תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקתה התובעת ביום 24/1/11 כתאונת עבודה: להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו: 1. התובעת, ילידת 1958. 2. התובעת מורה בבית ספר יסודי קורצ'ק בקרית מוצקין (להלן: "בית הספר"), מזה כ-30 שנה, לכיתות ב'-ו'. במועד הרלוונטי לתיק זה, התובעת היתה מחנכת כיתה ד' בבית הספר הנ"ל. 3. על פי הוראות משרד החינוך, כל מחנך כיתה אמור להעביר לכיתתו שיעור הנקרא: "כישורי חיים", שאמור להכין את התלמידים לחיים ולמצבים מאתגרים. בהוראות משרד החינוך נקבע, כי השירות הפסיכולוגי, באמצעות יועצת בית הספר, ילווה את המחנכות וידריך אותן בשיעורים הללו - כיצד להעלות את הנושאים לדיון בכיתה ולשתף את התלמידים. 4. יועצת בית הספר, הגיעה ביום 24/1/11 בשעה 11:55, לשיעור של "כישורי חיים" שהעבירה התובעת לכיתתה, וזאת לאחר תיאום מראש ביניהן. השיעור נמשך עד השעה 12:40. יש לציין, כי ביקורים מעין אלה נערכו רק פעם בשנה בכיתות שהתובעת היתה המחנכת שלהן. 5. היועצת נכחה בשיעור שהעבירה התובעת לתלמידי כיתתה. לפני סיומו היא הודיעה לפתע לתובעת, כי תפגוש אותה בשעה 13:30 ויצאה מהכיתה. מטרת הפגישה המיועדת היתה לקבל דווח מהיועצת לתובעת על התרשמותה מצורת העברת השיעור, מה צריך לשפר בו וכיצד התובעת מתפקדת כמחנת כיתה. 6. כשיצאה היועצת מהכיתה היא חשה הרגשת סחרור חזקה, עד כדי כך שהתקשתה לעמוד על רגליה, והיא פונתה לבית החולים רמב"ם, בחשד שלקתה ב"מפרצת". בבדיקות התברר, כי היועצת לקתה בורטיגו ונעדרה לאחר מכן מעבודתה בבית הספר במשך כחודשיים. 7. התובעת סברה, כי יציאת היועצת לפני סיום השיעור "היתה משונה" ועם סיום השיעור המתינה מהשעה 12:50 עד השעה 13:30, על מנת לפגוש אותה באותו מועד. 8. בשעה 13:30 ניגשה התובעת לחדרה של היועצת, על מנת לשוחח עימה על השיעור, אך הדלת היתה נעולה. התובעת המתינה ליד דלת החדר זמן מה ואז החלה לחפש את היועצת ברחבי בית הספר, וגם בדקה במזכירות, אך לא מצאה אותה. התובעת חזרה שוב לחדר של היועצת ומצאה שעדיין הדלת נעולה. התובעת הלכה פעם נוספת לכיוון חדר המזכירות, נכנסה לחדר המנהל סמוך לשעה 14:00 ושאלה אותו היכן היועצת. 9. מנהל בית הספר סיפר לתובעת, כי היועצת חשה ברע והלכה לביתה. 10. כששמעה התובעת, כי היועצת הלכה לביתה ואף אחד לא טרח ליידע אותה בנדון, וכי המתינה לפגישה וחיפשה לשווא את היועצת, חשבה, כי מזלזלים בה, והדבר גרם לה לכעס ולעצבנות רבה. התובעת חשה מעין "הרגשת התפוצצות בחזה". התובעת שאלה את המנהל למה לא הודיעו לה על ביטול הפגישה, אך המנהל לא השיב לה על כך והתובעת עזבה את המקום והלכה לכיוון מכוניתה. 11. יש לציין, כי התובעת היתה במתח בעקבות עזיבת היועצת את השיעור לפני סיומו, וכשלא מצאה אותה בחדרה בשעה שנקבעה הפגיעה ביניהן, הרגשת המתח הלכה וגברה אצלה, עד שהגיעה לשיאה כששמעה מהמנהל שהיועצת הלכה לביתה מבלי שמישהו טרח ליידע אותה בנדון. 12. כשיצאה התובעת משערי בית הספר, היא היתה כעוסה ועצבנית על האירוע. התובעת חשה לפתע בכאבים בחזה ובזרועות, חולשה, זיעה קרה והרגשת בחילה. היא הלכה לאט לאט לרכבה וישבה בו במשך כרגע שעה, עד שהתאוששה ואז נסעה לביתה מאחר וחשבה שלקתה בשפעת. 13. התובעת נחה בביתה, אך למחרת היום, כשהכאבים לא חלפו, היא נגשה לד"ר אברהם בן יקר ומשם הועברה באמבולנס לבית החולים רמב"ם, לאחר שאובחן, כי לקתה באוטם שריר הלב. 14. התובעת מייחסת את הופעת האוטם לאירוע בעבודתה, הקשור לעזיבת היועצת, החיפוש אחריה וביטול הפגישה מבלי ליידע אותה על כך. 15. ב"כ הנתבע, לעומתה, טוענת, כי מדובר במורה מנוסה בבית הספר, בעלת ותק מקצועי של 30 שנה לפחות ולכן לא מדובר כאן באירוע חריג בעבודתה, אלא באירוע שגרתי בעבודה, וכי התובעת לקתה באוטם שריר הלב על רקע תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי לאירוע בעבודתה של התובעת. 16. יש לציין, כי אביה של התובעת סבל ממחלת לב. 17. היות ובנסיבות המקרה אנו סבורים, כי מדובר בהשתלשלות אירועים חריגה, כפי שתוארה לעיל, על כן ימונה מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי. 18. מינוי מומחה רפואי מתמנה בזה לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד, פרופ' שמואל גוטליב (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה הרפואי ישולם מקופת ביה"ד כמקובל. 19. מסמכים רפואיים. על מצב בריאותו של התובע, ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים המצ"ב והמסומנים: ת/2, נ/2-נ/3. א. מטעם התובעת הוגשה חווה"ד של פרופ' אהרונסון, , ראה מסמך ת/3 המצור"ב וכן חווה"ד של ד"ר קריא משה - רופא מוסמך של הנתבע, ראה מסמך ת/4 המצור"ב. המומחה רשאי לעיין בחווה"ד הנ"ל, אך יש להדגיש שאין הוא קשור לממצאיהן ו/או למסקנותיהן. 20. השאלות: א) מה היא המחלה אשר ממנה סבלה התובעת ביום 24/1/11? ב) האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ביום 24/1/11, כפי שתוארו לעיל, לבין אוטם שריר הלב שפקד את התובעת ביום 24/1/11 ומה חלקם של האירועים הללו בבוא האוטם? ג) בשים לב למצבה הבריאותי של התובעת, האם נגזר היה שתלקה באוטם ביום 24/1/11 בין שאירעו האירועים הנ"ל בעבודה, ובין אם לאו? דיני חינוךהתקף לב / אוטם שריר הלבהכרה בתאונת עבודההכרה בהתקף לב כתאונת עבודהתאונת עבודהמורים