחים הממוקמת בכרמיאל, ברחוב קק"ל 99, בשם "פרחי ליאורה" (להלן: "החנות"). 2. התובעת היתה רשומה אצל הנתבע כעובדת עצמאית החל מ-6/90 ועד 5/08. 3. בתאריך 20/8/08 הגישה התובעת לנתבע דין וחשבון רב שנתי (ראה מסמך נ/2), ובו הצהירה, כי החל מתאריך 15/5/08 הפסיקה להיות עצמאית, וכי סגרה את החנות והפכה לשכירה באותה חנות החל מחודש 6/08 (ראה עמ' 3, סעיף עיסוקים למסמך נ/2). המסמך נחתם על ידי התובעת ביום 18/8/08. 4. החנות הועברה לידי בתה של התובעת, הגב' מאור (להלן: "מאור"), אך החנות עצמה היתה בשכירות ורשומה על שם התובעת. גם לאחר העברת החנות על שם הבת מאור, חוזה השכירות של החנות המשיך להיות רשום על שם התובעת "מטעמי נוחיות", כדי לא לפגוע בתנאי השכירות, לטענת הבת מאור. 5. מאור התגוררה במועד העברת החנות לרשותה בעיר תל אביב והיתה בעלת חברה להפקת אירועים שנקראת "סומק". לכן היא שינתה את שם החנות ל"פרחי ליאורה מבית סומק". חשבון חברת סומק נוהל על ידי מאור בבנק המזרחי. 6. מאור המשיכה לגור בתל אביב עד סוף שנת 2008 (ראה עמ' 8 לפרוטוקול מיום 5/6/13, שורה 14) ואת החנות הפעילה התובעת במשך כחודשיים בלבד ביחד עם שתי עובדות שכירות, כשאחת מהן היתה בת נוספת של התובעת, ולאחר מכן עבדו רק שתי העבודות האחרות בחנות. החל מחודש 4/09 עבדה התובעת בחנות במשמרות עד סוף דצמבר 2010. 7. על פי הרישום של הנתבע בתקופת הדיווח ושמות המעסיקים (ראה נספח ב' ב-ת/2), התובעת עבדה כדלקמן: א) בחודשים 6-7/08 עבדה אצל סומק-רץ מאור. ב) בחודשים 7-8/08 קיבלה דמי פגיעה מהנתבע. ג) בחודש 8/08 עבדה כאם בית במוסד בכרמיאל השייך למפעל להכשרת ילדי ישראל. ד) בחודש 10/08 עבדה פעם נוספת במפעל להכשרת ילדי ישראל בכרמיאל. ה) בתקופה מ-1/09 ועד 6/10 עבדה לסירוגין עבור חברת כוח האדם מנפאואר בע"מ, כשבאותה תקופה עבדה גם אצל בתה מאור. ו) בתקופה מ-4/09 ועד סוף 12/10 עבדה שוב אצל סומק-רץ מאור. 8. בחודש 5/10 ילדה מאור בת והתובעת עבדה, כאמור, בחנות עד שמאור חזרה מחופשת הלידה, לקראת סוף שנת 2010. 9. עבודת התובעת היתה במשמרות: משמרת הבוקר - מהשעה 05:30 עד השעה 14:00 או 15:00 משמרת אחר הצהריים - מהשעה 14:00 עד השעה 20:30. יש לציין, כי כאשר התובעת היתה בעלת החנות, היא עבדה ברציפות מהבוקר עד שעת ערב מאוחרת. 10. התובעת עסקה בחנות בעבודות הטכניות כגון: אחראית משמרת, מענה טלפוני, קבלת הזמנות, סידור הפרחים בחנות וטיפול בלקוחות. שכרה שולם לפי שעות העבודה בפועל. את ההחלטות העסקיות קבעה והחליטה מאור ולא התובעת. יש לציין, כי בחנות עבדו גם שתי עובדות מקצועיות, אשר עסקו בשזירת פרחים, דבר שהתובעת לא יודעת לעשות. 11. לאחר שחזרה מאור מחופשת הלידה לעבוד בחנות, עבודת התובעת התייתרה ובתאריך 1/12/10 הוצא לה מכתב פיטורים בהסכמת שתיהן, על הפסקת עבודתה החל מיום 30/12/10. 12. בתאריך 5/1/11 הגישה התובעת לנתבע תביעה לדמי אבטלה (ראה מסמך נ/1). 13. בתאריך 16/3/11 דחה הנתבע את תביעת התובעת בטענה, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין בתה מאור. מכאן התביעה לבית הדין. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 14. לטענת התובעת, היא מכרה את העסק של חנות הפרחים לבתה מאור והעבירה אותו לידיה בגלל ש"התעייפה" (ראה עמ' 1 לפרוטוקול). לדבריה, יש הסכם מכירה והעברה בנקאית של הכספים בגין הציוד של החנות. ההסכם הנ"ל לא הוצג בבית הדין. 15. התובעת לא זכרה היטב תאריכים רלוונטיים בתיק. כך, למשל, טענה התובעת בתחילת עדותה בבית הדין, כי מכרה את העסק למאור בשנת 2006 ואחר כך תיקנה לשנת 2008, כשברור, כי הדיווח לנתבע נמסר ב-20/8/08 בדין וחשבון רב שנתי (ראה מסמך נ/2), כי סגרה את החנות לפרחים ב-15/5/08. 16. התובעת גם טענה, למשל, כי חזרה לעבוד אצל מאור באפריל 2008 ועבדה במשמרות כמו כל אחת מהעובדות (ראה עמ' 2 לפרוטוקול), כשבפועל הכוונה היתה ל-4/09, כי עד אז עבדה התובעת במקומות עבודה אחדים, כולל גם בחברת מנפאואר, ורק ב-4/09 חזרה שוב לעבוד אצל מאור. 17. התובעת עבדה ברציפות, כאמור, אצל מאור מחודש 4/09 ועד 30/12/10, כאשר בחודש מאי 2010 יצאה מאור לחופשת לידה והתובעת עבדה במקומה בחנות. כשמאור חזרה מחופשת הלידה לעבוד בחנות עבודת התובעת התייתרה, ולכן התובעת פוטרה מהעבודה. 18. משכורת התובעת בתקופה מ-4/09 עד סוף 11/10 היתה על פי טופס התביעה לדמי אבטלה (ראה מסמך נ/1) כדלקמן: א) חודש 4/09, שכר 5,581 ₪, 19 ימי עבודה. ב) חודש 5/09, שכר 3,900 ₪, 19 ימי עבודה. ג) חודש 6/09, שכר 4,500 ₪, 8 ימי עבודה. ד) חודש 7/09, שכר 5,000 ₪, 20 ימי עבודה. ה) חודש 8/09, שכר 5,755 ₪, 19 ימי עבודה. ו) חודש 9/09, שכר 5,222 ₪, 19 ימי עבודה. ז) חודש 10/09, שכר 5,000 ₪, 19 ימי עבודה. ח) חודש 11/09, שכר 5,148 ₪, 20 ימי עבודה. ט) חודש 12/09, שכר 5,148 ₪, 20 ימי עבודה. י) חודש 1/10, שכר 5,154 ₪, 20 ימי עבודה. יא) חודש 2/10, שכר 5,154 ₪, 20 ימי עבודה. יב) חודש 3/10, שכר 6,063 ₪, 20 ימי עבודה. יג) חודש 4/10, שכר 5,154 ₪, 20 ימי עבודה. יד) חודש 5/10, שכר 5,154 ₪, 20 ימי עבודה. טו) חודש 6/10, שכר 3,154 ₪, 20 ימי עבודה. טז) חודש 7/10, שכר 1,1334 ₪, 16 ימי עבודה. יז) חודש 8/10, שכר 1,000 ₪, 5 ימי עבודה. יט) חודש 9/10, שכר 5,831 ₪, 9 ימי עבודה. כ) חודש 11/10, שכר 4,629 ₪, 22 ימי עבודה. מדובר בשכר שעתי ולא במשכורת חודשית קבועה, וזאת בהתאם להיקף עבודתה ושעות עבודתה בפועל. 19. שכרה של התובעת שולם חלקו בהעברה בנקאית מבנק מזרחי-טפחות מדי חודש בחודשו והופקד לחשבון התובעת, מס' 4092092 בבנק דיסקונט, ולחשבון מס' 272883 בבנק הפועלים וחלקו גם ניתן לה במזומן (ראה שורה 23, עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 13/6/12 ושורות 7-9, עמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 5/6/13). 20. ב"כ הנתבע טענה, כי החנות התנהלה במשך שישה ימים בשבוע ואילו על פי ריכוז תלושי השכר של התובעת, אשר צורפו לתצהירה של התובעת, קיים חוסר התאמה בין מספר ימי העבודה והשכר הרשום. כך, למשל, בחודש 4/09 עבדה התובעת 19 ימים וכן בחודש 5/09, אך השכר שונה. בחודש 4/09 קיבלה התובעת שכר יסוד של 875 ₪ ואילו ב-5/09 שכר היסוד עלה ל-1,775 ₪. כך, למשל, בחודש 10/09 עבדה התובעת 19 ימים וקיבלה שכר יסוד של 3,000 ₪. לדברי ב"כ הנתבע, גם אין התאמה בין השכר המדווח של התובעת לבין השכר אשר קיבלה בפועל, שמופיע בתנועות חשבון הבנק. בעדותה אמרה התובעת, כי קיבלה את השכר כל חודש בהעברה בנקאית, ב-9 לחודש, לעיתים 2,000 ₪ ולעיתים 4,000 ₪, תלוי בשעות העבודה. התובעת לא ידעה להסביר אם שכרה נגזר ממספר שעות העבודה או לאו. כשנשאלה על הפער בין הרשום בחשבונות הבנק לבין הדיווחים שדווחו לביטוח הלאומי מסרה, כי יכול להיות שבתה שילמה לה חלק מהשכר במזומן (ראה עמ' 3, שורות 9-23 לפרוטוקול מיום 13/6/12). 21. לכן, לטענת ב"כ הנתבע, התהיות בעניין משכורתה של התובעת וחוסר ההסבר לסתירות העולות מן המסמכים מצביע על כך, כי עבודתה של התובעת לא היתה כשל עובדת שכירה, היודעת על פי מה משולם שכרה והמקבלת שכר קבוע באופן עקבי. 22. ראינו את העדים בבית הדין ואנו קובעים, כי התובעת ובתה מאור עשו עלינו רושם אמין ואין לנו ספק, כי אכן התובעת עבדה בחנות כעובדת שכירה ביחד עם שתי עובדות מקצועיות שעסקו בשזירת פרחים. לא מדובר כאן בעזרה משפחתית, אלא בעבודה ממשית של ניהול חנות במשמרות שונות ובשעות עבודה מוגדרות. 23. אנו סבורים, כי כאשר התובעת מכרה והעבירה את החנות לבתה, היא לא התכוונה לעבוד בחנות, אלא רק בתקופת המעבר, כפי שאכן עבדה ב-6-7/08 עד שנפצעה בתאונת עבודה. התובעת התכוונה לעבוד כאם בית במוסד בכרמיאל והיא אכן התחילה לעבוד שם בחודש 8/08, אך הקליטה בעבודה החדשה לא צלחה והתובעת הפסיקה לעבוד במקום במהלך חודש 10/08. התובעת החלה שוב לעבוד במקום אחר ב-1/09, באמצעות חברת מנפאואר, ועבדה שם לסירוגין עד 6/09, עד שחזרה לעבוד, למעשה, בחודש 4/09 אצל בתה מאור. ההתנהלות הנ"ל של התובעת מראה בעליל, כי לא מדובר כאן בהעברה פיקטיבית של חנות הפרחים לבת מאור, אלא בהעברה ממשית ואמיתית. רק לאחר שלא צלחה הדרך לתובעת בהשגת עבודה אחרת, היא חזרה לעבוד אצל בתה, ואין בכך כל פסול. 24. התובעת קיבלה את שכרה בהעברות בנקאיות לשני חשבונות הבנק שלה, הן לבנק הפועלים והן לבנק דיסקונט, ששם היו לה חשבונות (ראה מסמכים נ/3 ו-נ/4). לפי פירוט תנועות בשני חשבונות הבנק הללו מתברר, כי אכן היו העברות כספיות מחשבון הבנק של מאור בבנק המזרחי לשתי החשבונות של התובעת - בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט - במהלך החודשים: אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2010 וינואר 2011 כדלקמן: א) בחודש 10/10 - בתאריך 7/10/10 העברה על סך 4,000 ₪ לבנק דיסקונט. ב) בחודש 11/10 - בתאריך 7/11/10 העברה על סך 3,300 ₪ לבנק דיסקונט. בתאריך 11/11/10 העברה על סך 1,500 ₪ לבנק הפועלים. ג) בחודש 12/10 - בתאריך 9/12/10 העברה על סך 1,500 ₪ לבנק הפועלים. בתאריך 9/12/10 העברה על סך 2,914 ₪ לבנק דיסקונט. ד) בחודש 1/11 - בתאריך 6/1/11 העברה על סך 3,000 ₪ לבנק דיסקונט. 25. כן העידה התובעת וגם מאור, כי חלק מהשכר שולם בכסף מזומן. יש לזכור, כי מדובר בחנות פרחים, בה חלק ניכר מהלקוחות משלמים בכסף מזומן. על כן בהחלט סביר שחלק כלשהו משכרה של התובעת אכן שולם בכסף מזומן ובכך אין כל דבר יוצא דופן...אלא זו צורת התנהלות מקובלת בעסקים קטנים. 26. סיכומו של דבר, אנו קובעים, כי התובעת אכן עבדה בחנות הפרחים אצל מאור, ואם היא לא היתה עובדת, אזי מאור היתה צריכה להעסיק עובדת אחרת במקומה. שכרה של התובעת שולם לה בהתאם להחלטות של מאור ועל פי כמות שעות העבודה המשתנות בהתאם לצרכי המקום. צורת תשלום השכר בוצעה על פי רצון ונוחות שני הצדדים, אבל אין ספק ששכר שולם בפועל לתובעת. 27. כמו כן, לתובעת היתה מוטיבציה לעבוד ואין להתעלם מהעובדה, כי גם בתקופת עבודתה אצל מאור היו חודשים ספורים שהיא גם עבדה בעבודה חלקית עבור חברת כוח האדם מנפאואר בע"מ, במטרה להרוויח כסף נוסף וזאת על פי דו"ח המעסיקים ותקופות דיווח הקיימים אצל הנתבע. 28. ב"כ הנתבע הסתמכה על תצפיות שערך חוקר מטעם הנתבע, מר ג'מאל דרכאת, בתקופת האבטלה של התובעת, שבהם נראתה התובעת בחנות לפרק זמן קצר, כולל ביקור עם נכדתה התינוקת ו/או בעלה. יש לזכור, כי בתקופת האבטלה אין איסור על מובטל לבקר בעסק של קרוב משפחתו, וגם עזרה קלה שהמובטל נותן לבן משפחתו במהלך ביקורו הינו רק בגדר "עזרה משפחתית" ולא עבודה בפועל. ביקור בחנות עם הנכדה, שהיא בתה של מאור, או נסיעה עם הבעל להובלת פרחים - כלניות, לחנות, כשגם הוא עובד בעסקי הפרחים - עדיין אינו מהווה עבודה בפועל בחנות, אלא לכל היותר בגדר עזרה לבן משפחה באופן חד פעמי. 29. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין בתה מאור ועל הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה כחוק תוך 30 יום מהיום. 30. כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. העסקת קרובי משפחהדמי אבטלה